מצה עשירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עריכה כללית והתאמה לסגנון אנציקלופדי מובן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצה עשירה הוא כינוי למאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן באופן דומה למצה, אולם במקום ללוש את הקמח במים הוא נלוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).

על פי ההלכה, מצה עשירה אינה כשרה למצוות אכילת מצה בליל הסדר, אך קיימת מחלוקת לגבי אכילת מצה עשירה בשאר ימי חג הפסח. בקרב האשכנזים ויוצאי גאורגיה אכילת מצה עשירה אינה מותרת בפסח[1], אלא במידת הצורך עבור זקן או חולה[2].

בליל הסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רוב הדעות מצה עשירה אינה כשרה למצת מצווה בליל הסדר והובאו לכך שתי סיבות:

  1. בתורה כתוב: "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני" ומצה שיש בה מי פירות היא מצה של עשירים ולא של עניים[3][4].
  2. מי פירות אינם מחמיצים ועל כן עיסה שנעשית במי פירות אינה יכולה להחשב מצה. בעקבות טעם זה, יש המבדילים[5] בין מצה עשירה שנילושה רק במי פירות ללא מים שאסורה בליל הסדר, לבין מצה עשירה שנילושה במים ובמי פירות שמותרת בליל הסדר. יש המדייקים ברמב"ם שהוא סובר שאפילו לא הוכנס במצה שנילושה במי פירות מים כלל, הרמב"ם סובר שניתן לצאת בה ידי חובה בליל הסדר.

הרמב"ם מבדיל בין סוגים שונים של מצה עשירה וקובע[6]:

"מצה שלשה במי פירות, יוצא בה ידי חובתו בפסח. אבל אין לשין אותה ביין, או שמן, או דבש, או חלב משום "לחם עוני", כמו שביארנו. ואם לש ואכל, לא יצא ידי חובתו."

הרמב"ן חולק על הרמב"ם וטוען שעיסה שנילושה במי פירות, בין אם היה בהם מים ובין אם לאו, אינה כשרה למצת מצווה בליל הסדר[7].

במשך שבעת ימי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר[8]:

"אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש - אין חייבין על חימוצה כרת".

בהמשך מובאת המחלוקת[9]:

"אין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש ואם לש רבן גמליאל אומר תשרף מיד וחכמים אומרים יאכל"

ממנה משתמע שגם לפי חכמים אין ללוש עיסה לכתחילה במי פירות.

בהסבר הסוגיות שתי שיטות עיקריות בראשונים:

  • שיטת רש"י: עיסה שנילושה במי פירות יכולה להחמיץ, אולם היא לא הופכת לחמץ גמור האסור בכרת אלא ל"חמץ נוקשה" האסור רק בלאו ולא בכרת.
  • שיטת רבנו תם: עיסה שנילושה במי פירות בלבד לא תחמיץ לעולם, אולם אם יש בעיסה גם מים היא עשויה להחמיץ ל"חמץ נוקשה".

הרמב"ם והשולחן ערוך פוסקים כשיטת רבנו תם שעיסה שנילושה במי פירות כלל אינה מחמיצה ובהתאם מתירים אכילת מצה עשירה בשאר ימי הפסח, בתנאי שלא הוכנסה לעיסה מים. הרמ"א כותב שאין אוכלים מצה עשירה בפסח וטעמים שונים נתנו לכך. סיבה אחת שניתנה היא בגלל החשש שבמי הפירות נכנסה כמות קטנה של מים ובמקרה כזה העיסה של המצה העשירה יכולה להחמיץ במהירות רבה. סיבה שנייה היא החשש לדעת רש"י שמי פירות מחמיצים ושהעיסה החמיצה. האבני נזר כותב שסיבות אלו חלשות מאוד, שכן ניתן לשמור שלא ייכנס לעיסה מים וניתן לאפות את המצה במהירות באופן שלא תחמיץ. האבני נזר מציין טעם שלישי, שהתורה אומרת "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני" ועל כן מי שרוצה לאכול לחם בכל שבעת ימי הפסח צריך לאכול לחם עוני ולא מצה עשירה[10].

בערב פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל האיסור לאכול מצה בערב הפסח, ישנם האוכלים בערב פסח מצה עשירה, אשר אינו כלול באיסור בגלל שאינו כשר למצות אכילת מצה בליל הסדר. במיוחד משמש המצה העשירה בשנים בהם הפסח יוצא ביום ראשון. בשנים אלו יש צורך על פי ההלכה לבער את החמץ מהבית עד מוקדם בשבת בבוקר וישנם המעדיפים לנקות את הבית מחמץ עוד לפני השבת. מכיוון שבשבת זו אסור לאכול מצה, המצה העשירה מהווה פתרון לצורך קיום סעודות שבת ללא חמץ. רבי יוסף קארו הפוסק שמצה עשירה מותרת בפסח, ממליץ על אכילת מצה עשירה לסעודה שלישית. הרמ"א לעומת זאת כותב שאין לאכול מצה עשירה לסעודה שלישית, כמו שאין לאכול מצה עשירה בחג עצמו[11]. הרב יחזקאל לנדא מביע תמיהה על דברים אלו של הרמ"א וטוען שאין סיבה לאסור מצה עשירה בערב פסח, אלא רק בחג עצמו, אולם מכיוון שהרמ"א אסר הוא כותב שאין לאכול מצה עשירה בערב פסח אלא "לצורך קצת אפילו אינו לצורך חולה וזקן"[12]. השערי תשובה מביא את דבריו בפירושו על השולחן ערוך[13]. לגבי שעת האכילה של מצה עשירה בערב פסח, הרב יחזקאל לנדא כותב שאפילו הרמ"א יסכים שמותר לאכול מצה עשירה עד חצות היום. לעומת זאת, ישנם הכותבים שמותר לאכול מצה עשירה רק עד סוף הזמן שמותר לאכול חמץ[14].

עוגיית יין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג של מצה עשירה בימנו, היא זו המכונה "עוגיית יין"[15]. הרב עובדיה יוסף נתן לעוגיות אלו הכשר לפסח, בנימוק שהחומרים המוספים להם הם בכמות קטנה מאוד אשר אינה משפיעה על מהות העוגיות כמצה עשירה אשר אינה מחמיצה. לעומתו, הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף פסקו שאין לאכול את העוגיות הללו בפסח ושיש לבערם מהבית כדין חמץ גמור[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ע אורח חיים, סימן תס"ב, סעיף ד', רמ"א, באתר HebrewBooks
  2. ^ עמית קולא, מצה עשירה - חמץ?, אתר מורשת, י"ג בניסן התשס"ה
  3. ^ בגמרא נאמר: :"רבי עקיבא אומר: ... מה תלמוד לומר 'לחם עני'? פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש
  4. ^ הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א', מהדורת אמשטרדם, באתר HebrewBooks
  5. ^ למשל, המגיד משנה, הלכות חמץ ומצה פרק ו', הלכה ו'
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ו', הלכה ו'
  7. ^ מלחמות ה' על הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א', מהדורת אמשטרדם, באתר HebrewBooks
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ה, עמוד א'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א'
  10. ^ הרב אברהם בורנשטיין, ‏אבני נזר, אורח חיים, סימן שע"ז, באתר HebrewBooks
  11. ^ שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף א', באתר HebrewBooks
  12. ^ יחזקאל לנדא, ‏שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא, סימן כ"א, עמ' 22, הוצאת הלכה ברורה, ניו יורק, באתר HebrewBooks
  13. ^ שערי תשובה, שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד, באתר HebrewBooks
  14. ^ הרב עזריאל זילבר, הלכות פסח לחייל, ישיבת ההסדר שדמות נריה
  15. ^ הרב עידוא אלבה, עוגיות מצה עשירה בימינו – מתוך הספר מצה עשירה, אתר המכון לרבני יישובים קריית ארבע חברון
  16. ^ שמעון כהן, הרב יוסף אליהו: מצה עשירה - חמץ גמור, ערוץ 7, 18 באפריל 2011