גן העצמאות (תל אביב) – הבדלי גרסאות

גן העצמאות
	גן העצמאות בחלקו שמדרום למלון הילטון תל אביב
מידע כללי
על שם	מגילת העצמאות
תאריך הקמה	1952
אדריכל	אברהם קרוון
בעלות	עיריית תל אביב-יפו
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	תל אביב-יפו, מחוז תל אביב
קואורדינטות	32°05′30″N 34°46′19″E / 32.091666666667°N 34.771944444444°E

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:17, 22 ביולי 2019

גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב. הוא משתרע ממערב לרחוב הירקון, בין כיכר אתרים ושדרות נורדאו. הגן נמצא בראש רכס כורכר שגובהו כעשרים מטרים. במרכז הגן עומד כיום מלון הילטון תל אביב. בעבר הגן היה ידוע כמקום מפגש להומוסקסואלים.

היסטוריה

בעת הכשרת הגן התגלו בחלקו הדרומי שרידי מצודה מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי לאורך חופי ממלכת החשמונאים, ומהם ניתן ללמוד על ההתיישבות המוקדמת בשטחה של תל אביב.

בראש גבעת הכורכר נמצא קבר קדוש מוסלמי בשם עבד אל נבי, בבית קברות שבו קברו אנשי הכפר סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם כבר במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1903 ניתן היתר רשמי על ידי השלטונות העות'מאניים לקבורה של מתי יפו המוסלמים במקום. היתר זה ניתן בו בזמן שהוקם בית הקברות היהודי (לימים בית הקברות טרומפלדור), ומאותה הסיבה: מגפת הכולירה שפרצה ביפו חייבה שטח קבורה מרוחק מן העיר. בעקבות הקמת שכונת מחלול בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נעצרה התרחבותו של בית הקברות המוסלמי דרומה.

שטח הגן סומן כבר בתוכנית גדס כשטח שמיועד לשמש כגן. עד מלחמת השחרור היה רוב שטח הגן גבעות כורכר, וכן מחנה צבא בריטי קטן, שבמהלך המלחמה הפך לבסיס צה"ל ונקרא בשם "מחנה יונה". בסיס זה שימש כבסיס הקליטה והמיון הראשון של צה"ל, וממנו הופגזה אונית האצ"ל אלטלנה. לאחר מלחמת העצמאות שימשו מתקני הבסיס לקייטנות עירוניות.

העצים הראשונים בגן ניטעו ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל (בשנת 1949). הגן נחנך באופן רשמי ב-1952, והיה הגדול בגני תל אביב באותו זמן^[1]. את הגן תכנן אדריכל הנוף אברהם קרוון, מנהל מחלקת הגנים בעיריית תל אביב (ואביו של האמן דני קרוון). הגן תוכנן בסגנון גן אנגלי, כלומר מדשאות רחבות המוקפות בשיחים עבותים. נוף הים נקבע כאלמנט מרכזי בתכנון הגן. מתכנן הגן היה צריך להתמודד עם הקושי שבנטיעת גן בסמוך לחוף ולהתאים את הצמחייה לרוחות העזות ולרסיסי המלח. כפתרון לבעיות אלו שונתה הטופוגרפיה של הגבעה: חלקה המערבי הוגבה, וחלקה המזרחי הונמך. בחלק המערבי הגבוה ניטעו שיחי חוף נמוכים העמידים לרוחות ולמלח, בהם שיחי מלוח קיפח, אהל, הרדוף הנחלים, חבצלת החוף, אגבה, נר-הלילה החופי, צבר מצוי ויוקה. במפלסים הנמוכים יותר ניטעו עצים גבוהים יותר, בהם עצי אשל, אלת המסטיק ורבים אחרים. בגן שולבו סלעי כורכר וסלעי חוף.

בגן נבנו במת תזמורת, גן שעשועים, רחבות תצפית ובריכת נוי ששילבה פסיפס בדפנותיה מעשה ידי האמן והמשורר שמעון צבר. כמו כן הוקמו בגן מספר פסלים ואנדרטאות, בהם אנדרטה לזכר טייסי חיל האוויר, תבנית:נזכור את כולם ותבנית:נזכור את כולם, שנהרגו במלחמת העצמאות ב-4 ביוני 1948, כאשר יצאו לפגוע בספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב. בגן מצוי גם "פסל השלום" של הפסל האיטלקי פייטרו קטאללה.

בשנת 1963 נתן הקאדי תופיק עסלייה היתר לפנות קברים מסוימים בשטח בית הקברות על מנת לאפשר את הקמת מלון הילטון על שטח זה. פרשה זאת עוררה סערה בקרב ערביי ישראל; מירון בנבנשתי כתב לימים שהוא עצמו - במסגרת עבודתו כפקיד זוטר בחברה לתיירות - שיחד בכסף את ראשי הקהילה המוסלמית ביפו כדי להשיג את הפתווה שהתירה את פינוי הקברים^[2]. הקמת המלון באמצע גן ובניגוד לתוכניות המתאר לא עברה ללא התנגדות, אולם רשת הילטון סירבה להקים את המלון בכל מקום אחר בתל אביב. בעקבות לחצים כבדים שהפעילו הרשת וממשלת ישראל (שהייתה מעונינת בכניסת רשת מלונות בינלאומית חשובה לישראל) אושרה הבנייה על שטח של 17 דונם במרכז הגן. הקמת המלון פיצלה למעשה את הגן לשני אגפים, ופגעה מאוד במרקם הנוף של הגן.

בשנותיו הראשונות נחשב הגן לאחד הגנים היפים בישראל ואולם שנים רבות סבל הגן מהזנחה. אלמנטים רבים בנוף הגן נפגעו (כמו שדרת התמרים שבחלקו הצפוני), שיחים רבים התייבשו, ואילו אחרים צמחו פרא וגרמו לחסימת שבילים. בריכת הנוי נסתמה, הפסיפס נותץ, ורמת הניקיון בגן לא הייתה מהמשופרות. חלקו הדרומי של הגן שופץ בשנות התשעים. חלקו הצפוני, הגדול יותר, חודש בין השנים 2007–2009 על ידי צבי דקל, ונחנך ב-8 ביולי 2009^[3].

כמעט מיום הקמתו נודע הגן כמקום מפגש להומוסקסואלים וכמקום מועדף לקרוזינג (שיטוט בחיפוש אחר מין מזדמן). החל משנות התשעים נרשמו תלונות מרובות על אלימות והטרדות בגן כלפי ההומוסקסואלים, הן מצד הומופובים הן מצד המשטרה. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המבקרים ההומוסקסואלים בגן בעקבות עלייתם של אתרי היכרויות באינטרנט^[4].

בנימין תמוז ואבא אלחנני
אנדרטת הטייסים, 1949
בטון ופלדת אלחלד
גובה 13 מטר
שרידי בית הקברות המוסלמי בחלקו הדרומי של הגן
פסל השלום בגן העצמאות
דב פייגין
פסל בגן, 1982
ברזל
גובה 420 ס"מ, רוחב 600 ס"מ
מראה כללי של חלקו הצפוני של הגן
חלקו הדרומי של הגן בין מלון הילטון למלון קרלטון תל אביב

הגן בספרות העברית

גן העצמאות כסמל של תקופה בתרבות ההומוסקסואלית הישראלית נזכר גם ביצירות ספרותיות עבריות, לרבות הרומנים "גן העצים המתים" ו"דודה פרהומה לא הייתה זונה" מאת יוסי אבני-לוי והשיר "בגן" מאת דורי מנור. אילן שיינפלד הזכיר את הגן ברבים משיריו, ובהם פרידה: קדושתא, שבו מופיע המשפט "ברוך אתה הגָן, מגֵן כל חושק", והשיר גן פורח, שבו גן העצמאות הופך לגן מטאפורי המייצג את אהבת הגברים בכלל, על התענוג ועל האימה הכרוכים בה.

גן העצמאות הוא גם מקום הימצאה של המערה החשמלית בסדרת ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון.

ראו גם

חוף תל אביב

לקריאה נוספת

דפנה הירש, "הומוטופיה: גן העצמאות בתל אביב". בתוך: רחל קלוש וטלי חתוקה (עורכות),תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף (תל אביב: רסלינג 2005), עמ' 287–310.
יוסף בן ערב, גנים ונוף בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981.
אורי דביר, נקודת חן - תל אביב, הוצאת מודן.
הירש, ד. (1999). גן העצמאות: טריטוריה הומוסקסואלית בחלל הציבורי הפתוח. אדריכלות ישראלית, 36, 60-65.
Amir Sumakai Fink and Jacob Press, Independence Park: the lives of gay men in Israel, Stanford University Press, 1999.
אלואיל, י. (2006). עצמאות מרחבית: על מרחבי הפעילות של הקהילה ההומוסקסואלית בחוף תל אביב, בתוך: הדרה והתבדלות במרחב הציבורי בישראל כאמצעי לעיצוב מקום, גוף וזהות - קו החוף של תל אביב. תזת מסטר, הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גן העצמאות (תל אביב) בוויקישיתוף

הצמחייה באזור הגן
מי מפחד מגן העצמאות? באתר GoGay
שלום לך גן העצמאות מאת דוד מרחב
גן העצמאות באתר Gaymap
פסק דין מיום 28.5.2005 בו חויבה עיריית תל אביב לפצות מבקר לילי בגן על שנחבל בשל ספסל שבור; זאת אף על פי שתחילה דיווח דיווחים שקריים על נסיבות התאונה.
נועם דביר, סוד הגן, עכבר העיר, 9.7.2009
אריאל הירשפלד, ערוגות הבושם, באתר הארץ, 29 באפריל 2010
פתיחת גן העצמאות, יומני כרמל 1952 (התחלה 3:27)
מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטת הטייסים בגן העצמאות, באתר 'חלון אחורי', 24 בפברואר 2018

הערות שוליים

^ "גן העצמאות" בתל אביב, קול העם, 23 באפריל 1950
^ מתוך: מירון בנבנשתי, "חלום הצבר הלבן" כתר, 2012, עמ' 188
^ עפרי אילני, מחלוקת בתל אביב: האם גן העצמאות סיים את יעודו כמקום מפגש להומואים, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009
^ יואש פלדש, האינטרנט הורג את גן העצמאות, באתר הארץ, 13 בינואר 2002

[1] "גן העצמאות" בתל אביב, קול העם, 23 באפריל 1950

[2] מתוך: מירון בנבנשתי, "חלום הצבר הלבן" כתר, 2012, עמ' 188

[3] עפרי אילני, מחלוקת בתל אביב: האם גן העצמאות סיים את יעודו כמקום מפגש להומואים, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009

[4] יואש פלדש, האינטרנט הורג את גן העצמאות, באתר הארץ, 13 בינואר 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 הקמת המלון באמצע גן ובניגוד לתוכניות המתאר לא עברה ללא התנגדות, אולם רשת [[הילטון]] סירבה להקים את המלון בכל מקום אחר בתל אביב. בעקבות לחצים כבדים שהפעילו הרשת ו[[ממשלת ישראל]] (שהייתה מעונינת בכניסת רשת מלונות בינלאומית חשובה לישראל) אושרה הבנייה על שטח של 17 [[דונם]] במרכז הגן. הקמת המלון פיצלה למעשה את הגן לשני אגפים, ופגעה מאוד במרקם הנוף של הגן.
-בשנותיו הראשונות נחשב הגן לאחד הגנים היפים בישראל ואולם שנים רבות סבל הגן מהזנחה. אלמנטים רבים בנוף הגן נפגעו (כמו [[שדרה|שדרת]] [[תמר (עץ)|התמרים]] שבחלקו הצפוני), שיחים רבים התייבשו, ואילו אחרים צמחו פרא וגרמו לחסימת שבילים. בריכת הנוי נסתמה, הפסיפס נותץ, ורמת הניקיון בגן לא הייתה מהמשופרות. חלקו הדרומי של הגן שופץ ב[[שנות התשעים]]. חלקו הצפוני, הגדול יותר, חודש בין השנים 2007–2009 על ידי [[צבי דקל]], ונחנך ב-[[8 ביולי]] [[2009]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מחלוקת בתל אביב: האם גן העצמאות סיים את יעודו כמקום מפגש להומואים||23 בנובמבר 2009}}}}.
+בשנותיו הראשונות נחשב הגן לאחד הגנים היפים בישראל ואולם שנים רבות סבל הגן מהזנחה. אלמנטים רבים בנוף הגן נפגעו (כמו [[שדרה|שדרת]] [[תמר (עץ)|התמרים]] שבחלקו הצפוני), שיחים רבים התייבשו, ואילו אחרים צמחו פרא וגרמו לחסימת שבילים. בריכת הנוי נסתמה, הפסיפס נותץ, ורמת הניקיון בגן לא הייתה מהמשופרות. חלקו הדרומי של הגן שופץ ב[[שנות התשעים]]. חלקו הצפוני, הגדול יותר, חודש בין השנים 2007–2009 על ידי [[צבי דקל]], ונחנך ב-[[8 ביולי]] [[2009]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מחלוקת בתל אביב: האם גן העצמאות סיים את יעודו כמקום מפגש להומואים|1.1291426|23 בנובמבר 2009}}}}.
 כמעט מיום הקמתו נודע הגן כמקום מפגש ל[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] וכמקום מועדף ל[[קרוזינג]] (שיטוט בחיפוש אחר [[מין מזדמן]]). החל מ[[שנות התשעים]] נרשמו תלונות מרובות על [[אלימות]] והטרדות בגן כלפי ההומוסקסואלים, הן מצד [[הומופוביה|הומופובים]] הן מצד המשטרה. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המבקרים ההומוסקסואלים בגן בעקבות עלייתם של [[אתר היכרויות|אתרי היכרויות]] ב[[אינטרנט]]{{הערה|{{הארץ|יואש פלדש|האינטרנט הורג את גן העצמאות|1.763844|13 בינואר 2002}}}}.