סיפור יציאת מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצוות סיפור יציאת מצרים
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, י"ג, ח'
משנה מסכת פסחים, פרק י', משנה ד'
משנה תורה הלכות חמץ ומצה, פרק ז'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קנ"ז
ספר החינוך, מצווה כ"א
הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר.
אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935

סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה. מצווה זו היא הבסיס והמניע המרכזי לכלל מנהגי ליל הסדר ובראשם לאמירת ההגדה של פסח.

מקור ומהות המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה מתבססת על הפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות, י"ג, ח'). המשנה[1] קובעת על סמך פסוק זה

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.. לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה

מצווה זו, שהופיעה במקרא, במשנה ובתלמוד, נפסקה אף על ידי מוני המצוות: הרמב"ם במצוות עשה קנז, וספר החינוך במצווה כא.

המצווה מתייחסת הן לתוכן והן לסגנון הסיפור. במישור התוכני, הסיפור צריך לכלול את השתעבדות בני ישראל במצרים, את נקמת האל במצרים ואת הישועה שנעשתה לישראל. לגבי הסגנון הספרותי, ככל שרמתו גבוהה יותר כך המצווה משובחת יותר. כך קיימת עדיפות לרמה אמנותית, לריבוי בפרטי המקרה, באריכות זמן הסיפור ובריבוי השומעים את הסיפור; כשהניסוח בחז"ל הנו "כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". יש שהותירו את אפשרויות הסיפור בידי האדם (רמב"ם, חמץ ומצה ז,ב ובספר המצוות עשה קנז), ויש שכללו במצוות הסיפור מגוון אמירות, כך ספר החינוך (כא) קובע שיש שהנהגות ליל הסדר והגדה של פסח כלולות בדיני המצווה.

זמן קיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למצוות זכירת יציאת מצרים, למצוות הסיפור יש תאריך ספציפי. כך המכילתא דרבי ישמעאל (פרשה יז) קובעת שמצוות הסיפור וההגדה לבן צריכה להיות כאשר 'מצה ומרור' מונחים על השולחן, כלומר בליל הסדר. על פי קביעה זו הלכו אף שאר הפוסקים, והדגישו שמתחלת הלילה ישנה מצווה לספר[2].

מצוות זכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות סיפור יציאת מצרים, שונה באופן מהותי ממצוות זכירת יציאת מצרים. אמנם היו ששילבו בין שתי המצוות. אך רוב הפוסקים הגדירו שמצוות זכירת יציאת מצרים נוהגת בכל יום, ולחלק מההגדרות תוקפה מדברי סופרים; לעומת מצוות סיפור יציאת מצרים הנוהגת פעם אחת בשנה, בליל הסדר, ותוקפה לכל הדעות הוא מהתורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ישראל דנדרוביץ, חובת סיפור יציאת מצרים לפי פשוטו של מקרא, בתוך: קובץ קול התורה, גיליון סה, ניסן תשס"ח, עמודים: צה-ק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ה'.
  2. ^ על תחילת הזמן בו יש לספר ביציאת מצרים, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, ‏מאימתי מספרים ביציאת מצרים, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גליון קיח, ניסן תשס"ה, עמ' מט-נד


P judaism.svg
ערך זה עוסק במצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות: סיפור יציאת מצרים. להרחבה עליה בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.