רוברט לפקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט לפקוביץ'
Lefkowitz3.jpg
לידה 15 באפריל 1943 (בן 76)
הברונקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת דיוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט בריאן קובילקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (2012)
  • פרס קרן גרדנר הבינלאומי (1988)
  • המדליה הלאומית למדעים (2007)
  • פרס ג'ון אבל (1978)
  • פרס המרכז הרפואי אלבני (2007)
  • Endocrine Regulation Prize (2003)
  • פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר קרדיווסקולרי (1992)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009)
  • Scientific Grand Prize of the Lefoulon-Delalande Fondation (2003)
  • פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות למחקר קרדיווסקולרי (2001)
  • פרס לואיס וארתור לוסיאן למחלות קרדיווסקולריות (2000)
  • פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2007)
  • מדליית ג'סי סטיבנסון קובלנקו (2001)
  • פרס פרד קונרד קוך (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רוברט לפקוביץ', 2012

רוברט ג'וזף לפקוביץ'אנגלית: Robert Joseph Lefkowitz; נולד ב-15 באפריל 1943) הוא רופא-ביוכימאי אמריקאי יהודי המוכר בשל עבודתו על קולטנים המצומדים לחלבון G ועליה זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2012 ביחד עם בריאן קובילקה, תלמידו לשעבר[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפקוביץ' נולד בניו יורק וסיים את התואר הראשון באוניברסיטת קולומביה ב-1962. הוא סיים את התואר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה ב-1966 עם תואר MD. לאחר עבודה של מספר שנים כעוזר מחקר במכונים הלאומיים לבריאות בין השנים 1968–1970.

בין השנים 1970–1973 הוא עבד במחקר באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים הכללי בבוסטון. הוא השלים את התמחותו במחלות קרדיו-ואסקולריות ב-1973 ומונה לפרופסור לרפואה ולביוכימיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק. הוא היה חוקר במכון הרפואי הווארד יוז מאז 1976 וכן חוקר באגודת הלב האמריקנית בשנים 1973–1976.

לפקוביץ' החל להשתמש ברדיואקטיביות ב-1968 כדי לעקוב אחר חיישני התאים. הוא קשר איזוטופים של יוד למספר הורמונים והודות לקרינה הוא הצליח לחשוף כמה קולטנים, בהם הקולטן לאדרנלין: β-adrenergic receptor. הצוות בראשותו הוציא את הקולטן מדופן התא והם הצליחו להבין את הבסיס לפעולתו.

הצוות השיג את הצעד הבא במהלך שנות השמונים. החוקר החדש בקבוצה, קובילקה, קיבל על עצמו את האתגר לבודד את הגן המקודד את קולטן β-adrenergic receptor, מהגנום האנושי העצום. הוא פיתח גישה שאפשרה לו להשיג את המטרה. כאשר החוקרים ניתחו את הגן, הם גילו כי הקולטן דומה מאוד לקולטן הלוכד אור בעין. הם הבינו כי מדובר במשפחה של קולטנים הנראית ומתפקדת באורח דומה. משפחה זו מוכרת כקולטנים מצומדים לחלבון G. כאלף גנים כבר קודדו עבור קולטנים אלו, לדוגמה הקולטנים החשים את האור, את הטעם, את הריח, את האדרנלין, את ההיסטמין, את הדופמין ואת הסרוטונין. כמחצית מהתרופות משיגות את ההשפעה שלהם באמצעות קולטנים מצומדים לחלבון G.

בשנת 2007 זכה במדליה הלאומית למדעים ובפרס שאו בתחום מדעי החיים ורפואה, ובשנת 2012 זכה עם פרופסור בריאן קובילקה מארצות הברית בפרס נובל לכימיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט לפקוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף שטול-טראורינג, פרס נובל בכימיה לחוקרים שחשפו פעילות הקולטנים בגוף, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2012