כאב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:47, 1 בנובמבר 2014

ערך זה עוסק בכאב גופני. אם התכוונתם לכאב במובנו הרחב, לרבות במובן הנפשי, ראו סבל.

כאב הוא תחושת סבל ואי-נוחות המחווה על פגיעה ברקמות הגוף וממוקמת לאזור מסוים בו. לפי האגודה הבין-לאומית למחקר כאב, כאב מוגדר כ"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לרקמה, או המתוארת במונחים של נזק מסוג זה".^[1] בשל ההבנה חוצת התרבויות כי כאב נקשר בפגיעה גופנית, ומאחר שהוא עלול לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים של הפרט, זהו התסמין הנפוץ ביותר המביא לפנייה לרופא.

עם זאת, יתרונו האבולוציוני של הכאב הוא בכך שהוא מתריע בפני האדם או בעל החיים על סכנה מידית לפגיעה גופנית, או על נזקים ארוכי טווח צפויים, ועל כן הוא דוחק בפרט להימנע מן הסכנה ולקרוא לעזרה. נוסף על כך, הוא מסייע בהחלמה מפציעה בכך שהוא מאלץ מנוחה לאיבר הפגוע, ומלבד תרומתו לפרט הוא גם מועיל לקולקטיב, בכך שתשדורת המצוקה מצד הפרט מעודדת את הקולקטיב לנקוט אמצעי זהירות כהגנה מפני הסכנה.

תחושת הכאב הגופני טומנת בחובה גם היבט של סבל רגשי, ולא זו בלבד, אלא שככל שגוברת עצמת הכאב, כך הכאב מלווה בחרדה ודחף להפסיק את תחושת הכאב. דבר זה מגדיר את הכאב הן כתחושה והן כרגש. כאב, במיוחד כאב חריף, הוא גורם דחק המוביל לעוררות ולתגובה גופנית אופיינית המתבטאת, למשל, בעליית לחץ הדם והדופק.

על אף ההבנה שכאב נקשר בפגיעה גופנית, ובשל העובדה שכאב הוא תחושה סובייקטיבית, קיים קושי פעמים רבות לתאר את הכאב במילים. נוסף על כך, קיימים הבדלים תרבותיים בתפישת הכאב אשר משפיעים על חוויית הכאב. דוגמאות לכך הן היעדר תחושת הכאב בקרב ספורטאים בתחרויות או לוחמים בקרב, גם בהינתן פציעות משמעותיות, ומנגד חרדה ממחטים המגבירה את עצמת הכאב בעת בדיקת דם. כמו כן, באמצעות סוגסטיה ניתן לשכך את עצמת הכאב, עיקרון שבא לידי ביטוי באפקט פלצבו.

פתופיזיולוגיה של כאב

הולכת כאב

תהליך חישת הכאב, נוציצפציה, מתבצע בקצותיהם של שני סיבים עצביים המוליכים את תשדורת הכאב מן ההיקף אל חוט השדרה. סיבי Aδ הם סיבים מצופי מיאלין בעלי הולכה מהירה אשר מוליכים כאב חד, ולעומתם סיבי C הם סיבים שאינם מצופים מיאלין, ההולכה בהם איטית והם מוליכים כאב עמום ומתמשך. מהירות הולכת הדחפים העצביים בסיבים בעלי המיאלין היא כ-20 מטרים בשנייה ואילו בסיבים החשופים היא נמוכה מ-2 מטרים לשנייה. מאחר שסיבים אלה מוליכים תשדורת המפורשת ככאב, הם מכונים קולטני כאב (נוציצפטורים). קולטני הכאב רגישים לחום וקור, לגירוי מכני, לשינויים ברמת החומציות ולנוכחות חומרים כימיים מגרים, כגון: ATP, סרוטונין, ברדיקינין והיסטמין.

גרעיניהם של התאים המוליכים תחושת כאב נמצאים בגנגליון השורש האחורי הסמוך לקרן האחורית בחוט השדרה. תאים אלה יוצרים סינפסה בקרן האחורית, כאשר האקסונים של התאים המוליכים יוצרים סינפסות עם מספר תאי עצב בחוט השדרה, וכמו כן, העצבים בחוט השדרה מקבלים תשדורת ממספר אקסונים. המוליך העצבי העיקרי המופרש מסיבי חישת הכאב הוא גלוטמט, אך הם גם מפרישים חומר P ופפטיד קשור קלציטונינגן, אשר מאטים ומאריכים את גירוי תאי הקרן האחורית.

מהקרן האחורית מועברת תשדורת הכאב במערכת העצבים המרכזית, לאחר שחצתה את קו האמצע, לאורך המסילות הספינותלמיות, דרך החלק הצדי של גזע המוח לכיוון התלמוס. מהתלמוס, לאחר סינפסה נוספת, עוברת התשדורת אל קליפת המוח הסומטוסנסורית, שם מעובדים היבטי הזמן, המקום והאופי של הכאב, וכן אל פיתול החגורה הקדמי והאינסולה, שם מעובד ההיבט הרגשי של הכאב. זהו הנתיב העולה של חישת כאב.

ריגוש

ברקמה מודלקת יורד סף הגירוי של חישת הכאב, כך שגירוי קל יותר משרה אף הוא תדירות הולכת כאב גבוהה ועצמה גבוהה יותר של כאב. תהליך זה מתווך על ידי חומרים המופרשים בזמן דלקת, כגון: ברדיקינין, גורם הגדילה העצבי וכן מספר פרוסטגלנדינים ולויקוטריינים.

דלקת מושרית קולטני כאב

לקולטני הכאב תפקיד גם בעידוד התהליך הדלקתי. בעת הפעלתם הם מפרישים חומרים, כמו הנוירופפטיד חומר P, אשר גורם להרחבת כלי דם, שחרור תכולתם של תאי פיטום, משיכה של תאי דם לבנים ועידוד הפרשה של מתווכי דלקת.

הקרנת כאב

כאב קורן, או כאב מושלך, נובע מקבלת קלט עצבי בתאי העצב בחוט השדרה ממספר סיבים מוליכי כאב ופירושה במוח ככאב הנובע ממקום סמוך. כך, תא העצב המקבל עצבוב ממרכז הסרעפת, מקבל גם עצבוב מן הכתף והצוואר, ולכן דלקת או נזק לרקמה באזור מרכז הסרעפת, או בחלקו התחתון של הלב הסמוך לה, מפורשת במוח ככאבים בכתפיים ובצוואר.

ויסות כאב

אחד המודלים המחקריים לוויסות של עצמת כאב מתאר מערכת של "שערים" בעמוד השדרה, שבאמצעותה יכול הגוף עצמו לעצור את העברת הכאב הלאה. קלט מקליפת המוח המצחית ומההיפותלמוס מפעיל תאים במוח האמצעי ששולטים, דרך תאים במוח המוארך על הולכת הכאב בחוט השדרה. זהו המסלול היורד בהולכת כאב. כך, רק כאב מסוג מסוים יוכל להגיע אזור התלמוס, ומשם להמשיך אל קליפת המוח, שם הכאב יופיע בתודעה. עוד לפי מודל זה, הסיבים התחושתיים המהירים, המעבירים תחושות של מגע, הם בעלי השפעה מעכבת על הכאב. יש בכך כדי להסביר מדוע שפשוף אצבע או ליקוקה מהווים תגובה אינסטינקטיבית לדקירה.

דירוג עצמת כאב

נכון לשנת 2010 אין דרך אובייקטיבית למדוד את עוצמת תשדורת הכאב אל המוח, על כן צוות רפואי מסתמך על דיווחים כמותיים של המטופל בעזרת שיטות שתקפותן נחקרה ונמצאה גבוהה. שיטות אלה לרוב משתמשות בהצגה של מספר אפשרויות לתאור כאב כשהן מדורגות בסולם מדידה. התאורים יכולים להיות מספריים, מילוליים, חזותיים או משולבים.

אחת הדרכים למדידת כאב היא שימוש בסולמות כאב חזותיים (דוגמת VAS^[2]), מילוליים או מספריים, אשר בנויים מסולם מדורג שעליו איורים או מספרים המייצגים את עוצמת הכאב או תיאורים מילוליים הקשורים לכאב.^[3]^[4]

סולם הכאב של מקגיל מאפשר למדוד כאב על מרכיביו התחושתיים, הרגשיים והקוגניטיביים. המטופלים נדרשים לבחור מתוך רשימה את המילים המתאימות ביותר לתיאור תחושת הכאב שלהם. נמצא שהדרך שבה מתוארים סוגי כאב שונים שונה במידה משמעותית.

נעשו גם נסיונות לכמת דיווחים ספונטניים על כאב כמו בכי או תנוחות גוף המעידות על קיומו.

שיטת פרדיי למדידת עוצמת כאב כרוני - צילום וידאו של שעות ארוכות של מי שמתלונן על כאב כרוני כשהוא עסוק בעבודה הדורשת ריכוז, חלוקת ההקלטה לרווחי זמן זהים וספירת תנועות ספונטניות המדווחות על כאב בכל רווח זמן לשם השוואת רווחי הזמן.

שלא לצורך טיפולי, אלא לצורך מחקרי בלבד, הכאב נמדד גם בעזרת גירויים פיזיים מכומתים. כך למשל ניתן למדוד בעזרת מד כוח צביטה בלחץ המקסימלי שיכול לשאת נבדק או בעזרת תרמומטר את הטמפרטורה המקסימלית הנסבלת.

שיכוך כאב

ערך מורחב – שיכוך כאב

במשך מאות שנים היה ידוע שסמים ממשפחת האופיום מסוגלים להפחית כאב (כמו המורפין), אם כי לא כל מטופל יפיק מהם תועלת שווה. מלבד זאת, יעילותם קטנה כאשר מרבים להשתמש בהם.

המחקר החדש גילה כי הגוף עצמו יודע להפיק חומרים הפועלים על אותם קולטנים ובעלי השפעה דומה. מעריכים שלחומרים אלו, האנדורפינים, יש השפעה, לפחות חלקית, על כמה תופעות מעניינות הקשורות ברגישות לכאב. למשל, יכולתם של בעלי חיים (ובכללם בני אדם) להתעלם מתחושת הכאב במצבי חירום. ליכולת זו יש תועלת אבולוציונית ברורה. באופן דומה, נמצא כי היפנוזה יעילה למדי בהפחתת הרגישות לכאב, ככל הנראה על ידי הפחתת הקשב לקלט חושי.

עוד תופעה הקשורה בחומרים האופיים היא יעילותן המפתיעה של תרופות אינבו (פלסבו) בהפחתת כאב. נראה שהן מעודדות הפרשת חומרים אלו בגוף.

בשל חשיבותו של עמוד השדרה ביצירת הכאב, מעדיפים להזריק משככי כאבים לאזור זה, וכך נמנעים מתופעות הלוואי הקשורות להתפשטותם של המשככים לזרם הדם.

ראו גם

תאוריית שליטת השער בכאב

לקריאה נוספת

אורית מיטל ושירה סתיו (עורכות), כאב בשר ודם: קובץ מאמרים על הגוף החולה, הסובל, המתענג, הוצאת דביר והוצאת מסה קריטית – מכון הקשרים אוניברסיטת בן-גוריון, 2013.

קישורים חיצוניים

תבנית:אנציקלופדיה ynet
העמותה למאבק בכאב בישראל
אורן הרמן, הקשר המדעי בין כאב לעונג, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2012
מיכאל טל, מסע אל תוך הכאב שלכם, באתר הארץ, 16 במרץ 2014

הערות שוליים

^ IASP Taxonomy, באתר האגודה הבין-לאומית למחקר כאב
^ Pain Management, באתר NeuroSurgical.com
^ Katherine R. Jones, RN, PhD, FAAN; Carol P. Vojir, PhD; Evelyn Hutt, MD; Regina Fink, RN, PhD, FAAN,‏ Determining mild, moderate, and severe pain equivalency across pain-intensity tools in nursing home residents, באתר JRRD,‏ 5 ביוני 2007 (לקוח מכרך 44 גיליון 2, 2007, עמודים 305–314)
^ Assessing Pain, באתר Let's Talk PAIN

[1] IASP Taxonomy, באתר האגודה הבין-לאומית למחקר כאב

[2] Pain Management, באתר NeuroSurgical.com

[3] Katherine R. Jones, RN, PhD, FAAN; Carol P. Vojir, PhD; Evelyn Hutt, MD; Regina Fink, RN, PhD, FAAN,‏ Determining mild, moderate, and severe pain equivalency across pain-intensity tools in nursing home residents, באתר JRRD,‏ 5 ביוני 2007 (לקוח מכרך 44 גיליון 2, 2007, עמודים 305–314)

[4] Assessing Pain, באתר Let's Talk PAIN

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 עם זאת, יתרונו האבולוציוני של הכאב הוא בכך שהוא מתריע בפני האדם או [[בעלי חיים|בעל החיים]] על סכנה מידית לפגיעה גופנית, או על נזקים ארוכי טווח צפויים, ועל כן הוא דוחק בפרט להימנע מן הסכנה ולקרוא לעזרה. נוסף על כך, הוא מסייע בהחלמה מפציעה בכך שהוא מאלץ מנוחה לאיבר הפגוע, ומלבד תרומתו לפרט הוא גם מועיל לקולקטיב, בכך שתשדורת המצוקה מצד הפרט מעודדת את הקולקטיב לנקוט אמצעי זהירות כהגנה מפני הסכנה.
-תחושת הכאב הגופני טומנת בחובה גם היבט של סבל רגשי, ולא זו בלבד, אלא שככל שגוברת עצמת הכאב, כך הכאב מלווה בחרדה ודחף להפסיק את תחושת הכאב. דבר זה מגדיר את הכאב הן כתחושה והן כ[[רגש]]. כאב, במיוחד כאב חריף, הוא גורם [[דחק]] המוביל לעוררות ולתגובה גופנית אופיינית המתבטאת, למשל, בעליית לחץ הדם והדופק.
+תחושת הכאב הגופני טומנת בחובה גם היבט של סבל רגשי, ולא זו בלבד, אלא שככל שגוברת עצמת הכאב, כך הכאב מלווה בחרדה ודחף להפסיק את תחושת הכאב. דבר זה מגדיר את הכאב הן כתחושה והן כ[[רגש]]. כאב, במיוחד כאב חריף, הוא גורם [[דחק]] המוביל ל[[עוררות]] ולתגובה גופנית אופיינית המתבטאת, למשל, בעליית לחץ הדם והדופק.
 על אף ההבנה שכאב נקשר בפגיעה גופנית, ובשל העובדה שכאב הוא תחושה סובייקטיבית, קיים קושי פעמים רבות לתאר את הכאב במילים. נוסף על כך, קיימים הבדלים [[תרבות]]יים בתפישת הכאב אשר משפיעים על חוויית הכאב. דוגמאות לכך הן היעדר תחושת הכאב בקרב ספורטאים בתחרויות או לוחמים בקרב, גם בהינתן פציעות משמעותיות, ומנגד חרדה ממחטים המגבירה את עצמת הכאב בעת בדיקת דם. כמו כן, באמצעות [[סוגסטיה]] ניתן לשכך את עצמת הכאב, עיקרון שבא לידי ביטוי ב[[אפקט פלצבו]].
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 (congenital insensitivity to pain) מקצרת במידה משמעותית את [[תוחלת החיים]] של הלוקים בה, שמתקשים להישמר מפני מפגעים למיניהם.
  -->
+==פתופיזיולוגיה של כאב==
+===הולכת כאב===
+תהליך [[חישת כאב|חישת הכאב]], נוציצפציה, מתבצע בקצותיהם של שני [[אקסון (סיב עצבי)|סיבים עצביים]] המוליכים את תשדורת הכאב מן ההיקף אל [[חוט השדרה]]. [[סיב Aδ|סיבי Aδ]] הם סיבים מצופי [[מיאלין]] בעלי הולכה מהירה אשר מוליכים כאב חד, ולעומתם [[סיב C|סיבי C]] הם סיבים שאינם מצופים מיאלין, ההולכה בהם איטית והם מוליכים כאב עמום ומתמשך. [[מהירות]] הולכת [[דחף עצבי|הדחפים העצביים]] בסיבים בעלי המיאלין היא כ-20 מטרים בשנייה ואילו בסיבים החשופים היא נמוכה מ-2 מטרים לשנייה. מאחר שסיבים אלה מוליכים תשדורת המפורשת ככאב, הם מכונים קולטני כאב (נוציצפטורים). קולטני הכאב רגישים לחום וקור, לגירוי מכני, לשינויים ברמת ה[[חומציות]] ולנוכחות חומרים כימיים מגרים, כגון: [[ATP]], [[סרוטונין]], [[ברדיקינין]] ו[[היסטמין]].
+גרעיניהם של התאים המוליכים תחושת כאב נמצאים ב[[גנגליון השורש האחורי]] הסמוך לקרן האחורית ב[[חוט השדרה]]. תאים אלה יוצרים [[סינפסה]] בקרן האחורית, כאשר האקסונים של התאים המוליכים יוצרים סינפסות עם מספר תאי עצב בחוט השדרה, וכמו כן, העצבים בחוט השדרה מקבלים תשדורת ממספר אקסונים. [[מוליך עצבי|המוליך העצבי]] העיקרי המופרש מסיבי חישת הכאב הוא [[גלוטמט]], אך הם גם מפרישים [[חומר P]] ו[[פפטיד קשור קלציטונינגן]], אשר מאטים ומאריכים את גירוי תאי הקרן האחורית.
-==מדידת כאב פיזי==
-נכון לשנת 2010 אין דרך אובייקטיבית למדוד את עוצמת תשדורת הכאב אל המוח על כן יש להסתמך על דיווחים כמותיים של המטופל ויש לקבל דיווחים אלה בעזרת שיטות שמידת האובייקטיביות שלהן נחקרה ונמצאה גדולה. שיטות אלה לרוב משתמשות בהצגה של מספר אפשרויות לתאור כאב כשהן מדורגות בסולם מדידה. התאורים יכולים להיות מספריים, מילוליים, חזותיים או משולבים.
+מהקרן האחורית מועברת תשדורת הכאב ב[[מערכת העצבים המרכזית]], לאחר שחצתה את קו האמצע, לאורך המסילות הספינותלמיות, דרך החלק הצדי של [[גזע המוח]] לכיוון ה[[תלמוס]]. מהתלמוס, לאחר סינפסה נוספת, עוברת התשדורת אל [[קליפת המוח הסומטוסנסורית]], שם מעובדים היבטי הזמן, המקום והאופי של הכאב, וכן אל [[פיתול החגורה הקדמי]] וה[[אינסולה (מוח)|אינסולה]], שם מעובד ההיבט הרגשי של הכאב. זהו הנתיב העולה של חישת כאב.
-*אחת הדרכים למדידת כאב היא שימוש בסולמות כאב ויזואלים (דוגמת VAS{{הערה|[http://www.neurosurgical.com/neuro_medical_info/chronic_pain.htm Pain Management], באתר NeuroSurgical.com}}), מילוליים או מיספריים הבנויים מסולם מדורג עליו איורים או מספרים המייצגים את עוצמת הכאב או תיאורים מילוליים הקשורים לכאב.{{הערה|Katherine R. Jones, RN, PhD, FAAN; Carol P. Vojir, PhD; Evelyn Hutt, MD; Regina Fink, RN, PhD, FAAN,{{כ}} [http://www.rehab.research.va.gov/jour/07/44/2/jones.html Determining mild, moderate, and severe pain equivalency across pain-intensity tools in nursing home residents], באתר JRRD,{{כ}} 5 ביוני 2007 (לקוח מכרך 44 גיליון 2, 2007, עמודים 305–314)}}{{הערה|[http://www.letstalkpain.com/real_story/assessing.html Assessing Pain], באתר Let's Talk PAIN}}
+===ריגוש===
-*[[סולם הכאב של מקגיל]] מאפשר למדוד כאב על מרכיביו התחושתיים, הרגשיים והקוגניטיביים. המטופלים נדרשים לבחור מתוך רשימה את המילים המתאימות ביותר לתיאור תחושת הכאב שלהם. נמצא שהדרך שבה מתוארים סוגי כאב שונים שונה במידה משמעותית.
+ברקמה [[דלקת|מודלקת]] יורד סף הגירוי של חישת הכאב, כך שגירוי קל יותר משרה אף הוא תדירות הולכת כאב גבוהה ועצמה גבוהה יותר של כאב. תהליך זה מתווך על ידי חומרים המופרשים בזמן דלקת, כגון: ברדיקינין, [[גורם הגדילה העצבי]] וכן מספר [[פרוסטגלנדין|פרוסטגלנדינים]] ו[[לויקוטריין|לויקוטריינים]].
+===דלקת מושרית קולטני כאב===
-נעשו גם נסיונות לכמת דיווחים ספונטניים על כאב כמו בכי או תנוחות גוף המעידות על קיומו.
+לקולטני הכאב תפקיד גם בעידוד התהליך הדלקתי. בעת הפעלתם הם מפרישים חומרים, כמו ה[[נוירופפטיד]] [[חומר P (מוליך עצבי)|חומר P]], אשר גורם להרחבת כלי דם, שחרור תכולתם של [[תאי פיטום]], משיכה של [[תאי דם לבנים]] ועידוד הפרשה של מתווכי דלקת.
+===הקרנת כאב===
-*שיטת פרדיי למדידת עוצמת כאב כרוני - צילום וידאו של שעות ארוכות של מי שמתלונן על כאב כרוני כשהוא עסוק בעבודה הדורשת ריכוז, חלוקת ההקלטה לרווחי זמן זהים וספירת תנועות ספונטניות המדווחות על כאב בכל רווח זמן לשם השוואת רווחי הזמן.
+כאב קורן, או כאב מושלך, נובע מקבלת קלט עצבי בתאי העצב בחוט השדרה ממספר סיבים מוליכי כאב ופירושה במוח ככאב הנובע ממקום סמוך. כך, תא העצב המקבל עצבוב ממרכז ה[[סרעפת]], מקבל גם עצבוב מן הכתף והצוואר, ולכן דלקת או נזק לרקמה באזור מרכז הסרעפת, או בחלקו התחתון של ה[[לב האדם|לב]] הסמוך לה, מפורשת במוח ככאבים בכתפיים ובצוואר.
+===ויסות כאב===
-שלא לצורך טיפולי, אלא לצורך מחקרי בלבד, הכאב נמדד גם בעזרת גירויים פיזיים מכומתים. כך למשל ניתן למדוד בעזרת [[מד כוח]] צביטה בלחץ המקסימלי שיכול לשאת נבדק או בעזרת [[תרמומטר]] את הטמפרטורה המקסימלית הנסבלת.
+אחד המודלים המחקריים לוויסות של עצמת כאב מתאר מערכת של "שערים" בעמוד השדרה, שבאמצעותה יכול הגוף עצמו לעצור את העברת הכאב הלאה. קלט מ[[קליפת המוח]] המצחית ומה[[היפותלמוס]] מפעיל תאים ב[[המוח האמצעי|מוח האמצעי]] ששולטים, דרך תאים ב[[המוח המוארך|מוח המוארך]] על הולכת הכאב בחוט השדרה. זהו המסלול היורד בהולכת כאב. כך, רק כאב מסוג מסוים יוכל להגיע אזור ה[[תלמוס]], ומשם להמשיך אל קליפת המוח, שם הכאב יופיע בתודעה. עוד לפי מודל זה, הסיבים התחושתיים המהירים, המעבירים תחושות של מגע, הם בעלי השפעה מעכבת על הכאב. יש בכך כדי להסביר מדוע שפשוף [[אצבע]] או ליקוקה מהווים תגובה [[אינסטינקט]]יבית לדקירה.
+==דירוג עצמת כאב==
-==העברת הכאב בגוף==
+נכון לשנת 2010 אין דרך אובייקטיבית למדוד את עוצמת תשדורת הכאב אל המוח, על כן צוות רפואי מסתמך על דיווחים כמותיים של המטופל בעזרת שיטות ש[[תוקף|תקפותן]] נחקרה ונמצאה גבוהה. שיטות אלה לרוב משתמשות בהצגה של מספר אפשרויות לתאור כאב כשהן מדורגות בסולם מדידה. התאורים יכולים להיות מספריים, מילוליים, חזותיים או משולבים.
-הדרך שבה כאב נקלט ומועבר במערכת העצבים אינה נהירה דיה, אם כי הושגו התקדמויות משמעותיות במחקר בנושא. אחד הממצאים החשובים הוא שהמערכת האחראית להעברת כאב חד ומיידי שונה מהמערכת העצבית המופקדת על הכאב המתמשך והקהה יותר. כאב "חד" מועבר על ידי [[אקסון (סיב עצבי)|סיבים עצביים]] "מהירים" המצופים [[מיאלין]] ([[:en:Aδ fiber|Aδ fiber]]) ואילו כאב עמום ומתמשך מועבר על ידי סיבים "איטיים" שאינם מצופים מיאלין ([[:en:C fiber|C fiber]]). זהו המקרה היחיד המוכר בבני אדם של סיבים עצביים תחושתיים (סנסוריים) שאינם מצופים במיאלין. בהתאמה, [[מהירות]] הולכת [[דחף עצבי|דחפים עצביים]] בסיבים בעלי המיאלין היא כ-20 מטרים בשנייה ואילו בסיבים החשופים היא נמוכה מ-2 מטרים לשנייה.
+* אחת הדרכים למדידת כאב היא שימוש בסולמות כאב חזותיים (דוגמת VAS{{הערה|[http://www.neurosurgical.com/neuro_medical_info/chronic_pain.htm Pain Management], באתר NeuroSurgical.com}}), מילוליים או מספריים, אשר בנויים מסולם מדורג שעליו איורים או מספרים המייצגים את עוצמת הכאב או תיאורים מילוליים הקשורים לכאב.{{הערה|Katherine R. Jones, RN, PhD, FAAN; Carol P. Vojir, PhD; Evelyn Hutt, MD; Regina Fink, RN, PhD, FAAN,{{כ}} [http://www.rehab.research.va.gov/jour/07/44/2/jones.html Determining mild, moderate, and severe pain equivalency across pain-intensity tools in nursing home residents], באתר JRRD,{{כ}} 5 ביוני 2007 (לקוח מכרך 44 גיליון 2, 2007, עמודים 305–314)}}{{הערה|[http://www.letstalkpain.com/real_story/assessing.html Assessing Pain], באתר Let's Talk PAIN}}
-סיבי ה-Aδ ו-C המעבירים תשדורת עצבית בעקבות גירוי מזיק (מכאיב) נקראים נוססיספטורים (nociceptors), משום שבלטינית nocre משמעו להזיק וסיבים אלו "מדווחים על נזק פוטנציאלי לרקמה". את המונח נוסיספטורים טבע החוקר סר צ'ארלס שרינגטון וממנו בא המונח נוסיספציה- תהליך הגילוי והעברת התישדורת על ידי מערכת העצבים על גירוי מזיק.
-תחושת הכאב נוצרת בין היתר כאשר [[תא עצב|תאי עצב]] קולטים מולקולות שפולטות רקמות פגועות, כגון [[היסטמין]] [[אשלגן]] ו[[פרוסטגלנדין]].
+*[[סולם הכאב של מקגיל]] מאפשר למדוד כאב על מרכיביו התחושתיים, הרגשיים והקוגניטיביים. המטופלים נדרשים לבחור מתוך רשימה את המילים המתאימות ביותר לתיאור תחושת הכאב שלהם. נמצא שהדרך שבה מתוארים סוגי כאב שונים שונה במידה משמעותית.
-העברתו קשורה ל[[מוליך עצבי]] [[נוירופפטיד]]י בשם [[חומר P (מוליך עצבי)|חומר P]] המופרש באזור [[עמוד השדרה]]. בשל חשיבותו של עמוד השדרה ביצירת הכאב, מעדיפים להזריק [[שיכוך כאב|משככי כאבים]] לאזור זה, וכך נמנעים מתופעות הלוואי הקשורות להתפשטותם של המשככים לזרם ה[[דם]]. אחד המודלים המחקריים מתאר מערכת של "שערים" בעמוד השדרה שבאמצעותה יכול הגוף עצמו לעצור את העברת הכאב הלאה. נוצרת אינטראקציה בין עמוד השדרה ל[[גזע המוח]] ול[[המוח הקטן|מוח הקטן]] שרק לאחריה יוכל הכאב, אם הוא מוחשי, להגיע אל אזור ה[[תלמוס]], ומשם להמשיך אל [[קליפת המוח]], והכאב יופיע בתודעה.
+נעשו גם נסיונות לכמת דיווחים ספונטניים על כאב כמו בכי או תנוחות גוף המעידות על קיומו.
-לפי מודל זה, הסיבים הסנסוריים המהירים, המעבירים תחושות של מגע, הם בעלי השפעה מעכבת על הכאב. יש בכך כדי להסביר מדוע שפשוף [[אצבע]] או ליקוקה מהווים תגובה שב[[אינסטינקט]] לדקירה.
+*שיטת פרדיי למדידת עוצמת כאב כרוני - צילום וידאו של שעות ארוכות של מי שמתלונן על כאב כרוני כשהוא עסוק בעבודה הדורשת ריכוז, חלוקת ההקלטה לרווחי זמן זהים וספירת תנועות ספונטניות המדווחות על כאב בכל רווח זמן לשם השוואת רווחי הזמן.
+שלא לצורך טיפולי, אלא לצורך מחקרי בלבד, הכאב נמדד גם בעזרת גירויים פיזיים מכומתים. כך למשל ניתן למדוד בעזרת [[מד כוח]] צביטה בלחץ המקסימלי שיכול לשאת נבדק או בעזרת [[תרמומטר]] את הטמפרטורה המקסימלית הנסבלת.
 ==שיכוך כאב==
@@ שורה 44: / שורה 53: @@
 עוד תופעה הקשורה בחומרים האופיים היא יעילותן המפתיעה של תרופות אינבו ([[אפקט פלסבו|פלסבו]]) בהפחתת כאב. נראה שהן מעודדות הפרשת חומרים אלו בגוף.
+בשל חשיבותו של עמוד השדרה ביצירת הכאב, מעדיפים להזריק [[שיכוך כאב|משככי כאבים]] לאזור זה, וכך נמנעים מתופעות הלוואי הקשורות להתפשטותם של המשככים לזרם ה[[דם]].
 ==ראו גם==
 * [[תאוריית שליטת השער בכאב]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: כאב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כאב