חוק יסוד: השפיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חוק-יסוד: השפיטה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוק יסוד: השפיטה
תאריך לועזי 28 בפברואר 1984
תאריך עברי כ"ה באדר א' התשמ"ד
כנסת הכנסת העשירית
עיקרי החוק
  • הבטחת אי תלותם של השופטים
  • פומביות הדיון בבתי המשפט
  • כללים הנוגעים לפעילותם של שופטים
נוסח מלא אתר הכנסת

חוק יסוד: השפיטה הוא חוק יסוד העוסק במערכת בתי המשפט בישראל. נחקק על ידי הכנסת העשירית בשלהי ימיה, כ"ה באדר א' ה'תשמ"ד, 28 בפברואר 1984.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק יסוד: בתי המשפט הוגשה על ידי הממשלה לכנסת ביוני 1978.[1] חוק יסוד: השפיטה אושר בכנסת לאחר קרוב לשש שנים, ב-28 בפברואר 1984.[2]

בדברי ההסבר להצעת חוק היסוד מוצגת מטרתו:

חוק היסוד המוצע נועד להגדיר את העקרונות החוקתיים שעל פיהם תפעל הרשות השופטת בישראל, והוא צעד נוסף בדרך לכינוס חוקי היסוד לחוקה שלמה אחת.

בהמשך דברי ההסבר מוצגת הזיקה בין חוק היסוד לחוקים העוסקים בנושא זה:

בחוק המוצע רוכזו ההוראות העקרוניות בחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, ובחוק השופטים, תשי"ג-1953. החוק עוסק במוסדות השפיטה, סמכויותיהם, דרכי עבודתם וסדרי המינהל בהם, ובשופטים, ייחוד כהונתם, אי-תלותם, דרכי מינוים, משך כהונתם ותנאי עבודתם. החוק דן בעקרונות שיש להבטיחם בחוק יסוד, והוא מציב מסגרות בלבד, המתמלאות תוכן ופרטים בשני החוקים האמורים שימשיכו להסדיר את פרטי העניינים השונים.

עם אישורו של חוק יסוד: השפיטה בוטלו מחוק בתי המשפט ומחוק השופטים הסעיפים שהועברו לחוק היסוד.[3]

במהלך השנים הוכנסו בחוק היסוד שני תיקונים קטנים:

נושאי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבטחת אי תלותם של השופטים: "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". דברי ההסבר להצעת החוק מציינים: "ההוראה המוצעת היא לב לבו של עקרון העצמאות ואי התלות של השופטים".[1] מקורו של עיקרון זה בחוק השופטים.
  • פומביות הדיון בבתי המשפט: "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". מקורו של עיקרון זה בחוק בתי המשפט. עיקרון זה בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים, שבהם התבקש בית המשפט לצמצם את פומביות הדיון. פירוט התנאים לחריגה מעיקרון זה מופיע בסעיף 68 לחוק בתי המשפט.
  • מינוי של אדם לשופט ייעשה על-פי בחירתה של הוועדה לבחירת שופטים. מקורו של סעיף זה בחוק השופטים.
  • כללים הנוגעים לפעילותם של שופטים.
  • קביעת סמכויות היסוד של בית המשפט העליון, כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי המשפט המחוזיים ובשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.
  • עקרון התקדים המחייב, שלו שני מרכיבים:
    • "הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו".
    • "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון".
  • הגנה על חוק יסוד זה מפני שינויו באמצעות תקנות שעת חירום: "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הצעת חוק יסוד: בתי המשפט, ה"ח 1348 מיום 14 ביוני 1978, באתר "נבו"
  2. ^ חוק יסוד: השפיטה, ס"ח 1110 מיום 8 במרץ 1984, באתר "נבו"
  3. ^ חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, ס"ח 1110 מיום 8 במרץ 1984, באתר "נבו"
  4. ^ תיקון עקיף במסגרת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), התשנ"ב-1992, ס"ח 1383 מיום 13 בפברואר 1992, באתר "נבו"
  5. ^ חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 2), ס"ח 1864 מיום 5 באוגוסט 2002, באתר "נבו"