רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש
Ronald George Wreyford Norrish
Ronald George Wreyford Norrish.jpg
לידה 9 בנובמבר 1897
קיימברידג', הממלכה המאוחדת
פטירה 7 ביוני 1978 (בגיל 80)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
ארצות מגורים אנגליה
מקום לימודים קולג' עמנואל שאוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה חבר החברה המלכותית (1936)
מדליית דייווי (1958)
פרס מַרצוּת פאראדיי (1965)
פרס נובל לכימיה (1967)[1]
תרומות עיקריות
מחקר בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רונלד ג'ורג' רייפורד נורישאנגלית: Ronald George Wreyford Norrish; ‏ 9 בנובמבר 1897 - 7 ביוני 1978) היה כימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1967 (במשותף עם מנפרד אייגן וג'ורג' פורטר),[1] "על מחקריהם בתגובות כימיות מהירות מאוד, המושפעות על ידי הפרעת שיווי משקל בעזרת פולסים קצרים ביותר של אנרגיה".

ביוגרפיה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוריש נולד בקיימברידג' שבאנגליה. הוא למד בבית הספר העל יסודי המקומי 'The Perse School' ולאחר מכן באוניברסיטת קיימברידג'.[2] הוא היה תלמיד לשעבר של הכימאי-פיזיקלי האנגלי אריק רידיל.[3] בשנת 1926, נישא לאנני סמית', מרצה באוניברסיטת ויילס שבקרדיף.

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוריש נתפס ונשבה במלחמת העולם הראשונה, מאוחר יותר ציין בעצב כי רבים מבני גילו ומתחרים פוטנציאלים בקיימברידג' לא שרדו את המלחמה. מסמכים צבאיים מראים כי סגן משנה ברגימנט הארטילריה המלכותי של צבא הבריטי, נוריש, נעלם (נתפס) ב-21 במרץ 1918, הוא שרד את השבי ולאחר המלחמה חזר למולדתו. בשנת 1925, חזר נוריש לאוניברסיטת קיימברידג' כחבר צוות מחקר ומאוחר יותר הפך לראש המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה וחלק מבנה עם ראש המחלקה לכימיה (מחלקה נפרדת) אלכסנדר טוד. לשתי המחלקות היו מנהלים שונים, כוח אדם אקדמי וטכני שונה עד שנות השמונים המוקדמות כאשר מוזגו שתי המחלקות תחת הכימאי ג'ון מוריג תומאס.

נוריש ביצע עבודות מחקר בפוטוכימיה באמצעות מקורות אור ממושכים. בשנים 1951 עד 1955 כיהן כנשיא חברת פאראדיי (אנ').[1]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936, נבחר נוריש לעמיתי החברה המלכותית (אנ'). בשנת 1958 הוא קיבל את מדליית דייווי. כתוצאה מהתפתחות שיטת המחקר פלאש פוטוליזה, הוענק לנוריש בשנת 1967 פרס נובל לכימיה יחד עם מנפרד אייגן וג'ורג פורטר על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.[1] אחד מהישגיו הוא פיתוחו של 'תגובת נוריש' (אנ').

במהלך כהונתו כראש המחלקה לכימיה פיזיקלית, למדה תחתו רוזלינד פרנקלין, שמאוחר יותר הפכה לחוקרת DNA ועבדה יחד עם זוכי פרס נובל פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]