סעדיה עדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15. פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה לרמב"ם, פילוסוף ורופא.

חיבר כ-25 חיבורים בנושאים רבים. יש הסוברים כי חיבר גם את הפירוש על התורה בשם "מדרש הביאור" לר' סעדיה דמארי. קרוב לוודאי שממנו הגיעו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף"[1].

בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בתימן, ככל הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ 1420. לא ידוע במדויק היכן נולד וחי, אך סביר להניח שבעיר עדן, מפני שבאחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי[2], ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" בכך שמוצא משפחתו בעדן.

באמצע המאה ה-15 עלה לארץ ישראל וחי בצפת, שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי בסוריה וישב בדמשק ובחלב. בכ"ט באלול ה'רמ"ה 1485 סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו בגליל העליון.

סופר ומעתיק ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. ההעתקה המוקדמת ביותר הידועה היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".

ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו(1485). קולופון המעתיק: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".

שהותו בדמשק ובחלב שבסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיעו לדמשק, היה המקום מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בישראל. הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג. ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, לפי דברים שכתב בחיבוריו.

שהותו בצפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד ולפני תור הזהב של המקובלים בצפת, היה היישוב במקום עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות יהודים. הרב עדני הגיע לצפת בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. את חיבורו על ספר זמנים סיים בצפת.

רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486), כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים מאת משה בן יהושע נרבוני.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים בנושאים רבים ושונים.

  1. פירוש ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.
  2. נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש על פרשיות התורה וההפטרות (בראשית). שמו המלא "נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין". הרב עדני חיבר את הספר בשנת ה'רמ"ב. רובו כתוב בערבית, לעיתים מוסיף משפטים בעברית[3].
  3. מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית[4].
  4. גידולין, לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כתב יד שהועתק בדמשק ונסתיים בכ"ח בניסן א'תשע"ט לשטרות, שהיא שנת ה'רכ"ח לפי הספירה היהודית המקובלת. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
  5. הרב עדני כתב גם שירים. שניים משיריו נשתמרו בהעתקת כתב היד שבו השתמר גם חלק מלוח עיבור הזמנים של עדני. האחד, שיר פילוסופי בערבית שמתחיל כך: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בעברית המתחיל כך: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'.

בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין' ציין רשימה של חיבורים שכתב. ברשימתו:

  1. אלתשויק לאלגאפלין ("מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם"), עוסק בביאור למילות הגיון הדקדוק והתכונה.
  2. חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
  3. ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
  4. אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
  5. מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
  6. גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
  7. לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בענייני רפואה).
  8. צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בענייני רפואה).
  9. דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
  10. צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
  11. נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].
  12. אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
  13. פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].
  14. פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].
  15. נור עלאקול [=אור השכלים].
  16. חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].
  17. פרקים.
  18. פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].
  19. ספר השאלות.
  20. עיבור סאיר [=עיבור שוטף].
  21. גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].
  22. אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.
  23. בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
  24. אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
  25. כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].

רק מעטים מחיבוריו נמצאו, ומעטים אף יותר הודפסו. בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור ראשון שכתב, מתוך "הלכות תפלה וברכת כהנים" מספר אהבה על משנה תורה לרמב"ם על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצא לאור המשכו "הלכות קריית שמע וברכות".


תקופת חייו של הרב סעדיה עדני על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
  • פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
  • רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
  • משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427–428.
  • י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254–260.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך כתב פרופ' יהודה רצהבי במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21
  2. ^ כת"י אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 1521
  3. ^ כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198
  4. ^ כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104