לדלג לתוכן

הגייה תימנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 85: שורה 85:
! <big>ט</big>
! <big>ט</big>
| [[עיצור מכתשי, סותם, אטום#עיצור מכתשי מלועלע, סותם, אטום|tˤ]]
| [[עיצור מכתשי, סותם, אטום#עיצור מכתשי מלועלע, סותם, אטום|tˤ]]
| colspan=3 align=right | הגייתה דומה להגייה הערבית (עיצור נחצי - [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4c/Voiceless_pharyngealized_alveolar_stop.ogg להקשבה])
| colspan=3 align=right | הגייתה דומה להגייה הערבית (עיצור נחצי - [[קובץ:Voiceless_pharyngealized_alveolar_stop.ogg]])
|-
|-
! <big>י</big>
! <big>י</big>

גרסה מ־19:19, 21 ביולי 2015

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה על ידי בני העדה) היא דרך ביטוי השפה העברית, כפי שהתקיימה בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

הגייה זאת נחשבת על ידי רבים לשמורה ביותר, ואף למדויקת ביותר. עיקר ייחוד שמירתה של ההגיה אפשר לייחס לסדר הלימוד היומי שהיה נהוג ביהדות תימן והקפדתם על הדיוק בלימוד[1]. ככל הגיות העברית בימי הביניים, אף היא לא שימשה ברובה לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט בימי הביניים, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה. לעתים נדירות שימשה העברית כשפת דיבור בין יהודים מקום שגוי היה ביניהם והיהודים לא רצו שיבין את שיחתם[דרוש מקור].

איכותה של ההגייה התימנית

לפי הסברה של חוקרי הלשון העברית, גדולי רבני תימן וחלק מרבני שאר העדות, הגיה זו נחשבת להגיה העברית המדויקת ביותר שנשתמרה היום. בין המצדדים בטענה זו ניתן למנות את הרב יחיא יצחק הלוי[2], הרב יוסף קאפח[3], הרב יוסף צובירי[4], הרב יחיא אלשיך[5], הרב חיים כסאר ועוד. כן היא דעתם של רבנים משאר העדות ביניהם הראי"ה קוק[6], הרב חיים דוד הלוי[7], הרב דב ליאור[8] ועוד רבים. כך היא דעת החוקרים האקדמאיים, לדוגמה אליעזר בן-יהודה שכתב בספר המבטא בּלשון העברית[9]
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט

פרמטרים [ הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

"ובדבר ההבדל במבטא התיו הרפה והדגושה, ודאי שבימי המסורה היו מבדילים ביניהן. אבל גם בני הגולה אינם מבדילים בין ג' דגושה ורפויה ובין ד' דגושה ורפויה ... שלפי המסורה צריך להבדיל, כמו שבאמת התימנים מבדילים" (צילום)[10]

המבטא בלשון העברית, עמוד 9

מנגד קיימת דעתו של הרב מאיר מאזוז[11] שלמרות שמרבה לשבח את בני העדה התימנית על החזקתם במסורות דקדוק וניקוד מיוחדות, הוא חולק עליהם בכמה נקודות בודדות, למשל הגיית הקמץ, הגיית האות גימ"ל ועוד, על טענותיו כבר רבו המשיבים[12], בעיקר מרבני תימן[13]. עוד התבטאו הרב עובדיה יוסף[14] נגד הגיית הגימ"ל הדגושה של התימנים שהוא מסווג אותה כאות הנחתכת בשיניים, וגם על טענה זו כבר השיב הרב יצחק רצאבי[15].

ביקורת הרב מאזוז

ההגייה התימנית אינה אחידה לחלוטין בין קהילות תימן השונות. כדוגמה בולטת לכך ניתן להביא את הגיית הקוף והגימל הדגושה, אשר רוב קהילות יהודי תימן מבטאות אותן כגימ"ל ישראלית, וג'ימל ערבית, בהתאמה, ואילו קהילות אחרות, כגון קהילת שרעב, מבטאות אותן כקוף עמוקה וגימל ישראלית.

מסיבה זו, טוען הרב מאיר מאזוז, דוגמה זו גם מצביעה על כך שככל הנראה הושפעה ההגייה היהודית-תימנית מההגייה הערבית-תימנית. תימן מחולקת (גם כיום) לשני דיאלקטים עיקריים, דיאלקט צנעני ודיאלקט תעיזי. בעוד שבדיאלקט הראשון מבטאים קוף וגימל דגושה כגימל וג'ים, הרי שבדיאלקט השני הן מבטאות כקוף עמוקה וגימל ישראלית. חיזוק לעמדה זו ניתן להביא מכך שקהילות שמוצאן מצפון תימן אימצו את הקוף וגימל דגושה של הדיאלקט הצנעני השולט שם, ואלו שמוצאן מדרום תימן אימצו את הדיאלקט התעיזי. טענות אלה, כולן, נדחו על ידי בלשנים ורבנים שונים, כנזכר לעיל[12].

מאפיינים

ההגייה התימנית מקיימת מערכת של תנועות רגילות, והם: /a/ /e/ /i/ /u/ /o/. בנוסף, התנועות פתח, סגול וחלק מהשוואים נהגות כתנועה כמעט קדמית, כמעט פתוחה, לא מעוגלת (æ), תנועה הדומה ל-a קדמית, וסגורה מעט. כמו כן, ישנן מספר דיאלקטים בהן חולם נהגה כתנועה פתוחה קדמית מעוגלת (ɶ), מעין a בשפתיים מעוגלות, במקום e.

עיצורים לועיים ועיצורים נחציים התקיימו בהגייה, להבדיל מן ההגייה הספרדית ומן ההגייה האשכנזית. כמו כן, ההגייה התימנית שימרה את הביצוע הכפול של בג"ד כפ"ת. עם זאת, מספר קטן מאוד מזקני יהודי בבל (הספרדים) שימרו גם הם את הביצוע הכפול של בג"ד כפ"ת.

יהודי תימן שימרו גם את הביצוע הכפול של הר' ושל הח' (ר' דגושה וח' דגושה, בעיקר בלשון חכמים ובמקומות ספורים בתנ"ך), ואף של האלף (תופעה נדירה, כגון מלת וַיָּבִיאּוּ בספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ו)[16].

השוואה בין הגיות העברית בתקופת הביניים
הגייה אשכנזית הגייה ספרדית הגייה תימנית
תנועות שבע חמש שש
עיצורים לועיים התקיימו חלקית התקיימו התקיימו
עיצורים נחציים לא התקיימו התקיימו התקיימו
ביצוע כפול של בג"ד כפ"ת בכפ"ת(ג) בכ"פ(ג) בג"ד כפ"ת
שווא נע לא התקיים תנועת e משתנה, נקבע על־פי העיצור שאחריו
דגש חזק לא התקיים התקיים התקיים
הטעמה מלעילית דקדוקית דקדוקית

הגיית הסגול כפתח

בתימן הייתה נהוגה שיטת הניקוד הבבלי, ובה היה הסימן לפתח ולסגול זהה. אצל שאר הקהילות היה היגוי ייחודי (הסגול) בנוסף לפתח, ולכן אותן קהילות אימצו את שיטת הניקוד התחתון שהתאימה להגייתם. אף על פי שבמשך הזמן התפשט והתקבל הניקוד התחתון גם אצל התימנים, המשיכו התימנים לקרוא את הסגול (הרשומה בניקוד התחתון המקובל היום) כפתח - זאת בהתאם למסורתם המקורית המשתקפת בכתב בניקוד העליון שאין בה סגול, והמשתקפת בעל פה ללא התחשבות בסימן הסגול בניקוד התחתון.

לאור מציאות ניקוד העליון שאין בה שום סימן לסגול ובמקומה ישנו רק פתח (שלא כניקוד התחתון בה מופיעים סימני פתח וסגול), כמה סוברים, וביניהם הרב יוסף קאפח והרב רצון ערוסי[17], שיש בסיס מוצק למסורת תימן שלא מבדילה בין סגול[18] לפתח, וצודקת היא בכך שהגייתם בהתאם ושאף עם המעבר בתנ"ך מן הניקוד העליון (הבבלי) לניקוד התחתון (הטברני), "התרגומים וסידורי התפילה נקדו בניקוד תחתון לפי כללי הניקוד העליון, כלומר את הסגול השמיטו ובמקומו בא תמיד פתח בהתאם להברתם ולקבלת קריאתם המסורתית וגם מפני שאין לו שום הוראה מיוחדת בעבר או בעתיד כידוע."[19]

דרכי ההגייה

עיקרי הגיית האותיות והניקוד של הנוסח התימני מוזכרים רבות בספרות של בני העדה, המרבים לעסוק בדקדוק. מהם ספרים עתיקים כמו "מחברת התיג'אן (כתרי התורה)" שמחברה לא ידוע, "חבצלת השרון" מהרב יחיא בשירי. ספרים בני זמנינו, המוקדשים כולם לענייני הדקדוק וההגיה[20]. והקדמות לחומשים מפורסמים (תיג'אן) המסבירים את אופני ההגיה הנכונים[21].

העיצורים
האותיות תעתיק IPA הערך הפונטי
א ʔ
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתן כהגייה ישראלית רגילה
בּ b
בֿ v
גּ ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה ישראלית (ג'), בדומה ל-j במילה Just
g בפי יוצאי שרעב - הגייתה כהגייה ישראלית רגילה
גֿ ɣ הגייתה דומה לרי"ש הצרפתית - נהגית בחיכוך יותר מהרי"ש הישראלית המקובלת
דּ d
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתה כהגייה ישראלית רגילה
דֿ ð נהגית כדל"ת גרושה ישראלית, או Th קולית במילה The
ה h הגייתה כהגייה ישראלית רגילה, וכיוצא בו - מפיק ה"א
ו w נהגית כ-וו ישראלית במלים שאולות, או w אנגלית. גם תנועה (להלן - הניקוד)
ז z
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתה כהגייה ישראלית רגילה
ח ħ הגייתה כהגייה ישראלית רגילה, על-פי ההגייה הערבית - עיצור לועי
ט הגייתה דומה להגייה הערבית (עיצור נחצי - )
י j
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתן כהגייה ישראלית רגילה
כּ k
כֿ x
ל l
מ m
נ n
ס s
ע ʕ הגייתה כהגייה ישראלית רגילה, על-פי ההגייה הערבית - עיצור לועי
פּ p
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתן כהגייה ישראלית רגילה
פֿ f
צ הגייתה דומה להגייה הערבית (סמ"ך נחצית - להקשבה)
ק ɢ ~ ɡ הגייתה כגימ"ל ענבלית או כהגייה ישראלית רגילה
q בפי יוצאי שרעב - הגייתה דומה להגיית קו"ף המקובלת בפי יוצאי עיראק
ר ɾ ~ r הגייתה כרי"ש לשונית\מתגלגלת, בדומה לערבית
ש ʃ
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתן כהגייה ישראלית רגילה
שׂ s‏1
תּ t
תֿ θ נהגית כת"ו גרושה ישראלית, או Th אטומה במילה Threat
העיצורים
הניקוד
שם הניקוד סימן גראפי שמע תעתיק IPA הערך הפונטי
קמץ [ָ] ɐ‏~ʌ‏~ɒ‏~ɔ מכנה משותף לאשכנזים
פתח [ַ] æ נהגה כהגיית a במלה האנגלית And
צירי [ֵ] ɛ‏~
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתם כהגייה ישראלית רגילה
סגול [ֶ] æ נהגה כהגיית a במלה האנגלית And
חיריק [ִ, ִי] i
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתם כהגייה ישראלית רגילה
קובוץ [ֻ] u
שורוק [וּ] əʊ נהגה כהגיית o(במבטא Received Pronunciation) במלה האנגלית Nose
חולם [ֹֹ, וֹ] ɤ‏~ɞ‏~œ‏~ɶ הגייתו חצי סגורה, ומשתנה בין הנוסחים התימניים, אך התעתיק המוצג לעיל הוא
הדיוק המקורב
קמץ קטן [ָ] ‏~ɔ
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתו כהגייה ישראלית רגילה
שווא נע [ְ] משתנה הגייתו חטופה, ומבוצעת בדרך כלל כפתח. לפני האותיות הגרוניות אחה"ע הוא מבוצע
כתנועת הגרונית, ולפני האות יו"ד נהגה כחיריק, על-פי ההגייה הטברנית
שווא נח [ְ] -
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיצוב גופן

פרמטרים ריקים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הגייתו כהגייה ישראלית רגילה
  • 1 - הגייתה המשוערת הישנה [ɬ] התמזגה כבר בעבר עם סמ"ך [s], ואינה קיימת אף בנוסחי תימן.

לקריאה נוספת

  • מסורות הגייה ושליטת העברית בקרב יהודי תימן, בספר כתבים (ב) של הרב יוסף קאפח.
  • הליכות תימן, הרב יוסף קאפח, הוצאת מכון "יד בן צבי".
  • נקוד, טעמים ומסורת בתימן, בספר כתבים (ב) של הרב יוסף קאפח.
  • העברית שבפי יהודי תימן, פרופ' שלמה מורג, הוצאת מכון "יד בן צבי".
  • ספר אלף בי, יו"ל על ידי תורת אבות.
  • השירה והלחנים בתפילת יהודי תימן, בספר כתבים (ב) של הרב יוסף קאפח.
  • מסורות הלשון העברית והלשון הארמית שבפי יהודי תימן, פרופ' שלמה מורג, הוצאת "אפיקים".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקפדה על סדר ה"שילוש", קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, קריאת התורה המוקפדת. יש להעיר שחלק מהסדר נהוג עד ימינו
  2. ^ תשובת הר"ש יצחק הלוי מובאת בתכלאל "תפילת כל פה" בהגהת הרב נתנאל בן הרב יחיא אלשיך וכן בתכלאל "נוסח תימן"
  3. ^ בין השאר בספרו "כתבים" בחלק "ניקוד, טעמים ומסורת בתימן"
  4. ^ עניין ההגיה מובא בהקדמת חומש "פרשה מפורשה", בהוצאת מכון "שתילי זיתים" מיסודו
  5. ^ דעת בנו ודעתו מובאות בהקדמת הרב נתנאל אלשיך בנו בהקדמתו לתכלאל "תורת אבות"
  6. ^ אורח משפט, תשובה בנוגע לקריאת שמע "וביחוד למי שמשנה ממבטא התימני המוחזק אצלם מדורות הראשונים שהוא המדויק שבמבטאים כמפורסם שבוודאי אסור לעשות כן"
  7. ^ מובא בשו"ת עשה לך רב
  8. ^ הגייה תימנית לכתחילה
  9. ^ הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תרע"ז
  10. ^ וכן נמצא באתר פרויקט בן-יהודה עם טעיות הקלדה
  11. ^ בן לעדת הג'רבאים שאף הם החזיקו במסורת דקדוק עתיקה
  12. ^ 1 2 צילום של תשובתו של הרב מאזוז ודיון ארוך בטענות אפשר לראות כאן
  13. ^ הרב רצאבי כותב על כך בחיבורו "שו"ע המקוצר - עיני יצחק" שנועד עם הרב מאזוז על אחת מטענותיו והוא חזר בו מדעתו והודה לרב רצאבי
  14. ^ מובאת בילקוט יוסף
  15. ^ בחיבורו "שו"ע המקוצר - עיני יצחק", שם כתב שקל לכל מי שמנסה את ההגיה להבחין שהאות היא מאותיות החי"ך גיכ"ק
  16. ^ קריאת אהרן עמרם (ההתחלה מפסוק כד)
  17. ^ בתשובתו לשואל ששאל לפי מנהג תימן "מה ההבדל בין ניקוד פתח לניקוד סגול לכאורה הוא אותו דבר וא"כ יש כפל בניקוד שלא לצורך" השיב ש"אכן בעבר כל סגול היה מנוקד פתח, ונהגה כפתח כמסורת הניקוד הבבלי."
  18. ^ שקיימת רק בניקוד הטבריני שהתפשט בתימן לאחרונה ורק בצורה מוגבלת
  19. ^ ספר כתבים (ב) של הרב יוסף קאפח, עמ' 931-932
  20. ^ "אלף בי" - הרב שלמה צדוק, תורת אבות. "קובץ דקדוקי תורה", הרב אבירן יצחק הלוי.
  21. ^ ביניהם "תאג' ירושלים" מהרב אברהם אלנדאף, חומש "תורת אבות" מהרב נתנאל אלשיך, חומש "פרשה מפורשה", על-פי שיטתו של הרב יוסף צוברי