פיטר אגרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיטר אגרה

פיטר אגרה (באנגלית: Peter Agre; נולד ב-30 בינואר 1949) הוא רופא, פרופסור וביולוג מולקולרי אמריקאי, שזכה ב-2003 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם רודריק מק'קינון, על גילוי אקוופורינים (Aquaporin), הן תעלות שמעבירות מולקולות מים דרך קרום התא. ב-2009, נבחר אגרה לראשות American Association for the Advancement of Science
(AAAS).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרה נולד במינסוטה, לאב שהוא נורווגי-אמריקאי ואמא משושלת שוודית-נורווגית, והוא עצמו רואה עצמו כלותרני. אגרה קיבל את התואר הראשון שלו מקולג' אוגסבארג (Augsburg College) ואת הדוקטורט שלו ברפואה (MD) ב-1974 מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ב-19751978 הוא עשה את ההתמחות הקלינית שלו ברפואה פנימית בבית החולים האוניברסיטאי של קליבלנד. הוא הפך לסגן הנשיא למדע ולטכנולוגיה של בית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת דיוק שבקליפורניה, שם הוא פיתח את המחקר הביורפואי. בנוסף, הוא הוביל את מכון ג'ון הופקינס לחקר המלריה (Johns Hopkins Malaria Research Institute
(JHMRI)). ב-2008, הוא הפך לראש המכון. ב-2000, הוא נבחר להיות חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית וב-2003 לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאים מורכבים בעיקר ממולקולות מים, אולם יש תנועה של המולקולות בצורה מסודרת. במשך שנים רבות, סברו שהמים יכולים לעבור דרך קרום התא, אולם המעבר הגדול של מולקולות בחלק מהתאים לא יכול להיות מוסבר בדרך זו. אגרה, מצא את הממצא הזה בצורה סרנדיפית. הוא קיבל מענק מהמכונים הלאומיים לבריאות לחקר Rh, ובודדו את החלבון, אך חלבון נוסף של 28 קילודלטון. הם מצאו שמדובר בחלבון חדש, שנפוץ בתאי דם אדומים, בכליות ויש לו קרבה לחלבון מיצורים שונים, ובהם במוח של זבוב הפירות, חיידקים, בעדשות העין וברקמות של צמחים. הם מצאו שמדובר בתעלות של מים. תמרון של התעלות הללו יכול לעזור למצבים רפואיים שונים ובהם שמירה על נוזלים במחלות לב.

החלבון בודד לראשונה במעבדה באמצעות שיטה המבוססת על מסיסות בדטרגנט. החלבון לא התגלה קודם לכן משום שהוא לא נצבע בצביעות חלבונים סטנדרטיות, כגון Coomassie blue. הם בודדו וניקו את החלבון בכמויות גדולות מתאי דם אדומים של בני אדם. הם מצאו שהחלבון נפוץ מאוד ושהוא אחד מהמרכזיים שנמצאים בממברנה. הם השתמשו ב-cDNA של החלבון ומצאו שהוא מתבטא ברקמות נוספות. הם וידאו את הממצא באמצעות נוגדנים שראו שנקשרים ברקמות שונות.

פיטר אגרה והקולגות שלו איששו את ההשערה שמדובר בתעלות מים באמצעות ניסוי ב-Xenopus laevis.
Xenopus laevis היא צפרדע שהיא חיית מודל במחקרים רבים ושימושית במיוחד במחקר הזה משום שאין בתאים שלה כמעט מעבר של מים, דבר שמאפשר לה לחיות גם באגמים. בניסוי הם ביטאו את ה-cDNA שמצאו בתאים והשוו אותו לתאים להם הוזרקו מולקולות מים. אחרי כמה ימים, הם הראו כך שבאמת מדובר בתעלה שמעבירה מולקולות מים, משום שכמות מולקולות המים הייתה שווה בשתי הקבוצות אחרי כמה ימים. הם העבירו את אותם תאים לסביבה של מים מזוקקים ובעוד לתאים להם הזריקו מים לא היה הבדל משמעותי, תאי הניסוי התפוצצו.

הם יצרו מוטציות וכך הראו את חומצות האמינו החשובות לצורך הקישור של מולקולות המים. הם מצאו גם שמדובר בטטרהמר לו יש תעלה בכל תת-יחידה. במעבדה של פיטר אגרה בודדו וניקו את החלבון, ובמעבדה אחרת השתמשו בממברנות מלאכותיות ובריכוז גבוה של החלבון לצורך גיבוש של החלבון. באמצעות בדיקה של מעבר של מולקולות מים, הראו שיש תפקוד מלא של התעלות. פענחו את המבנה הגבישי של החלבון. בהמשך, הסתבר שהמשפחה של החלבונים הללו גדולה ממה שחשבו, והיא נחקרה במעבדות שונות בעולם ונמצא המשפחה יכול להעיר לא רק מולקולות מים וגם גליצרול ולכן שמה של המשפחה שונה ל-aquaglyceroporins. המעבדה של פיטר אגרה מצאה גם איזופורמים שונים של החלבון, כלומר חלבונים שדומים בתפקידם וברצף שלהם למרות שינויים קטנים שקיימים ברצף.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא חתם על עצומה שעודדה את ג'ון קרי לרוץ לנשיאות. אגרה ביקר את ההתנהלות של ג'ורג' בוש. הוא מחה על כך שארצות הברית לא חותמת על פרוטוקול קיוטו. בבחירות לשנת 2008, הוא אמר שלדעתו יותר חשוב מהמלחמה באיראן זה נושאים סביבתיים וביטוח בריאות. ב-29 באוגוסט 2007 הוא הודיע שהוא לא ירוץ לסנאט של ארצות הברית, משום שסיכויו להיכנס מטעם המפלגה הדמוקרטית הם נמוכים. ב-31 באוגוסט, מאמר העורך בעיתון Star Tribune נכתב על ידי פיטר אגרה. שם אגרה משך את מועמדותו בצורה רשמית. במאמר זה, הוא הדגיש את המחסור של מדענים בקונגרס האמריקני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר אגרה בוויקישיתוף