יאקובוס ואן 'ט הוף

יאקובוס ואן 'ט הוף
Jacobus van 't Hoff
לידה	30 באוגוסט 1852; רוטרדם, הולנד
פטירה	1 במרץ 1911 (בגיל 58); ברלין, הקיסרות הגרמנית
ענף מדעי	כימיה פיזיקלית
מקום מגורים	הולנד
מקום קבורה	בית הקברות דאהלם
מקום לימודים	אוניברסיטת ליידן; אוניברסיטת אוטרכט; אוניברסיטת בון; האוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט; סורבון ;
מנחה לדוקטורט	Eduard Mulder
מוסדות	אוניברסיטת אוטרכט (1874–1878); אוניברסיטת אמסטרדם (26 ביוני 1878–30 בדצמבר 1895); אוניברסיטת אמסטרדם (15 באוקטובר 1877–26 ביוני 1878); אוניברסיטת פרידריך וילהלם; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין ;
תלמידי דוקטורט	ארנסט כהן, Gerrit Hondius Boldingh, Johannes Jacobus van Laar, Albertus van Bijlert, Harold A. Wilson, Pieter Coenraad Frederik Frowein, Wilder Dwight Bancroft
פרסים והוקרה	מדליית דייווי (1893); חבר זר של החברה המלכותית (25 בנובמבר 1897); מדליית הלמהולץ (1910); פרס נובל לכימיה (1901); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1901); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; פור לה מריט ;
בן או בת זוג	Johanna Francina Mees
תרומות עיקריות
	כיראליות; דינמיקה כימית ; לחץ אוסמוטי

יאקובוס הנריקוס ואן 'ט הוף (בהולנדית: Jacobus Henricus van 't Hoff‏; 30 באוגוסט 1852 – 1 במרץ 1911) היה כימאי פיזיקלי ואורגני הולנדי, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה (1901), "על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות".

השנים המוקדמות

ואן 'ט הוף נולד ברוטרדם, בנו של רופא. מגיל צעיר התעניין במדע וטבע. פתיחותו לפילוסופיה ונטייתו לשירה התגלו כבר בשנותיו הראשונות בבית הספר, ולורד ביירון היה דמות נערצת עליו. בניגוד לרצון אביו פנה ללימודי הכימיה, בתחילה במכון הפוליטכני של דלפט, ולאחר מכן באוניברסיטת ליידן, ואז לבון, גרמניה, ולפריז. לבסוף קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת אוטרכט ב-1874.

תרומות לכימיה ועבודות מרכזיות

כבר לפני קבלת הדוקטורט, פרסם ואן 'ט הוף את הראשונה מבין תרומותיו החשובות לכימיה האורגנית. הוא הסביר את תופעת הפעילות האופטית של מולקולות כיראליות בעזרת ההנחה שהקשרים הכימיים בין אטומי פחמן ושכניהם פונים לפינותיו של ארבעון רגיל. המבנה התלת-ממדי הזה הסביר באורח מושלם את האיזומרים השונים המצויים בטבע. הוא חולק את הקרדיט לרעיון זה עם הכימאי הצרפתי ז'וזף לה בל, שהגיע לאותה מסקנה באופן עצמאי.

הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה

ואן 'ט הוף נהיה למרצה לכימיה ופיזיקה בקולג' הווטרינרי באוטרכט. בסופו של דבר עבר לתפקיד יושב-ראש מחלקת הכימיה באוניברסיטת אמסטרדם, וסיים את הקריירה שלו באוניברסיטת ברלין בין השנים 1896 ל-1911. ב-1901 קיבל את פרס נובל לכימיה הראשון, על עבודתו בתחום התמיסות. ניתן לומר בקצרה שתמיסות מהולות מאוד נוהגות לפי חוקים מתמטיים הקרובים מאוד לחוקים המתארים את התנהגות הגזים.

סוף חייו, פרסים ומורשתו

ב-1885 התמנה לחבר באקדמיה ההולנדית המלכותית למדעים. בין תוארי הכבוד שלו – תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטאות ייל והרווארד ב-1901, אוניברסיטת ויקטוריה, מנצ'סטר ב-1903, אוניברסיטת היידלברג ב-1908, מדליית דייווי של החברה המלכותית ב-1893 (במשותף עם לה בל), מדליית הלמהולץ (על שם הרמן פון הלמהולץ) של האקדמיה הפרוסית למדעים ב-1911. כמו כן זכה לאות לגיון הכבוד ב-1894, וסנטור בחברת הקייזר וילהלם ב-1911. ואן 'ט הוף היה גם חבר כבוד בחברה הכימית הבריטית בלונדון, האקדמיה המלכותית למדעים בגוטינגן ב-1892, בחברה הכימית האמריקאית ב-1898 ובאקדמיה למדעים בפריז ב-1905.

ואן 'ט הוף נפטר בגיל 58, ב-1 במרץ 1911, בשטגליץ הסמוכה לברלין כתוצאה ממחלת השחפת^[1].

ראו גם

משוואת ואן 'ט הוף

קישורים חיצוניים

יאקובוס ואן 'ט הוף, באתר פרס נובל (באנגלית)
יאקובוס ואן 'ט הוף, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יאקובוס ואן 'ט הוף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יאקובוס ואן 'ט הוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי יאקובוס ואן 'ט הוף בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

^ יאקובוס ואן 'ט הוף באנציקלופדיה בריטניקה.

[1] יאקובוס ואן 'ט הוף באנציקלופדיה בריטניקה.

[1]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)