יעקב סיקא אהרוני

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יעקב סיקא אהרוני

לידה	21 בפברואר 1921 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	21 בנובמבר 2022 (בגיל 101) רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	ארגון צבאי לאומי צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1938
תפקידים בשירות
ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל, איש הדרכה בתותחנים
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול, פעולת האצ"ל בעיראק (1941), הסזון, מלחמת העצמאות
עיטורים
אות הלוחם בנאצים
תפקידים אזרחיים
סופר, משורר, פובליציסט

יעקב סיקא אהרוני (נולד ב-21 בפברואר 1921, מאה שערים, ירושלים) הוא לוחם אצ"ל לשעבר, פובליציסט, מחנך וסופר. מתוקעי השופר בכותל המערבי בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל.

ביוגרפיה

אהרוני הוא בנו של המקובל רבי יצחק אהרוני. בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף בפעולת האצ"ל בעיראק בה נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בפעולה זו השתתפו גם יעקב מרידור, ויעקב טרזי. בתקופת הסזון נחטף, עוּנה ונחקר על ידי ההגנה והוסגר לבריטים שהגלו אותו לסודאן ולקניה.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת כאיש הדרכה בתותחנים.

אהרוני הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות ותנ"ך. הוא עסק בחינוך ושימש כמורה, מחנך ומנהל בתי ספר, ויצא לשליחויות חינוכיות מטעם המדינה במדינות העולם. היה בשליחות בפרס ערב עלית ח'ומייני לשלטון. שימש שנים רבות כחבר מועצת עיריית רמת גן, והוא יקיר העיר רמת גן.

כתב דברי פרוזה, סיפורת, שירים, מאמרים ודברי הגות בבמות שונות, ביניהן מעריב, ידיעות אחרונות, הצופה, ברקאי, מהות, נתיב והאומה.

סיקא אהרוני היה מבין התוקעים בשופר בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, בהיותו נער צעיר סיקא היה מבין תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.

חיים אישיים

אהרוני התחתן עם לוחמת האצ"ל ילידת ירושלים רחל אבישר. לזוג חמישה ילדים, בהם הסופרת מיכל אהרוני רגב, היזמית החברתית ד"ר שלומית ליר והמשפטנית ד"ר שרונה אהרוני גולדנברג.

ספריו

יעקב-סיקא אהרוני במרכז בטקס פתיחת מוזיאון "פלוגת הכותל" ברובע היהודי בירושלים. מימין ראובן ריבלין, משמאל: מנכ"ל בית"ר העולמית נריה מאיר

ספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות התלמוד וההלכה. אחדים מספרי הפרוזה מומלצים על ידי משרד החינוך לתוכנית הלימודים בסיפרות.

ספרי פרוזה

• ממעגלי החיים, תיאורי מחזורי החיים בארץ ישראל והמזרח התיכון מתקופת הטורקים ועד ימינו אלו בעין בוחנת בניחוח ירושלמי ובשפה מתובלת בביטויים צבעוניים בטורקית, בלדינו, ביידיש, בערבית ובפרסית (1993, 1994).
• פותחת הגורלות ירוקת העין, עשרים ושלושה סיפורים על הווי חייהם והרפתקאותיהם של יהודי העולם בשכונות ירושלים ובצפת, באספהאן, בהאג, בסלוניקי, בליטא, בתימן, בחלב, בדלהי, בלשון חכמי ירושלים (1997).
• שבע נוצותיו של המלאך גבריאל, אסופת סיפורים מרתקת של מפגש בין מזרח ומערב, ברגעים קטנים וגדולים, ובשפה צבעונית ופיוטית (2005).
• מנפלאות הספינה אלבטרוס, הוצאת חלונות (2015), 203 עמודים.

ספרי עיון

• בעקבות המופתי עם דוד רזיאל - על המבצע בעיראק לדיכוי המרד הערבי בהשראה הנאצית שהביא להצלת יהודי עיראק. (2000)
• עלה מות בחלונינו – והומת, קולאז' ספרותי בשירה ובסיפורת העוסק בשואה ובתקומה מזווית מזרחית. (2006)

ספרים לבני הנעורים

• רוני חכמוני, 1993
• סלים ועבדאלה, ספור מעשה בנער יהודי ונער ערבי, 1999
• עלילות סולימאן, 1999
• חגיגת שיר ומזמור לחג ולמועד, 1999

מרובעים

• מרובעים של סיקא - צּפן ותכלית החיים, אמרי-בינה, פתגמים משלים, 2009

על יצירותיו

...עדיין היא מצלצל באוזני ומנקרת בה טיפין-טיפין. יש והיא נעלמת לזמנה. אך אינה משתכחת כל חיי. ומה היא שנעלמה לזמנה ואינה משתכחת? - סטירה, סטירה אחת שסטר לי על לחיי כבוד אבא מרי, בימי נערותי. (מתוך "הסטירה").

ספרי הפרוזה של סיקא אהרוני זכו לתשבחות מצד המבקרים, בעיקר על השפה הייחודית שלהם: כך למשל כתב פרופסור הלל וייס על שבע נוצותיו של המלאך גבריאל: "מתיקות עממית בעין בוחנת ומפוקחת הגואלת אוצרות גנוזים ומביאה אותה כסופר מטיב טעם אל תודעת זמננו הפגום".^{[דרוש מקור]} באופן דומה כתב ד"ר אביב עקרוני: "נפעמתי מן העושר התוכני והלשוני של סיקא. ספק אם מצוי כיום בארץ סופר כמוהו שהצליח להציג בפני קוראיו גלריה כה רחבה של דמויות, מקומות, טעמים וריחות, נופים ומחוזות עלומים."^{[דרוש מקור]} ואילו חיים באר ראה ב"שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" "יד ליהודים צנועים, חכמים ונאמנים."^{[דרוש מקור]}

ספרו של סיקא אהרוני, עלה מות בחלונינו – והומת, עורר תגובות שהתייחסו בחלקן לחשיפת השואה בהקשר המזרחי שלה. כך כתב על הספר הרצל חקק במאמר בהאומה: "חשיפת פרקים מן ההיסטוריה הקושרים את מוראות השואה ליהודי המזרח, היא דרך להשלים את הידוע לנו על התקופה. יעקב סיקא אהרוני אכן נרתם למשימה זו, בספרו.... מי שקורא את שלל המידע, הפרטים ההיסטוריים, ומתרשם מן החוויה הלירית המובעת בשיריו יודע... כל גזירה של חלק מן הרצף (בין אם זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי) פוגעת באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות...."^{[דרוש מקור]} ואילו פרופסור נורית גוברין מצאה ש"חשוב מאוד שקול מיוחד זה נשמע ומצטרף למקהלת הקולות המגוונות היהודית והישראלית מכל הגלויות".^{[דרוש מקור]}

פרסים ואותות הוקרה

• 1986 אות הוקרה מטעם ראשוני אצ"ל
• 1997 אות הוקרה על תקיעת שופר בכותל בימי הבריטים
• 2000 אות הלוחם בנאצים, משרד הביטחון
• 2000 יקיר העיר רמת גן
• 2001 פרס השתתפות בהוצאת הספר "שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" - קרן עמוס
• 2002 אות ההוקרה על-שם מנחם בגין - מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים
• 2002 אות אסיר ציון, משרד הביטחון
• 2004 אות הוקרה מטעם מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים), משרד הפנים
• 2005 פרס השתתפות בהוצאת הספר "עלה מות בחלונינו – והומת" - קרן עמוס
• 2011 זוכה אות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל
• 2018 פרס מוסקוביץ לציונות ואות הוקרה ללוחם תש"ח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב סיקא אהרוני בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של יעקב סיקא אהרוני, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• הספרים של יעקב סיקא אהרוני, באתר "סימניה"
• יעקב סיקא אהרוני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• עמיחי אתאלי, לאחר 60 שנה: תוקעי השופר חזרו לכותל, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2010
• אריאל בולשטיין, שופר בכותל, בשירות האצ"ל, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
• סרטון שחזור התקיעה בכותל (באנגלית)
• התקיעה שניצחה את הבריטים