רוברט לפקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט לפקוביץ'
Lefkowitz3.jpg
לידה 15 באפריל 1943 (בן 78)
הברונקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת דיוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט בריאן קובילקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (2012)
  • Scientific Grand Prize of the Lefoulon-Delalande Fondation (2003)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009)
  • פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות למחקר קרדיווסקולרי (2001)
  • פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2007)
  • פרס לואיס וארתור לוסיאן למחלות קרדיווסקולריות (2000)
  • מדליית ג'סי סטיבנסון קובלנקו (2001)
  • פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר קרדיווסקולרי (1992)
  • פרס המרכז הרפואי אלבני (2007)
  • פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1988)
  • Endocrine Regulation Prize (2003)
  • המדליה הלאומית למדעים (2007)
  • פרס ג'ון אבל (1978)
  • פרס פרד קונרד קוך (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lefkolab.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רוברט לפקוביץ', 2012

רוברט ג'וזף לפקוביץ'אנגלית: Robert Joseph Lefkowitz; נולד ב-15 באפריל 1943) הוא רופא-ביוכימאי אמריקאי יהודי המוכר בשל עבודתו על קולטנים המצומדים לחלבון G ועליה זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2012 ביחד עם בריאן קובילקה, תלמידו לשעבר[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפקוביץ' נולד בניו יורק וסיים את התואר הראשון באוניברסיטת קולומביה ב-1962. הוא סיים את התואר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה ב-1966 עם תואר MD. לאחר עבודה של מספר שנים כעוזר מחקר במכונים הלאומיים לבריאות בין השנים 1968–1970.

בין השנים 1970–1973 הוא עבד במחקר באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים הכללי מסצ'וסטס. הוא השלים את התמחותו במחלות קרדיו-ואסקולריות ב-1973 ומונה לפרופסור לרפואה ולביוכימיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק. הוא היה חוקר במכון הרפואי הווארד יוז מאז 1976 וכן חוקר באגודת הלב האמריקנית בשנים 1973–1976.

לפקוביץ' החל להשתמש ברדיואקטיביות ב-1968 כדי לעקוב אחר חיישני התאים. הוא קשר איזוטופים של יוד למספר הורמונים והודות לקרינה הוא הצליח לחשוף כמה קולטנים, בהם הקולטן לאדרנלין: β-adrenergic receptor. הצוות בראשותו הוציא את הקולטן מדופן התא והם הצליחו להבין את הבסיס לפעולתו.

הצוות השיג את הצעד הבא במהלך שנות השמונים. החוקר החדש בקבוצה, קובילקה, קיבל על עצמו את האתגר לבודד את הגן המקודד את קולטן β-adrenergic receptor, מהגנום האנושי העצום. הוא פיתח גישה שאפשרה לו להשיג את המטרה. כאשר החוקרים ניתחו את הגן, הם גילו כי הקולטן דומה מאוד לקולטן הלוכד אור בעין. הם הבינו כי מדובר במשפחה של קולטנים הנראית ומתפקדת באורח דומה. משפחה זו מוכרת כקולטנים מצומדים לחלבון G. כאלף גנים כבר קודדו עבור קולטנים אלו, לדוגמה הקולטנים החשים את האור, את הטעם, את הריח, את האדרנלין, את ההיסטמין, את הדופמין ואת הסרוטונין. כמחצית מהתרופות משיגות את ההשפעה שלהם באמצעות קולטנים מצומדים לחלבון G.

בשנת 2007 זכה במדליה הלאומית למדעים ובפרס שאו בתחום מדעי החיים ורפואה, בשנת 2009 זכה בפרס חזית הידע, ובשנת 2012 זכה עם פרופסור בריאן קובילקה מארצות הברית בפרס נובל לכימיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט לפקוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף שטול-טראורינג, פרס נובל בכימיה לחוקרים שחשפו פעילות הקולטנים בגוף, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2012