דמוקרטיה חלולה – הבדלי גרסאות
תגית: שוחזרה |
|||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
==== חופש ביטוי ועיתונות חופשית ==== |
==== חופש ביטוי ועיתונות חופשית ==== |
||
נוסף חוק המאפשר לממשלה לפטר את מנהלי כלי התקשורת הממלכתיים ולמנות במקומם מקורבים מטעמה. באופן זה הממשלה לקחה על עצמה את השליטה בשידור הציבורי. לאחר מכן |
נוסף חוק המאפשר לממשלה לפטר את מנהלי כלי התקשורת הממלכתיים ולמנות במקומם מקורבים מטעמה. באופן זה הממשלה לקחה על עצמה את השליטה בשידור הציבורי. לאחר מכן החל "מיון" עיתונאים וכתוצאה מכך עיתונאים שהתבטאו או פעלו בדרך שלא תאמה את מדיניות הממשלה ועמדותיה פוטרו.{{הערה|שם=אבוד}} |
||
{{להשלים|נושא=פוליטיקה}} |
{{להשלים|נושא=פוליטיקה}} |
||
גרסה מ־18:23, 10 ביולי 2023
דמוקרטיה חלולה (באנגלית: Hollow Democracy[1][2][3]; מכונה גם דמוקרטיה תהליכית, דמוקרטיה פרוצדורלית או דמוקרטיה פורמלית) היא צורת שלטון שבה קיימות פרוצדורות בעלות סממנים דמוקרטיים, כמו בחירות כלליות, אולם דה פקטו לא מתקיימים בה יסודות הדמוקרטיה המודרנית, כגון הפרדת הרשויות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, חופש דת, חופש הביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לאזרחות, זכות בחירה, הזכות לחיים, חירות האדם, זכויות המיעוט ופלורליזם. המונח מתאר לרוב מדינה שבעברה הוגדרה כ"דמוקרטיה ליברלית" ואילו כיום נוטה ל"משטר סמכותני".
המונח ההופכי לדמוקרטיה תהליכית הוא "דמוקרטיה מהותית", דמוקרטיה שבה שורר חופש אישי ואזרחי בפועל. לעיתים מנגידים דמוקרטיה חלולה גם ל"דמוקרטיה השתתפותית", שבה כל הקבוצות החברתיות במדינה משתתפות בתהליכים הדמוקרטיים במידה שווה, ושוויון זה משמש כבסיס ללגיטימציה של השלטון.
הגדרה ומשמעויות
דמוקרטיה חלולה היא צורת שלטון המוגדרת מבחינה טכנית כדמוקרטיה, משום שמתקיימות בה בחירות כלליות המבוססות על זכות בחירה לכלל האזרחים, שבסופן מורכבת ממשלה שהיא לכאורה בעלת לגיטימציה ציבורית. בפועל, דמוקרטיה חלולה היא בדרך כלל "דמוקרטיה לא ליברלית", ולעיתים קרובות נבחר מנהיג כל-יכול, ללא מנגנון של בלמים ואיזונים המיועד למנוע מהשלטון להפעיל את כוחו ללא מגבלות. במצבים אלה קיימת סכנה שהמנהיג הנבחר יוביל שינויים חקיקתיים שיובילו למשטר סמכותני סמוי או מוסווה. תרחיש זה התרחש פעמים רבות באמריקה הלטינית, למשל בארגנטינה ובברזיל מאמצע שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90.[4] במשטרים כאלו, גם כאשר האופוזיציה אינה מוצאת מחוץ לחוק, היא חסרת כוח ממשי ובפועל מתקיים בהן משטר חד-מפלגתי.
חוקרי מדע המדינה סטיבן לויצקי (אנ') ודניאל זיבלט (אנ') טוענים במאמר משותף כי הדרך הנפוצה החדשה לחיסול דמוקרטיות במאה ה-21 היא במעבר מדמוקרטיה מהותית לדמוקרטיה חלולה, ללא צורך בהפיכה צבאית כפי שהיה נפוץ במשטרים אוטוריטריים בעבר. במאמר נכתב:
הפיכות צבאיות ותפיסות אלימות אחרות של השלטון הן נדירות. רוב המדינות מקיימות בחירות סדירות. דמוקרטיות עדיין מתות, אבל באמצעים אחרים. מאז תום המלחמה הקרה, רוב המקרים של התמוטטות שלטון דמוקרטי לא נגרמו על ידי גנרלים וחיילים, אלא על ידי הממשלות הנבחרות עצמן. בדומה להוגו צ'אווס בוונצואלה, מנהיגים נבחרים ערערו את המוסדות הדמוקרטיים בגאורגיה, הונגריה, ניקרגואה, פרו, הפיליפינים, פולין, רוסיה, סרי לנקה, טורקיה ואוקראינה.
— Steven Levitsky and Daniel Ziblatt, This is how democracies die, באתר הגרדיאן, 21 בינואר 2018.
על פי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, קיים דיון ציבורי ואקדמי בנושא עקרון הכרעת הרוב, וממנו נגזרות שתי הגישות הללו. עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה אך לא תנאי מספיק. גישת הדמוקרטיה המהותית כוללת, בנוסף לעקרון הכרעת הרוב, גם ערכים של זכויות האדם כגון שוויון, חופש ביטוי, כבוד האדם, הפרדת הרשויות ועליונות המחוקק. לעומתה, גישת הדמוקרטיה החלולה מציבה את עקרון הכרעת הרוב מעל לכל הערכים האחרים, ולכן עלולה לאפשר פגיעה בעקרונות יסוד דמוקרטיים כגון עצמאות הרשות השופטת, פעילות ארגוני זכויות האדם וקביעת תוכני תרבות ובידור לפי מבחנים פוליטיים.[5]
עם המתנגדים לגישת הדמוקרטיה התהליכית נמנה זאב ז'בוטינסקי, שכתב בשנת 1937:
דעה מוטעית היא זו האומרת, שממשלה הנשענת על רוב – פירושה ממשלה דמוקרטית. תפיסה כזו היא תוצאה של התפתחות היסטורית, של מאבקים בממשלות, שהתנהלו על ידי מיעוט. אך אין זו דמוקרטיה אמיתית. דמוקרטיה – פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב, יכול לשלול את החופש. ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט – שם אין דמוקרטיה. את הניגודים הללו מן הדין למנוע. במדינה היהודית יהיה צורך להגיע לצורת משטר, אשר בו המיעוט לא יהיה חסר הגנה.
— זאב ז'בוטינסקי, דמוקרטיה בעין יהודית, באתר "יסודות", 1937.
מקרי בוחן
הונגריה
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, חזר לשלטון בשנת 2010 לאחר 8 שנים באופוזיציה. לאחר חזרתו לשלטון החל ליישם צעדים שונים אשר הגדילו את כוחה של הממשלה והחלישו את האיזונים והבלמים שמגבילים את פעולתה. השינויים בוצעו באופן הדרגתי אולם הביאו לפגיעה בעקרונות דמוקרטיים כגון שוויון, חופש ביטוי ודת, הפרדת רשויות, עד כדי מצב שבו בשנת 2022 הפרלמנט האירופי יצא בהכרזה כי הונגריה אינה נחשבת יותר לדמוקרטיה.[6][7]
- חופש הביטוי ועיתונות חופשית
ב-2011 חוקק "חוק התקשורת" אשר מאפשר הטלת קנסות כספיים כבדים (עד 950,000 דולר לתחנת טלוויזיה וכ 120,000 דולר לעיתון יומי) על כל פרסום בכלי תקשורת שאינו עומד בסטנדרט של "סיקור מאוזן" או אשר עוסק בנושאים שהוכרזו על ידי הממשלה כטאבו (למשל, נושאי להט"ב). ההחלטה האם מדובר ב"סיקור מאוזן" או בלתי לגיטימי נקבעת על ידי מועצה ייעודית שהוקמה לצורך אכיפת חוק התקשורת. מכיוון שבמועצה מכהנים רק נציגים שמונו על ידי מפלגת השלטון, הדבר מאפשר פיקוח של הממשלה על התכנים אשר מפורסמים בכל התקשורת ומניעת פרסום של נושאים שאינם תואמים את מדיניות הממשלה או פרסום של ביקורת על מעשי הממשלה.[8]
כמו כן, האיום בקנסות כלכליים מחליש כלי תקשורת עצמאיים אשר אינם מתוקצבים על ידי הממשלה, בזמן שכלי תקשורת המשתפים פעולה עם הממשלה ממשיכים לקבל מימון ואינם נמצאים תחת איום סגירה. בבדיקה של שוק התקשורת ההונגרי מספר שנים אחרי החלת חוק התקשורת, נמצא שמספר כלי התקשורת המזוהים עם עמדות פוליטיות שתואמות לעמדות השלטון גדל ואילו מספרם של כלי התקשורת עצמאיים שאינם מזוהים עם הממשלה הצטמצם באופן משמעותי.[9][10]
- מערכת המשפט
בדצמבר 2018 הוקמה מערכת משפט חלופית שנשלטת על ידי שר המשפטים ההונגרי ופועלת באופן שאינו תלוי בבית המשפט העליון. למערכת המשפט החדשה יש סמכות לקבלת החלטות בנושאים ציבוריים כגון: שינוי שיטת הבחירות, זכות השביתה, הזכות להפגין, ואינה כפופה לביקורת או לסמכות של בית המשפט העליון.[11] הדבר מקנה לנציגי הממשלה חופש פעולה בנושאים שיש להם השפעה על זכויות אזרח מבלי להיות כפופים לביקורת או לבלמים של מערכת המשפט.
בנוסף, שונה הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שהוועדה נשלטת על ידי מפלגת השלטון במקום להיות מורכבת מנציגי כל המפלגות.
במקביל, שונה גיל הפרישה לשופטים כך שכל השופטים הבכירים נאלצו לפרוש, והוחלפו על ידי שופטים חדשים שמונו באותה ועדה הנשלטת על ידי מפלגת השלטון.[10]
- בחירות דמוקרטיות
גודלו של הפרלמנט שונה לכמחצית מכמות החברים שהייתה בו בעבר, והועבר חוק לפיו מפלגת השלטון תחזיק בשני שלישים מהפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מהקולות, דבר אשר מאפשר לממשלה להעביר כל חקיקה בלי התערבות של האופוזיציה.[10]
לפי ניתוח של פורום קוהלת-" בוצעה חלוקה מחדש של מחוזות הבחירה במדינה באופן שהיטיב מאוד עם הקואליציה: מחוזות צפופים שבהם התרכזו תומכי אופוזיציה רבים זכו לבחור נציג אחד לפרלמנט, בדיוק כמו מחוזות אחרים דלילי אוכלוסין אך תומכי אורבן. כך, בבחירות 2022 זכתה מפלגת השלטון ההונגרית ב-52% מהקולות בבחירות לנציגי המחוזות, אך ב-82% ממושבי הפרלמנט השמורים למחוזות"[12]
- חופש דת
העברת "חוק הדת" לפיו בוטלה הכרת המדינה ותמיכת המדינה במרבית הדתות שאינן נוצריות.[13][10]
פולין
בסוף 2015 עלתה לשלטון מפלגת "חוק וצדק" של ירוסלב קצ'ינסקי אשר ביצעה מהלכי חקיקה שהחלישו את כוחן של מערכת המשפט ושל העיתונות החופשית במדינה. צעדים אלה הוגדרו על ידי האיחוד האירופי כ"מאפיינים של הפיכה" וגונו על ידי האו"ם כ"ערעור של הדמוקרטיה בפולין"[14] כמו כן, ב-2021 פתח האיחוד האירופי בהליכים משפטיים נגד פולין בשל חקיקה שפוגעת בזכויות להט"ב במדינה[15]
מערכת המשפט:
ב-2017 הועברה רפורמה במערכת המשפט לפיה פוליטיקאים יוכלו לבחור את חברי 'המועצה הארצית השופטת' הממנה את שופטי בית המשפט לחוקה בפולין. בנוסף, יתאפשר לבית המשפט העליון "לבצע ביקורות חריגות על החלטות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות כאלו שהתקבלו לאורך 20 השנים האחרונות". כך למעשה הפכו בתי המשפט לכפופים לממשלה. סעיף נוסף שינה את כי גיל הפרישה של שופטים מגיל 70 לגיל 65 כך שכמעט 40 אחוזים מהשופטים נאלצו לפרוש והוחלפו בשופטים שנבחרו על ידי הממשלה.[16]בנוסף הועברה חקיקה שתאפשר להדיח שופטים שיוכרז עליהם כי נקטו עמדה פוליטית או תמכו במועמד פוליטי. השינוי ביחסי הכוחות בין מערכת המשפט לממשלה אפשר חקיקה של חוקים המנוגדים לערכי הדמוקרטיה וייתכן שבמאזן כוחות אחר לא היו עוברים, למשל: הרחבת חוק איסור הפלות באופן שאינו מאפשר לנשים לבצע הפלה גם כאשר נמצא מום בעובר.[17]
חופש הפרט
נאסר עיסוק בנושאי זכויות אדם וזכויות להט"ב בבתי ספר וניתנה לממשלה סמכות לפטר מנהלי בתי ספר בעילה זו. בנוסף ניתנה לממשלה סמכות לפקח על תכנים בפעילויות מחוץ לשעות הלימודים אשר מבוצעות על ידי ארגונים לא ממשלתיים.[18] על פי סיקורים חדשותיים וראיונות עם נציגי להט"ב בפולין, החקיקה חלחלה למערכות החינוך ולמוסדות ממשלה באופן אשר גורם ללהט"בים להרגיש חוסר בטחון אישי ולהיות פגיעים יותר לבריונות ולהסתה. זאת מכיוון שמצד אחד אין חקיקה שמגנה על זכויותיהם ואכיפה נגד מקרי אלימות ומצד שני אין חינוך לסובלנות כך שהסכנה להסתה ולבריונות גדלה.[19]
חופש ביטוי ועיתונות חופשית
נוסף חוק המאפשר לממשלה לפטר את מנהלי כלי התקשורת הממלכתיים ולמנות במקומם מקורבים מטעמה. באופן זה הממשלה לקחה על עצמה את השליטה בשידור הציבורי. לאחר מכן החל "מיון" עיתונאים וכתוצאה מכך עיתונאים שהתבטאו או פעלו בדרך שלא תאמה את מדיניות הממשלה ועמדותיה פוטרו.[16]
טורקיה
ב-2016 בוצע בטורקיה נסיון הפיכה על ידי "מועצת השלום הטורקית", קבוצה המשתייכת לצבא הטורקי ומטרתה המוצהרת הייתה "להציע לעם הטורקי חוקה חילונית ודמוקרטית".[20] נסיון ההפיכה נבלם אולם בעקבותיו יצא נשיא טורקיה, ארדואן, בשורת צעדים שנועדו לבצר את שלטונו.
מהלכים אלה הובילו להחלשת הדמוקרטיה בטורקיה ובשל כך המדינה אינה מורשית להצטרף לאיחוד האירופי.
ב-2017 ציין האיחוד האירופי כי טורקיה נוקטת צעדים לעבר משטר אוטוקרטי, וביוני 2018 הודיע האיחוד האירופי שוב כי "בעקבות המדיניות שלה טורקיה מתרחקת מחברות באיחוד".[20]
שוויון זכויות
בחודש שלאחר נסיון ההפיכה בוצעו מעצרים פיטורים המוניים בכל מוסדות השלטון והצבא, לדוגמה: גודלו של הצבא פחת בכ-150 אלף חיילים, כ-15,000 אנשי חינוך הושעו והרישיונות של כ-21,000 מורים בוטלו מכיוון שלטענת הממשלה הם היו נאמנים ליוזם המהפכה.[20]
חופש הביטוי ועיתונות חופשית
במהלך ניסיון ההפיכה נחסמו לשימוש במדינה השירותים של טוויטר, פייסבוק ויוטיוב ומאוחר יותר בשנת 2019 חוקק חוק שמאפשר לרשות ממשלתית לחסום תוכן אשר משודר דרך אינטרנט, כמו יוטיוב ונטפליקס.[20]
בהמשך הממשל נקט בהעמדה לדין וכליאה של אנשים שהתבטאו נגד שלטונו של ארדואן.[21] כ-60 אלף בני אדם נעצרו ויותר מ-150 אלף אולצו לעזוב את עבודתם.
כמו כן גופי תקשורת גדולים אולצו לעבור לידי בעלים חדשים שהם בני בריתו של ארדואן, בוצעה השתלטות על העיתון הגדול ביותר במדינה ( "זמאן") ונסגרו כלי תקשורת אשר מזוהים עם האופוזיציה.[22]
בדרך זו התקשורת הוכפפה לממשלה ונחסמה האפשרות להעביר ביקורת פומבית השלטון הקיים.
לאחר רעידות האדמה הגדולות שאירעו בטורקיה בשנת 2023, השלטון זכה לביקורת רבה על היערכות חברה של המדינה לרעידות אדמה ולטיפול בנפגעי אסונות ועל כך שבניינים אשר היו אמורים להיות עמידים לרעידות אדמה קרסו לחלוטין. על רקע הביקורת הרבה נגד הממשלה נחסמה הגישה לרשת החברתית טוויטר מכל רחבי המדינה.[23]
מערכת המשפט
כחלק מצעדי החירום שננקטו אחרי נסיון ההפיכה ב-2016 פוטרו כ-36% מהשופטים שכיהנו במדינה באותה עת והוחלפו בשופטים שנתפסו כנאמנים לשלטון.
מינוי ופיטור של שופטים, לרבות שופטי בית המשפט העליון, מבוצע על ידי " מועצת השופטים והתובעים" אשר נשלטת בפועל על ידי ארדואן: 4 מתוך 13 חבריה נבחרים על ידי הנשיא ארדואן וכל היתר על ידי הפרלמנט שהמפלגה השלטת בו היא מפלגתו של ארדואן.
הפרדת רשויות
באפריל 2017 התקיים משאל עם לגבי ביצוע 18 שינויים בחוקה. במשאל העם התקבל רוב קטן ( 51.4 אחוזים) בעד השינויים אשר משמעותם העיקרית היא העברה של סמכויות שהיו בעבר בידי הממשלה אל הנשיא. לדוגמה: סמכות לקבוע את תקציב המדינה, להכריז על מצב חירום, ולמנות שרים ללא אישור הפרלמנט.
בחירות דמוקרטיות
לכאורה מתקיימות בטורקיה בחירות דמוקרטיות חופשיות אולם על רקע השליטה של מפלגת השלטון בכלי התקשורת ובמערכת המשפט, היא זוכה ליתרון מובנה שמקל עליה לנצח שוב ושוב בבחירות ומקשה על האופוזיציה. היתרון בא לידי ביטוי בין היתר בחשיפה תקשורתית גדולה יותר של מפלגת השלטון, וצמצום תכנים אשר מבקרים את השלטון הנוכחי. במערכת הבחירות האחרונה בתורכיה אשר התקיימה בחודש יוני 2023, בתקשורת נמנעו כמעט לחלוטין מלראיין את המועמד אשר התמודד בבחירות מול ארדואן. מעל 90 אחוזים מההופעות התקשורתיותרדואן, ורק השאר הוקדש למועמד האופוזיציה כאמל קיליצ'דראול.[24] כמו כן בוצע שימוש בתקציבי ממשלה לצורך קיום תעמולת בחירות למפלגת השלטון.
הודו
על פי חוקר מדע המדינה ארנד ליפהרט הצלחתה של הדמוקרטיה בהודו התאפשרה בעיקר בזכות חוקת הודו, שנכתבה עוד לפני הקמת המדינה. החוקה התבססה על שורת הסכמות בין קבוצות לשוניות, אזוריות ודתיות שונות במדינה, ואפשרה מתן זכויות למיעוטים דתיים ולשוניים, ושוויון הזדמנויות בתעסוקה, בחינוך ובשירות הציבורי. עם זאת, במאה ה-21 התרחשו אירועים רבים שערערו את אמון האזרחים בשלטונות בהודו, בהם מקרים של רעב, מחאת החקלאים, אלימות משטרתית, עלייה בשיעורי האבטלה, אפליה מתמשכת של בני הדלית, וערעור מעמדה של הרשות השופטת. על פי המאמר, אירועים אלה עלולים לשחוק את מערכת הבלמים והאיזונים ולפגוע במעמדה של חוקת הודו, בין השאר בגלל אדישות האזרחים. כל אלה עלולים לדרדר את המדינה לדמוקרטיה חלולה.[25]
בוסניה והרצגובינה
מאמר הבוחן את אופי השלטון בבוסניה והרצגובינה מציין כי מבחינה טכנית, בוסניה והרצגובינה היא מדינה דמוקרטית. קיימות בה בחירות חופשיות, קיים חופש ביטוי, והאזרחים לכאורה שווים זה לזה. עם זאת, יש בדמוקרטיה הבוסנית פגמים רבים. אחת הבעיות המרכזיות בה היא הדרת מיעוטים בייצוג הפוליטי. רק שלוש קבוצות אתניות מיוצגות במוסדות השלטון: בוסניאקים, קרואטים וסרבים. קבוצות מיעוטים, בהם יהודים וצוענים, אינן יכולות לבחור את נציגיהן במוסדות השלטון. כמו כן, במדינה שולטת אליטה פוליטית מושחתת וחסרת עכבות, חברי הפרלמנט אינם קשובים לצורכי הציבור, קיימים פערי אי-שוויון גדולים כתוצאה ממדיניות ציבורית לקויה ומנגנון בירוקרטי מסורבל, והליכים פוליטיים בדרך כלל מועילים לקבוצות קטנות של פוליטיקאים ומקורביהם ולא לאוכלוסייה בכללותה.
על פי המאמר, בוסניה והרצגובינה מתפקדת כיום כדמוקרטיה תהליכית בלבד ומבוססת על תפיסה לפיה "דמוקרטיה מבוססת רק על נהלים ולא על תוצאות". כמחאה על מצב זה מתקיימות בבוסניה הפגנות רבות נגד השלטון. חלק ניכר מהמחלוקות במדינה הן על רקע העימותים בין הקבוצות האתניות הגדולות, והחשש מהתלקחות מחודשת של מלחמת בוסניה. משתתפי המחאה הציבורית בבוסניה והרצגובינה מבקשים שההליכים הדמוקרטיים הקיימים במדינה יצליחו להניב תוצאות חברתיות טובות יותר, תפקוד יעיל של מוסדות השלטון, שירותים חברתיים טובים יותר, והגברת השקיפות והאחריות.[26]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Steven Levitsky; Daniel Ziblatt. How Democracies Die. New York: Crown. 2018. ISBN 978-1-5247-6293-3.
- Alexander S. Kirshner, Proceduralism and Popular Threats to Democracy, The Journal of Political Philosophy Volume18, Issue4, December 2010, עמ' Pages 405-424
קישורים חיצוניים
- רות גביזון, זכויות האדם והדמוקרטיה, 1985, באתר "דעת"
- דמוקרטיה מהותית או חלולה?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7 במאי 2018
- סטיבן לויצקי (אנ') ודניאל זיבלט (אנ'), This is how democracies die, באתר הגרדיאן, 21 בינואר 2018. (באנגלית)
- אורן נהרי, דמוקרטיות נופלות מהר, באתר "ליברל"
דב גיל-הר ואיתמר מאירי,"דמוקרטיה. סוף" סדרת כתבות על הדמוקרטיות הדועכות בפולין ובהונגריה, באתר כאן 11
הערות שוליים
- ^ Tom Forrest, A Hollow Democracy: Civil Rule, 1979–1983, Politics And Economic Development In, 1st Edition, Routledge, 1993, ISBN 9780429302367
- ^ Mair, Peter (2013). Ruling The Void: The Hollowing Of Western Democracy, Verso Books, New York and London.
- ^ Béla Greskovits, The Hollowing and Backsliding of Democracy in East Central Europe, Global Policy”, Special Issue:“Changing the European Debate: A Rollback of Democracy Volume 6, Issue S1, June 2015, עמ' 28-37
- ^ Amin Saikal, Democracy and Democratization, באתר אוניברסיטת פרינסטון, 2022 (באנגלית).
- ^ עמיר פוקס, דמוקרטיה פרוצדורלית נוסח מיקי זוהר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 במרץ 2017.
- ^ לי נעים, שקיעתה של הדמוקרטיה: האם ישראל בדרך להיות פולין או הונגריה?, באתר מאקו, 27 בפברואר 2023
- ^ MEPs: Hungary can no longer be considered a full democracy | News | European Parliament, www.europarl.europa.eu, 2022-09-15 (באנגלית)
- ^ רפי מן, האינטרסים של החברה, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2011
- ^ ניסן צור, עיתוני הונגריה מוחים נגד סתימת הפיות, באתר nrg, 4 בינואר 2011
- ^ 1 2 3 4 יואב איילון, כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית, באתר "שקוף", 6 בינואר 2020
- ^
הניו יורק טיימס, אורבן הקים מערכת משפט חדשה שמהדקת את אחיזתו בשלטון בהונגריה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2018
- ^ פורום קהלת, אגדה אורבנית: ההשוואה בין ישראל להונגריה חסרת בסיס, באתר פורום קהלת, 2023-03-07
- ^ us department of state, 2018 report on religious freedom
- ^ ציקי ברנדוין, שקיעתה של הדמוקרטיה: האם פולין ת.., באתר כיכר השבת, 2023-03-30
- ^ ערוץ 7, האיחוד האירופי בהליכים משפטיים נגד פולין
- ^ 1 2 אסף צבי, ממשלת פולין העבירה חוקים אנטי-דמוקרטיים, המתנגדים מאמינים שהקרב אבוד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2017-12-12
- ^ הידיעות, סוכנויות (2021-01-28). "חוק ההפלות הפולני נכנס לתוקף: "טרגדיה לנשים"". Ynet. נבדק ב-2023-06-13.
- ^ פולין: אושר חוק שמעמיק את שליטת הממשל בבתי הספר, באתר mako, 2022-01-19
- ^ קליינמן, שירלי צ'ארלי (2020-12-10). ""המשטר גורר שיח של שנאה": מה עובר על קהילת הלהט"ב בפולין?". Ynet. נבדק ב-2023-06-13.
- ^ 1 2 3 4 מערכת שקוף, כך חיסל ארדואן את הדמוקרטיה הטורקית, באתר שקוף, 2020-05-05
- ^ ויסברג, הילה (2023-06-17). "העיתונאית שנמלטה מארדואן: "טורקיה היא מדינת מפלגה"". Globes. נבדק ב-2023-06-17.
- ^ אובמה לארדואן: שמור על ערכי דמוקרטיה, באתר ערוץ 7, 2016-07-20
- ^ והסוכנויות, ynet (2023-02-08). "ארדואן: "אי אפשר להיערך לאסון כזה"; טורקיה משתיקה את הביקורת? "טוויטר נחסם"". Ynet. נבדק ב-2023-06-17.
- ^ ציקי ברנדוין, חופשיות אבל לא הוגנות: טורקיה לא.., באתר כיכר השבת, 2023-06-01
- ^ Swati Saxena, Procedural Versus Substantive Democracy: How India Fares, באתר "The Wire", 22 במאי 2018 (באנגלית).
- ^ Eldar Sarajlic, The perils of procedural democracy: A lesson from Bosnia, באתר "eurozine", 21 בפברואר 2014 (באנגלית).
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||