רוברט מוליקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט מוליקן
Robert Sanderson Mulliken
Mulliken,Robert 1929 Chicago.jpg
לידה 7 ביוני 1896
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1986 (בגיל 90)
מחוז ארלינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה פיזיקלית, כימיה אורגנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט William Draper Harkins עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט לאונה וודס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברט סנדרסון מוליקןאנגלית: Robert Sanderson Mulliken;‏ 7 ביוני 189631 באוקטובר 1986) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1966 על פיתוח תאוריית האורביטל המולקולרי. כן נקראת על שמו השיטה לחישוב מטענם החשמלי של אטומים במולקולה, Mulliken population analysis.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניובריפורט מסצ'וסטס הסמוכה לבוסטון. אביו היה פרופסור לכימיה אורגנית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). כבר כנער סייע לאביו, שחיבר ספר בן ארבעה כרכים על כימיה אורגנית, במלאכת העריכה.

בשנת 1913 זכה במלגת הצטיינות והחל ללמוד כימיה והנדסה כימית ב-MIT. ב-1917 קיבל תואר ראשון. עקב כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, סייע מוליקן למאמץ המלחמתי ועבד באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די. סי. בייצור גז רעיל במעבדתו של ג'יימס בריאנט קונאנט. כעבור תשעה חודשים גויס לחיל הלוחמה הכימית של צבא ארצות הברית (United States Army Chemical Corps), אך המשיך בעבודתו במעבדה. לאחר המלחמה הבין שאינו רואה את עתידו במעבדה הכימית ונרשם למסלול לתואר דוקטור באוניברסיטת שיקגו.

ב-1921 קיבל תואר דוקטור. עבודת הדוקטורט של מוליקן בשיקגו עסקה בבידוד איזוטופים של כספית באמצעות אידוי בהדרכתו של זוכה פרס נובל לפיזיקה רוברט מיליקן. לאחר שנחשף לעבודתו של הרמן שלזינגר על דיבורן (Diborane (אנ'), תרכובת של בורון ומימן - B2H6), החליט להקדיש את עצמו לחקר תכונותיהן של מולקולות מעניינות. הוא עסק בהפרדת איזוטופים של בורון ובמבנה מולקולות של בורון-חנקן באמצעות ספקטרוסקופיה, אותה למד במיוחד באוניברסיטת הרווארד, שם גם העמיק את ידיעותיו בתורת הקוואנטים. באותה עת הכיר גם את עמיתיו לעתיד, רוברט אופנהיימר, ג'ון ואן ולק, והרולד יורי.

בין השנים 1925 ל-1927 שהה מוליקן באירופה ועבד עם ארווין שרדינגר, פול דיראק, וורנר הייזנברג, לואי דה ברויי, מקס בורן וולתר בותה (כולם חתני פרס נובל). יחד עם פרידריך הונד (אנ') החל לגבש את תאוריית האורביטל מולקולרי, הנקראת Hund-Mulliken theory.

עד 1928 כיהן כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ניו יורק. ב-1931 קיבל מינוי כפול הן כפרופסור לפיזיקה והן כפרופסור לכימיה באוניברסיטת שיקגו והמשיך ללמד גם בניו יורק. בשנת 1936, בגיל 40, נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, החבר הצעיר ביותר בתלדות הארגון, עד לאותה עת.

במלחמת העולם השנייה ניהל מוליקן את פרויקט הפלוטוניום של אונברסיטת שיקגו. בהמשך פיתח שיטות מתמטיות על מנת לחשב את מבנה האלקטרונים במולקולות שעוררו לדרגת אנרגיה, באופן ששיטות מוקדמות יותר לא יכלו לבצע. עבור העבודה שביצע בתקופה זו זכה בפרס נובל בשנת 1966.

ב-1952 עשה שימוש בכלים של מכניקת הקוונטים על מנת לנתח תגובות בין חומצות לואיס לבין מולקולות בסיס.

בשנת 1967 נבחר כעמית זר בחברה המלכותית הבריטית.

ב-31 באוקטובר 1986, בגיל 90, נפטר מהתקף לב בבית בתו בוירג'יניה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1929 נשא לאשה את הלן, בתו של הגאולוג אדולף קרל נואה מאוניברסיטת שיקגו. לשניים שתי בנות. אשתו נפטרה ב-1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט מוליקן בוויקישיתוף