לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ספר התניא"

הוסרו 98 בתים ,  לפני שנה
(אראטה)
'''ספר התניא''' שנקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''' על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של [[תנועת החסידות]] בכלל. הודפס בשנת [[ה'תקנ"ז]] ([[1796]]) ב[[סלאוויטא]], בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".
 
התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבוראאלוהי ישראל, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.
 
בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']], נכדו של [[הבעש"ט]].
 
הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדליםהבדלים בין טיפוסים שוניםאפשריים של היהודייהודים - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכיהדרכים לעבודת עבודתאלוהי השםישראל עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).
 
== חשיבות הספר בחסידות חב"ד ==
הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, '''לקוטי אמרים''', המתייחד בזהבחיתירה שהוא חותר לפתור אתלפתרון בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ולעומת "נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שיששבהם בהםיש מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.
 
לפי מסורת חב"ד, אמר הרב [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"{{הערה|שיחת הרבי מחב"ד, כ"ד בטבת תשל"ט}}. רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"{{הערה|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא}}.
 
== מבנה הספר ==
נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים [[משולם זושא מאניפולי|משולם זוסיל מאניפולי]], ו[[יהודה לייב הכהן]] שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.
 
=== חלק ראשון: לקוטי אמרים ===
המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ה[[התבוננות]]. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.
 
הספר מציג את כוחם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת השםאלוהי ישראל.
 
בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות ב[[מחשבת ישראל]] כמו [[גאולה]], שמחה, [[אהבת ישראל]], לימוד זכות על כל אדם ועוד.
החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת [[הבעל שם טוב]] כי [[אחדות ה']] פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות וב[[קבלה]] דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".
 
בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה{{הערה|לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה '''נכתב''' אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן '''להדפיסו''' כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.}}. זאת משום{{הערה|לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.}} שכדי להגיע לאהבת ה'האל ויראת ה'ויראתו, תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.
 
אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים{{הערה|אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו השערות: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.}}, והדפיס את הספר כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני{{הערה|למרות השינוי, ההפניות בחלק השני המתייחסות לחלק הראשון נשארו בסגנון "כמו שיתבאר".}}.
פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת '[[ניו יורק]] [[תשי"ד]]' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת '[[וילנה]] [[ה'תרצ"ז]] (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת [[אראטה|תיקונים]], מפתחות, הערות ורשימה [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפית]]. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלהגדלה תפוצת התניא באופן חסר תקדים, בעקבות הוראת הרבי מחב"ד לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת [[דפוס]] ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן [[מלחמת יום כיפור]]), בלבנון (בזמן [[מלחמת שלום הגליל]]), ב[[איראן]] וב[[אנטארקטיקה]]{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2434947 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא], אתר חב"ד אורג.}}.
 
המהדורות המודפסות מטעם הוצאת [[קה"ת]] ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. באוגוסט [[2019]] הודפסה המהדורה ה-7,300{{הערה|בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/Pages/tanya.aspx ראו כאן]}}.
משתמש אלמוני