ליגת הקיץ של ה-NBA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליגת הקיץ של ה-NBA
NBA SL LOGO.jpg
שם הליגה לאס וגאס - ליגת הקיץ סמסונג של התאחדות הכדורסל הלאומית
אורלנדו - ליגת הקיץ המקצוענית Southewst Airlines של אורלנדו
יוטה - ליגת הקיץ של יוטה ג'אז
כינוי ליגת הקיץ
תחום כדורסל
ארגון התאחדות הכדורסל הלאומית
מדינות משתתפות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קנדהקנדה  קנדה
מספר קבוצות לאס וגאס - 24
אורלנדו - 10
יוטה - 4
שנת הקמה לאס וגאס - 2004
אורלנדו - 2001
יוטה - 1984, 2015
שנת הפסקת פעילות יוטה - 2009
שמות קודמים יוטה - טורניר הרי הרוקי
אלופה נוכחית לאס וגאס - שיקגו בולס
אורלנדו - אורלנדו מג'יק
מפעל גבוה יותר ליגת ה-NBA
מפעל מקביל ליגת הפיתוח של ה-NBA
האתר הרשמי של ליגת הקיץ של ה-NBA

ליגת הקיץ של ה-NBA הוא שם כולל לתחרויות של ליגות כדורסל אמריקניות חצי מקצועניות אשר מאורגנות על ידי ליגת ה-NBA לאחר סיום העונה בליגה. החל משנת 2015 הליגה המרכזית מקבלת חסות רשמית מחברת סמסונג. הליגות מתחילות לפעול בתחילת יולי, לאחר דראפט ה-NBA, וכוללות שלושה מפעלים רשמיים, שנערכים בשלוש ערים שונות ברחבי ארצות הברית: ליגת הקיץ של יוטה ג'אז, שבה משתתפות ארבע קבוצות המתחרות על פני ארבעה ימים, ליגת הקיץ המקצוענית של אורלנדו, שבה משתתפות עשר קבוצות המתחרות על פני שבוע, והמפעל המרכזי, ליגת הקיץ של לאס וגאס, שבה משתתפות 24 קבוצות המתחרות על פני אחד עשר ימים. ליגת הקיץ בלאס וגאס היא היחידה שנקראת באופן מילולי "ליגת הקיץ של ה-NBA", על אף ששלושתן נמצאות תחת פיקוחה של הליגה. מטרתן של הליגות היא לתת במה לשחקנים צעירים מתוך ה-NBA ומחוצה לו, על מנת שיצברו ניסיון וישתפרו לקראת תחילתה של העונה החדשה. בעבור שחקנים רבים מחוץ ל-NBA, מהווה ליגת הקיץ במה המשמשת לחשיפתם בפני סקאוטים מכל רחבי העולם. ליגת הקיץ נחשבת להתחלת הדרך ב-NBA עבור שחקנים שנבחרו בדראפט או כאלה המעוניינים להצטרף לליגה מבלי להיבחר בדראפט.

מבנה וחוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל ליגה מספר קבוצות ומספר משחקים שונה. לעומת זאת, ישנם כמה חוקים כלליים החלים על כל הליגות[1]:

  • סגלי הקבוצות נקבעים על ידי הסכמים חד פעמיים בין הקבוצות לשחקנים, והם צריכים להיסגר לפני פתיחת הליגה.
  • כל קבוצה רשאית להחתים על חוזה כל שחקן חופשי (אנ') לאחר סיום ליגת הקיץ, ללא קשר לקבוצה ששיחק בה במהלך הליגה.
  • ישנם שני סוגים של משחקים: משחקי טורניר ומשחקים שאינם חלק מהטורניר.
  • המשחקים אורכים 40 דקות כל אחד, ולא 48 כפי שנהוג ב-NBA.
  • הארכה אורכת 2 דקות. במשחקים שאינם חלק מהטורניר כל הארכה שבאה אחרי ההארכה הראשונה תסתיים בשיטת מוות פתאומי (אנגלית: "Sudden death") - הקבוצה הראשונה לקלוע סל מנצחת.

מבנה ליגת הקיץ של יוטה ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה זו משחקות ארבע קבוצות קבועות - יוטה ג'אז, בוסטון סלטיקס, פילדלפיה 76' וסן אנטוניו ספרס. הליגה לא מכתירה אלופה אלא מפגישה בין כל ארבע הקבוצות במשך שלושה ימים פעילים מתוך ארבעה (ישנה הפסקה של יום אחד בין יום המשחקים האחרון לשניים הראשונים), שבהם יש שני משחקים בכל יום[2].

מבנה ליגת הקיץ המקצוענית של אורלנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה זו משחקות שמונה קבוצות משתנות ושתיים קבועות - אורלנדו מג'יק בצבע כחול ובצבע לבן, שהן מארחות הטורניר. במשך ששת הימים הראשונים של התחרות כל קבוצה משחקת חמישה משחקים, וביום האחרון, הנקרא "יום האליפות", מתקיימים משחקי דירוג על מקומות 1, 3, 5, 7 ו-9 בין הקבוצות שסיימו את ששת הימים הראשונים במיקום שעליו משחקים או מקום אחד מתחתיו. בסופו של יום זה מוכתרים אלופה ו-MVP של הטורניר.

מבנה ליגת הקיץ של לאס וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה זו משחקות 23 קבוצות NBA משתנות ונבחרת של שחקנים מקבוצות שונות בליגת הפיתוח של ה-NBA. בחמשת הימים הראשונים כל קבוצה משחקת שלושה משחקים במסגרת הטורניר, ואז נערך דירוג לפי שיטה מיוחדת שבה מקבלים נקודה על כל רבע שנוצח על ידי הקבוצה. הקבוצות שמדורגות במקומות 9-24 בסיום שלושת המשחקים הראשונים משחקות בסיבוב הראשון בשיטה שבה הקבוצה המדורגת במקום 9 משחקת נגד מקום 24, 10 משחקת נגד 23 וכן הלאה. לכל סיבוב נוקאאוט שכזה (ישנם חמישה בסך הכל, כולל חצי הגמר והגמר) מוקדש יום אחד[3].

הקבוצות שמדורגות במקומות 1–8 נכנסות ישר לסיבוב השני, כשנשארות 16 קבוצות שמשחקות באותה שיטה, כשהמנצחות בסיבוב הראשון מדורגות לפי המיקום הגבוה יותר מהדירוג של הקבוצות ששיחקו אחת נגד השנייה בסיבוב הראשון. ברבע הגמר הקבוצות משחקות באותה שיטה, כך גם בחצי הגמר ובגמר. לאחר הגמר מוכרזים האלופה, ה-MVP של הליגה וה-MVP של האליפות. בליגה זו משוחקים גם משחקים שלא במסגרת הטורניר, כדי לממש את מטרתו המקורית של הטורניר – צפייה של סקאוטים ותצוגת יכולות משחק של כל השחקנים[3].

היסטוריה של המפעלים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגות קיץ התקיימו באמריקה במשך שנים רבות, הבולטות שבהן שלא נתייחס אליהן כאן היו בדטרויט, לוס אנג'לס, בוסטון, אטלנטה, ניו יורק וסן אנטוניו. ליגות אלו אף פעם לא התקיימו באופן מסודר וגם לא תחת פיקוחה הרשמי של ליגת ה-NBA, עד הקמת ליגת הקיץ של לאס וגאס, שהייתה הליגה הראשונה הנתמכת על ידי הנהלת ה-NBA והקומישינר שלה וגם מוכרת רשמית על ידי הליגה ומאורגנת על ידה. להלן ההיסטוריה של הליגות אשר משוחקות כיום תחת מסגרת ליגות הקיץ של ה-NBA.

ליגת הקיץ של יוטה ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגה זו היא ליגת הקיץ הראשונה שנוסדה בענף הכדורסל בארצות הברית בהקשר של ה-NBA. הוקמה כמפעל שנקרא טורניר הרי הרוקי (אנגלית: Rocky Mountain Revue) כשהכוונה היא למעין תערוכת כישרונות שמתקיימת בצורת ליגה. מפעל זה התקיים לראשונה בקיץ של 1984, ואורגן על ידי קבוצת יוטה ג'אז מה-NBA. שם המפעל הושפע ממיקומה של יוטה בסמיכות להרי הרוקי במרכז ארצות הברית, שגם הופיעו בסמלה של יוטה ג'אז בין 1996 ל-2016. בשנותיו הראשונות שימש הטורניר כמפעל קשרי קהילה של הקבוצה, שבו השתתפו קבוצות כדורסל של קולג'ים מהאזור. המשחקים התקיימו באולמות של תיכונים וקולג'ים באזור ובאולמה של יוטה, הדלתא סנטר. לקראת עונת 1990 הוזמנו שלוש קבוצות NBA להשתתף במפעל עם סגלים משלהן, יחד עם הג'אז. במהלך כ-20 השנים שלאחר מכן השתתפו בין 4 ל-16 קבוצות NBA בטורניר בכל קיץ, כשמשתתפות בה לעתים קבוצות מחוץ לליגה, כמו נבחרת הכדורסל של איראן ובורגי'ו קבאלגרי, כמו גם נבחרות מליגת הפיתוח של ה-NBA. המפעל המשיך להתקיים עד שנת 2008, שלאחריה נסגר בגלל חוסר במשתתפים. לבסוף המפעל הוקם מחדש בעונת 2015 תחת מסגרת ליגות הקיץ של ה-NBA, כטורניר משני בו משחקות ארבע קבוצות על פני ארבעה ימים הנקרא "ליגת הקיץ של יוטה ג'אז".

ליגת הקיץ המקצוענית של אורלנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הראשונה שהשתתפות קבוצות NBA בה היוותה חלק ממטרתה המקורית הייתה ליגת הקיץ המקצוענית של אורלנדו, שנוסדה בקיץ שלאחר עונת 2000/2001 ב-NBA. הליגה הייתה אחת משלוש הליגות המרכזיות של תחילת שנות ה-2000, כשהשתיים האחרות היו הליגה שביוטה ועוד ליגה בבוסטון. הליגה באורלנדו התחילה להכתיר אלופות רק בעונת 2013, כשהראשונה שבהן הייתה קבוצת ליגת הקיץ של אוקלוהמה סיטי ת'אנדר.

ליגת הקיץ של לאס וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת הקיץ של לאס וגאס הוקמה ביוזמתו של סוכן השחקנים והמנהלים וורן לגארי, שדחף להקמת ליגת קיץ מרוכזת ורשמית של ה-NBA. לגארי שוחח על הרעיון להקים ליגה בלאס וגאס עם סגן הנשיא של הליגה לענייני כדורסל, שבתורו העביר זאת לקומישינר ה-NBA דאז, דייויד סטרן, שסירב בתוקף לרעיון. לאחר ארבע שנים של ניסונות כושלים של לגארי לשכנע את העומד בראש ה-NBA, הוא הצליח להיפגש איתו בפברואר 2004 ולשכנע אותו לתת אור ירוק למיזם, מה שלבסוף אכן קרה, עקב טיעוניו של לגארי בנוגע למס הנמוך בלאס וגאס ובנוגע לפוטנציאל התיירותי והכישרוני שטמון בעיר. סיבה משמעותית נוספת לאישרור קיום הליגה באזור שמהותו כאזור הימורים ושעשועים פוגעת בתדמית הליגה היה סוף-שבוע האולסטאר שהיה מתוכנן להתקיים בעיר בשנת 2007[4]. לעונה הראשונה של הליגה הצליח לגארי לגייס שש קבוצות, שארבעה מהמנהלים הספורטיביים שלהן יוצגו על ידו: בוסטון, קליבלנד, פיניקס, דנבר, וושינגטון ואורלנדו, שהחזיקה בבחירה מספר 1 בדראפט 2004, דוויט הווארד, שאכן שיחק באותה שנה בלאס וגאס - דבר שהעלה את קרנה של הליגה החדשה. החסות הראשונה של הליגה הייתה מחברת ריבוק. המשחקים התקיימו באולם הקוקס פביליון (אנגלית: Cox Pavilion) בקמפוס לאס וגאס של אוניברסיטת נבדה (UNLV).

בעונה הבאה הליגה העלתה את כמות הצופים שלה מכ-8,000 לכ-20,000, ולליגה נוספו 12 קבוצות נוספות. בעונת 2006 כמות הצופים עלתה לכ-27,000, והליגה חתמה לראשונה על הסכם חסות עם שותפה מסחרית רשמית של ה-NBA, חברת טושיבה. עונת 2007 היוותה קפיצת מדרגה מסחרית מבחינת הליגה, לאחר שכשקבוצת ניו יורק ניקס הצטרפה לליגה נחתם הסכם זכויות שידור של המשחקים עם ערוץ הטלוויזיה שלה, MSG Network. בנוסף ל-MSG גם גוף השידור הרשמי של הליגה, NBA TV, שידר מלאס וגאס באותה עונה. בנוסף, המשחקים התרחבו לאולם המרכזי בקמפוס, מרכז תומאס ומאק (אנגלית:The Thomas & Mack Center). הליגה הלכה והתפתחה, עד שבעונת 2013 מספר הצופים הגיע לכ-62,000, ומספר הקבוצות ל-22. על פי לגארי, נכון לשנת 2014, עלויות התפעול הכוללות של הליגה מגיעות לכמיליון דולרים, וההשפעה הכלכלית שלה על העיר לאס וגאס מסתכמת בכ-30 מיליון דולרים. מאז עונת 2015 משתתפות בליגה 24 קבוצות, שמשחקות 67 משחקים על פני אחד עשר ימים[4]. מאז עונת 2015 מקבלת הליגה חסות מחברת סמסונג. האלופה לעונת 2015 הייתה קבוצת ליגת הקיץ של סן אנטוניו ספרס, שאימנה בקי האמון, שבעונת ה-NBA שקדמה לליגה הפכה לאישה הראשונה שמשמשת בתפקיד עוזרת מאמן ב-NBA[5].

אלופות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP ליגת הקיץ של וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאום שחקן עמדה קבוצה
2012
ארצות הבריתארצות הברית
דמיאן לילארד (MVP משותף) רכז פורטלנד טרייל בלייזרס
ארצות הבריתארצות הברית
ג'וש שלבי (MVP משותף) רכז ממפיס גריזליס
2013
ליטאליטא
יונאס ולנצ'יונאס סנטר טורונטו ראפטורס
2014
ארצות הבריתארצות הברית
גלן רייס הבן קלע וושינגטון ויזארדס
2015
ארצות הבריתארצות הברית
קייל אנדרסון סמול פורוורד סן אנטוניו ספרס
2016
ארצות הבריתארצות הברית
ג'ריאן גרנט רכז שיקגו בולס

תוצאות לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ליגה אלופה תוצאת הגמר סגנית ה-MVP של הליגה ה-MVP של הגמר
2013 אורלנדו אוקלהומה סיטי ת'אנדר 85–77 יוסטון רוקטס ג'רמי למב[6]
לאס וגאס גולדן סטייט ווריורס 91–77 פיניקס סאנס יונאס ולנצ'יונאס איאן קלארק
2014 אורלנדו פילדלפיה 76' 91–75 ממפיס גריזליס אלפריד פייטון[6]
לאס וגאס סקרמנטו קינגס 77–68 יוסטון רוקטס גלן רייס הבן ריי מקאלום
2015 אורלנדו ממפיס גריזליס 75–73 (הארכה) אורלנדו מג'יק (לבן) ארון גורדון[6]
לאס וגאס סן אנטוניו ספרס 93–90 פיניקס סאנס קייל אנדרסון ג'ונתן סימונס
2016 אורלנדו אורלנדו מג'יק (לבן) 87–84 (הארכה) דטרויט פיסטונס ארינזה אונואקו[6]
לאס וגאס שיקגו בולס 84–82 (הארכה) מינסוטה טימברוולבס ג'ריאן גרנט טיוס ג'ונס

ישראלים בליגת הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה השתתפו מספר ישראלים לאורך השנים, ביניהם עומרי כספי בשנת 2009, ליאור אליהו ויותם הלפרין בשנת 2006 וגל מקל ב-2013. עודד קטש היה הישראלי הראשון שהשתתף בליגה, בתחילת שנות ה-2000. לאחר זכייתה של מכבי ראשון לציון באליפות המדינה בשנת 2016 השתתף שון דאוסון בעונת 2016, במדי וושינגטון ויזארדס[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליגת הקיץ של ה-NBA בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]