ח'אלד כבוב

ח'אלד כבוב
خالد كبوب

לידה	3 במרץ 1958 (בן 67) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
שופט בית המשפט העליון 9 במאי 2022 – מכהן (3 שנים ו־6 חודשים) תחת נשיאי בית המשפט העליון אסתר חיות ויצחק עמית

ח'אלד כבוב (בערבית: خالد كبوب; נולד ב-3 במרץ 1958) הוא משפטן ישראלי, המכהן כשופט בבית המשפט העליון החל משנת 2022. קודם לכן כיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כשופט במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשופט בבית משפט השלום בנתניה וכעורך דין עצמאי.

ביוגרפיה

כבוב נולד ביפו למשפחה ערבית-מוסלמית. בשנת 1975 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון עירוני ז' בעיר. בשנת 1981 השלים לימודי היסטוריה ואסלאם באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1988 השלים את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1987-1989 התמחה במשרד עורכי דין ובבית משפט השלום בתל אביב אצל השופט חיים אילת. בשנת 1989 הוסמך כעורך דין. בשנים 1997-1989 עבד כעורך דין עצמאי וכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו.

קריירה שיפוטית

ב-1997 מונה כבוב לשיפוט בבית משפט השלום בנתניה. בשנת 2003 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב. באוגוסט 2010 צורף למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב עם הקמתה, יחד עם השופטת רות רונן והשופטת דניה קרת-מאיר. בספטמבר 2017 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. במהלך כהונתו כשופט בבית המשפט המחוזי בכלל, ובמחלקה הכלכלית בפרט, כבוב היה אחראי לשורת פסקי דין תקדימיים שעיצבו את דיני החברות וניירות הערך בישראל. בתריסר שנות כהונתו במחלקה הכלכלית נתן שטף פסקי דין שסימנו אותו כשופט הכלכלי המשפיע ביותר בתחום דיני החברות בישראל.

בינואר 2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון בפעם השלישית, אך ימים ספורים טרם התכנסה הוועדה הבוחרת, הסיר את מועמדותו בשל הערכתו כי סיכוייו להיבחר מועטים.

ב-15 באוגוסט 2020 נפגש עם יוסף מוחֵ'ימַר, יושב ראש ארגון המוראביטון, ועם עכרמה צברי, שדן משת"פים למוות ברשות הפלסטינית. בפגישה זו קיבל מהם כבוב מגן הוקרה על פעילותו של אביו בשמירת המסגדים והמקומות הקדושים ביפו. לנוכח פגישה זו התנגדו חברים בוועדה לבחירת שופטים למנותו לבית המשפט העליון, בטענה שהוא נפגש עם תומכי טרור. בשנת 2021 פנו בני משפחות שכולות לשר המשפטים גדעון סער, בבקשה להסיר את מועמדותו של כבוב בשל פגישתו עם תומכי טרור.

בשנת 2022 מונה לשיפוט בבית המשפט העליון, והושבע לתפקיד במאי 2022. הוא השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון.

פסיקה ומדיניות שיפוטית

צווארון לבן

לאורך השנים האחרונות ביסס השופט כבוב את מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות והנוקשות ביותר בתחום האכיפה הכלכלית בישראל, ונודע כמי ש"חינך את שוק ההון" והטמיע נורמות של אחריות אישית, שקיפות והגינות. בין פסקי הדין הבולטים שנתן נמנים הרשעתו של צחי כהן, לשעבר מנהל תיק המניות של עמיתים, בעבירות של תרמית בניירות ערך והלבנת הון; גזר דין של 22 חודשי מאסר בפועל על שמעון ימין, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת ניהול התיקים אתגרים, שהורשע בשורת עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; וכן גזר דין של 68 חודשי מאסר בפועל על אילן מורגן, שהורשע בעבירות מרמה בהיקפים ניכרים. באמצעות פסיקותיו אלה ואחרות, תרם כבוב לעיצוב גבולות האחריות הפלילית בשוק ההון ולביסוס אמון הציבור במערכת הפיננסית והמשפטית.

כשופט בבית המשפט המחוזי דן כבוב בתיקים פליליים רבים, במסגרתם יוחסו לנאשמים עבירות "צווארון לבן", בהם פרשת הרצת מניות איי די בי של נוחי דנקנר. במסגרת הפרשה הרשיע כבוב את איש העסקים נוחי דנקנר וגזר עליו עונש מאסר של שנתיים, עונש שהוחמר בערעור לבית המשפט העליון לשלוש שנות מאסר. בגזר הדין עמד כבוב על הפגיעה באמון הציבור בשוק ההון, וציין כי מדובר בפגיעה "בעיקרון היסוד הבסיסי של שוק הון יעיל והגון", והוסיף: "הנזק הוא בעיקרו נזק לאמון שיכול ציבור המשקיעים לתת לשוק ההון בישראל, כאשר במקרה זה אין מדובר בחברה אזוטרית וזניחה".

השופט כבוב נחשב לדמות מרכזית בעיצוב מדיניות הענישה בעבירות שימוש במידע פנים. בשנת 2012 גזר עונש מאסר בפועל על סמנכ"ל הכספים של חברת "אלספק הנדסה" – נושא המשרה הבכיר הראשון בישראל שנשלח למאסר בגין עבירה מסוג זה. הוטל עליו עונש של עשרה חודשי מאסר, שאושר לאחר מכן בבית המשפט העליון. בשנת 2014 גזר כבוב את העונש החמור ביותר שניתן עד אז בתחום – 30 חודשי מאסר על איש יחסי ציבור שרכש מניות במאות אלפי שקלים על סמך מידע פנים. העליון הפחית את העונש בשמונה חודשים, אך אישר את מגמת ההחמרה שקבע כבוב.

אחת הפרשות הבולטות שבהן דן היא פרשת פלד גבעוני. בשנת 2012 הרשיע כבוב את אנשי העסקים טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי לאחר שקבע כי השתמשו בכספי חברות ציבוריות לשם החזרת הלוואות פרטיות שנטלו. בפסק הדין ייחד כבוב מקום נרחב לפרשנות המונח "נושא משרה", והרחיבו כך שיכלול גם מי שאינו מכהן רשמית בתפקיד בחברה, אך מנהל בפועל את ענייניה. כך נקבע בעניינו של יגרמן, שפעל כיועץ חיצוני אך ניהל את כספי החברה באופן מהותי.

פסיקה כלכלית

באחת ההכרעות המרכזיות בדיני התאגידים בישראל, קבע השופט כבוב בשנת 2014 את עקרון "שיקול הדעת העסקי המוגבר". לפי כלל שיקול הדעת העסקי, בתי המשפט נמנעים מלהתערב בהחלטות עסקיות שהתקבלו בתום לב, על בסיס מידע סביר וללא ניגוד עניינים. כבוב קבע כי כאשר קיים חשש שהכלל הרגיל עלול להחמיץ הפרות של חובת האמון כלפי החברה ובעלי מניותיה, יש להפעיל ביקורת שיפוטית מוגברת, אך עדיין תוך שמירה על מרחב שיקול הדעת הניתן לדירקטוריון. ההכרעה ניתנה במסגרת פרשת בזק, ובה אישר כבוב את החלטת דירקטוריון החברה לחלק דיבידנדים בהיקף נרחב, אשר שימשו למימון השתלטותו של שאול אלוביץ' על החברה. פסק הדין, שאושר ברוב דעות בבית המשפט העליון, ייסד הלכה מחייבת שקיבעה את מעמדה של הגנת שיקול הדעת העסקי במשפט הישראלי; הלכה שמקורה במשפט האמריקאי והותאמה לשיטת המשפט המקומית.

ביולי 2020 דחה השופט כבוב תביעה בהיקף של 120 מיליון ש"ח שהגישו מפרקי חברת חבס נגד מנהליה, בטענה כי נושאי המשרה הביאו לקריסת החברה בשל נטילת סיכונים עסקיים בלתי סבירים. בפסק דינו קבע כבוב כי נושאי המשרה לא הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, שכן פעלו במודעות מלאה למצב החברה ובקיאות במידע הרלוונטי. הוא הדגיש כי עצם התממשותו של סיכון עסקי אינה מלמדת בהכרח על רשלנות, וכי במקרה זה הסיכון שנלקח לא היה בלתי סביר בנסיבות העניין.

במרץ 2021 חזר השופט כבוב וקבע כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בהחלטות עסקיות שהתקבלו בתום לב ונמצאו בדיעבד כשגויות. ההכרעה ניתנה במסגרת תביעת ענק נגד אילן בן דב וחברי דירקטוריון חברת סקיילקס, שאישרו חלוקת דיבידנד בהיקף של כ־250 מיליון ש"ח. לטענת התובעים, החלוקה צמצמה את הונה של החברה ופגעה ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. כבוב דחה את הטענות, וקבע כי נושאי המשרה פעלו על בסיס מידע שהיה סביר במועד קבלת ההחלטה, וכי לא ניתן לצפות מהם לחזות מראש את השלכות הרפורמה בשוק התקשורת על מצבה של חברת פרטנר תקשורת, שהייתה בבעלות סקיילקס באותה עת.

בינואר 2021 נתן השופט כבוב החלטה תקדימית שהבהירה את תחולת מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנדים, והחזירה את הוודאות המשפטית לנושאי משרה ודירקטורים בחברות ציבוריות. ההכרעה ניתנה במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שאישרה חלוקת דיבידנד של 100 מיליון ש"ח אף שעמדה לה באותה עת יתרת רווחים מצטברת של 848 מיליון ש"ח. עם זאת, בפני הדירקטוריון עמדו נתונים שלפיהם החברה צפויה לעבור ליתרת רווחים שלילית בדוח הרבעוני הבא. כבוב קבע כי המבחן הקובע הוא מבחן רווח טכני הצופה פני עבר, המתבסס על הדוחות הכספיים האחרונים שאושרו כדין, ולא על תחזיות עתידיות. עם זאת, הוא הוסיף כי על הדירקטוריון לשקול מידע עתידי רק אם התרחש אירוע מהותי המשפיע באופן ממשי על מצבה הפיננסי של החברה ומונע הסתמכות על הדוחות שפורסמו. פסק הדין סימן חזרה לפרשנות מצמצמת וזהירה יותר של מבחן הרווח, והיווה תגובה לעמדתה המרחיבה של השופטת רות רונן במקרה קודם, שבו נקבע כי ניתן לפרש את המבחן גם כבוחן רווח עתידי על בסיס דוחות שטרם פורסמו.

פלילי

כבוב דן בבית המשפט המחוזי בתיקים פליליים, בהם: פרשת ארז אפרתי (מאבטח הרמטכ"ל שהודה בתקיפה מינית), פרשת גרגורי לרנר, תיקי המעורבים בתקיפת אנשי התקשורת במקרה דודו טופז, במשפטו של הסרסור רמי סבן, פרשת פלד גבעוני, פרשת צינורות המזרח התיכון, תביעה נגזרת נגד פרטנר תקשורת, פרשת כמיפל נגד ניאופרם, פרשת הסוס הטרויאני, פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים, פרשת מליסרון ומשפט הרצת מניות איי די בי של נוחי דנקנר.

אזרחי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. כאבוב אחד מהשופטים הכלכליים המובילים. חובה לשבץ בערך מספר פסיקות משמעותיות שלו..

בהרצאה בלשכת עורכי הדין הביע תמיכה במגישי תביעות נגזרות וייצוגיות.

ביטחון

כבוב מתנגד שיטתית להריסת בתי מחבלים. הוא התנגד להריסת בית המחבל שרצח את בנות משפחת די בפיגוע הירי בצומת חמרה, את בית המחבל שביצע את הפיגוע באלעד ואת בית המחבל שביצע את הפיגוע הכפול בירושלים בשנת 2022.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, בדיון על מעצר מחבל ביקש להקל בעונשו של מחבל בטענה לאי שוויון כיוון שחבריו שוחררו בעסקת החטופים. בהמשך, דבריו הועלו כטענות בידי סנגורים של מחבלים אחרים בטענה כי בשם השוויון יש לשחרר מחבלים שלא שוחררו בעסקת חטופים. פרקליטות המדינה התנערה מהדברים. וכבוב הבהיר כי התכוון להשוות למחבלים ששוחררו בהסכמה ולא לאלו ששוחררו במסגרת עסקה.

אקדמיה

משנת 2003 מלמד מגוון קורסים באוניברסיטת בר-אילן בתחום התאגידים וכן בקריה האקדמית אונו בתחום התאגידי-כלכלי.

בשנת 2011 השלים לימודי מוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה, בתואר משולב של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר, מחזור 2017.

בשנת 2022 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "חידת הדיבידנד: חלוקת דיבידנדים בצל רכישה ממונפת", שנעשתה בהנחייתם של דוד האן ושרון חנס.

כבוב פרסם מגוון מאמרים בתחום דיני התאגידים בכתבי עת משפטיים.

פרסומים אקדמיים

• השופט חאלד כבוב ועו"ד ענבל מימון-בלאו, ‏"שלבים ראשונים בהגשת תביעה נגזרת", תאגידים, ט/4 3 (נובמבר 2012), באתר Academia.edu
• השופט חאלד כבוב ועו"ד ענבל מימון-בלאו "תביעה נגזרת כפולה - בין קריאה דווקנית לקריאה מהותית", תאגידים י/1 1 (פברואר 2013)
• השופט חאלד כבוב ועו"ד ענבל מימון-בלאו, ‏מעמדו של ארגון כתובע בתובענות ייצוגיות תאגידיות, DEBATE, (יוני 2014), באתר Academia.edu
• השופט חאלד כבוב, עו"ד ענבל מימון-בלאו ועו"ד אהד פיליפ "ועדת תביעות בלתי תלויה בדיני התאגידים הישראלים" ספר יוסף גרוס - מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (2015).
• השופט חאלד כבוב, עו"ד רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג, ‏נטילת הזדמנות עסקית: היקף אחריותו של נושא משרה בחברה ציבורית בגין נטילת הזדמנות עסקית של החברה, משפטים ‏נג (2022)
• השופט חאלד כבוב, "מי ישמור על השולטים? תובענות ייצוגיות בתחום ניירות הערך", 75 שנות עצמאות במשפט 478 (דפנה ברק-ארז עורכת, 2023)
• השופט חאלד כבוב, עו"ד רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג "מבחן הרווח בחלוקת דיבידנדים: על ודאות בדרך שבין העבר, ההווה והעתיד" פורום עיוני משפט מז (2023)
• השופט חאלד כבוב, עו"ד רעות אברהם-גדליה ועו"ד ירדן שוחט, ‏"על הממשל התאגידי של התאגיד הממשלתי – בין שלוש שכבות של בעיית נציג", משפטים ‏(2025)
• השופט חאלד כבוב, עו"ד רעות אברהם-גדליה ונדב קליין, ‏"המאסדר כידידו של בית המשפט - שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על קבלת עמדת המאסדר", משפטים ‏נה (2025)
• השופט חאלד כבוב, עו"ד רעות אברהם-גדליה וגב' נטע צ'חנובסקי "במה מותר השופט מן הבינה המלאכותית" פורום עיוני משפט נ (צפוי להתפרסם בשנת 2026).

פרשיות ניגודי העניינים

בשנת 2024 פורסם כי בני משפחתו השתמשו בתמונותיו כשופט בבית המשפט העליון לפרסומים עסקיים של משרדי עורכי הדין שלהם, בין היתר, צילום במשרדה של בִתו, ליד ציור דיוקן שלו. בעקבות תלונות שהוגשו כנגדו פתח נציב תלונות הציבור על השופטים בבדיקה שבסופה קבע שניתן לשער כי: "פרסום התמונה בחשבונה של הבת נועד לקידום משרדה תוך שימוש בתפקידו של אביה כשופט, דבר האסור בתכלית האיסור על פי כללי האתיקה החלים על שופטים".

במסגרת הליך הבירור שביצע הנציב הכחיש כבוב את השתתפותו בחנוכת משרד עורכי הדין של בתו, אך מאוחר יותר נחשף תיעוד השתתפותו בחנוכת המשרד. בתגובה טען כבוב כי הדבר נשמט מזכרונו וכי לא התכוון להטעות את נציב קבילות הציבור על השופטים.

באותה שנה פורסם שהשופט כבוב קיבל החלטה בסכסוך משפטי שבו היו מעורבים בעבר ילדיו, ונציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי כבוב פעל שלא כשורה בכך שדן בתיק, וכי גרסתו של כבוב "תמוהה".

תלונה נוספת עסקה בראיון שהעניק השופט ללא אישור לעיתון "הארץ" נמצאה גם היא מוצדקת ומנוגדת לכללי האתיקה לשופטים.

בפברואר 2024 פורסם בכאן חדשות כי כבוב נפגש לארוחה בבית קפה עם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, וזאת למרות האיסור החל על שופטים לקיים פגישות עם פוליטיקאים. ובנוסף, בימים הסמוכים לאותה פגישה דן כבוב בכמה תיקים שעיריית תל אביב היא צד להם.

חיים אישיים

כבוב מתגורר ביפו יחד עם רעייתו, והוא אב לשישה ילדים. כמה מילדיו הם עורכי דין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'אלד כבוב בוויקישיתוף

• השופט חאלד כבוב באתר הרשות השופטת
• משה גורלי, מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט ח'אלד כבוב, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2014
• הילה רז, השופט הכלכלי שמשנה את כללי המשחק בשוק ההון, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2013
• רותם שטרקמן, יסמין גואטה, הרשעת דנקנר: השופט שלא נכנע - והאם נתניהו יכתוב מכתב תמיכה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2016
• אמור לי מי חבריך, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2022