שכול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 24761299 מ־10:52, 22 בינואר 2019 מאת KotzBot
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''שְׁכוֹל''' הוא מצב של [[אבל]] בו נמצא מי שיַלדוֹ [[מוות|מת]]. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן [[משפחה]]
'''שְׁכוֹל''' הוא מצב של [[אבל]] בו נמצא מי שיַלדוֹ [[מוות|מת]]. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן [[משפחה]]
או [[חבר]]. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה ה[[רגש]]ית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, [[הכרה|קוגניטיביים]], [[חברתי]]ים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. [[הורות|הורים]] שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.
או [[חבר]], מכיוון שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורים לבנם, ומוות בטרם עת הוא בלתי טבעי. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה ה[[רגש]]ית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, [[הכרה|קוגניטיביים]], [[חברתי]]ים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. [[הורות|הורים]] שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.


==התמודדות עם השכול==
==התמודדות עם השכול==

גרסה מ־01:22, 14 ביוני 2019

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר, מכיוון שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורים לבנם, ומוות בטרם עת הוא בלתי טבעי. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

התמודדות עם השכול

כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.

הנצחה

פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. לעיתים בפעולות אלו נרתמים הצער והתסכול כמנוע לטובת פעולות שמקדמות את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות כמו בתי כנסת וישיבות. ישנם הבוחרים בפעילות לא שגרתיות כמו הקמת מפעל הנצחה לטובת פעילות מסוימת התורמת לחברה.

ימי זיכרון

המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים:

קריסה תחת השכול

לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, הזעם, התסכול והעצב ורגשות קשים נוספים חוברים וגורמים לקריסה של האדם תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה או פיגוע המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם מיצה את חייו. במקרים שכאלו ישנה נטייה ידועה לאנשים השכולים להסתגר בתוך חייהם ולהגיע למצב דיכאוני, שקשה לצאת ממנו והדורש טיפול תרופתי כדי לחזור לשגרת חיים תקינה.

הזדקנות בצל השכול

במחקר שפורסם על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2018, נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. תחושת דיכאון ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך, נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות בדידות ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.