יוסי לנגוצקי
יוסי לנגוצקי | |
לידה |
24 בינואר 1934 (בן 90) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1951–1979 (כ־28 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
עיטורים | |
עיטור המופת פרס ביטחון ישראל | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל של מספר חברות לחיפושי נפט בישראל ומחוצה לה | |
יוסף (יוסי) לַנגוֹצקי (נולד ב-24 בינואר 1934[1]) הוא גאולוג ישראלי, יוזם קידוחי הגז בים התיכון של שדות "תמר" ו"דלית". את שירותו בצה"ל סיים בדרגת אלוף-משנה, זכה בעיטור המופת, בפרסי ביטחון ישראל, בתואר "חבר כבוד על מפעל חיים" של החברה הגאולוגית הישראלית, אות אביר איכות השלטון ו"דוקטור לשם כבוד" מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנגוצקי נולד בירושלים, בנו של משה (מוֹסיָה) לנגוצקי, ראשון חלוצי ים המלח, שבמשך שנתיים וחצי הפעיל לבדו תחנת ניסיונות ותצפיות בחופו הצפוני של הים לבדיקה ראשונית של האפשרות להפקת אשלג וברום מים המלח, והיה מפקדה הראשון של ההגנה באזור. אמו פרומה (לבית גושנסקי) עבדה כאחות בבית החולים הדסה. למד בגימנסיה העברית רחביה, היה חבר ומדריך בתנועת הצופים. במלחמת העצמאות שימש כנער קשר בהגנה במהלך חודשי המצור על העיר. לאחר המלחמה למד בבית הספר החקלאי כדורי. לנגוצקי נשוי לרותי וגר בהרצליה.[2]
שירותו בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנגוצקי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת ב"סיירת 150".
בשירות המילואים שירת בסיירת של חטיבת ירושלים וב-1962 מונה למפקדה. בתפקידו זה, בדרגת רס"ן, פיקד על הסיירת בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.[3] הוא הוביל את היחידה בכיבוש "מתחם ארמון הנציב", מוצבי ה"נקניק" וה"פעמון". על תפקודו בקרב על מוצב ה"פעמון", מוצב ירדני המצוי בין רמת רחל לכפר צור באהר, זכה לעיטור המופת על כך שהוביל את חייליו בלחימה בתעלות, ולחם לבדו בחלק מהתעלות עד גמר ביצוע המשימה.[4]
לאחר המלחמה קטע לנגוצקי את לימודי הדוקטורט והתנדב לשירות בצה"ל שכלל אימון סיירות המילואים, הסבה לשריון ופיקוד על שני מעוזים בקו בר-לב בתקופת מלחמת ההתשה. ב-1969 נקרא על ידי אברהם ארנן להקים את ענף המבצעים המיוחדים (ענף המ"מ) במחלקת האיסוף של אגף המודיעין.[3][5] הוא פיקד על היחידה במשך שלוש שנים. בשנים 1971 עד 1975 פיקד על היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, שהייתה אחראית גם להפעלתם של האמצעים המיוחדים, הוא שימש בתפקיד גם בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים שבה סירב ראש אמ"ן אלי זעירא להפעילם.[6] בתקופת הפיקוד על היחידה זכה פעם בפרס ביטחון ישראל אישי ופעם בפרס ביטחון ישראל יחידתי. כיהן כראש מחלקת איסוף באמ"ן, בין יולי 1976 לאוגוסט 1979 כיהן כנספח צבאי לענייני מודיעין וצבא היבשה בארצות הברית. השתחרר בדרגת אלוף-משנה ב-1979. בתקופת מלחמת לבנון הראשונה נקרא לשירות מילואים על מנת לשמש כפרויקטור מיוחד של המצור על מערב ביירות. בתקופת כהונתו של משה יעלון כרמטכ"ל התנדב, במילואים, לתפקיד "יועץ הרמטכ"ל לנושא המלחמה באיום המנהרות". על תרומתו של לנגוצקי אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט "הוא הציע רעיונות מעשיים, דחף לפתרונות ושיטות טיפול. הוא שותף להישג מבצעי חסר תקדים שבו נחשפו והושמדו 18 מנהרות חמאס וכן נחשפו והושמדו כלל מנהרות החזבאללה במגן צפוני".[7]
גאולוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורו משירות סדיר למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך השנים 1956–1959 שימש כמזכיר הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה. ב-1961 סיים לימודי M.Sc בגאולוגיה ובשנים 1965–1967 היה תלמיד מחקר לתואר דוקטור לגאולוגיה. בשנות ה-60 לנגוצקי עבד כגאולוג במכון הגיאולוגי לישראל עסק בנושאי מחקר בתחום הנפט, והתקדם לתפקיד סגן מנהל המכון.
עם שחרורו משרות קבע בצה"ל ב-1979, מונה לנגוצקי למנכ"ל חברת חיפושי נפט השקעות (חנ"ה).[8][9] שהייתה חברת בת של חברת הנפט הלאומית וביצעה את הקידוחים בפועל. בשנת 1982, בעקבות ריב סמכויות בין לנגוצקי ואלעזר ברק, מנכ"ל החברה האם, החליט שר האנרגיה, יצחק ברמן, על איחוד החברות ופיטורי לנגוצקי.[10] מהלך איחוד החברות הוקפא על ידי שר האנרגיה החדש, יצחק מודעי, אך לנגוצקי הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל חנ"ה בסוף 1982.[11]
לנגוצקי עבר לכהן כמנכ"ל סיסמיקה חיפושי נפט שבימי הגאות בבורסה לניירות ערך בתל אביב גייסה 4.7 מיליון דולר לצורך קידוחי נפט באזור ים המלח. לנגוצקי טען שיש סיכוי למצוא בישראל עשרות מיליוני חביות נפט, והגילוי הוא רק עניין של סטטיסטיקה, כלומר יש לבצע מספר גדול של קידוחים עד שימצא הנפט.[12] החברה הקימה בתחילת 1984 את שותפות "הר סדום" עם פז חיפושי נפט ו"צפון אמריקה ישראל".[13][14][15] אך לא הצליחה לגייס מספיק משקיעים לביצוע הקידוחים ולאחר שנתיים וחצי בהם לא עמדה החברה במחויבותיה, שלל שר האנרגיה משה שחל את רישיון הקידוחים של החברה והיא התפרקה,[16] תוך שהשקעות הציבור בחברה נמוגו.[17]
לנגוצקי עבר בשנת 1986 לייעץ לחברת פאן אם בענייני אבטחה.[18] בהמשך לנגוצקי היה מנכ"ל של מספר חברות אחרות לחיפושי נפט בישראל ובעולם: שדות נפט, תמר חיפושים, ו-Caribbian Oil Exploration, במסגרתו גילה שדה נפט ימי בקובה.
בשנת 1998 לנגוצקי הקים את "גל חיפושים", ופעל בשליחות ישראמקו לאתר שותף לביצוע חיפושי נפט וגז בים התיכון. לאחר פגישות עם קרוב למאה חברות שדחו אותו, הצליח לנגוצקי להביא את בריטיש גז להשקיע בישראל.[19] מיוני 1999 עד ספטמבר 2000 בוצעו 8 קידוחים בים התיכון ובכולם נמצא גז.[20]
לאחר שחברת בריטיש גז עזבה את ישראל גייס ב-2005 את קבוצת דלק ולאחריה ב-2006 את נובל אנרג'י. לנגוצקי עצמו חבר לאיש העסקים בני שטיינמץ ויחד הקימו שותפות מוגבלת בשם STX אשר החזיקה ב-5% מזכויות מיזם חיפושי הגז. ביוזמתו של שטיינמץ פרשה השותפות מהקונסורציום לביצוע באוקטובר 2008, חודש וחצי לפני תחילת קידוח "תמר 1", לאחר שסירב להשקיע עוד כסף במיזם.[21] לנגוצקי לא הצליח למצוא משקיע חלופי ואיבד את זכאותו לחלק ברווחי הקידוח. בינואר 2009 החיפושים הביאו לתגליות שדות הגז של "תמר" (על שם נכדתו הבכורה) הנמצא במרחק 85 ק"מ מחיפה ו"דלית" (הקרוי על שם בתו) הנמצא במרחק 50 ק"מ מחדרה.[22] בהליך בוררות, קבע הבורר בועז אוקון כי חברת סקורפיו של שטיינמץ תפצה את לנגוצקי בסך של כ-50 מיליון ש"ח.[23] קביעה זאת אושרה על ידי בית המשפט.[24][25]
בשנת 2010 תבע לנגוצקי את חברת רציו בטענה שמאגר הגז לוויתן נתגלה הודות למידע מסחרי סודי שנלקח ממנו, אך הוא משך את תביעתו וחויב בהוצאות של 1.4 מיליון ש"ח.[26] ערעור על גובה ההוצאות נדחה על ידי בית המשפט העליון.[27]
לנגוצקי נחשב לאחד מראשוני מחפשי הגז והנפט בים התיכון הישראלי. ב-29 במאי 2013 זכה בחברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית; בתעודת הכבוד נאמר: "הוביל את ישראל לתגליות הגז בים העמוק", "הוא היה היחיד והראשון שביקש היתר רשמי לביצוע חיפושי נפט במרחבי הים התיכון העמוק של ישראל".
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בביקור שערך בברית המועצות עם אביו ב-1966 הואשמו השניים בהפצת תעמולה ציונית וגורשו מהמדינה.[28] בשנים האחרונות עוסק לנגוצקי בחקר המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. במסגרת זאת הוקם, בהנחייתו, באתר גבעת התחמושת מודל תלת-ממדי הכולל חיזיון אור-קולי של המערכה. כמו כן גם סיכם את הנושא בשתי מצגות מקיפות. לנגוצקי מרבה להרצות בהתנדבות בנושאי המערכה לשחרור ירושלים כולל סיורים במסלולי הקרבות, וכן בנושא חיפושי הגז והנפט בים-התיכון כמו גם בנושא חברת האשלג הארץ-ישראלית (1925-1922). לנגוצקי התנגד לניכוס של שחרור ירושלים בזמן המלחמה בידי חטיבת הצנחנים, במקום לתת את הקרדיט לכלל הכוחות המשתתפים- חטיבת הראל, החטיבה הירושלמית וחיל האוויר.[29]
לנגוצקי נמנה עם מייסדי אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים) בה שימש במשך שנים רבות כחבר פעיל בוועד המנהל של האגודה. לנגוצקי שימש מספר תקופות כחבר בוועד המנהל של עמותת גבעת התחמושת ועומד בראש עמותת "נאמני מורשת ים-המלח". במסגרת פעילות זאת יצאו לאור, בהוצאת מאגנס, שבעה שנתוני "מלח הארץ-סדרה למחקרי ים המלח- יד למשה נובומייסקי ומשה לנגוצקי"[30] כוללים 42 מאמרים המסכמים מחקרים הקשורים באזור ים המלח. יוסי לנגוצקי יזם בשנת 1988 את הקמת אתר המבקרים הלאומי של חברת האשלג בשטח מחנה העובדים הישן שלמרגלות הר סדום.
ב-2013 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית מפעל חיים.[31] ב-2014 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[32][33] ב-2016 לנגוצקי תרם חצי מיליון ש"ח לאוניברסיטה העברית בירושלים לצורך מימון מלגות לסטודנטים וחוקרים בחוג לגיאולוגיה.[34]
לאחר גילוי שדות הגז תמר ולווייתן לחופי ישראל והסכסוך שהתגלע בינו לבין בעלי המאגרים היה לנגוצקי מהמתנגדים הבולטים לאפשר יצוא גז. בכנס "עוצרים את מונופול הגז" בכנסת אמר לנגוצקי: "ישראל מהמרת על עתידה האנרגטי. אין סיכוי לגלות עוד מאגרי גז גדולים".[35]
באוגוסט 2022 דחה בג"ץ עתירה של לנגוצקי (יחד עם אל"ם (בדימוס) יואב דייגי) נגד היועץ המשפטי לממשלה, בתביעה שיורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש "המוסד" לשעבר, יוסי כהן, בחשד לביצוע עבירות של מסירת סודות ביטחוניים, בנוגע לשיטות ואמצעים של פעילויות מבצעיות שביצע "המוסד", במסגרת ראיון טלוויזיוני שנערך עמו ושודר בערוץ 12.[36]
בשנת 2023 נמנה לנגוצקי עם מתנגדי הרפורמה המשפטית.[37] בעקבות התייחסות של יעקב ברדוגו לראיון של לנגוצקי בנושא זה, הגיש לנגוצקי תביעת דיבה בסך 474,864 ש"ח נגד ברדוגו ו"עכשיו 14".[38] בינואר 2024 הגיש ברדוגו כתב הגנה בטענה שדיבר מתוך סערת רגשות.[39]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצגת מר יוסי לנגוצקי בטקס הענקת תוארי דוקטורט לשם כבוד של האוניברסיטה העברית (ארכיון האינטרנט)
- ריאיון עם קרן נויבך על המנהרות ועל הלייזרים, רשת ב', 12.10.2014 (http://www.magenlaoref.org.il/kerennoibach.html)
- אבי בר-אלי, "אם לא הייתי שייגעץ גדול, הפרויקט הזה היה מת עשר פעמים", באתר TheMarker, 13 בינואר 2009
- הדר חורש, האיש שלא היה שם: יוסי לנגוצקי לא מתרגש מההחמצה של "תמר 1", באתר nrg, 23 בינואר 2009
- סיפורו של יוסי לנגוצקי, מפקד ה"סיירת הירושלמית" במלחמת ששת הימים: חלק א', באתר ynet, חלק ב', באתר ynet, חלק ג', באתר ynet, 16 במאי 2007
- 101 משפיעים לטובה - חוקרים ומדענים, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2010
- מצגות: "המערכה בירושלים במלחמת ששת הימים", באתר יד לשריון
- מצגת מורשת ים המלח – חברת האשלג הא"י
- For One Man, Israel's Big Gas Find is Bittersweet Victory, אתר וול סטריט ג'ורנל, 30 בנובמבר 2009
- ליאור זנו, אסדה במקום קסדה: הגנרלים בדימוס עברו לחיפושי גז, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2012
- "עלבון לקהיליית המודיעין", אתר "ישראל דיפנס", 09.07.2012.
- ערן אזרן, "מה זה מיליונר? אני ממשיך לגור באותו בית, באותו רכב, וללכת באותם מכנסיים קצרים", באתר TheMarker, 11 במרץ 2014
- יפעת גדות, תואר ד"ר לשם כבוד ליוסי לנגוצקי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 במאי 2014
- אבי בר-אלי, המחדל - כך לא חוסל טרור המנהרות: מכרז משרד הביטחון, הזוכה האלמונית וההון שבוזבז, באתר הארץ, 21 ביולי 2014(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
- יוסי מלמן, מלחמת חפירות: כך מנסה ישראל להתמודד עם מנהרות הטרור, באתר מעריב השבוע, 18 בנובמבר 2013
- גידי וייץ, "לחמאס יש עוד שלוש־ארבע מנהרות שמגיעות עד הקיבוצים בעוטף עזה ולא אותרו עד היום", באתר הארץ, 4 בספטמבר 2014
- ההגבלים בנושא מונופול הגז, סרטון באתר יוטיוב, מתוך "סדר יום" עם קרן נויבך
- אהרון ברנע מראיין את יוסי לנגוצקי בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 21 ביוני 2015
- מצגות שיוסי לנגוצקי יצר וריכז באתר האישי שלו
- אמיר אורן, מנהרת הזמן, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2019
- אפרים לפיד, בעקבות – מסלולי קרבות מלחמת ששת הימים בירושלים ספר מאת נחמיה זרחוביץ ויוסי לנגוצקי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2020 התפרסם ב-ISRAELDEFENSE ב-29 בספטמבר 2020.
- יוסי לנגוצקי מספר על יואל בן פורת, סרטון באתר יוטיוב, יוני 2021
- גיא רולניק וענת ג'ורג'י, שיחה עם יוסי לנגוצקי, באתר TheMarker, 25 ביוני 2021
- יוסי לנגוצקי, מצגת - מלחמת יום הכיפורים המחדל המודיעיני - אי הפעלת האמצעים המיוחדים, אתר המרכז למלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 2013
- יוסי לנגוצקי, מכשול המנהרות בעזה – קו מאז'ינו 2018, באתר הארץ, 31 במרץ 2018
- יוסי לנגוצקי מספר על החברה הגאולוגית הישראלית במלאת 70 לייסודה, סרטון באתר יוטיוב, יוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברכות להולדת בן בכור ללנגוצקי, דבר, 29 בינואר 1934
- ^ יואלה הרשפי, ילדי הפיות, מעריב, 1 בפברואר 1980
- ^ 1 2 אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת, 2008, עמ' 277-276.
- ^ רס"ן יוסי לנגוצקי, באתר בעוז רוחם(הקישור אינו פעיל, 3.3.2019)
- ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין - ארל'ה האלוף אהרון יריב, הוצאת ידיעות ספרים, 2013, עמודים 377, 311, 412, 506, 555, 597, 730.
- ^ יוסי לנגוצקי, האמת על "האמצעים המיוחדים", באתר הארץ, 19 בדצמבר 2005
- ^ ידיעות אחרונות, 24.12.2019 עמ' 33
- ^ תנאים מועדפים לנפטון, מעריב, 23 בינואר 1980
- ^ בעקבות הזהב השחור, מעריב, 4 ביולי 1980; המשך
- ^ הוקפא הארגון מחדש בענף חיפושי הנפט, מעריב, 26 באוקטובר 1982
- ^ עודד שורר, מנכ"ל חנ"ה יוסף לנגוצקי פורש מתפקידו, מעריב, 2 בדצמבר 1982
- ^ אבי קרטין, איפה הנפט?, חדשות, 21 ביוני 1984
- ^ הר סדום מבקשת לגייס 5 מליון ד' לחיפושי נפט, מעריב, 14 בפברואר 1984
- ^ 75 מליון שקל עוקלו זמנית מסיסמיקה, מעריב, 19 ביולי 1985
- ^ חב' צפון אמריקה הצטרפה לחיפושי נפט באיזור ים המלח, מעריב, 26 בינואר 1984
- ^ עודד שורר, סיסמיקה: בלון נפט התפוצץ, מעריב, 27 בדצמבר 1985
- ^ עודד שורר, הציבור נשאר עם ניירות במקום נפט, מעריב, 7 בינואר 1986
- ^ פאן אמריקה לא הספיקה לאשר הצעות הבטחון של הצוות הישראלי, מעריב, 7 בספטמבר 1986
- ^ אבי בר-אלי, הכירו את תמר 1: הנכדה של יוסי לנגוצקי, באתר TheMarker, 19 בינואר 2009
- ^ [www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2000-09-27-02.rtf פרוטוקול מס' 192, מישיבת ועדת הכלכלה], 27 בספטמבר 2000
- ^ הר געש ושמו יוסי לנגוצקי, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2010
- ^ הדר חורש, האיש שלא היה שם: יוסי לנגוצקי לא מתרגש מההחמצה של "תמר 1", באתר nrg, 23 בינואר 2009
- ^ חן מענית, עמירם ברקת, שטיינמץ יפצה את ד"ר יוסי לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 ביולי 2013
- ^ אבי בר-אלי, בני שטיינמץ יפצה את הגיאולוג יוסי לנגוצקי ב-50 מיליון שקל, באתר TheMarker, 10 במרץ 2014
- ^ תומר גנון, העליון הכריע: שטיינמץ יפצה את לנגוצקי ב-51 מיליון שקל על איבוד זכויותיו בתמר, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2014
- ^ ענת רואה ותומר גנון, נדחתה תביעת לנגוצקי נגד רציו; פרקליטו: אגיש תביעה אחרת נגד החברה, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2014
- ^ ע"א 3693/15 יוסי לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט, ניתן ב־8.2.2017
- ^ 2 תיירים ישראלים גורשו מברה"מ, מעריב, 16 באוגוסט 1966
- ^ יוסי לנגוצקי, מי פרץ ראשון, מי הגיע ראשון לכותל, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
- ^ לקריאה ראו כאן.(הקישור אינו פעיל, 3.3.2019)
- ^ יוסי לנגוצקי – אביר איכות השלטון 2013, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יפעת גדות, תואר ד"ר לשם כבוד ליוסי לנגוצקי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 במאי 2014
- ^ אירועי חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית תשע"ד 2014(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021)
- ^ אבי בר-אלי, התרומה הגדולה של יוסי לנגוצקי לאוניברסיטה העברית, באתר TheMarker, 9 באפריל 2016
- ^ ד"ר יוסי לנגוצקי: "ישראל מהמרת על עתידה האנרגטי. אין סיכוי לגלות עוד מאגרי גז גדולים", סרטון באתר יוטיוב
- ^ בג"ץ 6871/21 אל"מ (בדימוס) יוסי לנגוצקי ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־8 באוגוסט 2022
- ^ "נתניהו מוליך אותנו לקטסטרופה", 103fm, 7 בפברואר 2023
- ^ אורן פרסיקו, רוצה להרוג אותנו בגלל שאתה טומטום, באתר העין השביעית, 10 בספטמבר 2023
- ^ אורן פרסיקו, נהמת ליבו של יעקב ברדוגו, באתר העין השביעית, 12 בינואר 2024
- גאולוגים ישראלים
- מעוטרי עיטור המופת במלחמת ששת הימים
- זוכי פרס ביטחון ישראל: חיילי צה"ל
- בוגרי בית הספר כדורי
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- נספחי אגף המודיעין בארצות הברית
- נספחי זרוע היבשה בארצות הברית
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- מפקדי מערך המבצעים המיוחדים
- מפקדי היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין
- ראשי מחלקת איסוף
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- אלופי-משנה בצה"ל
- ישראלים שנולדו ב-1934
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים