ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין

ארצ'ר ג'ון פורטר מרטיןאנגלית Archer John Porter Martin;‏ 1 במרץ 191028 ביולי 2002) היה כימאי בריטי, זוכה פרס נובל לכימיה על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין נולד בלונדון, אביו היה רופא. הוא למד בבית ספר בדפורד עד שנת 1929 ולאחר מכן למד באוניברסיטת קיימברידג' וסיים את לימודיו בשנת 1932.

לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון החל לעבוד במעבדה לכימיה פיזיקלית, ולאחר שנה קיבל משרה במעבדות דאן. בשנת 1938 עבר לעבוד באגודה למחקר בצמר בלידס.

בין השנים 1946 עד 1948 היה ראש חטיבת הביוכימיה של חברת " Boots Pure Drug" בנוטינגהאם, ובשנת 1948 הצטרף לצוות של מועצת המחקר הרפואי- בהתחלה במכון ליסטר, ולאחר מכן במכון הלאומי למחקר רפואי.

בשנת 1952 התמנה לתפקיד ראש החטיבה לכימיה פיזיקלית במכון הלאומי למחקר רפואי, ושימש יועץ כימי בין השנים 1956 עד 1959.

מרטין התמחה בביוכימיה ובטכניקות שהניחו את היסודות לשיטת הכרומטוגרפיה, שיטה המאפשרת הפרדה של חומרים המצויים בתערובת. את שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין פיתח במהלך עבודה על הפרדה של חומצת אמינו. על המצאת שיטה זו זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1952, יחד עם ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג.

היה נשוי עם שני בנים ושלוש בנות. בשנותיו האחרונות סבל ממחלת אלצהיימר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]