חוסיין א-שייח'
 | |||||
| חוסיין א-שייח', 2022 | |||||
| לידה |
14 בדצמבר 1960 (בן 63) רמאללה, ממלכת ירדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||
| מפלגה |
פת"ח  | ||||
| https://husseinalsheikh.com/ | |||||
| |||||
  | |||||
חוסיין שחאדה מוחמד א-שייח' (בערבית: حسين شحادة محمد الشيخ; נולד ב-14 בדצמבר 1960 ברמאללה) הוא פוליטיקאי פלסטיני, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, ראש הרשות הכללית לעניינים אזרחיים וחבר הוועד המרכזי של הפת"ח. א-שייח' נחשב באופן בלתי פורמלי כיורשו של יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוסיין א-שייח' נולד ברמאללה ב-1960.
פעילות חבלנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 18 נידון בישראל למאסר בעוון פעילות חבלנית ונכלא עד 1989. בזמן מאסרו בכלא הישראלי למד עברית.
האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת שחרורו מן הכלא, הצטרף למפקדה הלאומית המאוחדת (אנ') של האינתיפאדה הראשונה. לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב-1993 היה חבר מייסד של הוועדות הפוליטיות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. ב-1994 מונה לקולונל בביטחון המסכל, תפקיד בו החזיק עד 1997. א-שייח' היה חבר בוועדת התנועה העליונה למען הפת"ח בגדה המערבית, וכן סגן ראש הוועדות הפוליטיות בגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים. בשנת 1999 זכה בבחירות לתפקיד מזכ"ל הפת"ח ביהודה ושומרון, אולם ערפאת לא ייחס חשיבות לתוצאותיהן[1].
האינתיפאדה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-2000, היה א-שייח' פעיל תנזים מוכר[2]. בבחירות לראשות הארגון במאי 2000 הביס א-שייח' את מרואן ברגותי, אולם האחרון סירב לעבור מתפקידו[3]. מחקירותיו של ברגותי לאחר שנתפס על ידי ישראל, עלה כי חלק מהשיקולים להסלמת הפיגועים הייתה בניית מנהיגותו בארגון, לאחר ההפסד לא-שייח'[3]. לטענת א-שייח', בתקופת האינתיפאדה השנייה הוא היה מבוקש על ידי כוחות הביטחון הישראליים. אולם א-שייח' נחשב כדמות אפרורית וחלשה יחסית בארגון[4], במיוחד בהשוואה ליריבו מרואן ברגותי. א-שייח' נחשב אז כחבר הצד היוני של הנהגת הפת"ח, לצד אבו מאזן וקאדורה פארס[5]. לאינתיפאדה השנייה היה ביטוי פנים-פלסטיני משמעותי, מאבק בין-דורי בהנהגה הפלסטינית, בין הדור הישן של ערפאת ואנשי תוניס, ללוחמי השטח הצעירים, כברגותי, חוסיין א-שייח' ובני דורם[6]. בשיא המתח, דווח בשנת 2003 כי ערפאת ניסה לעצור את א-שייח'[7], אז מזכ"ל הפת"ח, ואף לחסלו.
במבצע חומת מגן תפסה ישראל את "מסמכי ערפאת" שהצביעו על תמיכתו הכלכלית במחבלים. אחד המסמכים הוא מכתב שכתב א-שייח' ליושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, בו הוא מבקש סיוע בגובה 2,500 דולר לשלושה מחבלים: ראאד אל-כרמי, זיאד מחמד דעאס ועמר קעדאן[8]. בשנת 2003, בראיון לערוץ 1 איים ב"תגובה זועמת" נגד ישראל, לאחר שלכדה את מבצעי הלינץ' ברמאללה במבצע מעצרים בשטח A, אשר נחשב בשליטה ביטחונית פלסטינית[9].
ראש הרשות הכללית לעניינים אזרחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 מונה לראש הרשות הכללית לעניינים אזרחיים, במעמד של שר, וכן ראש וועדת התיאום האזרחית העליונה (CAC). למעשה, מתוקף תפקידים אלה א-שייח' מהווה השר המקשר בין ישראל לרשות הפלסטינית. בעקבות זאת יש לו מגע רציף והדוק מול הרשויות הישראליות, בייחוד מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי, אך גם מול משרדי ממשלה שונים. מכוח תפקיד זה, א-שייח' נחשב למי ששולט בכספי המיסים שגובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית, על מתן היתרי הכניסה לישראל ותעודות VIP לבכירי הרשות, וכן היתרי מסחר (BMC) לאנשי עסקים פלסטינים. סמכויות אלו מקנות לו כוח רב המתורגם לנאמנויות פוליטיות[10]. ביולי 2022 מתאם פעולות הממשלה בשטחים מחלק היתרים ל"בני שיח" פלסטינים בתמורה למידע מודיעיני. בצד הפלסטיני רואים בכך שיתוף פעולה בלתי לגיטימי ואף כמעשה בגידה. אשמה חלקית הופנתה נגד א־שייח' ומשרדו, אשר פועל בחוסר יעילות, בירוקרטיה ממושכת, בצפיפות ובחוסר עניין מופגן מצד פקידיו ושמועות על לקיחת שוחד. פעמים רבות הבקשות מסורבות באופן לקוני, מה שיוצר תחושה שמשרדו של א-שייח' לא מייצג את האינטרס של המבקש. לכן הם מעדיפים לגשת ישירות למנהל האזרחי, אשר בתורו מאשר בקשות בהתאם לאיכות המידע שמעביר בן השיח. א-שייח' מנגד טוען שהרשויות הישראליות מתמהמהות במכוון, כדי לאלץ את הפלסטינים לפנות אליהם ישירות ולמסור להם מידע[11].
לאחר מבצע צוק איתן בשנת 2014, מונה א-שייח' כנציג הרשות הפלסטינית בוועדה המשולשת לשיקום רצועת עזה, לצד נציגים ישראליים ומצריים. בתפקיד זה הוא משמש כאיש הקשר העיקרי של הממשלה הפלסטינית למנגנון שיקום עזה (GRM).
בין השנים 2015–2016 א-שייח' קיים משא ומתן עם שר האוצר, משה כחלון, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, יואב מרדכי, בעניין הסדר חובה של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל לישראל[12]. המשא ומתן הבשיל לכדי הסכם עקרונות בין א-שייח' לכחלון ומרדכי, אשר יבטיח את תשלום החוב לחברת החשמל לישראל ויסדיר את משק החשמל והאנרגיה הפלסטיני[13]. ההסכם כלל הסדר חוב לפיו הרשות תשלם כ־600 מיליון שקל במזומן, כ־800–900 מיליון שקל בפריסה לתשלומים חודשיים לאורך 4–5 שנים. בתמורה, תימחק יתרת החוב, העומד על כ־200–300 מיליון שקל[14]. מעבר להסדרת החוב, סוכם על מנגנון קבע לאספקת חשמל בשטחי הרשות[13]. מנגנון זה יהיה הגורם הפלסטיני היחיד שישלם לחברת החשמל הישראלית, במקום מול כמה חברות חשמל מקומיות, המתקשות לגבות כספים מלקוחותיהן[15]. ב-13 בספטמבר 2016 נחתם ההסכם בין הצדדים[14] וב-2 באוקטובר הופקד התשלום הראשון, בגובה 590 מיליון שקל[16].
בספטמבר 2016 היה אחד משלושת מלוויו הבכירים של יו"ר הרשות בביקורו בישראל לרגל הלוויית שמעון פרס.
בשנת 2017 החלו מאמצי הפיוס בין חמאס לפת"ח, א-שייח' היה חבר בוועדת הדיאלוג הלאומי הפלסטיני. בתוך כך, קרא בשנת 2022 לחידוש מידי של הדיאלוג לאומי, בכדי להתאחד בהתמודדות מול בעיות העם הפלסטיני. קריאתו זכתה לתמיכה של כלל הפלגים הפלסטיניים[17].
בשנת 2018 חוקקה מדינת ישראל את החוק להקפאת כספי טרור. מכוח חוק זה, קיזזה ישראל את תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם. בעקבות זאת, סרבה הרשות לקבל מישראל את כספי המיסים אותם היא גובה עבורה, ובכך נקלעה למשבר כלכלי חמור. בעניין זה, א-שייח' נפגש ברמאללה עם שר האוצר הישראלי, משה כחלון, עשרות פעמים. בחלק מהמקרים הגיע כחלון לרמאללה, בכדי לנסות לשכנע את א-שייח' למנוע את התמוטטה הכלכלית של הרשות, ולקבל את כספי המיסים המקוזזים[18]. עם זאת, א-שייח' סירב להצעתו של כחלון.
ב-11 במאי 2022 נורתה למוות עיתונאית אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, בחילופי אש בין צה"ל לחמושים פלסטינים. כשעתיים לאחר מכן יצר שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, קשר עם א-שייח', והציע לו בדיקה משותפת של נסיבות מותה. למחרת הצהיר א-שייח' כי הרשות מסרבת לבדיקה משותפת, היא תקיים את חקירת הירי באופן עצמאי ולא תעביר את הקליע שהרג את עאקלה לבדיקה בליסטית בישראל[19]. עם זאת, יומיים לאחר מכן א-שייח' הצהיר כי הרשות תתמוך בשיתוף פעולה בינלאומי בחקירת מותה של עאקלה[20].
חידוש מעבר הפועלים מעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, והידרדרות המצב הביטחוני בעקבות כך, הטילו מדינת ישראל ומצרים סגר על רצועת עזה. בעקבות זאת, הופסקה לחלוטין כניסת פועלים עזתים דרך מעבר ארז, ששופץ זמן קצר קודם לכן בעלות של מיליוני שקלים[21]. עם כניסתו של בני גנץ לתפקיד שר הביטחון הוא החל במדיניות משולבת כלפי רצועת עזה. גנץ קידם מדיניות אזרחית יוזמת וממוקדת ציבור בשיטת המקל והגזר, לצד מאמץ צבאי לסיכול התעצמות הטרור[22]. בתוך כך, קידם גנץ מתן היתרי עבודה בישראל לכ-7,000 פועלים עזתיים[23], שגדלו במרוצת הזמן לכ-20,000 היתרים: 12,000 לענף הבניה ו-8,000 לענף החקלאות[24].
באופן רשמי, הפועלים הפלסטינים בעזה נדרשים להעביר את בקשותיהם למשרד העבודה ברצועה, אשר בשליטת חמאס. אולם למעשה, מנגנון בקשת ההיתרים וחלוקתם נעשה על ידי המשרד לעניינים אזרחיים בראשותו של א-שייח', היות שמדינת ישראל וחמאס אינם מקיימים קשר ישיר. בקשות הפועלים הפלסטינים מועברות ממשרד העבודה לנציג פת"ח ברצועה, אייאד נסר, אשר כפוף להחלטת חוסיין א-שייח' היושב ברמאללה. א-שייח' הוא הסמכות העליונה בסינון הבקשות המועברות לצד הישראלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומת"ק עזה. בכוחו להחליט מי יעבוד בישראל ומי לא, למרות שהרשות הפלסטינית כלל אינה שולטת ברצועה[25].
הוועדה המרכזית של פת"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008, עת התכנסה ועדת הפת"ח השישית, וחוסיין א-שייח' נבחר לראשונה כחבר הוועד המרכזי של פת"ח. בשנת 2016 התקיימה ועידת הפת"ח השביעית, וא-שייח' נבחר שוב כחבר הוועד המרכזי.
מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו מנגיף הקורונה של סאיב עריקאת, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יושב ראש הרשות, מחמוד עבאס, קידם את א-שייח' כמחליפו הזמני, ובהמשך כמועמד הפת"ח[26]. א-שייח' נחשב כמקורב לעבאס, וכמועמד המוביל לרשת אותו[27]. עם הזדקנותו והידרדרות מצבו הרפואי, העביר עבאס חלק מסמכויותיו לא-שייח'. האחרון נפגש בשמו עם קונסולים זרים ובכירים אמריקאים כהאדי עמר[10]. בכך, לראשונה מזה שלוש שנים התקיימה שיחה פומבית ורשמית בין הרשות הפלסטינית לארצות הברית[28]. א-שייח' אף נפגש מספר פעמים עם ברברה ליף, עוזרת מזכירת המדינה לענייני המזרח הקרוב, ודרש מהממשל הצגת אופק מדיני[29]. מנגד, הציגה ליף בפני א-שייח' את התנגדות הנשיא האמריקאי לבקשת הפלסטינים לעצרת הכללית של האו"ם לקבל את "מדינת פלסטין" כחברה מלאה[30] ואת דרישתו לחיסול קיני הטרור בצפון השומרון, בייחוד בגזרות שכם וג'נין[31].
באוקטובר 2022 יצא א-שייח' לביקור בוושינגטון, שם נפגש עם היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, וסגנית מזכירת המדינה של ארצות הברית, ונדי שרמן. לביקור זה משמעות גדולה, היות שהוא הביקור הרשמי הראשון של בכיר ברשות הפלסטינית בארצות הברית מזה חמש שנים[32]. לפי הדיווחים, ביקור זה נועד להעניק לו לגיטימציה מצד הממשל בוושינגטון כיורשו של אבו מאזן[33]. מתלווה לעבאס בביקורים רמי דרג כיושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, וכן נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי ומלך ירדן עבדאללה השני. גם כאן, כדי לקבל לגיטימציה מידידותיה הקרובות של הרשות הפלסטינית בעולם הערבי.
העימות הפנימי בפת"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2022 נבחר למזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף[34]. מינויו התקבל במורת רוח על ידי בכירי הפת"ח, הרואים בעצמם מועמדים טבעיים לרשת את אבו מאזן. לדוגמה, ג'יבריל רג'וב, לשעבר ראש הביטחון המסכל ביהודה ושומרון, מחמוד אלעאלול, סגן יו"ר הפת"ח וממייסדיו, ותאופיק טיראווי לשעבר יו"ר המודיעין הכללי. מנגד מאג'ד פרג', ראש מנגנון המודיעין הכללי, תומך בא-שייח' ונחשב לאיש סודו. השניים מובילים יחד עם יו"ר הרשות את המערכה למניעת שחרור מרואן ברגותי מהכלא הישראלי[35].
תיק המשא ומתן עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסתו לתפקיד, ירש א-שייח' גם את תיק המשא ומתן מול ישראל (אנ') שבעבר היה בידי עריקאת[36][37]. אולם א-שייח' הביע בתקשורת עמדות פסימיות בנוגע למשא ומתן עם ישראל. הוא טען כי "אין פרטנר בצד הישראלי לעשות שלום" וכינה את פגישותיו עם גורמים ישראלים "משא ומתן עם האויב"[38]. א-שייח' הביע תקווה שממשל ביידן יקדם את חזון השלום ואף ביקש לזמן את הקוורטט לענייני המזרח התיכון לקיים פגישה בעניין הפלסטיני.
פגישותיו של א-שייח' עם שר הביטחון, בני גנץ, ושר האוצר, יאיר לפיד, זוכות לביקורת מצד גורמים אסלאמיסטיים ובראשם חמאס[38].
חשד לעבירות מין ושחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בפברואר 2022 פרסם ערוץ 13 הישראלי כתבה מקיפה על חוסיין א-שייח', בה עולות האשמות נגדו בדבר מעשי שחיתות והטרדות מיניות[39]. בכתבה הועלו חשדות שא-שייח' העלים מאות מיליוני דולרים מכספי שיקום הרצועה. כמו כן, שמשרדו מרוויח כ-2,500 ש"ח מכל היתר כניסה לישראל למטרות עבודה שהוא משיג מהרשויות הישראליות.
במהלך כהונות צצו חשדות לעבירות מין כנגד א-שייח'. א-שייח' ניסה לשלם דמי שתיקה לבעלה של המותקפת, קצין במנגנוני הרשות, אך האחרון פנה לאבו מאזן בתלונה[40]. יו"ר הרשות העניק גיבוי מלא לא-שייח'[40]. פרסום הפרשה בתקשורת הישראלית הכה הדים ברחוב הפלסטיני[41]. הפרסומים השליליים גורמים לו לנזק תדמיתי בציבוריות הפלסטינית, והוא בתגובה השיב כי העיתונות הישראלית משקרת[42].
מעמדו ברשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוקף מעמדו כשר לעניינים אזרחיים, ולימים ראש הרשות הכללית לעניינים אזרחיים, לא־שייח' מגע קרוב עם גורמים ישראליים. מעמד זה נתן לו כוח רב, שכן הרשות הפלסטינית ותושביה תלויים במידה רבה במדינת ישראל ורשויות מטעמה כמו מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי. מאידך, נורמליציה מול ישראל לא מתקבלת בעין יפה בציבוריות הפלסטינית. בשל כך גורמי אופוזיציה מאשימים את א־שייח', כמו גורמי שלטון נוספים, בשחיתות ואף בבגידה. לצד הפלסטיני, מסביר א-שייח' את הפגישות עם הדרג המדיני וצבאי בישראל כ"משא ומתן עם האויב"[43].
בזכות תפקידו זכה א-שייח' להיפגש עם גורמים רמי דרג. מעמדו בפת"ח וברש"פ המשיך להתבסס, עד אשר מונה למזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף בפברואר 2022. מהלך זה, אשר קודם על ידי יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נתפס כמינוי "יורש". תנועת חמאס התנגדה מאוד למינוי אפשרי זה, ופתחה בקמפיין נגד א־שייח'[44]. במהלכו, אף חשפה הקלטה של א־שייח' מבקר ואף מקלל את אבו מאזן[45]. א־שייח' האשים מצידו את חמאס בזיוף ההקלטה[46], ומלשכתו של אבו מאזן נמסרה הודעה דומה[45].
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]א-שייח' הוא אחד האנשים העשירים ברשות הפלסטינית. את הונו צבר בין היתר מבעלות על מספר מחצבות פלסטיניות וכן חנויות נוחות, תחנות דלק[47]. בבעלותו וילה רחבת ידיים ביריחו.
החל משנת 2010 הוא נשיא מועדון הספורט לנוער של אל-בירֶה (ער').
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסיין א-שייח', ברשת החברתית פייסבוק
חוסיין א-שייח', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חוסיין א-שייח', ברשת החברתית אינסטגרם
חוסיין א-שייח', סרטונים בערוץ היוטיוב- חוסיין א-שייח', באתר המועצה האירופית ליחסי חוץ (באנגלית)
- חמאס נגד חוסיין א-שיח' - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 4 ביוני 2022
- היוזמה של חוסיין א- שייח' והטעות של ישראל - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 4 בינואר 2022
- הבעיה של א-שייח': הפרסומים בישראל - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 4 בפברואר 2022
- גל ברגר, "האיש שלנו במוקטעה": עלייתו לצמרת של חוסיין א-שייח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בפברואר 2022
- גל ברגר ועמיחי שטיין, בכיר ברשות על כוונת הסיפוח: "נקודת אל-חזור", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 ביוני 2020
אתר האינטרנט הרשמי של חוסיין א-שייח' (בערבית)- אתר האינטרנט הרשמי של חוסיין א-שייח' (באנגלית)
.svg){kind=icon}
- אדם רזגון ואהרון בוקסרמן, האיש שלנו ברמאללה, באתר זמן ישראל, 27 באוגוסט 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
גידי וייץ, מרואן ברגותי, האם תהיה הנשיא הפלסטיני הבא?, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
- ^ אבי יששכרוף, ידה קצרה מלהושיע: החיסול בלב שכם חושף את הרשות הפלסטינית במערומיה, באתר וואלה, 8 בפברואר 2022
- ^ 1 2 עמוס הראל ואבי יששכרוף, הסודות מחדר החקירות של מרואן ברגותי נחשפים, באתר הארץ, 20 באפריל 2012
- ^ רונן ברגמן, והרשות נתונה: איפה טעינו? כך הפכה הרשות הפלסטינית לפס ייצור של שחיתות וטרור (עמ' 42), בהוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- ^ אמיר אורן, The Army Switches to 'Road Map' Mode, הארץ, 30 במאי 2003 (באנגלית)
- ^ רביב דרוקר, עפר שלח, בומרנג: כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה, הוצאת כתר, 2005
- ^ Fatah’s West Bank Secretary General denies report Arafat ordered to arrest him, 30 באוקטובר 2003 (באנגלית)
- ^ רונן ברגמן, והרשות נתונה: איפה טעינו? כך הפכה הרשות הפלסטינית לפס ייצור של שחיתות וטרור (עמ' 21), בהוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- ^ עמוס הראל, ישראל תפסה כמה ממבצעי הלינץ' בחיילי המילואים, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2003
- ^ 1 2 השמועות על מצבו של עבאס מניעה [!] את א-שייח' לפעולה - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, במאי 2022
- ^ עמירה הס, עדויות: המינהל האזרחי מקל במתן היתרים לפלסטינים תמורת מידע על המצב בגדה, באתר הארץ, 31 ביולי 2022
- ^ אודי סגל, פרסום ראשון: הסכם בין חברת החשמל לרשות הפלסטינית, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2016
- ^ 1 2 עמירם ברקת, הושג הסדר לתשלום חובות החשמל של הרשות הפלסטינית, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2016
- ^ 1 2 ליאור גוטמן, נחתם הסכם עם הרשות על החוב לחברת החשמל, חלק ממנו יימחק, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2016
- ^ ברק רביד, ישראל והרשות יחתמו מחר על הסכם להסדרת החוב הפלסטיני לחברת החשמל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016
- ^ טל שלו, מתנה לחג: הרשות הפלסטינית הפקידה תשלום ראשון לחברת החשמל, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2016
- ^ Palestinian factions support the call by a Fatah official to immediately begin a national dialogue, בוואפא, 12 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ כחלון נפגש עם השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, דנו במשבר הכלכלי ברשות, באתר ynet, 29 באפריל 2019
- ^ יאיר לפיד, Israel Never Targets Journalists, וול סטריט ג'ורנל, 9 ביוני 2022 (באנגלית)
- ^ אליאור לוי, זיגזג פלסטיני? "נתמוך בשיתוף פעולה בינלאומי בחקירת מות כתבת אל-ג'זירה", באתר ynet, 14 במאי 2022
- ^ אמיר בוחבוט, מעבר לשלום? מעבר ארז החדש נחנך היום, באתר nrg, 13 במרץ 2005
- ^ לילך שובל, הפערים נחשפים: פועל בעזה משתכר 1,200 שקלים לעומת 7,000 בישראל, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2022
- ^ ג'קי חורי, אלפי תושבי עזה מבקשים להירשם לעבודה בישראל. רק מעטים יזכו לכך, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2021
- ^ חגי אטקס וופאק עדנאן, תעסוקת עובדים עזתים בישראל – תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה, מבט על, גיליון 1626, 1 באוגוסט 2022, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ סמדר פרי, דברים שסיפר לי ידידי מעזה, באתר ynet, 10 במאי 2022
- ^ שחר קליימן, חוסיין א-שייח': "הקמת מדינה פלשתינית לא תחכה לאישור מבנט", באתר ישראל היום, 28 בינואר 2022
- ^ אלון בן דוד, כל עוד השנאה הפנימית תמשיך לזרום בתוכנו, המוטיבציה למחבלים תמשיך לגדול, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2022
- ^ ברק רביד, לראשונה זה 3 שנים: שיחה רשמית ופומבית בין בכירים בממשל האמריקני וברשות, באתר וואלה, 1 בפברואר 2021
- ^ ג'קי חורי ויהונתן ליס, בכירים פלסטינים: האמריקאים דוחים פניות שלנו למו"מ בגלל מצבה של ממשלת ישראל, באתר הארץ, 15 ביוני 2022
- ^ יו"ר הרש"פ אבו מאזן איבד את המוטיבציה להילחם בטרור - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 1 באוגוסט 2022
- ^ ברק רביד, בכיר פלסטיני לוואלה!: "ישראל מחלישה את הרשות הפלסטינית ואחר כך מתלוננת", באתר וואלה, 8 בספטמבר 2022
- ^ ג'קי חורי, בכיר פלסטיני נפגש עם בכירים בממשל ארה"ב בוושינגטון, לראשונה זה חמש שנים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2022
- ^ יוני בן מנחם, ממשל ביידן נותן לגיטימציה לחוסיין א-שייח, באתר זמן ישראל, 9 באוקטובר 2022
- ^ ברק רביד, וואלה!, אבו מאזן העביר מסר ללפיד: "חייבים ליצור אופק מדיני בינינו", באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2022
ברק רביד, לפיד נפגש הערב עם השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים חוסיין אל-שייח, באתר וואלה, 23 בינואר 2022
התחממות מדינית? לפיד נפגש עם בכיר ברשות הפלסטינית, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2022 - ^ מרוואן ברגותי מאתגר את הרש"פ מכלאו - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2 בספטמבר 2021
- ^ מוחמד מג'אדלה, تعيين حسين الشيخ رئيسا لدائرة المفاوضات بمنظمة التحرير, عرب 48, 6 במאי 2022 (בערבית)
- ^ עוואד רג'וב, חוסיין אל-שייח', ראש מחלקת המשא ומתן של אש"ף, סוכנות אנאדולו, 25 ביוני 2022 (בערבית)
- ^ 1 2 אסף גבור, חוסיין א-שייח: "הפגישות עם ישראל הן משא ומתן עם האויב", בעיתון מקור ראשון, 14 בפברואר 2022
- ^ צבי יחזקאלי, שחיתות, הטרדות מיניות וקשרים טובים עם ישראל: זה הבכיר שאבו מאזן רוצה כיורש, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2022
- ^ 1 2 ד"ר משה אלעד, האורחים של כחלון, באתר ynet, 8 בפברואר 2016
- ^ יוני בן-מנחם, הבעיה של א-שייח': הפרסומים בישראל, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 10 מרץ 2022
- ^ יוני בן-מנחם, חוסיין א-שיח' נגד התקשורת הישראלית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במרץ 2022
- ^ אסף גבור, חוסיין א-שייח: "הפגישות עם ישראל הן משא ומתן עם האויב", בעיתון מקור ראשון, 14 בפברואר 2022
- ^ יוני בן-מנחם, חמאס נגד חוסיין א-שיח', באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 4 ביוני 2022
- ^ 1 2 עינב חלבי, סערה ברשות הפלסטינית: "היורש" הוקלט מקלל את אבו מאזן, באתר ynet, 27 בדצמבר 2022
- ^ יוני בן מנחם, הניסיון להכפיש את היורש המיועד של אבו מאזן, באתר זמן ישראל, 28 בדצמבר 2022
- ^ צבי יחזקאלי, שחיתות, הטרדות מיניות וקשרים טובים עם ישראל: זה הבכיר שאבו מאזן רוצה כיורש, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2022
