אטלס ישראל – הבדלי גרסאות

אטלס ישראל
	מהדורת 1956
מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	אטלס
הוצאה
הוצאה	מוסד ביאליק
תאריך הוצאה	1956
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001167107

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:55, 22 בינואר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה, מהדורות נוספות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אטלס ישראל (בשמו המלא: אטלס ישראל: מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל) הוא אטלס לאומי של ארץ ישראל ומדינת ישראל בשפה העברית בנושאי כרטוגרפיה, טבע, היסטוריה, אוכלוסייה, כלכלה, תרבות ועוד, שהופק כמפעל גדול של מחלקת המדידות (לימים "המרכז למיפוי ישראל") בראשות יוסף אלסטר בשיתוף מוסד ביאליק בראשות משה גרדון, ויצא לאור לראשונה בעשרה קונטרסים מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964 (תשט"ז–תשכ"ד).

תולדות רעיון האטלס

בעקבות עלית הנאצים לשלטון, היה זרם גדול של מהגרים בעלי השכלה גבוהה ומיומנויות מקצועיות, שחיפש את עתידו במסגרות הכלכליות והתרבותיות שהיו בארץ. בזרם המהגרים מגרמניה היו כמה אנשי "מדעי כדור הארץ" - הידרולוגים, מטאורולוגים וגיאוגרפים שאפשר לכנותם "החבורה הגרמנית" ("הייקים"). בין אנשי חבורה זאת, בלטו אנשי המטאורולוגיה שהמשיכו לשמור על קשר עם המחקר הגיאוגרפי: רודולף פייגה, מרטין גוטפלד (מרדכי גלעד) אדגר רוזנאו (נפתלי רוזנן) באותו זרם מהגרים הגיעו לירושלים גם שני גיאוגרפים: הורסט קלנר (דוד עמירן) אייזק (יצחק) שטנר.

הרוח החיה והסוכן המרכזי של מקצוע הגאוגרפיה, היה דוד עמירן שנולד בברלין, 1910, ולאחר סיום בית הספר התיכון החליט לצאת ללמוד גיאוגרפיה בפרייבורג בשנת 1929.

כשנתיים (1937) לאחר שהגיע לארץ, דוד עמירן הגיש את הרעיון 'לאטלס ארץ ישראל' כפרוייקט לקבלת מעמד של עמית מחקר, באוניברסיטה העברית בירושלים.

את המימון השיג בהמלצת יהודה ליאו פיקרד, מקרן קיימת לישראל ו"מהמשרד המרכזי להתישבות של עולי גרמניה". במשך כשלוש שנים, אסף אינפורמציה, שיתף במטלות את מכיריו "מהחבורה הגרמנית", והגיש לקק"ל טיוטה חלקית של האטלס שערכה תצוגה פומבית של המפות הראשונות בחודש מאי 1939. את מהותו וחשיבותו של אטלס לאומי, למד עמירן ממוריו בגרמניה דרך המקרה של אטלס פינלנד .^[1]

פרוץ מלחמת העולם הביא לביטול המימון, עמירן התגייס לצבא הבריטי. בינתיים תפסו אנשי החבורה הגרמנית תפקידים חשובים במוסדות הבריטים השונים: מחלקת המדידות והשירות המטאורולוגי. לאחר קום המדינה בשנת 1949, עמירן קיבל מינוי להקים את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ויחד עם עמיתיו "מהחבורה הגרמנית", החליטו בראשית שנות החמישים להמשיך את פרוייקט האטלס, ולמעשה יישמו את תוכניתו של עמירן שעוצבה עשרים שנה קודם. בא לעזרתם, יוסף אלסטר, יליד ורשה וידידו האישי של שר העבודה הראשון מרדכי בנטוב שמינה אותו לעמוד בראש מחלקת המדידות. הם גייסו אנשים נוספים לעבודה, רובם "ייקים" שאליהם נקשרו דרך ' הבריגדה', 'ההגנה' או על רקע יחסים אישיים ומקצועיים. אין פלא כי עורכי האטלס וראשי המדורים הם מהגלעין של "החבורה הגרמנית". מתוך 14 עורכי המדורים כעשרה הם 'ייקים': עמירן, פיקרד, רוזנן, גולדשמידט, בודנהיימר, שטנר, גלעד, אבי יונה, קרמון, מיוזם. ^[2]

מטרת האטלס

תפקידו של האטלס היה לכנס בקובץ של מפות את כל הנתונים היסודיים של טבע הארץ, ושל התפתחות האוכלוסייה, הכלכלה והתרבות. כל מפה באטלס הציגה פן אחר של הענפים האלה, ועל ידי השוואת המפות אפשר היה לעמוד על השפעות הגומלין שבין הענפים, ועל טיב הנוף בכללו. זו גם הדרך להגיע להבנה מלאה ועמוקה של הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

ההפקה

האטלס הודפס על גיליונות גדולים של 70x50 ס"מ. מאה ואחד גיליונות חובקים כחמש מאות מפות ודברי הסבר. תהליך ההוצאה לאור, שתוכנן להימשך כשלוש–ארבע שנים, ארך בפועל^[3] יותר מ-7.5 שנים, מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964, שבמהלכן הופצו הגיליונות למנויים מדי מספר חודשים.^[4] המנויים קיבלו אוגדן קשיח לכריכה עצמית של הגיליונות. הכרך השלם, מידותיו גדולות במיוחד - 5x40x50 ס"מ ומשקלו 7.5 ק"ג.

המערכת ופרקי האטלס

לאטלס היו עורכים רבים, על פי תחומי מומחיותם. לכל פרק עורך ראשי, וחלק מן העורכים היו גם חברי המערכת הכללית. חברי המערכת וההנהלה היו: משה גרדון, אורי צידון, נפתלי קדמון, יוסף אלסטר, ד"ר דוד עמירן, מרדכי גלעד.

ואלה פרקי האטלס ועורכיהם:

מהדורות נוספות

המהדורה השנייה, בשפה האנגלית (^[5]Atlas of Israel), הופיעה בשנת 1970 בשיתוף ההוצאה ההולנדית "אלסביר".
המהדורה השלישית, דו-לשונית (עברית ואנגלית), ראתה אור ב-1986 בשיתוף הוצאת כרטא בישראל והוצאת מקמילן (אנ') בארצות הברית ובריטניה.
בשנת 1995 ראתה אור המהדורה הרביעית, שנקראה אטלס ישראל החדש. מהדורה זו, שהופקה ביוזמתו של פרופ' אריה שחר, חבר מערכת ההוצאה השלישית, נועדה להתאים לתלמידי בית הספר; היא הודפסה בפורמט קטן יותר, שכלל רק מפות, הסתייעה בחידושים טכנולוגיים וכללה מפות חדשניות.
בשנת תשס"ח-2008, לרגל מלאת 60 למדינת ישראל, הופיעה המדורה החמישית: "אטלס ישראל החדש: האטלס הלאומי", ובה חידושים רבים – תוכניים (נוספו נושאים רלוונטיים התופסים מקום בסדר היום הציבורי, כגון מפת הגבולות של ישראל ומעמדם הבינלאומי), דידקטיים (הטמעת הערותיהם של מורים לגאוגרפיה) וטכנולוגיים (מחשוב מלא הכולל שימוש במערכת מידע גאוגרפית ועיבוד תמונות), וכן, לראשונה, מפת ישראל בשפה הערבית.

ביקורת

סימון הקשר הלאומי/טריטוריאלי

'אטלס ישראל' עוצב על פי הגישה של הגאוגרפיה הרגיונלית, אבל בגירסה המכונה "הגישה הפוסיבליסטית". על פיה, תנאי הטבע יוצרים מגוון אפשרויות, וכל תרבות תגיב אחרת למגוון. הגישה הזאת התאימה יותר לתיאור התמורות שהביאה הציונות לארץ ישראל: האדם העברי הכניע את טבע הארץ, בעוד הפלח הערבי נשלט על ידי תנאים אלה. מחברי האטלס הביאו להוכחת הטיעון הזה שפע מפות משוות כגון: "נוף הארץ במאה ה- 19" ולידה מפת "נוף הארץ במאה ה- 20" - לאחר התפשטות ההתישבות הציונית.

עוד יש לציין כי הגיאוגרף הרגיונלי מאמין כי על ידי רצף המפות הוא מציג את המנגנון שמייצר את "ייחודו של האזור", ובסיומו של כל מחקר הוא מצהיר על "אישיותו של המקום". אם כך מהו ייחודה של 'ארץ ישראל'? יוצרי האטלס סיכמו את הייחוד במאפיינים הבאים: ^[6]

ארץ קטנה במדדיה
בעלת ניגודי נוף מרובים
בעלת שינויים היסטוריים מופלגים
הארץ יצרה את דמותו הרוחנית, החברתית של העם העברי
דמותה של הארץ השפיע על אורח החיים של היהודים בגולה
הארץ חרבה וציפתה להתחדשות על ידי העם העברי

עורכי האטלס הדגישו את היותו של האטלס כלי עזר לניהולה התקין של המדינה. האטלס מהווה "מכשיר מעשי שימושי לקידומה הכלכלי והדמוגרפי של ארצנו". אמנם, הגאוגרפיה הרגיונלית שהתפתחה בראשית המאה העשרים לא ראתה בצד היישומי מטרה בפני עצמה, אך במהלך שנות העשרים והשלושים גברה הנטייה לראות במחקר רגיונלי כלי תכנוני.

"אטלס ארץ ישראל" או "אטלס ישראל"

לאחר מלחמת העולם הראשונה, המתח הפוליטי-אינטלקטואלי הביא גאוגרפים גרמניים רבים לתמוך באחד הרעיונות שצצו באותם ימים הוא הרעיון של הבחנה בין שלושה סוגי גבולות במרחב: גבולות טבעיים, גבולות היסטוריים- תרבותיים וגבולות פוליטיים .

כאשר ניגש דוד עמירן להציע תוכנית ליצירת האטלס בשנת 1937, בתקופה שהמתח הפוליטי סביב תוכנית החלוקה היה בשיאו, נראה לו מובן מאליו ליצור את "אטלס ארץ ישראל". מנקודת מבט של אותה תקופה: האטלס הנ"ל צריך היה לשקף את ארץ ישראל המנדטורית ואת התפיסה הציונית של הגדרת המרחב של ארץ ישראל, כפי שהוצגה בועידת וורסאי 1919.^[7]

הקמת המדינה, יצר את המתח בין "הגבולות הטבעיים", "הגבולות ההסטוריים", ו"גבולות המדיניים". קיימת, איפוא, דו משמעותיות באטלס הנ"ל: "אטלס ישראל", בשמו מציין את המדינה שהוציאה אותו לאור, אך במפותיו משקף גם תפיסת עולם אחרת של הציונות והיהדות: המפות כוללות גם את "עבר הירדן", ו"הגדה המערבית“.

קווי הגבול המדיניים - הקו המנדטורי, ו"הקו הירוק", מופיעים במפות מסויימות, אך במפות הפיסיות של הארץ - גיאולוגיה, גיאומורפולוגיה, הם מופיעים במטושטש. לכן המתבונן באטלס יכול בקלות לקלוט את הגישה שישנם לארץ "גבולות קבועים" והם הגבולות הפיסיים, וישנם גבולות ארעיים - הקו הירוק או המנדטורי.

בגירסה האנגלית של האטלס, שיצאה בשנת 1970, בהתאם למדיניות הממשלה הושמט "הקו הירוק" מהמפות של מחלקת המדידות, ולכן גם "ממפה הבסיס" של הארץ. האירועים הפוליטיים והצבאיים אחרי 1970, הביאו את עורכי המהדורה השלישית (1985) להתייחס גם לנושא הגבולות בסדרה של ארבע מפות, המראות את שינויי הגבולות המדיניים והמנהליים בארץ, ובפירוט את שינויי הגבול הצפוני והדרומי.

האטלס כמסמן עיבריות

שלטון מנכס לעצמו מרחב על ידי הענקת שמות חדשים, תהליך שכיח מאז ומעולם, כפי שניתן לראות זאת בעת העתיקה ובתקופה המודרנית. כך לדוגמה, במרכז אירופה, השתלטות התרבות הגרמנית על אזורים של לאומים אחרים (צ'כים או פולנים) הביאה להתפשטות שמות המקומות הגרמניים ואלה הונצחו בכרטוגרפיה הגרמנית; התמוטטות העולם הקומוניסטי, החזיר למפות שמות מקומות שהועלמו מאז מלחמת העולם השנייה. ^[8]

הפיכת מפת הארץ למפה עברית - היא למעשה קביעת ממשות התרבות העברית והשאיפות הפוליטיות הציוניות על הטריטוריה של ארץ ישראל. יש בכך השלמה להשגים הצבאיים והמדיניים. לאחר מלחמת העצמאות, פעולות העיברות של מפת הארץ, היו לא פחות חשובות מפעולות התיישבות הפיסית, והן נותבו מ"ועדת השמות" שליד משרד ראש הממשלה, כפי שכותבים עורכי האטלס : "[…] בעית מיוחדת במינה היו המונחים הגאוגרפיים וכן שמות המקומות בארץ ישראל. 'אטלס ישראל' משתמש במונחים שהוצעו בידי הוועדה למונחי הגאוגרפיה שליד האקדמיה ללשון העברית, ובשמות הגאוגרפיים שאושרו על ידי ועדת השמות שליד משרד ראש הממשלה.[…]" ^[9]

ביטויי העיבריות של האטלס, ניכר במדור כרטוגרפיה. שם מופיעה מפת "ישראל 1:250.000", המלווה באינדקס של שמות ישובים ואתרים גאוגרפים. רשימה זו כוללת כ 4000 שמות וממויינת בשני אינדקסים נפרדים: שמות בתחום מדינת ישראל, ושמות מחוץ לשטח המדינה. ברור כי 2000 השמות בתחומי המדינה הם שמות עבריים, כולל שמות הרים, נחלים ואתרים גאוגרפים שונים. כפי שרשימה זו מציינת את העיבריות, באותה העת מציינת גם את מחיקתם של השמות ערביים שהיו נהוגים בארץ. עיברות השמות בולט מאוד כשמשווים רשימת המקומות בתחומי מדינת ישראל לרשימה השמות שמחוץ לתחומיה - בה לאתרים הגאוגרפים בדרך כלל שמות ערביים. אך גם כאן, אתרים שהיה להם שם עברי, הוא הועדף על השם הערבי, כגון: שכם, חברון, הר גריזים או עמק דותן.

במהדורה האנגלית, 1970, נעשה תירגום השמות מעברית לאנגלית, על פי התרגום הרשמי, ואילו במהדורה השלישית, שהיא מהדורה דו-לשונית, הוסיפו גם את השם העברי בכתיב לועזי, לדוגמה: ירושלים=Yerusalyim = Jerusalem ; שכם =Nablus = Shekem ; ים כנרת=Yam Kinneret = Sea of Galilee . ברור כי במהדורה זו לא נכתבו השמות הערביים של המקומות בארץ, באותיות עבריות או לועזיות (ירושלים = אל-קודס או חברון = אל-חליל)

האטלס כמסמל את האתוס הציוני

האטלס, כייצוג גרפי המשרת את הציונות והלאומיות, לא יוצא דופן מייצוגים אחרים שנוצרו להנצחת הערך של חזרה לאדמה "בתקופת היישוב": שירה, ספרות, חגים, קולנוע ועוד. ואמנם, ישנה באטלס התייחסות יתר לנושא החקלאות, בהשוואה לענפי כלכלה אחרים: לעומת כ 70 מפות העוסקות באספקטים שונים של התעשיה העברית, הרי החקלאות מיוצגת בקרוב ל 100 מפות ותרשימים. זאת בנוסף למפות המוקדשות ליישובים הכפריים העבריים, המבנה הפנימי ותפוצתם בארץ. ברור שהמפות מדגישות את החקלאות והתעשייה העבריים. עם זאת חלק מהמפות כוללות גם את ענפי החקלאות בישובים הערביים (כזיתים, טבק ותבואות).

מיפוי "שימושי הקרקע החקלאיים" בפירוט רב כל כך, הוא חלק מהמסורת הגרמנית שעליה צמחו אנשי המערכת, מאחר והכפר והחקלאות מציינים את "השורשיות" בלאומיות מחד, ואת "הנוף הכפרי האופייני" לאיזור מסוים מאידך.

האתנוצנטריות הציונית של האטלס, ניכרת גם בסימולה של האוכלוסיה הערבית. כך לדוגמה ברב המפות המציגות את תוצאות מפקד האוכלוסין הנתונים המוצגים הם של האוכלוסיה היהודית ולא את הנתונים המקבילים של האוכלוסיה הערבית. העיבריות מוצגת בהדגש המיפוי של המוסדות והארגונים שמציינים את האוכלוסיה היהודית: כך לדוגמה זוכה "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים", ומוסדותיה השונים ל 19 מפות בתוך האטלס. והארגונים השיתופיים היהודיים לעוד 14 מפות, ואילו הישובים הערביים בנושאים אלה מוצגים בשתי מפות בלבד.

עם הופעת המהדורה השלישית, ב-1985, התעורר פולמוס סביב הגישה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. הויכוח נסב סביב הפרשנות הפוליטית להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ודרכי כינויה באטלס. את הערך המקורי כתב פרופ׳ דוד עמירן, בכיר הגאוגרפים בישראל ויזם את האטלס חמישים שנה קודם. מאחר והאטלס הופק על ידי מחלקת המדידות, פרשנותו של עמירן לא מצאה חן בעיני שר העבודה באותם ימים דוד לוי. התוצאה היתה הפסקת הפצת האטלס, והחלפת דפי ההסבר של פרופ׳ עמירן בדפי הסבר שנכתבו על פי התפיסה הפוליטית של הממשלה באותם ימים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ראו: אלישע אפרת, 'גאוגרפיה ופוליטיקה: בשולי גיליון 16 של אטלס ישראל', אופקים בגאוגרפיה 23–24 (1988), 65–72 (המאמר ב-JSTOR); מאיר עוזיאל, שיפודים וגם 2= אטלס ישראל לפח, מעריב, 6 ביוני 1986; אבינועם בר-יוסף, השר לוי הורה לפזר את מערכת "אטלס ישראל", מעריב, 9 ביוני 1986; צבי לביא, קוראים יקרים, מעריב, 12 ביוני 1986.

לקריאה נוספת

יורם בר-גל, מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', אופקים בגאוגרפיה 55 (תשס"ג), 8–29. (המאמר ב-JSTOR)

קישורים חיצוניים

רשימת מאמרים על אטלס ישראל באתר רמב"י
נפתלי קדמון, אטלס ישראל – "כרטיס הביקור" של מחלקת המדידות ואגף המדידות, באתר המרכז למיפוי ישראל, נובמבר 2004 (מאמר ותצלומים)
תוכן "אטלס ישראל", באתר המרכז למיפוי ישראל
נפתלי קדמון, התפתחות הכרטוגרפיה והמחקר הכרטוגרפי בישראל, באתר המרכז למיפוי ישראל
אטלס ישראל החדש – האטלס הלאומי, באתר המרכז למיפוי ישראל
הוחל בעריכת אטלס לאומי של ישראל, על המשמר, 7 באוגוסט 1953
אטלס לאומי של ישראל תוציא לאור מחלקת המדידות, דבר, 27 באוקטובר 1955
אטלס לאומי של ישראל יוצא לאור ע"י מחלקת-המדידות, על המשמר, 27 באוקטובר 1955
החלה הופעת אטלס ישראל, דבר, 16 באוקטובר 1956
הופיע אטלס-ענק של מדינת ישראל, חרות, 16 באוקטובר 1956
ש., אטלס-ענק, מעריב, 19 באוקטובר 1956
מסיבה להופעת הקונטרס הראשון של אטלס ישראל, חרות, 25 באוקטובר 1956
הושלם המפעל המדעי – "אטלס ישראל", דבר, 22 ביוני 1964
"אטלס ישראל" הוגש לנשיא המדינה, דבר, 12 באפריל 1965
ג. יהודה, אטלס ישראל, דבר, 8 במרץ 1966
דברי שבח לאטלס ישראל בכתב-עת הולנדי, דבר, 11 בפברואר 1964
אטלס־ישראל ברשימות הספרים המצטיינים בעולם, דבר, 28 באפריל 1971

הערות שוליים

^ אטלס פילנד, נחשב לאטלס הלאומי הראשון, והחל להופיע עשרים שנה לפני שפינלנד זכתה לעצמאות. שרפפר מורהו של עמירן, התעניין במדינה זו, חקר אותה ונתן קורסים על האטלס שלה. במבט כולל אטלס ישראל דומה במבנה לאטלס של פינלנד: לאחר שתי מפות מיקום כלליות של פינלנד באירופה, האטלס נפתח בכרטוגרפיה, ועובר למסד הגיאולוגי, פיזי, אקלים ועד שנגמר בחינוך, תרבות, משפט. כן מצויות כמה מפות ספציפיות דומות כגון: אזורים גיאוגרפים מיוחדים, או מפת בתי הסוהר. באטלס ישראל החלק ההיסטורי בולט מאוד בהשוואה להיסטוריה באטלס הפיני.
^ יורם בר-גל, מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', אופקים בגאוגרפיה 55 (תשס"ג), 8–29
^ תאריכי הופעת הקונטרסים בפועל: 1 - אוקטובר 1956, 2 - אפריל 1957, 3 - נובמבר 1957, 4 - יולי 1958, 5 - אפריל 1959, 6 - ינואר 1960, 7 - ינואר 1961, 8 - נובמבר 1961, 9 - מרץ 1963, 10 - יוני 1964 (תאריכים אלה רשומים באטלס עצמו).
^ בדרך דומה הופקה והופצה גם "אנציקלופדיה תרבות".
^ Atlas of Israel - Cartography, Physical Geography, Human and Economic Geography, History. Published by Survey of Israel, Ministry of Labour, Jerusalem, and Elsevier, Amsterdam 1970. Ca 300 pages with color maps and text. 25x49 cm.
^ ראו: אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא
^ גל-נור מציין כי הטיעונים הציוניים שהובאו בפני הועידה בורסאי 1919, הדגישו את הזכויות ההיסטוריות ואת הקשר שבין שני עברי עבר הירדן, על פני שטח של כ 50.000 קמ“ר. גל-נור, יצחק, 1994, ושבו בנים לגבולם: הכרעות על מדינה ושטחים בתנועה הציונית, מרכז למורשת בן גוריון, באר שבע, עמ‘ 56-60
^ ביגר, גדעון, 2000, "בירה בדויזר נגד בירה בודוואר", אצל בן ארצי, י. וחובריו, נוף מולדתו, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה, הוצאת הספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמ' 134-143
^ ציטוט: מחלקת המדידות, אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא

[1] אטלס פילנד, נחשב לאטלס הלאומי הראשון, והחל להופיע עשרים שנה לפני שפינלנד זכתה לעצמאות. שרפפר מורהו של עמירן, התעניין במדינה זו, חקר אותה ונתן קורסים על האטלס שלה. במבט כולל אטלס ישראל דומה במבנה לאטלס של פינלנד: לאחר שתי מפות מיקום כלליות של פינלנד באירופה, האטלס נפתח בכרטוגרפיה, ועובר למסד הגיאולוגי, פיזי, אקלים ועד שנגמר בחינוך, תרבות, משפט. כן מצויות כמה מפות ספציפיות דומות כגון: אזורים גיאוגרפים מיוחדים, או מפת בתי הסוהר. באטלס ישראל החלק ההיסטורי בולט מאוד בהשוואה להיסטוריה באטלס הפיני.

[2] יורם בר-גל, מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', אופקים בגאוגרפיה 55 (תשס"ג), 8–29

[3] תאריכי הופעת הקונטרסים בפועל: 1 - אוקטובר 1956, 2 - אפריל 1957, 3 - נובמבר 1957, 4 - יולי 1958, 5 - אפריל 1959, 6 - ינואר 1960, 7 - ינואר 1961, 8 - נובמבר 1961, 9 - מרץ 1963, 10 - יוני 1964 (תאריכים אלה רשומים באטלס עצמו).

[4] בדרך דומה הופקה והופצה גם "אנציקלופדיה תרבות".

[5] Atlas of Israel - Cartography, Physical Geography, Human and Economic Geography, History. Published by Survey of Israel, Ministry of Labour, Jerusalem, and Elsevier, Amsterdam 1970. Ca 300 pages with color maps and text. 25x49 cm.

[6] ראו: אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא

[7] גל-נור מציין כי הטיעונים הציוניים שהובאו בפני הועידה בורסאי 1919, הדגישו את הזכויות ההיסטוריות ואת הקשר שבין שני עברי עבר הירדן, על פני שטח של כ 50.000 קמ“ר. גל-נור, יצחק, 1994, ושבו בנים לגבולם: הכרעות על מדינה ושטחים בתנועה הציונית, מרכז למורשת בן גוריון, באר שבע, עמ‘ 56-60

[8] ביגר, גדעון, 2000, "בירה בדויזר נגד בירה בודוואר", אצל בן ארצי, י. וחובריו, נוף מולדתו, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה, הוצאת הספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמ' 134-143

[9] ציטוט: מחלקת המדידות, אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 כשנתיים ([[1937]]) לאחר שהגיע לארץ, [[דוד עמירן]] הגיש את הרעיון 'לאטלס ארץ ישראל' כפרוייקט לקבלת מעמד של עמית מחקר, ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
-את המימון השיג בהמלצת [[יהודה פיקרד|יהודה ליאו פיקרד]], מ[[קרן קיימת לישראל]] ו"מ[[המשרד המרכזי להתישבות של עולי גרמניה]]". במשך כשלוש שנים, אסף אינפורמציה, שיתף במטלות את מכיריו "מהחבורה הגרמנית", והגיש לקק"ל טיוטה חלקית של האטלס שערכה תצוגה פומבית של המפות הראשונות בחודש מאי [[1939]]. את מהותו וחשיבותו של [[אטלס לאומי]], למד  עמירן ממוריו ב[[גרמניה]] דרך המקרה של אטלס פינלנד .<ref>אטלס פילנד, נחשב לאטלס הלאומי הראשון, והחל להופיע עשרים שנה לפני שפינלנד זכתה לעצמאות. שרפפר מורהו של עמירן, התעניין במדינה זו, חקר אותה ונתן קורסים על האטלס שלה. במבט כולל אטלס ישראל דומה במבנה לאטלס של פינלנד: לאחר שתי מפות מיקום כלליות של פינלנד באירופה, האטלס נפתח בכרטוגרפיה, ועובר למסד הגיאולוגי, פיזי, אקלים ועד שנגמר בחינוך, תרבות, משפט. כן מצויות כמה מפות ספציפיות דומות כגון: אזורים גיאוגרפים מיוחדים, או מפת בתי הסוהר. באטלס ישראל החלק ההיסטורי בולט מאוד בהשוואה להיסטוריה באטלס הפיני.</ref>
+את המימון השיג בהמלצת [[יהודה פיקרד|יהודה ליאו פיקרד]], מ[[קרן קיימת לישראל]] ו"מ[[המשרד המרכזי להתישבות של עולי גרמניה]]". במשך כשלוש שנים, אסף אינפורמציה, שיתף במטלות את מכיריו "מהחבורה הגרמנית", והגיש לקק"ל טיוטה חלקית של האטלס שערכה תצוגה פומבית של המפות הראשונות בחודש מאי [[1939]]. את מהותו וחשיבותו של [[אטלס לאומי]], למד  עמירן ממוריו ב[[גרמניה]] דרך המקרה של אטלס פינלנד .{{הערה|אטלס פילנד, נחשב לאטלס הלאומי הראשון, והחל להופיע עשרים שנה לפני שפינלנד זכתה לעצמאות. שרפפר מורהו של עמירן, התעניין במדינה זו, חקר אותה ונתן קורסים על האטלס שלה. במבט כולל אטלס ישראל דומה במבנה לאטלס של פינלנד: לאחר שתי מפות מיקום כלליות של פינלנד באירופה, האטלס נפתח בכרטוגרפיה, ועובר למסד הגיאולוגי, פיזי, אקלים ועד שנגמר בחינוך, תרבות, משפט. כן מצויות כמה מפות ספציפיות דומות כגון: אזורים גיאוגרפים מיוחדים, או מפת בתי הסוהר. באטלס ישראל החלק ההיסטורי בולט מאוד בהשוואה להיסטוריה באטלס הפיני.}}
-פרוץ מלחמת העולם הביא לביטול המימון, עמירן התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]].  בינתיים תפסו אנשי החבורה הגרמנית תפקידים חשובים במוסדות הבריטים השונים: [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]] ו[[השירות המטאורולוגי הישראלי|השירות המטאורולוגי]]. לאחר קום המדינה בשנת [[1949 בישראל|1949]], עמירן קיבל מינוי להקים את המחלקה לגיאוגרפיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], ויחד עם עמיתיו "מהחבורה הגרמנית", החליטו בראשית שנות החמישים להמשיך את פרוייקט האטלס, ולמעשה יישמו את תוכניתו של עמירן שעוצבה עשרים שנה קודם. בא לעזרתם, [[יוסף אלסטר]], יליד [[ורשה]] וידידו האישי של [[משרד העבודה|שר העבודה]] הראשון [[מרדכי בנטוב]] שמינה אותו לעמוד בראש מחלקת המדידות. הם גייסו אנשים נוספים לעבודה, רובם "ייקים" שאליהם נקשרו דרך ' [[הבריגדה היהודית|הבריגדה]]', '[[ההגנה]]' או על רקע יחסים אישיים ומקצועיים. אין פלא כי עורכי האטלס וראשי המדורים הם מהגלעין של "החבורה הגרמנית". מתוך 14 עורכי המדורים כעשרה הם 'ייקים': עמירן, פיקרד, רוזנן, גולדשמידט, בודנהיימר, שטנר, גלעד, אבי יונה, קרמון, מיוזם. <ref>[[יורם בר-גל]], מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', '''אופקים בגאוגרפיה''' 55 (תשס"ג), 8–29</ref>
+פרוץ מלחמת העולם הביא לביטול המימון, עמירן התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]].  בינתיים תפסו אנשי החבורה הגרמנית תפקידים חשובים במוסדות הבריטים השונים: [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]] ו[[השירות המטאורולוגי הישראלי|השירות המטאורולוגי]]. לאחר קום המדינה בשנת [[1949 בישראל|1949]], עמירן קיבל מינוי להקים את המחלקה לגיאוגרפיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], ויחד עם עמיתיו "מהחבורה הגרמנית", החליטו בראשית שנות החמישים להמשיך את פרוייקט האטלס, ולמעשה יישמו את תוכניתו של עמירן שעוצבה עשרים שנה קודם. בא לעזרתם, [[יוסף אלסטר]], יליד [[ורשה]] וידידו האישי של [[משרד העבודה|שר העבודה]] הראשון [[מרדכי בנטוב]] שמינה אותו לעמוד בראש מחלקת המדידות. הם גייסו אנשים נוספים לעבודה, רובם "ייקים" שאליהם נקשרו דרך ' [[הבריגדה היהודית|הבריגדה]]', '[[ההגנה]]' או על רקע יחסים אישיים ומקצועיים. אין פלא כי עורכי האטלס וראשי המדורים הם מהגלעין של "החבורה הגרמנית". מתוך 14 עורכי המדורים כעשרה הם 'ייקים': עמירן, פיקרד, רוזנן, גולדשמידט, בודנהיימר, שטנר, גלעד, אבי יונה, קרמון, מיוזם. {{הערה|[[יורם בר-גל]], מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', '''אופקים בגאוגרפיה''' 55 (תשס"ג), 8–29}}
 <br />
 ==מטרת האטלס==
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 'אטלס ישראל' עוצב על פי הגישה של ה[[גאוגרפיה רגיונלית|גאוגרפיה הרגיונלית]], אבל בגירסה המכונה "[[הגישה הפוסיבליסטית]]". על פיה, תנאי הטבע יוצרים מגוון אפשרויות, וכל תרבות תגיב אחרת למגוון. הגישה הזאת התאימה יותר לתיאור התמורות שהביאה [[ציונות|הציונות]] ל[[ארץ ישראל]]: האדם העברי הכניע את טבע הארץ, בעוד הפלח הערבי נשלט על ידי תנאים אלה. מחברי האטלס הביאו להוכחת הטיעון הזה שפע מפות משוות כגון: "נוף הארץ במאה ה- 19" ולידה מפת "נוף הארץ במאה ה- 20" - לאחר התפשטות ההתישבות הציונית.
-עוד יש לציין כי הגיאוגרף הרגיונלי מאמין כי על ידי רצף המפות הוא מציג את המנגנון שמייצר את "ייחודו של האזור", ובסיומו של כל מחקר הוא מצהיר על "אישיותו של המקום". אם כך מהו ייחודה של  'ארץ ישראל'? יוצרי האטלס סיכמו את הייחוד במאפיינים הבאים: <ref>ראו: אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא </ref>
+עוד יש לציין כי הגיאוגרף הרגיונלי מאמין כי על ידי רצף המפות הוא מציג את המנגנון שמייצר את "ייחודו של האזור", ובסיומו של כל מחקר הוא מצהיר על "אישיותו של המקום". אם כך מהו ייחודה של  'ארץ ישראל'? יוצרי האטלס סיכמו את הייחוד במאפיינים הבאים: {{הערה|ראו: אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא }}
 * ארץ קטנה במדדיה
@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], המתח הפוליטי-אינטלקטואלי הביא גאוגרפים גרמניים רבים לתמוך באחד הרעיונות שצצו באותם ימים הוא הרעיון של הבחנה בין שלושה סוגי גבולות במרחב: [[גבול|גבולות טבעיים]], [[גבול היסטורי|גבולות היסטוריים]]- תרבותיים ו[[גבול פוליטי|גבולות פוליטיים]] .
-כאשר ניגש [[דוד עמירן]] להציע תוכנית ליצירת האטלס בשנת [[1937]], בתקופה שהמתח הפוליטי סביב [[תוכנית החלוקה]] היה בשיאו, נראה לו מובן מאליו ליצור את "אטלס ארץ ישראל". מנקודת מבט של אותה תקופה: האטלס הנ"ל צריך היה לשקף את ארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] ואת התפיסה הציונית של הגדרת המרחב של ארץ ישראל, כפי שהוצגה ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת וורסאי]] [[1919|1919.]]<ref>גל-נור מציין כי הטיעונים הציוניים שהובאו בפני הועידה בורסאי 1919, הדגישו את הזכויות ההיסטוריות ואת הקשר שבין שני עברי עבר הירדן, על פני שטח של כ 50.000 קמ“ר.
+כאשר ניגש [[דוד עמירן]] להציע תוכנית ליצירת האטלס בשנת [[1937]], בתקופה שהמתח הפוליטי סביב [[תוכנית החלוקה]] היה בשיאו, נראה לו מובן מאליו ליצור את "אטלס ארץ ישראל". מנקודת מבט של אותה תקופה: האטלס הנ"ל צריך היה לשקף את ארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] ואת התפיסה הציונית של הגדרת המרחב של ארץ ישראל, כפי שהוצגה ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת וורסאי]] [[1919|1919.]]{{הערה|גל-נור מציין כי הטיעונים הציוניים שהובאו בפני הועידה בורסאי 1919, הדגישו את הזכויות ההיסטוריות ואת הקשר שבין שני עברי עבר הירדן, על פני שטח של כ 50.000 קמ“ר.
-גל-נור, יצחק, 1994, ושבו בנים לגבולם: הכרעות על מדינה ושטחים בתנועה הציונית, מרכז למורשת בן גוריון, באר שבע, עמ‘ 56-60</ref>
+גל-נור, יצחק, 1994, ושבו בנים לגבולם: הכרעות על מדינה ושטחים בתנועה הציונית, מרכז למורשת בן גוריון, באר שבע, עמ‘ 56-60}}
 הקמת המדינה, יצר את המתח בין "הגבולות הטבעיים", "הגבולות ההסטוריים", ו"גבולות המדיניים". קיימת, איפוא, דו משמעותיות באטלס הנ"ל:  "אטלס ישראל", בשמו מציין את המדינה שהוציאה אותו לאור, אך במפותיו משקף גם תפיסת עולם אחרת של ה[[ציונות]] ו[[יהדות|היהדות]]: המפות כוללות גם את "[[עבר הירדן]]", ו"[[יהודה ושומרון|הגדה המערבית]]“.
@@ שורה 114: / שורה 114: @@
 === האטלס כמסמן עיבריות ===
-שלטון מנכס לעצמו מרחב על ידי הענקת שמות חדשים, תהליך שכיח מאז ומעולם, כפי שניתן לראות זאת בעת העתיקה ובתקופה המודרנית. כך לדוגמה, ב[[מרכז אירופה]], השתלטות ה[[תרבות גרמניה|תרבות הגרמנית]] על אזורים של לאומים אחרים ([[צ'כים]] או [[פולנים]]) הביאה להתפשטות שמות המקומות הגרמניים ואלה הונצחו ב[[קרטוגרפיה|כרטוגרפיה]] הגרמנית; התמוטטות העולם ה[[קומוניזם|קומוניסטי]], החזיר למפות שמות מקומות שהועלמו מאז [[מלחמת העולם השנייה]]. <ref>ביגר, גדעון, 2000, "בירה בדויזר נגד בירה בודוואר", אצל בן ארצי, י. וחובריו, נוף מולדתו, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה, הוצאת הספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמ' 134-143</ref>
+שלטון מנכס לעצמו מרחב על ידי הענקת שמות חדשים, תהליך שכיח מאז ומעולם, כפי שניתן לראות זאת בעת העתיקה ובתקופה המודרנית. כך לדוגמה, ב[[מרכז אירופה]], השתלטות ה[[תרבות גרמניה|תרבות הגרמנית]] על אזורים של לאומים אחרים ([[צ'כים]] או [[פולנים]]) הביאה להתפשטות שמות המקומות הגרמניים ואלה הונצחו ב[[קרטוגרפיה|כרטוגרפיה]] הגרמנית; התמוטטות העולם ה[[קומוניזם|קומוניסטי]], החזיר למפות שמות מקומות שהועלמו מאז [[מלחמת העולם השנייה]]. {{הערה|ביגר, גדעון, 2000, "בירה בדויזר נגד בירה בודוואר", אצל בן ארצי, י. וחובריו, נוף מולדתו, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה, הוצאת הספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמ' 134-143}}
-הפיכת מפת הארץ למפה עברית - היא למעשה קביעת ממשות התרבות העברית והשאיפות הפוליטיות הציוניות על הטריטוריה של ארץ ישראל. יש בכך השלמה להשגים הצבאיים והמדיניים. לאחר [[מלחמת העצמאות]], פעולות העיברות של מפת הארץ, היו לא פחות חשובות מפעולות התיישבות הפיסית, והן נותבו מ"[[ועדת השמות הממשלתית|ועדת השמות]]<nowiki>" שליד משרד ראש הממשלה,  כפי שכותבים עורכי האטלס : "[…] בעית מיוחדת במינה היו המונחים הגאוגרפיים וכן שמות המקומות בארץ ישראל. 'אטלס ישראל' משתמש במונחים שהוצעו בידי הוועדה למונחי הגאוגרפיה שליד ה</nowiki>[[אקדמיה ללשון העברית]], ובשמות הגאוגרפיים שאושרו על ידי ועדת השמות שליד [[משרד ראש הממשלה]].[…]" <ref>ציטוט: מחלקת המדידות, אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא </ref>
+הפיכת מפת הארץ למפה עברית - היא למעשה קביעת ממשות התרבות העברית והשאיפות הפוליטיות הציוניות על הטריטוריה של ארץ ישראל. יש בכך השלמה להשגים הצבאיים והמדיניים. לאחר [[מלחמת העצמאות]], פעולות העיברות של מפת הארץ, היו לא פחות חשובות מפעולות התיישבות הפיסית, והן נותבו מ"[[ועדת השמות הממשלתית|ועדת השמות]]<nowiki>" שליד משרד ראש הממשלה,  כפי שכותבים עורכי האטלס : "[…] בעית מיוחדת במינה היו המונחים הגאוגרפיים וכן שמות המקומות בארץ ישראל. 'אטלס ישראל' משתמש במונחים שהוצעו בידי הוועדה למונחי הגאוגרפיה שליד ה</nowiki>[[אקדמיה ללשון העברית]], ובשמות הגאוגרפיים שאושרו על ידי ועדת השמות שליד [[משרד ראש הממשלה]].[…]" {{הערה|ציטוט: מחלקת המדידות, אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא }}
 ביטויי העיבריות של האטלס, ניכר במדור כרטוגרפיה. שם מופיעה מפת "ישראל 1:250.000", המלווה באינדקס של שמות ישובים ואתרים גאוגרפים. רשימה זו כוללת כ 4000 שמות וממויינת בשני אינדקסים נפרדים: שמות בתחום מדינת ישראל, ושמות מחוץ לשטח המדינה. ברור כי 2000 השמות בתחומי המדינה הם שמות עבריים, כולל שמות [[הר|הרים]], [[:קטגוריה:ארץ ישראל: נחלים|נחלים]] ואתרים גאוגרפים שונים. כפי שרשימה זו מציינת את העיבריות, באותה העת מציינת גם את מחיקתם של השמות ערביים שהיו נהוגים בארץ. עיברות השמות בולט מאוד כשמשווים רשימת המקומות בתחומי מדינת ישראל לרשימה השמות שמחוץ לתחומיה - בה לאתרים הגאוגרפים בדרך כלל שמות ערביים. אך גם כאן, אתרים שהיה להם שם עברי, הוא הועדף על השם הערבי, כגון: [[שכם]], [[חברון]], [[הר גריזים]] או [[עמק דותן]].
@@ שורה 129: / שורה 129: @@
 ה[[אתנוצנטריות]] הציונית של האטלס, ניכרת גם בסימולה של האוכלוסיה הערבית. כך לדוגמה ברב המפות המציגות את תוצאות [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] הנתונים המוצגים הם של האוכלוסיה היהודית ולא את הנתונים המקבילים של האוכלוסיה הערבית. העיבריות מוצגת בהדגש המיפוי של המוסדות והארגונים שמציינים את האוכלוסיה היהודית: כך לדוגמה זוכה "[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים]]", ומוסדותיה השונים ל 19 מפות בתוך האטלס. והארגונים השיתופיים היהודיים לעוד 14 מפות, ואילו הישובים הערביים בנושאים אלה מוצגים בשתי מפות בלבד.
-עם הופעת המהדורה השלישית, ב-[[1985]], התעורר פולמוס סביב הגישה ל[[התנחלות|התיישבות היהודית]] ב[[יהודה ושומרון]]. הויכוח נסב סביב הפרשנות הפוליטית להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ודרכי כינויה באטלס. את הערך המקורי כתב פרופ׳ [[דוד עמירן|דוד עמירן,]] בכיר הגאוגרפים בישראל ויזם את האטלס חמישים שנה קודם. מאחר והאטלס הופק על ידי מחלקת המדידות, פרשנותו של עמירן לא מצאה חן בעיני שר העבודה באותם ימים [[דוד לוי]]. התוצאה היתה הפסקת הפצת האטלס, והחלפת דפי ההסבר של פרופ׳ עמירן בדפי הסבר שנכתבו על פי התפיסה הפוליטית של הממשלה באותם ימים.<ref>ראו: [[אלישע אפרת]], 'גאוגרפיה ופוליטיקה: בשולי גיליון 16 של אטלס ישראל', '''אופקים בגאוגרפיה''' 23–24 (1988), 65–72 (המאמר ב-[[JSTOR]]); [[מאיר עוזיאל]], שיפודים | אטלס ישראל לפח, [[מעריב]], 6 ביוני 1986; אבינועם בר-יוסף, השר לוי הורה לפזר את מערכת "אטלס ישראל", [[מעריב]], 9 ביוני 1986; [[צבי לביא]], קוראים יקרים, [[מעריב]], 12 ביוני 1986</ref>
+עם הופעת המהדורה השלישית, ב-[[1985]], התעורר פולמוס סביב הגישה ל[[התנחלות|התיישבות היהודית]] ב[[יהודה ושומרון]]. הויכוח נסב סביב הפרשנות הפוליטית להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ודרכי כינויה באטלס. את הערך המקורי כתב פרופ׳ [[דוד עמירן|דוד עמירן,]] בכיר הגאוגרפים בישראל ויזם את האטלס חמישים שנה קודם. מאחר והאטלס הופק על ידי מחלקת המדידות, פרשנותו של עמירן לא מצאה חן בעיני שר העבודה באותם ימים [[דוד לוי]]. התוצאה היתה הפסקת הפצת האטלס, והחלפת דפי ההסבר של פרופ׳ עמירן בדפי הסבר שנכתבו על פי התפיסה הפוליטית של הממשלה באותם ימים.{{הערה|ראו: [[אלישע אפרת]], 'גאוגרפיה ופוליטיקה: בשולי גיליון 16 של אטלס ישראל', '''אופקים בגאוגרפיה''' 23–24 (1988), 65–72 (המאמר ב-[[JSTOR]]); [[מאיר עוזיאל]], שיפודים | אטלס ישראל לפח, [[מעריב]], 6 ביוני 1986; אבינועם בר-יוסף, השר לוי הורה לפזר את מערכת "אטלס ישראל", [[מעריב]], 9 ביוני 1986; [[צבי לביא]], קוראים יקרים, [[מעריב]], 12 ביוני 1986}}
 ==לקריאה נוספת==