חדוה הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חדווה הרכבי)
חדוה הרכבי
לידה 28 בינואר 1941 (בת 83)
דגניה ב', פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית ישראלישראל
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בית החינוך המשותף דגניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה
תקופת הפעילות מ-1963
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חדוה הרכבי (נולדה ב-28 בינואר 1941) היא משוררת וציירת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדוה הרכבי נולדה וגדלה בדגניה ב' לאלן רוטשילד (ילידת גרמניה) ולמישה הרכבי (יליד רוסיה), אחות לאביגיל הרכבי. למדה בבית החינוך המשותף עמק הירדן. אם לבן. גרה כיום בשכונת אבו תור בירושלים.

בשנים 1963–1967 למדה בבית ספר לאמנות בצלאל, ירושלים. את שיריה הראשונים הביאה לפרסום לאה גולדברג בעיתון על המשמר, וכן הכינה להוצאה לאור את ספר שיריה הראשון "כי הוא מלך" (1974). מאז פרסמה עוד שישה קבצים, בהם "ציפור שבפנים עומדת בחוץ" (2009) המאגד את שיריה מארבעת הספרים הראשונים לצד שירים חדשים, "ראנא" (2014) שזיכה אותה בפרס ביאליק לספרות ו"מיגו" (2017) שעליו זכתה בין השאר בפרס לאה גולדברג. "מיגו" הוא כינויו של בנה אלישע, קיצור של המילה "אמיגו" ("חבר" בספרדית), שנהרג בשנת 2003 בתאונת ירי.[1]

בשנים 1991–1998 יזמה ואצרה סדרת תערוכות שהוקדשה ליצירותיהם של יוצרים פגועי נפש, אוטיסטים ולוקים בתסמונת דאון. מביניהן יזמה ואצרה את האלבום "האמן החבוי". תערוכה באותו השם ייצגה את מדינת ישראל במסגרת "שנת בריאות הנפש הבינלאומית". התערוכה הוצגה בפלה-דה-ניסיון, בניין האומות המאוחדות, ז'נבה.

אחדים משיריה של הרכבי הולחנו והוקלטו, ובהם מוכרים בעיקר לחניו של נחום היימן לשירים "סוס מעץ", "את כל פניך" ו"אבל בחלומי", שביצעה נורית גלרון, ולשיר "שוב את מסתובבת לך" שביצעה חני ליבנה. אחדים משיריה נבחרו למופעי תיאטרון ומחול, שהמוכר והידוע מביניהם מופע של הרקדנית תימי קידר, שהוצג במוזיאון ישראל – מופע שהוקדש לשירי לאה גולדברג, אהרן אמיר, חדוה הרכבי ומבחר משירי הייקו.

כציירת, מתרכזת הרכבי בציור בצבע מים וברישום אקספרסיבי, כשהיא עושה שימוש במצעים שונים כגון קרטון.

פרסים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כי הוא מלך – הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ, ירושלים תשל"ד (1974)
  • עֲדִיספרית פועלים, תל אביב תשמ"א (1981)
  • אני רוצָה רק להגיד לךְ – ספרית פועלים, תל אביב תשמ"ו (1985)
  • האחֵר – הליקון-ביתן, תל אביב תשנ"ד (1993)
  • ציפור שבפנים עומדת בחוץ (שירים 1962–2008) – הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, תל אביב וירושלים תש"ע (2009)
  • ראנא – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ד (2014)
  • מיגו – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ח (2017)
  • עד שוב אשמע אותך – מבחר שירים (עורכת הלית ישורון), סדרת זוטא, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ט (2019)

מדורים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חלומות של אנשים" – "כל העיר" – ירושלים – 1987-1988.
  • "קבוצת קוראים אבות ישורון" - נוסדה ב-12.4.2013, מתוך קידה עמוקה לשירתו, ביוזמת חדוה הרכבי, ובשיתוף שי מנדלוביץ' ואמיר מנשהוף.
  • "שישיר" – עמוד פייסבוק, בו מתפרסם מדי יום שישי, שיר משירתו של אבות ישורון. העמוד פועל מ-30 ביוני 2017 (בשיתוף עומר ולדמן).

תערוכת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציורים בצבעי מים - גלריה אנגל, שלומציון המלכה, ירושלים, 1969
  • ניירות להיינריך - בית האמנים בירושלים, 1979
  • ניירות לראנא - בית האמנים בירושלים, 2009

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברים חדשים בבית-האמנים, בית האמנים בירושלים, 1973
  • אמני ירושלים למען מלווה מלחמה מרצון חנוכה תשלד, בית האמנים בירושלים, 1973
  • תערוכת אמני ירושלים בשכונות, בית הנוער על שם בכר, ירושלים, 1982
  • חמש שנים לאלון, גלריה אלון, ירושלים, 1983
  • צבע מים 84, גלריה אלה, ירושלים, 1984
  • תערוכת אמני ירושלים בפריז, גראנד פלה בפריז, צרפת, 1985
  • חתך-4, בית האמנים בירושלים, 1989
  • מחילות הלילה יאיר גלריה לאמנות, תל אביב, 2014
  • סבל, הגלריה בהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים, 2014
  • בין שתיקה לדיבור, בית אות המוצר הירושלמי, ירושלים, 2017
  • רשמים IV: נאחז בסבך - הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים בירושלים, 2020

פרסומים על המחברת ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר "כי הוא מלך" – שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורציון ברתנא – "הזיות" – "משא", עיתון דבר – 10.10.1975
  • מ. מאוויין – "שירים של עולם מופלא" – מאזניים – 1974
  • אריה ליפשיץ – שתיים שנכנסו לפרדס השירה" – "ספרות אמנות ביקורת", עיתון מעריב – 2.8.1974
  • גיורא לשֶׁם - "החומה" - "משא", עיתון דבר - 2.8.1974

על הספר "עֲדִי" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן עומר – "אינטימיות" – "שירה", העולם הזה – 12.2.1982
  • משה דור – "משהו כשוף" - "ספרות אמנות ביקורת", עיתון מעריב, 18.12.81
  • עדה ברקאי – "בין ציפרים לכלבים" – מאזניים, כרך נ"ה, 1-2, יוני-יולי 1982, ע' 73
  • אריה ליפשיץ – "חשיפה עצמית" – מעריב – 23.4.82, ע' 34

על הספר "אני רוצָה רק להגיד לךְ" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום רצבי - "אני עולם" – "שירה עברית חדשה", עתון 77, מאי, 1986
  • צבי לוז - "שמיים חולמים ושרים" – "ספרות אמנות ביקורת", מעריב, 21.2.1986 ע' 26
  • אריאל הירשפלד – "הכל אמת וחלק גם שירה" - "תרבות ספרות אמנות", ידיעות אחרונות, 16.5.1986, ע' 23

על הספר "האחר" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתיה גור – " מוזיקה של כאוס" – שבוע של ספרים, הארץ - 22.10.1993
  • ניצה גורביץ - "מהו האחר?" - "משא", דבר - 5.11.1993, ע' 25
  • בלהה דבורי – "מומלץ" – דבר, 18.1.94
  • ארנון לוי – "השיר הזה הוא שיר על אנשים" – "תרבות", כל העיר\ירושלים – 12.11.93, ע' 21―22

על הספר "ציפור שפנים עומדת בחוץ" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר "ראנא" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר "מיגו" - שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]