טל מוסרי

טל מוסרי

מוסרי ב-2009
לידה	30 באוגוסט 1975 (בן 46) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1997–הווה (כ־24 שנים)
שפה מועדפת	עברית
עיסוק	שחקן, מדבב, זמר, מנחה טלוויזיה
מקום לימודים	תלמה ילין
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
פרופיל ב-IMDb

מוסרי בכנס "חדשנות בחינוך" בנתניה

טל מוסרי (נולד ב-30 באוגוסט 1975) הוא שחקן, מנחה טלוויזיה, מדבב, כוכב ילדים וזמר ישראלי.

ביוגרפיה

מוסרי נולד בשנת 1975 בתל אביב לאב ממוצא ספרדי - מזרחי ולאם ממוצא אשכנזי, אחיו הקטן הוא השחקן והבמאי עידו מוסרי. כבר מגיל צעיר החל לשחק ולהופיע בתוכניות טלוויזיה.

בילדותו למד טל משחק במגמת התיאטרון בבית הספר לאמנויות תל אביב ולאחר מכן בתיכון תלמה ילין. לפני גיוסו לצה"ל, היה חבר בלהקת הזמר "צעירי תל אביב" והשתתף בתוכניות טלוויזיה רבות ובהן הסדרות "תופסים ראש", "לא כולל שירות" ו"קריאת כיוון". בצבא שירת בתחילה בחיל המודיעין, ועבר משם ללהקת חיל החינוך ובהמשך, ללהקת חינוך מיוחד, והשתתף במופע "ילדי חורף 73".

בטלוויזיה

ב-1997, הצטרף מוסרי לצוות המנחים של ערוץ הילדים.

בשנים 2005–2007, שיחק בסדרת הנוער "השמיניה" בתפקיד דדי דביר, אבא של איה וניני.

בשנים 2007–2010, שיחק בסדרה "האי" למשך כשלוש עונות בתפקיד בלו וגורדון מילר.

בשנים 2010–2011, שיחק מוסרי בסדרה "מה בכריש?" בתפקיד קוסם האנייה, אברם קדברם.

ב-2012, השתתף בתוכנית "גאליס" בתפקיד וולקן, אחיה של גאיה.

בשנת 2013, הנחה את התוכנית "הבנים והבנות", וחזר לשחק את דדי דביר בעונה הרביעית של "השמיניה".

בשנת 2014, השתתף ב"שוברי גלים" של YES בערוץ הילדים בתפקיד בונדר. באותה שנה השתתף בילדים יוצרים סרטים של HOT בתפקיד הבמאי של ההצגה שלגיה.

מוסרי הנחה תוכניות רבות בערוץ הילדים, כמו "ניפגש בסיבוב" ו"הקול נשאר במשפחה" יחד עם רוני דואני ו"סתאאאם!". כמו כן השתתף בתוכניות בערוץ לוגי.

מעבר לערוץ ניקלודיאון

ב-29 במאי 2015, הודיע מוסרי בחשבון האינסטגרם שלו על פרישתו מהנחיה בערוץ הילדים. הוא הסביר כי "הגיע הזמן להיפרד ולצאת לדרך חדשה". ב-31 במאי, נודע כי עבר לערוץ ניקלודיאון. הדבר עורר סערה גדולה בתחום התקשורתי וגרר תגובות רבות, רובן הומוריסטיות, בהן התואר "בוגד", מצד הגולשים ברשתות החברתיות ובעיקר בדף הפייסבוק שלו. בעת עזיבתו היה מוסרי המנחה הוותיק ביותר בערוץ הילדים. הוא מחזיק בשיא משך ההנחיה הגדול ביותר בתולדות הערוץ - 18 שנים.

ב-17 בדצמבר 2015, יצאה הסדרה הראשונה שלו בערוץ ניק ג'וניור, "מיץ ושיר", הסדרה זכתה להוקרה רבה ולהערכה חינוכית.

ב-31 בינואר 2016, הנחה את התוכנית "צ'מפיונסניק", שאותה אף הכין עם חברו, גיורא חמיצר, בין הסדרות הבולטות שלו בערוץ ניקלודיאון: "שכונה".

ב-2019, הופיע בתפקיד אורח בדרמה המוזיקלית של TeenNick "פוראבר" בתפקיד הפסיכולוג של משפחת גילמן.

ב-2020, החל לשחק בסדרת הנוער(זיגי) בתור המפיק של המופע הגדול, שיחק את בן קלוגר בסדרת הנוער "ספיידרז" בערוץ TeenNick. בספטמבר של אותה שנה שיחק בסדרת הילדים "צוות הצלה" את מנצח המקהלה דובל'ה.

ב-2021, הנחה את התכנית "מרימים מסך" בערוץ 8, בה הוא ראיין את מיטב השחקנים של תיאטרון "הבימה".

כמדבב

לאורך השנים השתתף מוסרי גם בדיבוב של סדרות וסרטי אנימציה רבים, בהם "צבי הנינג'ה" (בתפקיד רפאל), "ספיידרמן", "ספיידרמן המדהים", "בולי איש השלג", "תום סוייר" ו"דאוס" (בתפקיד דאוס).

בתיאטרון ובמופעי במה

מוסרי השתתף במספר הצגות בתיאטרון הקאמרי, בהן "המפקח", "שבעה" ו"נתניה". כמו כן שיחק בהצגה "מכתב לנעה" בתיאטרון בית ליסין, ובהצגות "תשמ"ד", "סימני דרך" וגבעת חלפון אינה עונה ו-"בוסתן ספרדי" בתיאטרון הבימה.

החל משנת 2016, מוסרי מככב במופעי במה לצידו של "בובספוג" הדמות מערוץ ניקלודיאון.

בפסטיגל

מוסרי הופיע בפסטיגל עשר פעמים: בשנים 1997, 1998, 2000, 2002, 2006, 2008, 2010, 2012, 2014, ו-2020. לפיכך, הוא מחזיק בשיא כמות ההופעות במופעי הפסטיגל לצד אליאנה תדהר, שבניגוד למוסרי עשתה את העשרה ברצף.

החל משנת 2013, משמש מוסרי כפרזנטור של רשת חנויות הצעצועים "עידן 2000".

מוסרי נשוי לנעם בן-גוריון, נכדתו של אריה בן-גוריון (אחיינו של דוד בן-גוריון). לזוג שני בנים ובת והם מתגוררים בתל אביב.

פרס בו זכה

• בשנת 1996 זכה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית "השחקן המבטיח".

פילמוגרפיה

סדרות ותוכניות טלוויזיה

• 1989–1991: "תופסים ראש"
• 1991–1993: "לא כולל שירות"
• 2002-2003: "לחיי הערבה"
• 2004-2005: "הצלצול הוא בשבילי"
• 2005-2014: "השמיניה"
• 2007-2010: "האי"
• 2010-2011: "מה בכריש?"
• 2013: "גאליס"
• 2014: "שוברי גלים"
• 2015: "מיץ ושיר"
• 2016: "שכונה"
• 2016: "נעלמים"
• 2019: "פוראבר"
• 2020: "ספיידרז"
• 2021: "סקיי" (דיבוב)

מנחה

• 1993–1998: "הכיתה המעופפת"
• 1996–2015: "ששטוס"
• 1997–2015: "ערוץ הילדים"
• 1999: "עשינו עשר"
• 2004-2012: "מסע קיץ"
• 2008–2010: "צופן דאוס"
• 2009: "האולפן השקוף"
• 2009: "שבת של קלאסיקה"
• 2010–2012: "המקום האמיתי"
• 2010–2014: "ניפגש בסיבוב"
• 2012: "בית ספר למוזיקה - עולים כיתה"
• 2012: "הקול נשאר במשפחה"
• 2012–2013: "סתאאאם!"
• 2012–2013: "בהפוכה"
• 2013–2014: "הבנים והבנות"
• 2016: "צ'מפיונסניק"

קולנוע

• 2000: "כובע הקסמים"
• 2002: "אח שלי הגדול"
• 2017: "מבצע ביצה"

על הבמה

• 1997: פסטיגל 97 - לונה פארק
• 1998: פסטיגל 98 - חלומות
• 2000: צעצוע של פסטיגל
• 2002: פסטיגל מהסרטים
• 2004: המחזמר טרזן וג'יין
• 2006: פסטיגל גיבורי הממלכה האבודה
• 2008: תפוס ת'פסטיגל
• 2010: לילה מטורף בפסטיגל
• 2012: הביטלס בערוץ הילדים
• 2012: SPY פסטיגל
• 2014: משחקי הפסטיגל
• 2015: מחזמר "הקוסם!"
• 2017: ההצגה הרפתקאות דוד אריה והמכשפה חמתותה
• 2017: המחזמר "סימני דרך"
• 2019: גבעת חלפון אינה עונה
• 2020: MY פסטיגל
• 2021: בוסתן ספרדי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טל מוסרי בוויקישיתוף

• טל מוסרי, באתר שירונט
• טל מוסרי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)

• טל מוסרי, ברשת החברתית פייסבוק
• טל מוסרי, ברשת החברתית אינסטגרם
• טל מוסרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• טל מוסרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• טל מוסרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• טל מוסרי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• חן מענית, ‏טל מוסרי כוכב ילדים, ערוץ ניקלודיאון " הדבר שהכי חששתי ממנו, זה שהפרידה שלי מערוץ הילדים תתקבל באדישות", באתר גלובס, 26 בינואר 2016
• אורית נבון, ‏"הפכתי להיות הדבר הכי לוהט", באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בפברואר 2016‏
• אדם סרור‏, טל מוסרי בווידוי קורע לב: "בכיתי במשך שבוע", באתר וואלה!‏, 2 בפברואר 2017
• רן בוקר, לפני 20 שנה: צפו בשידור הראשון של טל מוסרי בערוץ הילדים, באתר ynet, 16 במרץ 2017
• יואב בירנברג, ‏אמיר, אני מתגעגע, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2017
• יואב בירנברג, ‏מטפס על גבעת חלפון, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בינואר 2019
• שיר זיו, ‏"אני לא עשיר מאוד. אני עובד קשה ומרוויח פחות ממה שזה נראה", באתר ישראל היום, 28 במרץ 2019
• יואב בירנברג, ‏אחים לצרה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 ביולי 2020
• חגית גינזבורג, טל מוסרי: "אמרתי לעצמי 'גם אני יכול להיות יהודה לוי'. היו אז אפס הצעות", באתר הארץ, 10 במאי 2021