ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/ידיד נפש

מילות השיר
יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חולַת אַהֲבָתָךְ אָנָּא אֵ-ל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם וָתִיק, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ אָנָּא אֵ-לִי, מַחְמַד לִבִּי חוּשָה נָא, וְאַל תִּתְעַלָּם הִגָלֵה נָא, וּפְרשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדְךָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת. בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת. בהשפעת מנהג זה, בחלק גדול מהציבור הדתי לאומי נוהג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת. כמו כן, הפיוט הוכנס ברוב תפוצות ישראל, לחלק מזמירות השבת לסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות. במספר קהילות מופיע הפיוט בסדר הפיוטים המושרים בהקפות של חג שמחת תורה.

מחבר הפיוט

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533–1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם חכמי הדת שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".

הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

לחנים

לפיוט הולחנו עשרות לחנים. מהם מפורסמים לחנה של חסידות ברסלב ולחנו של אברהם פריד (הופיע באוסף "הלהיטים הגדולים"). לחן נוסף הוא לחנה של חסידות מעליץ; קטע מפורסם ממנו הוא השיר "אלה חמדה לבי" שהושר גם בתנועות הנוער בקום המדינה. לחן מפורסם המושר בעיקר בציבור הדתי לאומי, הוא ניגון חסידי עממי (המושר בין היתר בחצרות וורקא, קרלין, לעלוב ותולדות אהרן). בציבור הדתי לאומי נהוג לסיים את שירת הפיוט בלחן חב"די. לחנים נוספים מפורסמים הם לחן עממי (המופיע בין היתר בתקליט "הכל שרים זמירות שבת").

כמו כן ישנם לחנים לקטעים מתוך הפיוט, כמו לבית הרביעי, "הגלה נא", עליו הלחינו בין היתר בחסידות חב"ד ומשה גולדמן.

לחנים רבים נוספים, הולחנו בידי זמרים בני זמננו כדוגמת יוסף קרדונר, ביני לנדאו, אברהם אבוטבול (בביצועו של אהוד בנאי), ומרדכי גרנביץ.

הרב יצחק גינזבורג הלחין אף הוא לחן לניגון זה, והוא מבוצע על ידי יוסף קרדונר בדיסק 'שמחת עולם'.

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.

נוסחי הפיוט

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שינויים נוספים היו במשפט "אנא א-לי מחמד לבי", שכן בנוסח אשכנז שרים "אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא א-לי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד.^{[דרוש מקור]} פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה. הוא הדפיס אותו בעלה בודד, יחד עם אהרן מירסקי שניקדו. נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל, ובסידור איש מצליח. אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.

נוסח כתב היד (כפי הנראה נוסח עדות המזרח)

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָךְ אֶל רְצוֹנָךְ יָרוּץ עַבְדָךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ אָנָּא אֵ-ל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

וָתִיק, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָךְ אָנָּא אֵ-לִי, מַחְמַד לִבִּי חוּשָה נָּא, וְאַל תִּתְעַלָּם הִגָּלֶה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדְךָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

הפיוט בנוסח ספרד

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶךָ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ אָנָּא אֵ-ל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָהּ שִׁמְחַת עוֹלָם

וָתִיק, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלָּם הִגָּלֶה נָא, וּפְרֹס חֲבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדְךָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ מַהֵר אֱהֹב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

קישורים חיצוניים

• אבישי מזרחי, היעדרותו של ידיד נפש, פורסם במוסף "שבת" של מקור ראשון תשע"ו

• אפרים חזן, ‏ידיד נפש לר' אליעזר אזיכרי, באתר "דעת"
• בני גזונטהייט, ‏"ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט, באתר "דעת"
• לחנים שונים של הפיוט באתר הזמנה לפיוט
• לחן וביצוע של הקטע "אלה חמדה ליבי ...", באתר זמרשת
• עדנה לב - ידיד נפש, סרטון באתר יוטיוב

קטגוריה:ליל שבת קטגוריה:זמירות ופיוטים לשבת קטגוריה:שירת הבקשות

קטגוריה:סעודה שלישית