סעדיה עדני

תבנית:שכתוב רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15. פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה לרמב"ם, פילוסוף ורופא.

הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. ככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ 1420. באמצע המאה ה-15 עלה לארץ ישראל וחי בצפת, שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי בסוריה וישב בדמשק ובחאלב. בכ"ט באלול ה'רמ"ה 1485 סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו בגליל העליון.

היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. קיימות דעות כי חיבר גם את הפירוש על התורה בשם "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי". קרוב לוודאי שממנו הגיעו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף".

בתימן

עדני נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. ככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ 1420. לא ידוע במדויק היכן נולד וחי, אך סביר להניח שבעיר עדן, מפני שבאחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי, ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין הוכחה שנולד בעיר זו, וייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" בכך שמוצא משפחתו בעדן.

סופר ומעתיק ספרים

הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".

ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".

שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה

כשהגיע לדמשק, היה המקום מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בישראל. הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג. ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, לפי דברים שכתב בחיבוריו.

שהותו בצפת

כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד ולפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת, היה היישוב במקום עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים. הרב עדני הגיע לצפת בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. את חיבורו על ספר זמנים סיים בצפת.

רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486), כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים מאת משה בן יהושע נרבוני.

חיבוריו

במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים בנושאים רבים ושונים.

1. פירוש ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.
2. נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש על פרשיות התורה וההפטרות (בראשית). שמו המלא "נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין". הרב עדני חיבר את הספר בשנת ה'רמ"ב.רובו כתוב בערבית, לעתים מוסיף משפטים בעברית.
3. מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית.
4. גידולין, לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כתב יד שהועתק בדמשק ונסתיים בכ"ח בניסן א'תשע"ט לשטרות, שהיא שנת ה'רכ"ח לפי הספירה היהודית המקובלת. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
5. הרב עדני כתב גם שירים. שניים משיריו נשתמרו בהעתקת כתב היד שבו השתמר גם חלק מלוח עיבור הזמנים של עדני. האחד, שיר פילוסופי בערבית שמתחיל כך: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בעברית המתחיל כך: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'.

רשימה של חיבוריו שכתב בעצמו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין':

1. אלתשויק לאלגאפלין ("מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם"), עוסק בביאור למילות הגיון הדקדוק והתכונה.
2. חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
3. ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
4. אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
5. מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
6. גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
7. לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בענייני רפואה).
8. צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בענייני רפואה).
9. דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
10. צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
11. נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].
12. אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
13. פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].
14. פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].
15. נור עלאקול [=אור השכלים].
16. חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].
17. פרקים.
18. פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].
19. ספר השאלות.
20. עיבור סאיר [=עיבור שוטף].
21. גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].
22. אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.
23. בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
24. אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
25. כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].

רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.

בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך הלכות תפלה וברכת כהנים מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב פנחס קורח, בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר הלכות קריית שמע וברכות שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים.

תקופת חייו של הרב סעדיה עדני על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
• פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
• רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
• משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
• י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260.