חמץ שעבר עליו הפסח

מכירת חמץ נעשית על מנת להימנע מאיסור בל יראה ובל ימצא, ולמנוע מצב של חמץ שעבר עליו הפסח
בתמונה: מכירת חמץ לגוי, בחסידות בעלזא

חמץ שעבר עליו הפסח הוא חמץ שהיה ברשות יהודי בחג הפסח או בחלק ממנו. על פי ההלכה, חמץ זה נאסר באכילה ובהנאה.

תוקף האיסור

במשנה מובא ”חָמֵץ שֶל נָכְרִי שֶעָבַר עָלָיו הַפֶסַח – מֻתָר בַהֲנָאָה. וְשֶל יִשְרָאֵל – אָסוּר בַהֲנָאָה, שֶנֶאֱמַר: 'וְלא יֵרָאֶה לְךָ שְאר'” (פסחים ב ב). בתלמוד נחלקו התנאים בתוקף איסור חמץ שעבר עליו הפסח: יש שדעתם שאיסור זה הוא מהתורה (ולפי שיטה זו גם חמצו של נכרי שעבר עליו הפסח אסור), אך אחרים חולקים וסוברים שהאיסור הוא רק מתקנת חכמים כקנס על מי שעבר על איסור "בל יראה ובל ימצא", שלא יוכל לאכול או ליהנות ממנו לאחר הפסח. בשולחן ערוך נפסק כדעה השנייה, שתוקף האיסור הוא מדרבנן.

אונס ושוגג

חמץ שנשאר ברשותו של יהודי בפסח באונס או בשוגג, כגון שהבעלים שכחו לבער אותו – נאסר באכילה ובהנאה, על אף שהבעלים לא עברו על איסור בל יראה ובל ימצא משום שביטלו את החמץ.

חמץ שנמכר לגוי

ערך מורחב – מכירת חמץ

חמץ שנמכר קודם הפסח לגוי, והיה ברשותו כל ימי החג, מעיקר הדין מותר באכילה והנאה, משום שאיסור 'חמץ שעבר עליו הפסח' הוא רק בחמץ שהיה ברשות ישראל, אבל חמץ שהיה ברשות הגוי במהלך ימי חג הפסח אינו נאסר. ואכן, במהלך הדורות הנהיגו למכור את החמץ קודם הפסח לגוי, על מנת שהחמץ לא ייאסר.

בדורות האחרונים קמו מערערים על שיטת מכירת החמץ הנהוגה, בראש המתנגדים עומד הגר"א שכתב:

שלא למכור שום דבר חמץ כי אם מכירה עולמית. אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע...

— מעשה רב, בסידור הגר"א, סימן קפ-קפא, ובשאילתות לרבי חיים מוולוז'ין, אות לא.

בפוסקים מנו כמה טעמים לכך שיש להחמיר, ולא לסמוך על מכירת החמץ:

• יש שטענו שתקנת המכירה הייתה תקנה חד פעמית אך לא כהתנהלות קבועה בכל שנה.
• אחרים סוברים שמכירת החמץ מועילה רק כאשר הגוי לוקח את החמץ לביתו ממש, בניגוד למכירת החמץ שבימינו, שבמסגרתה לרוב החמץ נשאר בפועל ברשות היהודי.
• יש החוששים לכך שרבים מבעלי העסקים אינם מתייחסים אל מכירת החמץ ברצינות, ואין בכוונתם למוכרו לגוי באמת, ולכך אין המכירה חלה.

אמנם באחרונים כתבו ליישב את כלל הטענות, כך למשל כתב באגרות משה בייחס לשאלת כוונת המכור, לדעתו אין לחשוב לכך מאחר שאין חשוש שמא לא גמר בלבו כיון שהם דברים שבלב. בספר אורח יעקב הוסיף שמאחר שמעיקר הדין אין אנו פסוקים בכל דיננו כהגר"א ולכך לא ניתן לגרום נזק למוכרים שעשו כדת וכדין כמצוות חכמים בסיום דבריו הוסיף:”וע"כ מן הנכון שיקנה מיהודי שעשה כרצון חכמים ובזה מקיים בעצמו מצוה דאורייתא של וחי אחיך עמך, אח"כ שמעתי שכן היה מורה הג"ר אברהם יעקב פאם זצ"ל ושמחתי שכוונתי בזה לדעת גדולים” (אורח חיים סימן פ"א)

הנהגת המחמירים

המקפידים על כך קונים רק מוצרים שתאריך הייצור שלהם לאחר הפסח (ראן להלן). פעמים רבות בשבועות הסמוכים לפסח, בעלי החנויות מניחים במדפים את המוצרים שיוצרו לאחר הפסח, ולאחר מכן חוזרים למכור את אלו השמורים במחסנים. לכן נדרשים המקפידים בכך לשמור על ערנות בקניות גם זמן רב לאחר הפסח (בערך עד חג השבועות), בפרט במוצרים יבשים המאוחסנים זמן רב, כגון פסטה, דגני בוקר, וכדומה.

יש המחמירים לאכול רק ממוצרים שיוצרו מקמח 'שנטחן' לאחר הפסח. מקור חומרה זו בכך שבעבר היו גרעיני החיטה נרחצים זמן רב במים וממילא היה גם הקמח נחשב כחמץ.

בירור מעמד חמץ על פי קוד הייצור

על פי החוק במדינת ישראל, כל יצרן חייב לסמן את תאריך הייצור על גבי אריזת המוצר. כדי לדעת אם המוצר נאפה לאחר חג הפסח או לא, יש לדעת את תאריך הייצור שלו. בשנים האחרונות, ישנם פרסומים שונים אשר מסבירים האיך ניתן לדעת על פי קוד הייצור, אשר מורכב מרצף מספרים, מהו תאריך הייצור של המוצר.

הסבר קוד הייצור

על פי רוב, תאריך הייצור מודפס בארבע או חמש ספרות: הסיפרה השמאלית ביותר מסמנת את שנת הייצור, ומימין לה שלוש ספרות שמייצגות את מספר הימים מתחילת השנה הלועזית (דהיינו, ה-1 בינואר).

קוד פסח 2024 - תשפ"ד

לדוגמה, בשנת תשפ"ד, חל מוצאי שביעי של פסח (=אסרו חג פסח) בתאריך 30 באפריל 2024. ספירת הימים החל מ-1 בינואר מלמדת שזהו היום ה-121 בשנה. אם כך ייצור החמץ החל רק לאחר 121 יום מתחילת השנה, ועל כן, כאשר קוד הייצור הוא 4121 או 24121 (=24/121) או כל קוד בעל מספר גבוה יותר, מוכיח שהמוצר יוצר לאחר הפסח. קוד יצור שקודם לזה, משמעותו שהדבר יוצר בפסח או קודם לכן. לעיתים יופיע בהמשך מספרים נוספים, המסמלים את המשמרת ושעת הייצור.

חסרונות השיטה

תאריך ייצורו של המוצר מעיד על תאריך סיום הכנתו במפעל, או על שעת אריזת המוצר, אבל ייתכן שטחינת הקמח (ומוצרים נוספים) שהשתמשו בו במהלך הייצור נעשה עוד ייוצר קודם לכן, בעיקר במוצרים שתהליך הכנתם ארוך, כגון בירה שתהליך הכנתה כחודשיים, או משקאות חריפים אחרים.

לצורך אלו המקפידים לאכול לאחר הפסח אך ורק מוצרים שהקמח שבתוכם נטחן לאחר הפסח ואינם יכולים להיעזר בקוד הייצור, יש מהיצרנים שמציינים על גבי האריזה כיתוב המציין שהקמח "נטחן לאחר הפסח" על מנת להודיע שאין במוצר חשש של חמץ שעבר עליו הפסח.

קישורים חיצוניים

• מאמרים בנושא חמץ שעבר עליו הפסח, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.