תהילים קמ"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר תהילים, פרק קמ"ד
לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי

א לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.
ג ה' מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.
ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
ה ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם.
ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
ט אֱ‍לֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ.
י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.
יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.
יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.

תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים. (לפי מספור הוולגטה מספרו 143). במזמור משבח ומודה המלך המשורר לה' על סיועו במלחמה, ומבקש ממנו שיתגלה ויצילהו בה. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] בקהילות רבות נהוג לשיר את המזמור לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת. בלטינית מכונה הוא "Benedictus Dominus".

הרקע למזמור וזהות המשורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור הוא מזמור מלך. כותרת המזמור מייחסת אותו לדוד המלך; בתרגום השבעים הכותרת ארוכה יותר: "Τῷ Δαυΐδ, πρὸς τὸν Γολιάδ" ובעברית "דוד נגד גוליית", והיא מייחסת את המזמור לדברי דוד בקרב דוד וגוליית. עם זאת, תיאור האידיליה הגשמית שבסוף המזמור הביא פרשנים אחרים לייחס אותו לסוף ימיו של דוד, בהם דוד נזכר ומספר על המלחמות שעבר[2]. יש שדחו את זמנו של המזמור לתקופות מאוחרות יותר; כותרת 'לדוד' יכולה גם להתפרש כמציינת שהמזמור מתייחס או מוקדש לדוד, ומסייע לדבריהם אזכור של דוד בגוף שלישי בהמשך המזמור – ”הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ”. בנוסף, רוב מליצות המזמור אינן מקוריות והן מבוססות בעיקר על מזמורי תהילים אחרים[3].

חלוקת המזמור ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור מחולק לארבעה בתים:

  • פסוקים א'-ד': הודאה והתפעלות על היות ה' עוזר ומבטח בשעת מלחמה.
  • פסוקים ה'-ח': בקשה מה' להתגלות ולהציל את המשורר.
  • פסוקים ט'-י"א: חזרה על בקשת הישועה, תוך הבטחת המשורר לשיר שיר חדש לה'.
  • פסוקים י"ב-ט"ו: תיאור מציאות אידילית הנובעת מברכה שלמה של ה'.

הבית הראשון (פסוקים א–ד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המזמור המשורר מברך את ה' על היותו מבטח בשעת מלחמה. הוא מציג בסינקדוכה את ידיו ואצבעותיו, שה' הרגיל ואימן אותן, ואותו כולו, למלחמה. לאחר מכן הוא פונה להדגיש את היותו של ה' כמבטח, בשש זוויות שונות, ומשתמש במטאפורה לתאר את העמים כמרודדים תחתיו ולהודות על כך. התיאורים כאן דומים מאוד לתיאורים בשירת דוד שבפרק יח - ”אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי, ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי... מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה”.

בחלקו השני של הבית פונה המשורר בשאלה רטורית אל ה', ומתפעל מהתייחסותו של ה' אליו אף שהוא נמשל ביחס לה' כאד וכצל, חולף וחסר ממשות.

בפסוק הראשון תרגמו השבעים "Εὐλογητὸς Κύριος ὁ Θεός" כלומר "ברוך ה' אלוהי", במקום "צורי", תרגום זה נכנס בהמשך גם לוולגטה.

הבית השני (פסוקים ה'–ח')[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדלותו של ה' ביחס לאדם מורה גם שאם יבחר ה' להתערב בענייני האדם גדולה פעולתו לאין ערוך. ההבנה הזאת מפנה את המשורר לבקש את עזרת ה' במלחמה[4]. ה' מתואר כיורד מהשמים להילחם תוך התעוררות של הטבע בתופעות אימתניות. גם התיאורים כאן דומים מאוד לתיאורים בשירת דוד שבתהילים י"ח ”וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו... וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם”, אם את המזמור חיבר מלך באחד הדורות שאחרי דוד, הרי שהוא מזכיר כאן את ההתגלות האלקית שדוד מתאר בשירתו, ומבקש שתופיע שוב. יש בתיאורים אלה גם כדי להזכיר את התגלות ה' במעמד הר סיני - ”וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ”.

מוסיף המשורר ומתאר את אויביו כשיטפון מים הסוחף את המשורר ועלול להטביע אותו, ואת ה' כמסוגל לפנות ממעל ולמשות אותו משם. גם דברים אלה דומים לנאמר בשירת דוד ”יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים”. את בקשתו מנמק המלך המשורר בחוסר המוסריות של אויביו, בסינקדוכה המתארת את פיהם וימינם העוסקות בשוא ובשקר.

הבית השלישי (פסוקים ט'–י"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית השלישי של המזמור נושא המשורר עיניו אל העתיד, ורואה בעיני רוחו את גאולת ה' וישועתו, ומבטיח לו שמתוכה הוא ישיר שיר חדש, על הקשר החדש שייווצר לו אל ה'[5]. מתוך הראיה הזאת, של ה' כמושיע אפילו את המלכים[6], חוזר המלך המשורר וסוגר את הבית באותה הבקשה שבאה בסוף הבית השני - להציל אותו מאותם הנכרים העוסקים בשוא ושקר. יש מהפרשנים שפירשו שבבית הזה מבקש המשורר על כל המאורעות שיעברו על עם ישראל בכל תולדותיו עד ימות המשיח – שיתוארו בבית הבא[7].

הבית הרביעי (פסוקים י"ב–ט"ו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הרביעי חוזר אל ראיית ישועת ה' ומתאר מציאות אידילית, מציאות שיש מהפרשנים שהעירו שיכולה להתגשם רק בימי חזקיהו, או בימות המשיח[8]. יש שראו את הבית הזה כמזמור נפרד, שאינו קשור למזמורים שקדמו לו. תיאורי השפע מסודרים כסדר הפסוק ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ“ (דברים כח ד).

חז"ל ראו בתיאור השפע הזה לא רק תיאור של שפע גשמי, אלא גם משל לשפע רוחני – של צניעות הבנים ושל שלמות מסירת התורה מדור לדור[9].

המשורר מסיים בתיאור מתפעל היוצא בעיניו מפיו ומפי העמים האחרים הצופים – ”אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ” והם נוכחים להבין ממי באה כל המציאות האידילית הזאת - ”אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו”.

בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב קהילות ישראל, נהוג לומר את המזמור בניגון לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, כסימן לברכה בשבוע הבא, וכדי ללוות את השבת בשירה וכדי לאחר את תפילת ערבית ולהוסיף מהחול על הקודש[10].

ישנו דמיון במנגינת המזמור אצל קהילות רבות, עליה מספר רבי ישראל משה חזן ששימש בין השאר כשד"ר:

"מהיכן נשאר לנו הישראלים הנגונים והקולות ערבות של שירי דוד נעים זמירות ישראל הנשמעים בערי קדשנו?... ואומרים שלא נשאר לנו כי אם נגון לדוד ברוך ה' צורי דוקא, מתרי טעמי: חדא שהוא קול ממהר ומתגבר כקול שירי המלחמות ממש, וזאת שנית והיא פלאית שכל ישראל בכל מקום שהם, האסיים והאפרקיים והאירופיים, כולם משתווים בנגון מזמור זה דבר פלא, מה שאין משתווים בשום נגון התפילות והעבודות, כי בארצות ישמעאל כל נגוני התפלות הם כנגוני ישמעאל, ובארצות אדום נגוני אדום, ובנגון מזמור זה כולם משתווים. ואני שסבבתי כמעט כל חלק וחלק מהנזכרים לעיל שעור גדול ממדינות גדולות שבהם, דקדקתי בזה, וראיתיהו אמת, והוו ידים מוכיחות שזה הקול נשאר לנו מאבותינו ותו לא"[11]

בהשראת ההתבוננות באפסיות האדם ביחס לה' הנזכרת במזמור: ” ה' מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ. אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר”. נכתבו תפילות שונות, ביניהן חלק מתפילת נעילה של יום הכיפורים, וכן חלק מתפילת ונתנה תוקף” אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר, וְסוֹפוֹ לֶעָפָר, בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ, וּכְצִיץ נוֹבֵל, כְּצֵל עוֹבֵר, וּכְעָנָן כָּלָה, וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת, וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ, וְכַחֲלום יָעוּף.”

הפסוק האחרון של המזמור מצטרף אל הפרק שאחריו, פרק קמ"ה, ואל שני פסוקים אחרים מתהילים, כדי ליצור את פרק התפילה אשרי יושבי ביתך, המוכר עוד מימי חז"ל[12], נאמר פעמיים בתפילת שחרית וכן כהקדמה לתפילות מוסף, מנחה ונעילה – שאין בהן קריאת שמע[13]

הפסוק "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו" נאמר כחלק מסדר עבודה הנאמר ביום כיפור.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
  2. ^ אבן עזרא, פירוש הרי"ד
  3. ^ ראה סיכומו של עמוס חכם בדעת מקרא כאן וראה אנציקלופדיה עולם התנ"ך כאן
  4. ^ פירוש הרי"ד
  5. ^ דעת מקרא
  6. ^ רד"ק
  7. ^ אלשיך
  8. ^ חלק מהגרסאות ברש"י כאן, רס"ג באמונות ודעות מאמר ח פרק ו
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ז, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ז, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ח'
  10. ^ משנה ברורה, סימן רצ"ג, סעיף קטן א', נועם מגדים ז. הרב אביגדור אונא, מנהגי יהדות אשכנז
  11. ^ ישראל משה חזן, כרך של רומי, סימן א דף ד ב; וכן בהגהותיו 'איי הים' על תשובות הגאונים, סימן קנ"ב. אברהם צבי אידלסון השווה ביניהן, בספרו אוצר נגינות ישראל, כרך ב עמ' 75
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ג, סעיף ב'
  14. ^ השיר בערוץ הרשמי של גלעד פוטולסקי ביוטיוב