סעודת אסתר
סעודת אסתר הוא כינוי לתוספת מאכל בסעודה של היום השני של חג הפסח שנהגו בו חלק מהיהודים האשכנזים, לכבוד המשתה שהביא לתליית המן שעל פי דברי חז"ל אירע ביום זה (ט"ז בניסן).
מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור הקדום ביותר למנהג "סעודת אסתר" הוא בספר שני לוחות הברית של הרב ישעיה הלוי הורוביץ בו כתוב: "וראיתי מאחד מהמדקדקים שהיו עושים בסעודתם של יום שני של פסח איזה זכר לסעודת אסתר כי בו ביום נתלה. כדי להזכיר שבחו של מקום ברוך הוא"[1].
לאחר מכן נזכר המנהג, בין השאר, במגן אברהם[2], בערוך השולחן[3] ובקיצור שולחן ערוך[4]. אצל הרב יאיר חיים בכרך מצוין שהמדקדקים אוכלים "בשר יבש חתיכה הראוי להתכבד". בספר מנהגי החת"ם סופר מצוין כי הוא נהג לאכול לשון מיובשת בסעודת אסתר. בחוץ לארץ היום השני של פסח הוא יום טוב ועל כן מתקיימת בו ממילא סעודת חג.
בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל חסידים היו מנהגים שונים לגבי המאכל שהיו מוסיפים לסעודה וכן נוספו זמירות. הרב אהרן בראנדוויין מפלעשטין והרב יואל טייטלבוים מסאטמר נהגו לאכול פשטידה מיוחדת. הרב אהרון רוקח מבעלז נהג לאכול "חרעמזלעך" (לביבות מטוגנות) והרב אליעזר פלטיאל רויטבלאט, אב"ד שעניצא, נהג לאכול מאכל שנעשה משאריות חרוסת.
הרבי מנחם מנדל שניאורסון דן בשאלה מדוע מציינים את נס פורים בימי הפסח, שהרי נס הפורים טפל לגאולת מצרים. הוא עונה שיש מעלה בפורים בכך שהיה בו התעוררות מלמטה, מצד עם ישראל, בניגוד לגאולת מצרים שהייתה בה התעוררות מלמעלה[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל לוין, "סעודת אסתר", מועד טו (תשס"ה), עמ' 94–109.
- יעל לוין, סעודת אסתר, קולך 104, ניסן תשס"ו, עמ' 3–4, באתר קולך.
- מידע על סעודת אסתר בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישעיה הלוי הורביץ, שני לוחות הברית, מהדורת אמסטרדם, ת"ח, מסכת מגילה, עמוד הצדקה, דף רסא, בהג"הה, באתר HebrewBooks
- ^ ר' אברהם סג"ל גומבינר, מגן אברהם, מגני ארץ, דיהרן פארט תנ"ב, אורח חיים, סימן תצ, עמ' רמח ע"ב
- ^ ערוך השולחן, אורח חיים, תצ, א
- ^ קיצור שולחן ערוך, סימן קג, סעיף ו'
- ^ שערי המועדים חג הפסח חלק ב, עמוד סה, סעודה ביום ב' דפסח לזכר סעודת אסתר
