יהודה אבן קריש
| לידה |
המאה ה-10 תהרת שבצפון אפריקה |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-10 או המאה ה-11 |
| ענף מדעי | בלשנות |
| ארצות מגורים | אלג'יר |
| תרומות עיקריות | |
| חלוץ הבלשנות ההשוואתית השמית | |
יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش; נולד במאה ה-10 בתהרת שבצפון אפריקה) היה מדקדק עברי, מחלוצי הבלשנות השמית.
תוכן עניינים
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן קריש נולד בתהרת (בערבית: تيارت; כיום באלג'יר), בן דורו של סעדיה גאון.
היה הראשון שעסק בהשוואה בין הלשונות השמיות עברית, ארמית וערבית. השוואתו התבטאה בחלק מאוצר המילים של הלשונות, ובחלק מכללי הדקדוק המשותפים להן. את השגותיו על שלוש־הלשונות והשוואתן הוא מפרט בחיבורו, שנכתב בערבית בצורת איגרת השלוחה לקהילת יהודי העיר פאס שבמרוקו. אבן קריש כינה את חיבורו בשם "רסאלה", כלומר: איגרת שלוחה.
את חיבורו חילק לשלשה חלקים עיקריים: בראשון, עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא, שאין לעמוד על משמעותן האמיתית, אלא על ידי השוואתן למילים קרובות להן בארמית. בחלק השני עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא לבין מילים קרובות להן בעברית של חז"ל; הוא משווה בין 17 מילים בלבד, ואגב דיון עליהן הוא עוסק גם בעניינים שאין להם קשר ישיר להשוואה, כמו על עניין "דברה תורה בלשון בני אדם" וכולי. החלק השלישי שונה במבנהו משני החלקים הראשונים, כי בהם עסק במילים בודדות יחידאיות, ובו הוא מביא מילים רבות שכיחות, ואגב השוואתן למילים ערביות הוא רוצה להבליט את הקִרבה בין שתי הלשונות.
תוך דיון על שלוש הלשונות והשוואתן, דן אבן קריש על ענייני דקדוק שונים, כגון: חילופי אותיות קרובות במבטא (משתאה - משתהה, מזלות - מזרות, אלמנותיו - ארמנותיו וכו'); מוקדם ומאוחר באותיות (כשבה - כבשה, שמלה - שלמה וכו'); השמטת האות נו"ן בשורש בתחילתו ובאמצעו (אף - אנף הערבי, בת - בנת הערבי וכו'); שינויים החלים באותיות ז, ס, צ, ש בגזירת בניין התפעל; אותיות אית"ן וצרופן בזמן עתיד; זכר ונקבה בשמות מספר; תוספת ו"ו בסוף המילה וכולי. אחרי שלשת החלקים העיקריים של חיבורו צורף חלק נוסף המוקדש להשוואה בין ענייני דקדוק המשותפים לערבית ולעברית. בחלק הזה דן אבן קריש על חילופי אותיות בין הערבית לבין העברית: א - ע, ע - ע, ז - ד, צ - ט, ג - ג, ש - ס, ש - ש, ש - ת וכו'; על אותיות אית"ן בעתיד המשותפות לשלוש הלשונות וכו'. בסוף חיבורו דן אבן קריש על מילים מקראיות, שלפיו, מקורן אינו שמי, תוך הבאת דוגמאות מספר.
החיד"א מציין[1] שכתב ספר על היחס בדקדוק בשם "ספר אב ואם". פירושיו הוזכרו פעמים אחדות בחיבורי רבי אברהם אבן עזרא, לעיתים על מנת להשיג עליהם.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב-1981.
- שמעון אפנשטיין, השוואת הלשון העברית לערבית מאת יהודה אבן קוריש, עיון וחקר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו.
- דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים, תש"ה עמ' 41-48
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההקדמה ל'ריסאלה' מאת יהודה אבן קריש (באנגלית וערבית)
- יהודה אבן קריש, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- יוסף טובי, ה'רסאלה' והמחקר המשווה של העברית והערבית, פעמים 29 (תשמ"ז 1986), 148–152
- רשימת מאמרים על יהודה אבן קריש באתר רמב"י ( עברית) ( לועזית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שם הגדולים, ריש חלק ב'
- ^ ראו: פירוש האבן עזרא שמות, פרק א פסוק טז; עמוס, פרק ו פסוק י.
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם • תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | יהודה אבן קריש | |
