תהילים צ'
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר
|
---|
א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר. |
תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים. (מזמור צ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
כותרת המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל המזמור פונה לה' ואומר לו כי היו זמנים בהם הגן על עמו ללא הפסק. את ההגנה הוא מדמה לבית שמיטיב ומגן על הגרים בו: "אֲדנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדר וָדר". הפסוק כתוב בלשון עבר, ולכן ייתכן כי המזמור מספר אודות תקופה בה נעדרה הגנתו של האל והעם חש בכך. בכותרת המספרת על העבר בו הגן ה' על בני ישראל לאורך תקופה ככתוב: "בְּדר וָדר", קיים קושי. כיצד ייתכן שלאורך תקופה ארוכה ה' המשיך להגן על עם ישראל, בעוד שבתנ"ך מצויים סיפורים רבים המעידים על הפסדים במלחמות. מכך יש הסוברים כי ניתן להסביר את הפסוק "אֲדנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ" כאל מציאות בה ה' הגן על עם ישראל לאורך הדורות. לשיטתו של משורר תהילים ה' לא זנח את עמו גם כאשר הפסידו במלחמה מול אויביו. מכאן שהמשורר רואה את הזכות לתשובה בכל דור ודור. כלומר התנאי להגנת האל היא התשובה.[1]
תוכן מזמור ומבנהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור צ' פותח את הספר הרביעי בקובץ תהילים. מוטיב חוזר בפרק הוא הזמן. בני האדם מייחסים חשיבות רבה לזמן בניגוד לאל אשר אינו מייחס חשיבות לזמן וזאת בגלל נצחיותו. במזמור קיימים ביטויים רבים המציינים את נצחיות הזמן ומנגד יש במזמור ביטויים המבטאים את תחושת הפחד של בני האדם מפאת קוצר זמן החיים המוקצב לאדם.[2] יש המפרשים את המזמור כאלגיה או כקינה על ימיו הקצרים של בני האדם, וזאת כנגד נצחיות האל. ישנן גישות רבות המתייחסות למגמת המזמור. ניתן לחלקן לשתי גישות: תפיסה לאומית הרואה במזמור שיר קינה לאומי וזאת בשל הגלות שפקדה את העם ומצבו הלאומי המעורער. בתפיסה זו מחזיקים רש"י, רד"ק, הרמן גונקל. בפסוקים י"ג-י"ז הם רואים כמזמור בפני עצמו. הגישה השנייה היא גישה בין-לאומית אשר מבקשת לראות ניגוד בין נצחיות האל וקוצר הזמן וחשיבותו לבני האדם בה מחזיקים אברהם אבן עזרא, סגל ואחרים.[3]
ניתן לחלק את המזמור כך: החלק הראשון, פסוקים א'-ד', הם ביטחון בהגנת ה' והזכות לחזרה בתשובה משולבים עם דברי שבח לה' ונצחיותו.
חלקו השני, פסוקים ה-י, הם ייסוריו של המשורר לאור המציאות אותה הוא חווה בגלות. חלקו השלישי פסוקים יא-יב מתוארת חוסר ההבנה של העם אשר אינו מודע לגודל כעסו של ה' ומתי ייגמרו צרותיו. חלקו הרביעי בפסוקים יג-יז מתפלל המשורר לחסד, הגנה וסיוע מה' מצרותיו בהווה.[4]
המזמור בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על פסוק ה' "תשב אנוש עד דכא" מושר ניגון חב"ד,[5] ניגון זה מיוחס לאדמו"ר הזקן.[6]
- מילות המזמור בפסוק י"ד: "נְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה" זכו ללחן עממי בביצוע הגבעטרון. שיר זה מופיע באלבומם עמק שלי.
- על המילים "ויהי נועם" מבצע הזמר מוטי שטיינמץ באלבומו הנשמה בקרבי,[7] לחן של יעקב יהודה דסקל, לניגון גם ביצוע של יעקב יהודה דסקל עצמו,[8] ביצוע נוסף של המלחין לשיר זה הוא באלבום לחיים טיש - קומזיץ 3, גרסת כיסוי לשיר בוצעה גם על ידי אברהם פריד ושלום בראדט באלבום של יוחי בריסקמן פרויקט רילקס עם אברהם פריד.
- על המילים "שׁוּבָה ה'..", מושר ניגון חב"די שהלחין הרב פייטל לוין, לכבוד יום הולדתו ה-89 של הרבי מליובאויטש
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור זה נאמר כחלק מפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב. וכן נאמר כחלק מהתיקון הכללי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תהילים צ' באתר 929 - תנ"ך ביחד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רות פז: תפילה למשה בכל 'דור ודור'
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 86-85
- ^ מאיר וייס, מקראות ככוונתם: לקט מאמרים, ירושלים, מאגנס, 1987, עמ' 198-197
- ^ רות פז: תפילה למשה בכל 'דור ודור'
- ^ הניגון להאזנה מתוך היכל הנגינה, באתר היכל מנחם.
- ^ ספר הניגונים - ניגוני חב"ד, ניגון ק"ב.
- ^ ויהי נועם, מוטי שטיינמץ להאזנה באתר יוטיוב.
- ^ ויהי נועם, יעקב יהודה דסקל להאזנה באתר בחזית.