גונן שגב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏קישורים חיצוניים: ידיעה חדשותית היא לא קישור חיצוני. מוזמנים להרחיב את הערך.
שורה 41: שורה 41:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{קישורי ח"כ|170|פתוחה=ותיק}}
* {{קישורי ח"כ|170|פתוחה=ותיק}}
* {{ynet|אלי סניור|בתחפושת וללא מצלמות אבטחה: כך הוסתר מעצרו של גונן שגב בישראל|5291231|19 ביוני 2018}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־12:25, 19 ביוני 2018

תבנית:ח"כ גונן שגב (נולד ב-6 בינואר 1956) הוא רופא, ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר האנרגיה בממשלות ישראל לשעבר, שהורשע בניסיון להברחת סמים, בזיוף דרכון ובהונאה של כרטיס חיוב ונגזרו עליו חמש שנות מאסר.

במאי 2018 נעצר ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום על ריגול לטובת איראן[1][2].

ביוגרפיה

שגב נולד בקריית מוצקין. הוא החל את שירותו בצה"ל בקורס טיס, אך לאחר מכן עבר ליחידה קרבית, והגיע עד לדרגת סרן. בסוף שנות השמונים קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בתחילת שנות ה-90, החל להיות פעיל במפלגת "צומת", שהקים רפאל איתן. בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב במקום השני ברשימה ונכנס לכנסת.

בתחילת כהונת הכנסת, נותרה הסיעה באופוזיציה לממשלתו של יצחק רבין. ב-2 בפברואר 1994, בעקבות חילוקי דעות קשים עם רפאל איתן, הקימו שגב וחבריו לסיעה, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ, את סיעת "יעוד" שהתפלגה מ"צומת". הקמת הסיעה החדשה ותיקון חוק יסוד: הממשלה ביוזמת חברי הכנסת אלי דיין וסאלח טריף איפשרו לשגב להצטרף לממשלה ב-9 בינואר 1995 בתפקיד שר האנרגיה והתשתית וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, כשעמו גולדפרב שמונה לסגן שר. שני הקולות החדשים שנוספו לקואליציה הוסיפו לממשלתו של רבין יציבות שחסרה לה, ואיפשרו למעשה את אישורו בכנסת של הסכם אוסלו ב' ב-5 באוקטובר 1995, מהלך שספג ביקורת, שכן שגב התפלג ממפלגת ימין, והיה לאחד משישים ואחד חברי הכנסת שהצביעו בעד ההסכם, בעקבות מינויו לשר. לאחר רצח רבין, ב-4 בנובמבר 1995, הוסיף שגב לכהן בממשלתו של שמעון פרס, עד לסוף כהונתה של ממשלה זו, ביוני 1996.

מיד לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים החל לעבוד בקבוצת אייזנברג (אז בעלת השליטה בחברה לישראל, כי"ל ובתי הזיקוק) כיועץ לענייני אנרגיה בסין, מהלך שספג ביקורת, מאחר שבמהלך כהונתו כשר האנרגיה, ניהל שגב מגעים רבים עם שאול אייזנברג בענייני אנרגיה, כגון בעניין עתיד הזיכיון של בתי הזיקוק[3]. משטרת ישראל אף פתחה בחקירה בעניין, אך התיק לבסוף נסגר[4].

פלילים

הונאת חברת אשראי

בעת ששהה בהונג קונג בחודש נובמבר 2003, משך מזומנים בשווי כולל של 20,387 ש"ח, בשש פעולות משיכה במכשירי כספומט, באמצעות כרטיס אשראי של חברת "ישראכרט". שגב פנה לחברת "ישראכרט" והודיע לה שכויס וכרטיס האשראי שלו נגנב, ולכן לא הוא ביצע את המשיכות. מצלמות האבטחה הוכיחו שאינו דובר אמת. הוא הועמד לדין, בית המשפט דחה את גרסאותיו כסותרות וכבלתי אמינות, והרשיעו בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה בכרטיס חיוב[5]. על שגב נגזרו שנת מאסר על תנאי וקנס של 50,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. שגב ערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב על הכרעת הדין ועל העונש[6]. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה אך החליט לבטל את הקנס[7].

יבוא סמים

באפריל 2004 נעצר שגב בחשד להברחת אקסטזי לישראל[8]. שגב טען כי קיבל לרשותו סוכריות מסוג "M&M's" אשר השאיר בתא בשדה התעופה באמסטרדם, ואשר התברר לאחר מכן כי הן למעשה סם מסוג "אקסטזי"[9]. מעצרו עורר הד תקשורתי נרחב. כמו כן הואשם בזיוף תוקפו של הדרכון הדיפלומטי שקיבל בעת שכיהן כשר[10]. במרץ 2005, אימץ בית המשפט המחוזי עסקת טיעון, וגזר על שגב עונש של חמש שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי, וקנס של 27,500 דולר בגין עבירות הסמים וזיוף הדרכון[11]. שגב ערער על חומרת העונש, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו פה אחד[12]. בפברואר 2007 נשלל רישיונו של שגב לעסוק ברפואה. שגב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וערעורו נדחה, בין היתר בנימוק שייבא סמים לשם רווח ולא מתוך צורך שנובע מהתמכרות[13]. ב-4 ביוני 2007 שוחרר מהכלא אחרי הפחתת שליש מעונשו על התנהגות טובה[14].

חשד לריגול

סמוך לאחר שחרורו היגר לאבוג'ה, בירת ניגריה, והחל לעבוד בה כרופא ואיש עסקים.[15] בשנת 2012 נוצר קשר בינו לבין המודיעין האיראני, אז, לפי החשד, החל לשמש כסוכן, תוך מסירת מידע על משק האנרגיה ועל גופי הביטחון של ישראל, וניסיונות לקשר בין אזרחים ישראלים לאנשי מודיעין איראניים שהציג כאנשי עסקים[15]. שירות הביטחון הכללי החל לחשוד בו ולעקוב אחרי פעילותו. בשנת 2016 ביקש משר הבריאות לבטל את שלילת רישיונו על מנת שיוכל לשוב לעבוד כרופא בישראל, תוך שהוא מסתמך על הזמן הרב שחלף ועל מכתב הוקרה שקיבל מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ בעקבות טיפול בחבר המשלחת הדיפלומטית הישראלית בניגריה. בקשתו נדחתה[16]. במאי 2018 נעצר, בעקבות בקשה להיכנס לגינאה המשוונית. הרשויות דחו את בקשתו לאור עברו הפלילי, והסגירו אותו למשטרת ישראל לפי בקשתה[17]. ביוני הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וריגול נגד ישראל[18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018
  2. ^ עוזי ברוך, השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2018
  3. ^ דוד חיון, ‏אייזנברג מעביר את גונן שגב מהטיפול בתחום האנרגיה בסין לסחר בקוריאה, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1996
  4. ^ המשטרה תמליץ לסגור התיק נגד השר לשעבר גונן שגב, באתר גלובס, 20 במאי 1997
  5. ^ פ (ת"א) 5011/04 מדינת ישראל נגד גונן שגב, ניתן ב-27 בספטמבר 2004
  6. ^ עפ (ת"א) 0000/04 - גונן שגב נגד מדינת ישראל, באתר נבו
  7. ^ גיל סלומון, הקלה בעונשו של גונן שגב, באתר nrg‏, 8 במרץ 2006
  8. ^ אבי כהן, חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל, באתר ynet, 22 באפריל 2004
  9. ^ אבי כהן, גונן שגב בחקירתו: "לא ידעתי מה יש בחבילה", באתר ynet, 10 ביוני 2004
  10. ^ ענת שיחור-אהרונסון, "גונן שגב הודה בלב כבד", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2005
  11. ^ ורד לוביץ', חמש שנות מאסר נגזרו על גונן שגב, באתר ynet, 30 במרץ 2005
  12. ^ עפ 4484/05 גונן שגב נגד מדינת ישראל, ניתן ב-8 באוגוסט 2006
  13. ^ עתמ 961/07 גונן שגב נגד משרד הבריאות, ניתן ב-7 באוגוסט 2008
  14. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, השר לשעבר גונן שגב השתחרר מהכלא, באתר וואלה!‏, 4 ביוני 2007
  15. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עמוס הראל, השר לשעבר גונן שגב מואשם בריגול לטובת איראן, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
  16. ^ דניאל דולב‏, מכתב ההמלצה של גונן שגב: מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ, באתר וואלה!‏, 18 ביוני 2018
  17. ^ אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018
  18. ^ יואב זיתון, אלי סניור, גלעד מורג ויעל פרידסון, הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 18 ביוני 2018

תבנית:שרי התשתיות הלאומיות