תל יזרעאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:41, 15 בינואר 2018

תל יזרעאל

(למפת עמק בית שאן רגילה)

תל יזרעאל

המראה מהתל לכיוון כפר יחזקאל. קבוצת האקליפטוסים בעמק מסמנת את מיקומו של מעיין עין יזרעאל

תל יזרעאל הוא תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהתל תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל^[1]

יזרעאל במקורות

יזרעאל אינה מוזכרת במקורות אכדיים ומצרים קדומים^[2].

האזכור הראשון של העיר במקרא מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והיא נכללה בתחומו של שבט יששכר:

"לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."

— יהושע, י"ט, י"ז–י"ט

עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי שאול בחר בעין יזרעאל אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה בפלשתים:

"וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"

— שמואל א', כ"ט, א'

המקום נזכר גם במעשה המלכת איש בושת בן שאול על ידי אבנר בן נר:

"וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"

— שמואל ב', ב', ט'

מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. חשיבותה הכלכלית של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה, וכתוצאה מכך נקרא העמק כולו על שמה. בתקופת שושלת אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, שכן בתל בית החורף של המלך אחאב, בזמן שבירת הממלכה הייתה בשומרון. בספר מלכים מצוין כי בעיר שכן ארמונו של אחאב, ובה התרחש המעשה בנבות על השלכותיו (מותה של איזבל וקיצה של שושלת אחאב):

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"

— מלכים א', כ"א, א'

עוד נזכר כי המלך יורם בא לעיר כדי להירפא, וייתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:

"וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"

— מלכים ב', ח', י"ט

העיר חרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בתקופה ההלניסטית.

לאחר התקופה הישראלית

אוסביוס מקיסריה שחי במאה ה-4 כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין בית שאן ולגיו (באזור מגידו). הנוסע מבורדו עבר במקום בשנת 333 וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצאו בדרך אבני מיל אחדות. בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. אשתורי הפרחי אזכר את התל בראשית המאה ה-14, ובמאה ה-17 סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת 1876, אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית השייח' ושימש גם אכסנית דרכים.

בעת החדשה

ב-1830 יישב אברהים פחה משפחות פלחים מצרים בכפר זירעין שעל התל. כפר זה שלט במלחמת העצמאות על הדרכים באזור. ניסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין צבא ההצלה. רק בניסיון השני, ב-29 במאי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני. על התל אנדרטה המנציחה את זכרם של חללי הפלמ"ח. ממערב לתל קמה בסוף 1948 התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה בזירעין, וזו הייתה לקיבוץ יזרעאל.

חפירות ארכאולוגיות

בתל נמצאו חרסים מתקופת הברזל ועד התקופה הערבית^[2] ולא נמצאו בה חרסים מלפני תקופת הברזל המזוהה עם ההתנחלות הישראלית.

האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת מוזיאון לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ושער העיר הדרומי של מתחם מבוצר מהמאה ה-9 לפנה"ס, שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו באתר מערות קבורה מהתקופה הרומית וכנסייה מהתקופה הביזנטית והצלבנית. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר במשנה ובתלמוד.

ראו גם

נבות היזרעאלי

לקריאה נוספת

דוד אוסישקין, "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", קדמוניות מ"ג, 2010, עמ' 11-2
דוד אוסישקין, "המיתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל", ארץ ישראל כ"ה, תשנ"ו 1996, עמ' 1-14
אבנים גדולות מן השמיים, דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998,עמ' 44.
המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
ספר מלכים א', פרק כ"א
צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל יזרעאל בוויקישיתוף

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

תל יזרעאל, באתר בית יגאל אלון
מסלול טיול מפורט מתל יזרעאל לעין יזרעאל
אדר' לילך סטרול, תל יזרעאל: פרוגרמה לשימור ולפיתוח, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2009

הערות שוליים

^ תל יזרעאל, באתר המועצה האזורית גלבוע
^ ¹ ² אנציקלופידה מקראית, כרך ג', עמ' 627-628, ערך "יזרעאל"

[1] תל יזרעאל, באתר המועצה האזורית גלבוע

[מקראית-2] ¹ ² אנציקלופידה מקראית, כרך ג', עמ' 627-628, ערך "יזרעאל"

[1]

[2]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:TelIzrael011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המגדל הצפון-מזרחי]]
 [[קובץ:TelIzrael 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הפלמ"ח על התל]]
-'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.hagilboa.org.il/147755/תל-יזרעאל תל יזרעאל] באתר המועצה האזורית גלבוע}}
+'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהתל תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]{{הערה|[http://www.hagilboa.org.il/147755/תל-יזרעאל תל יזרעאל], באתר המועצה האזורית גלבוע}}
+==יזרעאל במקורות==
+יזרעאל אינה מוזכרת במקורות אכדיים ומצרים קדומים{{הערה|שם=מקראית|אנציקלופידה מקראית, כרך ג', עמ' 627-628, ערך "יזרעאל"}}.
-==התקופה הישראלית==
 האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:
 {{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}
@@ שורה 21: / שורה 23: @@
 העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].
-==לאחר התקופה הישראלית==
+===לאחר התקופה הישראלית===
 [[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ו[[לגיו]] (באזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.
@@ שורה 28: / שורה 30: @@
 ==חפירות ארכאולוגיות==
+בתל נמצאו חרסים מתקופת הברזל ועד התקופה הערבית{{הערה|שם=מקראית}} ולא נמצאו בה חרסים מלפני תקופת הברזל המזוהה עם ההתנחלות הישראלית.
 האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת [[מוזיאון]] לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת תל אביב]], נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ו[[שער העיר]] הדרומי של מתחם [[ביצורים|מבוצר]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי [[עמרי|בית עמרי]]. כמו כן התגלו באתר [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ו[[כנסייה]] מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מ[[המאה ה-3 לפנה"ס]], כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]].