רונן בר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בזירה הבטחונית: הסרת טענה שאינה מגובה במאמרים שבסימוכין
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שחזור. בוודאי שזה מגובה במקורות. גרסה יציבה.
שורה 50: שורה 50:
בתקופת כהונתו התמודד השב"כ עם מספר פיגועים בין מרץ למאי 2022: [[הפיגוע המשולב בבאר שבע]], [[פיגוע הירי בחדרה (2022)|פיגוע הירי בחדרה]], [[פיגוע הירי בבני ברק]], [[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2022)|פיגוע הירי בדיזנגוף]] ו[[הפיגוע באלעד]], והשתתף בפעילות מנע של ישראל שכללה את [[מבצע עלות השחר]] באוגוסט 2022, [[מבצע מגן וחץ]] במאי 2023 ו[[מבצע בית וגן]], ביולי 2023.
בתקופת כהונתו התמודד השב"כ עם מספר פיגועים בין מרץ למאי 2022: [[הפיגוע המשולב בבאר שבע]], [[פיגוע הירי בחדרה (2022)|פיגוע הירי בחדרה]], [[פיגוע הירי בבני ברק]], [[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2022)|פיגוע הירי בדיזנגוף]] ו[[הפיגוע באלעד]], והשתתף בפעילות מנע של ישראל שכללה את [[מבצע עלות השחר]] באוגוסט 2022, [[מבצע מגן וחץ]] במאי 2023 ו[[מבצע בית וגן]], ביולי 2023.
באפריל 2022 הסכים השב"כ, לאחר שנים רבות של התנגדות נחרצת, בלחץ הדרג מדיני בראשות ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] ושר הביטחון [[בני גנץ]], להכנסת אלפי פועלים מ[[רצועת עזה]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות|news/article/hjgdiyzv9|12 באפריל 2022}}}}. ההסכמה התבססה על שינוי בגישה של ישראל לעזה, ששמה דגש על עידוד הכלכלה בעזה, וגובשה בידי פיקוד הדרום, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך|news/politics/2022-08-02/ty-article/.highlight/00000182-5875-d7de-a3c7-7af560040000|2 באוגוסט 2022}}}}. עם זאת, בר הסכים עם עמדת קודמו, [[נדב ארגמן]], שהציע לחסל את [[יחיא סינוואר]] גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה|magazine/hashavua/article/14730522|19 באוקטובר 2023}}}}.
עמדתו של השב"כ בראשות בר הייתה ש[[חמאס]] מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|מחדל ההתרעה הכפול של אגף המודיעין ושב"כ|news/article/yokra13630203|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|"גורם בוועדת המשנה לענייני מודיעין, שחבריה מקבלים באופן קבוע סקירות מודיעיניות, אומר השבוע ש"מי שהוביל את הנושא של חמאס עזה היה אמ"ן, אבל קיבלנו תדרוכים גם מהמוסד ומהשב"כ, והייתה תמימות דעים. לאף אחד מהגופים האלה לא היו אינדיקציות למשהו משמעותי בסדר הגודל שנחשפנו אליו. כל הזמן נאמר שלחמאס אין אינטרס בעימות, מה שהתברר בדיעבד כמופרך"."{{ynet|רונן ברגמן, איתי אילנאי|תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר|news/article/yokra13636031|20 באוקטובר 2023}}}}. בהתאם, באפריל 2022 הסכים השב"כ, לאחר שנים רבות של התנגדות נחרצת, בלחץ הדרג מדיני בראשות ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] ושר הביטחון [[בני גנץ]], להכנסת אלפי פועלים מ[[רצועת עזה]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות|news/article/hjgdiyzv9|12 באפריל 2022}}}}. ההסכמה התבססה על שינוי בגישה של ישראל לעזה, ששמה דגש על עידוד הכלכלה בעזה, וגובשה בידי פיקוד הדרום, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך|news/politics/2022-08-02/ty-article/.highlight/00000182-5875-d7de-a3c7-7af560040000|2 באוגוסט 2022}}}}. עם זאת, בר הסכים עם עמדת קודמו, [[נדב ארגמן]], שהציע לחסל את [[יחיא סינוואר]] גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה|magazine/hashavua/article/14730522|19 באוקטובר 2023}}}}.


ב[[מבצע מגן וחץ]], לאחר השלב הראשון של המבצע, תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מלתקוף בעזה פרט לסיכול ירי רקטות{{הערה|{{החדשות 13|אור הלר|ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע"|item/news/politics/security/shield-and-arrow-903521447|12 במאי 2023}}}}. נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה"{{הערה|שם=וולברג26|{{חדשות 13|מוריה אסרף וולברג|הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה"|item/news/politics/security/hli35-903772829/|26 באוקטובר 2023}}}}.
ב[[מבצע מגן וחץ]], לאחר השלב הראשון של המבצע, תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מלתקוף בעזה פרט לסיכול ירי רקטות{{הערה|{{החדשות 13|אור הלר|ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע"|item/news/politics/security/shield-and-arrow-903521447|12 במאי 2023}}}}. נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה"{{הערה|שם=וולברג26|{{חדשות 13|מוריה אסרף וולברג|הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה"|item/news/politics/security/hli35-903772829/|26 באוקטובר 2023}}}}.

גרסה מ־01:27, 16 בנובמבר 2023

רונן בר
לידה 1965 (בן 59 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
ראש השב"כ ה־14
13 באוקטובר 2021 – מכהן
(שנתיים ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט, יאיר לפיד, בנימין נתניהו
שירות בשב"כ
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות מ-1993
תפקידים בשירות
  • לוחם ביחידה המבצעית
  • ראש אגף המבצעים בשב"כ
  • ראש אגף המטה בשב"כ
  • סגן ראש השב"כ
  • ראש השב"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונן בר (נולד ב-1965) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ). החליף את קודמו בתפקיד נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]

ביוגרפיה

רונן בר נולד בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.[2] התגייס לצה"ל בשנת 1983, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[3] בין השאר, השתתף במבצע "עלם חמודות".[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1987,[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד", וב-1993 התגייס לשב"כ.[5]

בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[7][8] הוא דובר גם ערבית.[9][10]

חיים אישיים

בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[11] ו"בטר פלייס".[12] השניים מתגוררים בהוד השרון והורים לשלושה ילדים.

בשירות הביטחון הכללי

החל את שירותו בשב"כ כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[5] שימש מפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[4] ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים,[3] בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[4] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[13]

בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[14] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[5] בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה, האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי,[15] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[16][9]

ב-13 באוקטובר 2021 החל לכהן כראש השב"כ.[17]

כלקח מאירועי מבצע שומר החומות יזם בר הקמת אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל" שיטפל "בכלל האיומים הנובעים מאזרחי ישראל, כלומר למנוע פשיעה לאומנית או טרור, הן מצד ערבים והן מצד יהודים"[18].

בזירה הבטחונית

בתקופת כהונתו התמודד השב"כ עם מספר פיגועים בין מרץ למאי 2022: הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד, והשתתף בפעילות מנע של ישראל שכללה את מבצע עלות השחר באוגוסט 2022, מבצע מגן וחץ במאי 2023 ומבצע בית וגן, ביולי 2023.

עמדתו של השב"כ בראשות בר הייתה שחמאס מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות[19][20]. בהתאם, באפריל 2022 הסכים השב"כ, לאחר שנים רבות של התנגדות נחרצת, בלחץ הדרג מדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה[21]. ההסכמה התבססה על שינוי בגישה של ישראל לעזה, ששמה דגש על עידוד הכלכלה בעזה, וגובשה בידי פיקוד הדרום, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים[22]. עם זאת, בר הסכים עם עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהציע לחסל את יחיא סינוואר גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס[23].

במבצע מגן וחץ, לאחר השלב הראשון של המבצע, תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מלתקוף בעזה פרט לסיכול ירי רקטות[24]. נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה"[25].

בר העריך שהתגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים[26]. בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שפעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות או ענישה קולקטיביות.[27] בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר לא לעלות להר הבית בחג הסוכות[28].

בספטמבר 2023 אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט ש"סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."[25]

ב-30 באקטובר 2023 חילצה יחידה מבצעית של השב"כ (תוך מתן מעטפת מצד צה"ל) את טוראית אורי מגידיש, שנחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך מתקפת הפתע על ישראל כשלושה שבועות לפני כן[29][30].

בזירה הפנים ישראלית

בר התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה הגואה במגזר הערבי בישראל וטען ש״הכנסת השב״כ יכולה לעשות נזק. השמיכה שלנו קצרה, זה יבוא על חשבון סיכול טרור״[31].

על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה[32].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונן בר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גילי כהן, איתי בלומנטל ומיכאל שמש, הממשלה אישרה: רונן בר הוא ראש השב"כ הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2021
  2. ^ רונן בר, באתר רשת 13
  3. ^ 1 2 3 4 אנה רייבה ברסקי, ‏בוגר הרווארד וסיירת מטכ"ל: רונן בר מונה לראש השב"כ, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
  4. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד איתי אילנאי ואתי אברמוב, "אשתו קוראת לו קצין פולני": הכירו את ר', ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
  5. ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, כבר לא ר': אושר מינויו של רונן בר לראש השב"כ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
  6. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: רונן בר הוא ראש השב"כ החדש, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2021
  7. ^ מחזור 16, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
  8. ^ איתי בלומנטל, "מבוקש": שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו בתקשורת הפלסטינית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בספטמבר 2021
  9. ^ 1 2 יואב לימור, הסדר החדש של ראש השב"כ נדב ארגמן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2018
  10. ^ אריאל כהנא, הממשלה אישרה: רונן בר - ראש השב"כ הבא, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
  11. ^ יניב ביטון מגלם כוכבת רשת בקמפיין חדש של גולן טלקום, באתר Allmarketing, ‏25 ביולי 2019
  12. ^ דניאל שמיל, עזיבות נוספות בבטר פלייס: דפנה אגסי ודנה סומברג פורשות, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2012
  13. ^ ניסים לוי (עורך), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 10, מרץ 2010, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, עמ' 3
  14. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, בנט בחר לראש השב"כ הבא ב-ר', הסגן המכהן ויוצא סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
  15. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏ראש השב״כ החדש: רונן בר, באתר "IsraelDefense‏", 11 באוקטובר 2021
  16. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏חילופי משמרת בסגנות ראש השב"כ, באתר "IsraelDefense‏", 7 בינואר 2018
  17. ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט‏, רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית", באתר וואלה‏, 13 באוקטובר 2021
  18. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, שב"כ יאחד את האגפים לסיכול טרור בתחומי הקו הירוק, באתר הארץ, 29 במרץ 2022;
    השינוי הדרמטי בחטיבה היהודית בשב"כ, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2022
  19. ^ יוסי יהושוע, מחדל ההתרעה הכפול של אגף המודיעין ושב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  20. ^ "גורם בוועדת המשנה לענייני מודיעין, שחבריה מקבלים באופן קבוע סקירות מודיעיניות, אומר השבוע ש"מי שהוביל את הנושא של חמאס עזה היה אמ"ן, אבל קיבלנו תדרוכים גם מהמוסד ומהשב"כ, והייתה תמימות דעים. לאף אחד מהגופים האלה לא היו אינדיקציות למשהו משמעותי בסדר הגודל שנחשפנו אליו. כל הזמן נאמר שלחמאס אין אינטרס בעימות, מה שהתברר בדיעבד כמופרך"."רונן ברגמן, איתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  21. ^ יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
  22. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2022
  23. ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
  24. ^ אור הלר, ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע", באתר חדשות 13, 12 במאי 2023
  25. ^ 1 2 מוריה אסרף וולברג, הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה", באתר חדשות 13, 26 באוקטובר 2023
  26. ^ יוסי יהושע, ראש השב"כ הזהיר את נתניהו: טרור יהודי מלבה טרור פלסטיני, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
  27. ^ ספי עובדיה, אזהרת ראש השב"כ לבן גביר: "עלול לגרום להתלקחות רחבה", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2023
  28. ^ מוריה אסרף וולברג, ראש שב"כ לבן גביר: "הימנע מעלייה להר הבית, זה זמן לא טוב", באתר חדשות 13, 4 באוקטובר 2023
  29. ^ אור הלר, אלון בן דוד, סיון אלקלק, צבי יחזקאלי, בפעולה קרקעית: שב"כ חילץ חיילת שנחטפה ע"י חמאס בשבת השחורה, באתר חדשות 13, 30 באוקטובר 2023
  30. ^ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  31. ^ סולימאן מסוודה, גילי כהן ומשה שטיינמץ, ראש השב"כ: שילוב הארגון במאבק בפשיעה הערבית יבוא על חשבון סיכול טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2023
  32. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: שיחת האזהרה של ראש השב"כ עם יריב לוין, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2023