אברהם טמיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=אברהם טמיר
|שם=אברהם טמיר
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[16 בספטמבר]] [[1922]]
|נולד=[[16 בספטמבר]] [[1922]]

גרסה מ־14:57, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל

אברהם טמיר ניצב (מימין, בשלישייה שבסמוך לדלת) בעת פגישת מנחם בגין עם אנואר סאדאת במהלך שיחות קמפ דייויד, ספטמבר 1978
5 בספטמבר 1978, האלוף אברהם טמיר מלווה את מנחם בגין וג'ימי קרטר בעת הגעתם לקמפ דייוויד

אברהם (אַבְּרָשָה) טמיר (16 בספטמבר 1922 - 20 בדצמבר 2010) היה אלוף בצה"ל, עובד ציבור בכיר ויועץ לפוליטיקאים בנושאי ביטחון ומדיניות.

ביוגרפיה

טמיר נולד בנווה צדק בשם אברהם טריינין, אחיו הצעיר הוא אבנר טריינין. טמיר גדל יחד עם בן דודו עמוס חורב, כשהיה בן 14 עבר לירושלים, וכנער עזב את לימודיו והחל לעבוד במפעלי ים המלח. בגיל 17 התנדב לבריגדה היהודית ונלחם באיטליה במלחמת העולם השנייה. לאחר מכן שירת ב"הגנה", ועשה בה קורס מ"מים. במלחמת העצמאות שירת כמפקד פלוגה ב' בגדוד מכמש וכסגן מפקד גוש עציון, במהלך הקרב נפצע בגבו ובידו מקליעים וצלעותיו רוסקו מפגיעת פגז, הוא נפל בשבי הירדני, ושוחרר ב-1949, לאחר 11 חודשים. לאחר תקופת שיקום בה שקד על כתיבת ספרו יצא לקורס מג"דים (המחזור השלישי). שירת כקצין המבצעים של פיקוד המרכז, מפקד גדוד 52 בשנים 1951-1952, ראש ענף מודיעין קרבי באגף המודיעין, היה ממקימי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם) ב-1954 והדריך בה שני מחזורים, שימש קצין אג"ם פיקוד המרכז בסמוך למלחמת סיני, ראש ענף מבצעים וראש מחלקת המבצעים באג"ם של המטכ"ל, עוזר ראש מחלקת ההדרכה לתורת הלחימה, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בשנים 1962 עד 1965, מפקד חטיבת רגלים מס' 99 (הנקראת היום חטיבת הנגב), וסגן מפקד אוגדה. עד מלחמת יום הכיפורים כיהן כעוזר ראש אג"ם לתכנון, בדרגת תת-אלוף.

במהלך מלחמת יום הכיפורים שירת כראש החפ"ק של אריאל שרון. לאחר המלחמה הועלה לדרגת אלוף, הקים את אגף התכנון בצה"ל, על בסיס מחלקת תכנון באג"ם, והיה מפקדו הראשון. בתחילת 1979 מונה ליועץ שר הביטחון וראש האגף לתכנון לאומי במשרד הביטחון.

במסגרת שירותו הצבאי היה ראש המשלחת הצבאית לשיחות השלום עם מצרים. בין היתר, הוא נחשב ל"אדריכל" ההסכמים הצבאיים על פירוז סיני, כחלק מהסכם השלום עם מצרים. טמיר היה מעורב מאוחר יותר, בתפקידיו בשירות המדינה, בשיחות השלום בטאבה ובקמפ דייוויד.

ב-1981 מונה על ידי שר הביטחון אריאל שרון להקים את היחידה לביטחון לאומי (יל"ל) שפעלה במשרד ביטחון עד לפירוקה על ידי משה ארנס ב-1983, המחלקה עסקה בתחום התכנון הלאומי-ביטחוני בעוד אגף התכנון בצה"ל נותר עם תחום התכנון הצבאי בלבד. בין 1984 ו-1986 שימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת שמעון פרס, ויועץ לביטחון לאומי. ב-1986 מונה למנכ"ל משרד החוץ על ידי שמעון פרס.

משנת 1990 שימש כיועץ מיוחד לנשיא עזר ויצמן. שימש גם כיועץ לבנימין נתניהו בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה. נחשב למקורב לראשי הממשלה לשעבר אריאל שרון ושמעון פרס.

בוגר אוניברסיטת תל אביב.

משפחתו

טמיר היה נשוי לוורדה אגרון, בתו של גרשון אגרון, ולהם שלושה ילדים. הוא נישא בשנית לתהילה סלע, וממנה נולדו שני ילדים. אחיו הוא פרופ' אבנר טריינין. בתו, פרופסור מיכל שני[1], היא מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. בתו השנייה, דפנה אפרת, היא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה. בנו גדעון הוא מנהל בית ספר.

ספריו

  • אברהם טמיר ואוריאל אופק, "מעוז עציון", הוצאת מערכות, תש"ט 1949
  • אברהם טמיר, חייל שוחר שלום, ידיעות אחרונות, 1988.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים