מכונת ההומואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"מכונת ההומואים" או "מכונת הפירות" (באנגלית: Fruit machine) הוא מונח למכשיר שפותח בקנדה ידי פרנק רוברט ווייק,[1] שהיה אמור להיות מסוגל לזהות גברים הומוסקסואליים (המכונים במילת הגנאי "Fruit"). המכשיר בדק את קוטר אישוני העיינים, זיעה ודופק לתגובה ארוטית כביכול, לאחר שהנבדקים צפו בפורנוגרפיה.

המכונה עבדה בקנדה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 במהלך מסע לחיסול כל הגברים הומואים משירות המדינה, המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה והצבא. כתוצאה מהמכשיר, מספר לא מבוטל של עובדים איבדו את מקום עבודתם. אף על פי שהמימון לפרויקט "מכונת הפירות" הופסק בסוף שנות ה-60, החקירות נמשכו, ו-RCMP אספה תיקים על למעלה מ-9,000 הומואים "חשודים".[2]

הכיסא שבו עליו עשו את הבדיקה דומה לכיסא שרופאי שיניים משתמשים בו. הייתה לו גלגלת עם מצלמה שהסתכלה לעבר האישונים, ומולה הונחה קופסה שחורה שהציגה תמונות שונות. התמונות הכילו גם תמונות גשמיות וגם תמונות מפורשות מינית של גברים ונשים. בעבר, נקבע כי האישונים יתרחבו ביחס לכמות העניין בתמונה לפי הטכניקה המכונה 'מבחן תגובת האישון'.[3]

תחילה הובילו אנשים להאמין שמטרת המכונה היא לדרג את לחץ הדם. לאחר שהידיעה על מטרתה האמיתית נפוצה בקרב הציבור, הייתה היענות יותר נמוכה של אנשים שהתנדבו למענה.

פרמטרי בדיקה לקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוק והמנגנון הפונקציונלי של המכונה היו מוטלים בספק. מבחן תגובת האישונים התבסס על הנחות פגומות אנושות:[4]

  • ההנחה שגירויים חזותיים יתנו תגובה לא רצונית הניתנת למדידה מדעית.
  • ההנחה שהומוסקסואלים והטרוסקסואלים יגיבו לגירויים אלו באופן שונה.
  • ההנחה שקיימים רק שני סוגים של נטייה מינית.

בעיה נוספת למכונה הייתה בעיה פיזיולוגית. החוקרים לא לקחו בחשבון את הגודל המשתנה של האישונים ואת המרחקים השונים בין העיניים.[3]

בעיות אחרות שהיו קיימות למכונה היו שתמונות העיניים של הנבדקים היו צריכות להילקח מזווית מסוימת, שכן המצלמה הייתה חוסמת את תצוגת הנבדקים לתמונות, אם הייתה מונחת ישירות מלפנים. כמו כן, כמות האור המגיעה מהתמונות השתנתה עם כל שקופית וגרמה לאישוני הנבדקים להתרחב באופן שלא היה קשור להתעניינותם באותה תמונה. לבסוף, גם הרחבת האישונים הייתה קשה מאוד למדידה, מאחר שלרוב, השינוי היה קטן ממילימטר אחד.[3]

הרעיון התבסס על מחקר שנערך על ידי פרופסור אמריקאי, שמדד את גודל אישוני הנבדקים בזמן שהם עברו במעברים של חנויות מכולת.[3]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מ-1998, The Fruit Machine, של בריאן דריידר (אנ'), הציג את המכונה כסיפור מקביל על הומופוביה עכשווית.[5]

ניסיון לא מוצלח עם המכונה בחקירתו של הדיפלומט הקנדי, ג'ון ווטקינס, הוצג בסרט הטלוויזיה מ-2002, Agent of Influence.[דרוש מקור]

ברומן מ-2005, Cold Matter Matter, של אלכס ברט, השתמש ב מכונה כמכשיר עלילתי.[דרוש מקור]

הסרט התיעודי של שרה פודי מ-2018, The Fruit Machine, תיאר את השפעות המכשיר על האנשים שנפגעו ממנו.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Carleton called on to apologize for gay 'testing'". Ottawa Sun. 8 באפריל 2016. 
  2. ^ Kinsman, Gary William; Buse, Dieter K.; Steedman, Mercedes (2000). "10". Whose National Security?: Canadian State Surveillance and the Creation of Enemies. Canada: Between the Lines. ISBN 1-896357-25-3. 
  3. ^ 1 2 3 4 The RCMP Security Service. (Doubleday Canada, 1980) ISBN 0-385-14682-5, chapters 10 and 11.
  4. ^ The Current, CBC Radio, 9 May 2005
  5. ^ "Opposite eras attract in gay history story". Vancouver Sun. 23 באוקטובר 1998. 
  6. ^ "The Fruit Machine: Why every Canadian should learn about this country's 'gay purge'". CBC Arts, May 30, 2018.