רדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניה, על פי פרסומים שונים ברחבי העולם, היא סדרת אירועים שהחלו בפברואר 2017 בה למעלה מ-100 גברים תושבי הרפובליקה הצ'צ'נית (מחוז בתחומי הפדרציה הרוסית), אשר הרשויות סברו כי הם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, רוכזו, עונו ונרצחו על ידי הרשויות בשל נטייתם המינית.[1] סנקציות אלה תוארו כחלק מטיהור פוליטי שיטתי באזור. רמזן קדירוב, מנהיגה המוסלמי של צ'צ'ניה, הקים שלושה מתקני מעצר במקומות סודיים על מנת לכלוא ולהשמיד את כל הגברים ההומוסקסואלים במדינתו.[2] מתקנים אלו כונו על ידי ארגוני זכויות אדם ועדי ראייה כ-"מחנות הריכוז".[3][4]

הפגנת "אימהות צ'צ'ניות מתאבלות על ילדיהן" בסנט פטרסבורג, רוסיה ב-1 במאי 2017 נגד רדיפת להט"בים על ידי הרשויות בצ'צ'ניה

הטענות פורסמו לראשונה ב-1 באפריל 2017 ב"נובאיה גאזטה"‏,[5] עיתון אופוזיציוני בשפה הרוסית, שדיווח כי למעלה מ-100 גברים נעצרו ועונו, ולפחות שלושה אנשים הרצחו באמצעות הוצאה להורג ללא משפט. העיתון, המצטט את מקורותיו בשירותים המיוחדים הצ'צ'נים, כינה את גל המעצרים כ-"סחף מניעתי".[6] העיתונאית שדיווחה על כך לראשונה ירדה למסתור,[7][8] בעקבות קריאות לפעולות תגמול נגד עיתונאים המדווחים על הרדיפות הללו.[9]

בעוד כי הרדיפות גונו באופן בינלאומי, הרשויות בצ'צ'ניה וברוסיה הכחישו כל ידע על המעצרים. רשת הלהט"ב הרוסית ("Russian LGBT Network") סייעה למאות אזרחי להט"ב צ'צ'נים להתפנות מהרפובליקה.[10][11] ממשלות שונות בהן משרד האוצר של ארצות הברית, האיחוד האירופי, בית הדין האירופי לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם הטילו סנקציות שונות נגד רוסיה וצ'צ'ניה כתוצאה מהרדיפות ואי טיפולה היעיל של הפדרציה הרוסית במניעתן.[12]

ב-11 בינואר 2019 דווח כי החל גל טיהור פוליטי נוסף של אנשי להט"ב ברפובליקה מדצמבר 2018 בעוד מספר גברים ונשים נעצרו.[13][14][15][16][17] ברשת הלהט"ב הרוסית דווח כי 40 בני אדם נעצרו ו-2 נרצחו כתוצאה מעינויים.[18]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – זכויות להט"ב בצ'צ'ניה

מזה זמן רב,[19][20] ארגוני זכויות אדם עוקבים בדאגה אחר מעמד זכויות הלהט"ב ברפובליקה הצ'צ'נית, אשר נתפס בעיניהם כ-"בעייתי במיוחד" בהקשר של הפדרציה הרוסית כולה,[21] ואשר בלט לשלילה לטעמם של מספר ארגונים, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, עוד לפני הסנקציות של 2017.‏[22] צ'צ'ניה, אשר אזרחיה מגיעים ברובם מאזורי מדינות ברית המועצות לשעבר והמזרח התיכון, היא חברה אסלאמית אולטרה-שמרנית בה הומופוביה נפוצה והומוסקסואליות היא טאבו, וזהות מינית הקשורה ללהט"ב של אדם נתפסת כבושה על כל בני משפחתו המורחבת.[23]

רבים מהחוקים של רוסיה, ופרט - חוקים הקשורים לקהילת הלהט"ב, חלים גם בצ'צ'ניה, בהיותה חלק מהפדרציה הרוסית. עם זאת, צ'צ'ניה היא רפובליקה אוטונומית למחצה בתוך גבולות רוסיה, עם קוד משפטי משלה. בצ'צ'ניה, כמו באזורים אחרים בדרום רוסיה, העניק נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, סמכות למנהיגים המקומיים "לאכוף את הפרשנות שלהם לערכים מסורתיים, בין השאר במאמץ לשלב בין קיצוניות דתית, שגורשה במידה רבה למחתרת".[24]

על אף שבשנת 1993 נקבע כי הומוסקסואליות איננה בלתי חוקית ברוסיה,[25] בשנת 1996 החיל נשיא צ'צ'ניה אסלאן מסחאדוב את חוקי השריעה ברפובליקה שלו, וסעיף 148 של חוק העונשין הצ'צ'ני קבע כי העונש של מעשה סדום יהיה הלקאה על שתי העבירות הראשונות, והוצאה להורג בעבירה השלישית (אם כי בפועל, עונש המוות בצ'צ'ניה לא בוצע מאז 1999‏).[22][26] צ'צ'ניה אמנם חזרה להיות כפופה לשלטון הישיר הרוסי בשנת 2000, אך היא עדיין שומרת על אוטונומיה מסוימת, וראש הרפובליקה הצ'צ'נית הנוכחי, רמזן קדירוב, "הביא את האסלאם לחזית חיי היומיום של צ'צ'ניה, ואנשים הומוסקסואליים שיוצאים מהארון מופלים לרעה ומנודים על ידי בני משפחותיהם".[27]

ביוני 2013 העבירה רוסיה את החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית, חוק האוסר באופן רשמי על הפצת נושאי להט"ב בציבור, בתקשורת ובמדיה.[28] החוק ספג גינויים בינלאומיים שטענו בין היתר את היותו "מפלה בגלוי" את אוכלוסיית הלהט"ב הרוסית והוא אחת הסיבות לכך שהקרמלין לא הגיב מהר מספיק אם בכלל לרדיפת הומוסקסואלים בצ'צ'ניה.[29][30]

מקרי מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשיטות והרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצרים החלו בפברואר 2017 לאחר שגבר צ'צ'ני שביצע לכאורה עבירה הקשורה לסמים נעצר על ידי המשטרה ובעת מעצרו על ידי השוטרים גילו בטלפון שלו פרטים ליצירת קשר עם הומואים אחרים.[31][32][33] כמות המעצרים גדלה לאחר שארגון הלהט"ב הרוסי, "Gayrussia.ru" הגיש בקשות להיתרים לקיום עצרות גאווה בארבע ערים בתוך קברדינו-בלקריה באזור מוסלמי ברובו של צפון הקווקז, רוסיה, אם כי לא בתוך צ'צ'ניה עצמה. הבקשה במחוז זה נדחתה על ידי שלטונות קברדינו-בלקריה. בעקבות כך נערכה הפגנה אנטי-הומוסקסואלית יחד עם קריאות במדיה החברתית לרצח הומואים בשיטות שונות.[6]

ניקולאי אלכסייב, פעיל זכויות להט"ב רוסי בולט ומארגן "Gayrussia.ru", דחה את הטענות כי הניסיונות לארגן מצעדי גאווה באזור הם שעוררו את האלימות נגד צ'צ'נים הומוסקסואליים, וטען שמדובר בספקולציות אשר אינן מבוססות,[5] שכן הארגון לא התמקד ברבעים מוסלמיים, אלא הגיש בקשה להיתרי מצעדי גאווה ב-90 רשויות מקומיות ברחבי רוסיה, במטרה לעשות שימוש בדחיות הצפויות ולהציגן בפני בית המשפט האירופי לזכויות אדם במהלך דיון אודות חופש ההתארגנות וזכויות להט"ב ברוסיה.[6]

משמר זכויות האדם דיווח ב-2017 כי "לא ניתן להגזים עד כמה האנשים בצ'צ'ניה פגיעים. ההומופוביה שם היא אינטנסיבית ומשתוללת. חברי קהילת הלהט"ב נמצאים בסכנה לא רק של רדיפות מצד השלטונות, אלא גם של נפילת קורבן לרצח על חילול כבוד המשפחה".[34] רמזן קדירוב מעודד הוצאה להורג ללא משפט על ידי בני משפחה, כחלופה לאכיפת החוק - במקרים מסוימים, הומואים בכלא שוחררו מוקדם במיוחד כדי לאפשר את רציחתם על ידי קרובי משפחה.[20]

המשטרה הצ'צ'נית הוציאו לפועל מזימות ללכוד קורבנות,[35] אשר פותו לצאת לדייט, ובסופו של דבר הוכו והושפלו. קלטות הופקו, והקורבנות נסחטו לשלם כסף בתמורה לשתיקה. רשויות אכיפת החוק של צ'צ'ניה עורכות רשימות של "חשודים".[35] לפי מקור של "Radio Liberty", פשיטות על הומוסקסואלים החלו כבר בדצמבר 2016, אשר הושתקו לזמן קצר וחזרו בקנה מידה גדול בפברואר 2017.

ההומואים הראשונים שנעצרו באמצעות מלכודת עונו בניסיון לגלות את שמות מכריהם וכל תכתובות הטלפון שלהם נבדקו, ושמותיהם נוספו לרשימת "החשודים". הדבר הביא לעליה משמעותית במספר הקורבנות. על פי "Novaya Gazeta", בסוף פברואר עצרה המשטרה ובדקה טלפון של אדם שהיה במצב של שכרות. בטלפון היו "תמונות וסרטונים עם תוכן מפורש" ו-"עשרות אנשי-קשר הומוסקסואלים מקומיים". העצור נשלח ל-"כלא סודי".[35] לאחר מכן, "גל של רדיפות" החל בצ'צ'ניה כניסיון לטהר את ארצם של מהומוסקסואלים או ממי שנתפסו כהומוסקסואלים.[35][36][37] על פי הדיווחים, המשטרה הצ'צ'נית לוחצת על הורי העצורים באזור להרוג את ילדיהם, אם הם חושדים שהם הומוסקסואלים אשר כתוצאה מכך, משחררת את העצורים למשפחותיהם ומבצעת לנטייתם המינית אאוטינג.[38][39][40]

מאסרים ועינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי העיתון הרוסי נובאיה גאזטה, אמצעי תקשורת עצמאיים וארגוני זכויות האדם, גברים הומוסקסואלים נשלחים למתקנים חשאיים בצ'צ'ניה, אשר עד ראייה אחד השווה אותם ל-"מחנות ריכוז שאיש אינו יודע עליו רשמית" בראיונו לעיתון.[4] כ-100 גברים נכלאו במתקנים אלו, ולפחות כ-3 אנשים כבר מתו. חלק מהמאבטחים בבתי הכלא הבלתי-רשמיים הללו מואשמים בשחרור האסירים לקרוביהם בעוד כי משפחתם מבטיחה להרוג אותם (דיווחים הציגו לפחות שם של נאשם 1 אשר נרצח לאחר שחזר למשפחתו). על פי דיווחים, אחד מבתי הכלא הסודיים האלו ממוקם בעיר ארגון שבדרום צ'צ'ניה.[41] בית כלא נוסף נמצא בצוצין-יורט, דרומית לעיר הבירה הצ'צ'נית גרוזני.[35]

משמר זכויות האדם אישר כי הרשויות "אספו עשרות אנשים בחשד כי הם הומואים, עינו והשפילו את הקורבנות, חלק מהגברים נעלמו בכפייה, ככל הנראה לפחות שלושה גברים מתו מאז תחילת המבצע האכזרי".[34] על פי רדיו אירופה החופשית, אסירים שוחררו לידי משפחותיהם אם המשפחות התחייבו לרצוח אותם.[35]

על פי ראיונות עם נמלטים אשר פורסמו בנובאיה גאזטה והגרדיאן, "לעיתים קרובות נאשמים מוחזקים חודשים ארוכים ללא משפט, 30 עד 40 איש הוחזקו בחדר אחד בגודל של 2 עד 3 מטרים, אשר הוכו ועונו (עם צינורות פוליפרופילן מתחת למותניים) בחשמל.[23][42] לצד עינויים פיזיים הנמלטים דיווח כי השוטרים "לועגים, משפלים ומקללים את הנאשמים בעודם מכריחים אותם לנקות את בית הסוהר עם יריקה בפניהם". בחלק מהמקרים תהליך העינויים הסתיים במותו של האדם שהתעללו בו.[43][44] במאי 2017 דווח כי הבניין נקבר בהריסות וכי האסירים הועברו למקום חדש ולא ידוע. החוקרים אומרים כי ככל הנראה האסירים הועברו לבסיס אימונים של כוח משטרה מיוחד בטרק, כ-60 קילומטרים ממקום קיומו, אך נמנעו מכניסה, מכיוון ש-"התקיימו אימונים" במהלך הבסיס.[45][46]

מקסים לפונוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במרץ 2017, הומוסקסואלי בשם מקסים לפונוב עוכב על ידי המשטרה בגרוזני על ידי תרגיל עוקץ, ולאחר מכן הובא לתחנת המשטרה, שם טען כי הוכה, עונה ונאנס, והוחזק כבן ערובה במשך 12 ימים. לפונוב הפך לאדם היחיד שהגיש תלונה מול נציב התלונות הרשמיות נגד הרשויות בצ'צ'ניה בשנת 2017.[47] לאחר מכן פסק בית משפט נגד פתיחת חקירה פלילית בתיק. שר המשפטים אלכסנדר קונובלוב הצהיר כי מחקירות ראשונות "לא נמצאו עדויות למעצרים ועינויים".

במאי 2019 הגיש לפונוב תלונה לבית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), בעודו מצהיר כי רוסיה לא הצליחה להגן עליו מכיוון שנעצר והוכה על ידי המשטרה בבירת צ'צ'ניה גרוזני בשנת 2017, וטען כי עניינו אינו נחקר ביעילות על ידי הרשויות הרוסיות.[48][49]

תשומת לב תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיפת אנשי להט"ב בצ'צ'ניה החל מתחילת 2017 תוארה כ-"מתועדת במיוחד". ארגון משמר זכויות האדם אישר כי הרשויות "ריכזו עשרות גברים בחשד שהם הומואים בעודם מענים ומשפילים כעת את הקורבנות. חלק מהגברים נעלמו בכוח, ולפחות 3 נרצחו מאז תחילת המערכה האכזרית הזו".[50] תחקיר של רדיו אירופה החופשית באפריל 2017 דיווח כי "אסירים משוחררים למשפחותיהם אם משפחותיהם מבטיחות לרצוח אותם".[51]

ניתוח ממושך שפורסם ב-26 במאי על ידי משמר זכויות האדם דיווח על נוכחותם של פקידי ממשלה מובילים במחנות בזמן שהנאשמים עצורים.[52] הדו"ח, הכולל תיאורים גרפיים של ההתמודדות העומדת בפני מספר ניצולי המחנות, העלה כי מספר קורבנות המחנות עדיין עצורים בזמן פרסומו.[53]

בחודש יוני ביקר עיתונאי בחברת VICE חדשות אשר ביקור במרכז מעצר נטוש כיום בארגון הנחשב לאחד המחנות, וראיין את שר הפנים לענייני פנים, המשמש גם כסוהר כלא. הסוהר הכחיש כי התרחשה התעללות כלפי אנשי להט"ב בצ'צ'ניה באומרו כי, "השוטרים שלי אפילו לא ירצו לגעת באנשים כאלה, אם הם קיימים, שלא לדבר על מכות או עינויים".[54] צילומים מבית המעצר, תיארו אדם אשר התחשמל על ידי סוהריו במרכז המעצר הנטוש, ואת הסוהר כאחד ממעניו.[55]

בדצמבר 2018 מצא הדובר המיוחד של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE) כי ישנן "עדויות גורפות לכך שהיו הפרות חמורות בזכויות האדם של אנשי להט"ב ברפובליקה הצ'צ'נית".[56] הארגון מצא כי התרחשו מספר גלי רדיפה ו-"טיהורים" של אנשי להט"ב בשטח הרפובליקה: הראשון מדצמבר 2016 עד פברואר 2017, השני ממרץ עד מאי 2017, ושלישי שלאחר מכן, "הופסק במידה רבה בגלל סערה בינלאומית".

מפגין במחאת זכויות להט"ב ברוסיה בסנקט פטרבורג מחזיק שלט עם הכיתוב "פוטין חייב לענות מי הורה על הרצח", 2019

בדו"ח הארגון נמצא כי "עדיין ישנם מקרים חדשים אשר התרחשו עד לספטמבר ואוקטובר 2018". הד"וח מצא כי הרדיפות עקבו אחר דפוס עקבי, במהלכו, אנשים החשודים כהומוסקסואלים ייעצרו (בבתים, במקומות עבודה או בנסיעות) על ידי שוטרים, במיוחד בקרב חברי "SOBR". אלה שנעצרו יועברו לתחנת משטרה ולאחר מכן מאוחר יותר למתקן מעצר או "כלא לא רשמי", קיומו באזור ארגון היה מ יקום נפוץ. אלה שנעצרו יושפלו, יעונו וייחקרו כדי לכפות את הודאתם על היותם הומוסקסואלים ולמסור את שמותיהם של אזרחים צ'צ'נים נוספים בעלי נטייה חד מינית. שיטות העינויים כללו מכות עם פריטים שונים בהם מקלות, צינורות, כבלים ומכות חשמל. אסירים נאלצו לעיתים קרובות לעבוד, לפעמים על ידי ניקיון מכוניות או רצפות בעוד כי טיפול רפואי, מזון ושתייה לא הוענקו. האסירים "עונו באופן יומיומי במשך כשבועיים או עד שהם חתמו על הודאה או דיווחו על צ'צ'נים הומוסקסואלים אחרים או הביעו את נכונותם לשיתוף פעולה". על פי הדיווחים, חלקם נרצחו, נאמרו לבצע התאבדות, נמסרו לרצח קרוביהם ובמקרים רבים קורבנות נאלצו להינשא לידי נשים עבור "הצלת כבוד המשפחה".

מומחים בלשכת משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם פרסמו הודעה בשנת 2019, המצביעה על המצב המחמיר של אנשי להט"ב צ'צ'נים: "התעללות שנגרמה לקורבנות הפכה לכאורה לאכזרית ואלימה בהשוואה לדיווחים משנת 2017. זה כבר לא רק גברים הומואים בצ'צ'ניה שממוקדים אליהם אך גם נשים". על פי הדיווחים, יותר מ-40 אזרחים נעצרו מאז דצמבר 2018, בעוד אלו שניסו לברוח מהרפובליקה נמנעו מכך על ידי הרשויות.[57]

גל רדיפות שני בשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופת רגיעה, הודיעה רשת הלהט"ב הרוסית ("Russian LGBT Network") ביולי 2017 כי היא מקבלת דיווחים חוזרים על רשויות הרודפות אחר צ'צ'נים הומוסקסואלים. הרשת הביעה ספק אם ממשלת רוסיה מנהלת חקירה כלפי הנושא, למרות טענות הפוכות קודמות מצד הקרמלין.[58][59]

תגובות מאת הרשויות הרוסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בתוך רוסיה וצ'צ'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשויות הצ'צ'ניות והרוסיות הכחישו כי התרחשו טיהורים ורדיפות.[60][61] מאחר שהמועד הראשון לפרסום ההאשמות על ידי "נובאיה גאזטה" היה ב-1 באפריל, דובר משרד הפנים של האזור תיאר את הדיווח כ-"מתיחת אחד באפריל".[62] אלבי כארימוב, דוברו של רמזן קדירוב, הכחיש אף הוא את הטענות וטען כי "אי אפשר לעצור או לדכא אנשים שאינם קיימים ברפובליקה", וגם הוסיף כי "אם היו אנשים כאלה בצ'צ'ניה, רשויות אכיפת החוק לא היו נדרשות לעשות איתם שום דבר, כי קרובי המשפחה שלהם ישלחו אותם למקום שממנו אין דרך חזרה", התייחסות לכאורה לרצח על חילול כבוד המשפחה.[62] מאוחר יותר טען כארימוב כי דיווחים על רדיפות של אנשי להט"ב היו חלק מ-"התקפה פוליטית, פסיכולוגית ואינפורמטיבית המכוונת נגד רוסיה שניהלו האמריקאים והאירופאים", וטען כי "אין מקרה אחד של מעצר מטעמים אלה בצ'צ'ניה".[63] על פי מקורות, המנהיג הצ'צ'ני רמזן קדירוב היה מעוניין כי קהילת הלהט"ב תחוסל עד תחילת חודש הרמדאן, ב-26 במאי.[64]

אנדרטה אשר הוקמה למען נפגעי דיכוי פוליטי בקרב אנשי להט"ב ברוסיה, סנקט פטרבורג, 2019

בראיון טלוויזיה ביולי 2017 הכחיש קדירוב את קיומם של הומוסקסואלים בצ'צ'ניה, באומרו כי, "אין לנו הומואים. אם יש כאלה, קחו אותם לקנדה. כדי לטהר את הדם שלנו, אם יש כאלה, קח אותם". קדירוב כינה את הגברים שהצהירו כי עונו כ-"שדים" ו-"תת אנושיים".[65] בינואר 2019, בעקבות דיווחים על גל חדש של טיהורים נגד הומואים החל מדצמבר 2018, דשמבולת אומארוב, שר המדיניות הלאומית הצ'צ'ני, טען כי "הדמיון החולה של הומואים אשם בדיווחי טיהור".[66] נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, באמצעות דוברו דמיטרי פסקוב, אישר את הכחשת מנהיגי צ'צ'ניה לרדיפה נגד אנשי להט"ב בשטחה,[67][68] ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב טען כי הדיווחים אינם "מבוססים על עובדות".[69]

חברת המועצה לפיתוח החברה האזרחית וזכויות האדם הכפופה למנהיג צ'צ'ניה, חדה סראטובה, הצהירה כי לא קיבלה ולו תלונה אחת בנוגע לרצח של הומוסקסואלים, אבל אילו הייתה מקבלת, לא הייתה מתייחסת אליה. לדבריה, "גם אם אדם כזה ייהרג בידי קרובי משפחה, לא יחשפו זאת, ורשויות אכיפת החוק יגלו הבנה למקרה". לדעתה של סראטובה, "בחברה הצ'צ'נית שלנו אדם המכבד את עצמו, את המסורת ואת המנהגים, ירדוף ויעשה הכל כדי להציל את החברה שלנו מאנשים כאלה".[70] מאוחר יותר טענה שהיא לא הובנה נכון, והגילוי שקיימים גברים הומוסקסואליים בצ'צ'ניה זיעזע אותה עד כדי כך "שלא הייתה מסוגלת לחשוב בבהירות".[8]

העיתונאית ילנה מילאשינה אשר חשפה את הפרשה בעת זכייתה באות האומץ הנשי הבינלאומי בשנת 2013

ב-3 באפריל, יומיים לאחר גילויי פרשת העיתון, התקיימה במסגד הראשי של גרוזני אספה של אנשי דת מוסלמים צ'צ'נים בהשתתפות 15,000 איש נגד "השקרים והדיבה" של נובאיה גזטה. האספה קיבלה החלטה כי הדיווח העליב את אמונתם ואת כבודם של הגברים הצ'צ'נים.[9] "התגמול ישיג את המסיתים האמיתיים, היכן שיהיו ומי שיהיו", נאמר בהחלטה. המנהיג הרוחני של הצ'צ'נים, המופתי סלאח-חאג'י מז'ייב, אישר כי "תגמול" היה חלק מההחלטה שאומצה בפגישה. "יהיה תגמול!" הוא אמר לאתר החדשות של RBC. "אללה יעניש את אלה שהשמיצו את כל העם הצ'צ'ני ואת אנשי הדת של הרפובליקה הצ'צ'נית". לדעת נובאיה גזטה, מדובר בקריאה ל-"פעולות תגמול נגד עיתונאים". "אנחנו קוראים לרשויות הרוסיות לעשות כל שביכולתן כדי למנוע פעולות שמטרתן להסית שנאה ואיבה כלפי עיתונאים הממלאים את חובתם המקצועית", נכתב בעיתון.[71] העיתונאית ילנה מילאשינה, שחשפה את הפרשה, נאלצה לברוח מביתה שבמוסקבה ולרדת למחתרת עקב האיומים.[7]

מעצרים ומיקודים של פעילים ועיתונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Russian LGBT Network" (רשת הלהט"ב הרוסית), ארגון זכויות להט"ב ברוסיה בין אזורי בסנקט פטרבורג, מנסה לסייע לאזרחים צ'צ'נים הומוסקסואלים המאוימים על ידי הרשויות ולפנותם.[11][72] לארגון חברה קרן הצדקה הקנדית "Rainbow Railroad", שהודיעה כי תסייע להקמת נתיבים בטוחים אל מחוץ לאזור לסיוע הימלטות לחשודים.[73] במאי 2019 דיווחה ההתאחדות כי 7 אנשים פרצו לדירתו של אחד ממתנדביו בסנט פטרסבורג, שם איימו על הפעיל ועל צוות נוסף מטעם הארגון באלימות פיזית ורצח באומרם, "ניקח אותכם למשרד המשטרה ונשבור את כל העצמות שלכם". התוקפים חקרו את הפעילים על מקום הימצאה של צעירה צ'צ'נית שברחה מהאזור ורכז תוכנית החירום של רשת הלהט"ב דייוויד איסטייב, באומרם להודיע לדייוויד איסטייב כי הם הולכים למצוא אותו ולהרוג אותו. 3 מהתוקפים זוהו כאזרחים צ'צ'נים ו-4 השתמעו כי הם שוטרים מבירת צ'צ'ניה, אך סירבו למסור מסמכי זיהוי.[74][75][76]

במאי 2017, 5 פעילים נעצרו במוסקבה בדרכם למשרד התובע הכללי של רוסיה עבור הגשת עתירה הקוראת לחקירה ללא משוא פנים.[77] על פי רשת הלהט"ב הרוסית, העתירה נשאה יותר מ-2 מיליון חתימות של אזרחים ממדינות שונות.[78] המעצרים הגיעו בעקבות אירוע מחאתי כלפי יחסה של צ'צ'ניה נגד אנשי להט"ב במהלך ציונו של היום "May Day" (חג ציבורי המציין את היום הראשון של הקיץ) במצעד בסנט פטרסבורג. לפי הדיווחים משטרת המהומות עצרה כ-17 מפגינים שביקשו להסב את תשומת הלב לנושא.[79]

בינואר 2019 הגיש איגור קוצ'טקוב, פעיל רשת הלהט"ב הרוסית, תלונה למחלקת החקירות במשרד הפנים הרוסי, בה נכללו 14 אסירים שהרשויות עצרו ועינו שלא כדין בבירת צ'צ'ניה, גרוזני. קוצ'טקוב דיווח בנוסף על שמו של אדם אשר השוטרים רצחו לכאורה בחודש ינואר. אולם, לאחר התלונה העלה עלי בסחאנוב, מנהיג קבוצה התומכת בממשלה צ'צ'ניה, סרטון ביוטיוב המאיים על קוצ'טקוב בעודו מכנה אותו כ-"בן השטן", והזהיר כי אם יגיע לצ'צ'ניה זו "תהיה התחנה הסופית השלו", על פי ארגון משמר זכויות האדם. קוצ'טקוב הצהיר כי הרשויות לא התייחסו ברצינות לתלונותיו על האיום וכעת מתכנן לתבוע את מחלקת החקירות. משמר זכויות האדם קרא לרוסיה להגן על הפעיל והצהיר כי "האיומים על איגור קוצ'טקוב חמורים מאוד וראויים לתגובה מהירה של הרשויות הרוסיות. בהתחשב בסכנה בה נתקלים אנשי להט"ב בצ'צ'ניה, חוסר התגובה של משרד הפנים הוא מסוכן ולא מקובל".[80]

חקירת נציב תלונות הציבור של הקרמלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מאי 2017, לאחר שבועות של לחץ בינלאומי, אישר הקרמלין את נציבת תלונות הציבור לזכויות אדם, טטיאנה מוסקאלקובה, לביצוע חקירה בנושא.[81][82] חוקרים נשלחו לצ'צ'ניה לאחר מכן,[83] אם כי גורמים רשמיים ברפובליקה ניסו לחבל בחקירת הצוות. בשנת 2020 דיווח העיתון הרוסי נובאיה גאזטה כי הרשויות בצ'צ'ניה ניסו בכוונה לרמות את מוסקאלקובה, בפגישות בספטמבר 2017 בצ'צ'ניה נפגשה מוסקאלקובה עם שני גברים אשר הזדהו בפניה כנמנים עם אלה אשר נהרגו כתוצאה מהפשיטות, במה שהיה נראה כמאמץ של הרשויות המקומיות לערער את הדיווחים על הפשיטות. עם זאת, הגברים היו למעשה אחים לשני גברים אשר הוצגו להורג מחוץ לבית משפט בצ'צ'ניה.[84][85]

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו"ם וגופים ממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באפריל 2017, פאנל של חמישה מומחים המייעץ למועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם קרא לצ'צ'ניה "לשים קץ לרדיפת אנשים שנחשבים להיות הומוסקסואלים או ביסקסואלים ברפובליקה הצ'צ'נית שחיים באווירה של פחד המונעת על ידי נאומים הומופוביים של הרשויות המקומיות".[24] עוד ב-13 באפריל, מנהל לשכת זכויות האדם בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה אמר כי על מוסקבה "לחקור בדחיפות את הטענות להיעלמויות, עינויים והתעללויות אחרות" בגברים הומוסקסואלים בצ'צ'ניה.[86]

הפגנות נגד יחסן של צ'צ'ניה ורוסיה כלפי זכויות להט"ב בשטחן בז'נבה, שווייץ, 2017

בינואר 2019 הביע משרד האו"ם לנציב זכויות האדם את דאגתו מדיווחים על גל שני של מעצרים נוספים בעקבות מחאות התנגדות לטיהור הומואים בצ'צ'ניה ברחבי רוסיה, וקרא לרוסיה לפעול כדי לעצור את מעצריהם. מומחי האו"ם אשר ייצגו את המשרד היו אלינה שטיינרטה, אגנס קאלמארד, דייוויד קיי, ויקטור מדריגל-בורלוז, נילס מלצר, דוברבקה שימנוביץ 'ואיוונה ראדצ'יץ'.[57][87][88]

במרץ 2019 פרסמו מדינות רבות, במושב ה-40 של מועצת זכויות האדם, הודעה משותפת הקוראת ל-"חקירה מהירה, יסודית וללא משוא פנים של הרדיפה לכאורה והאחראים לקיומה", בהן נכללו: אלבניה, ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, צ'ילה, קוסטה ריקה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איסלנד, איטליה, אירלנד, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, מונטנגרו, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, אוקראינה, הממלכה המאוחדת ואורוגוואי. ארצות הברית תחת ממשל טראמפ סירבה להיכנס לקריאת ההצהרה.[89][90]

במרץ 2021 סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי האיחוד האירופי הטיל סנקציות מיידיות הן על צ'צ'ניה והן על רוסיה - עקב אלימות ממומנת ומתמכת ממשלתית נגד אנשי להט"ב.[91]

ארגוני זכויות אדם ולהט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באפריל 2017 קרא ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לחקירה ולהתערבות מיידית ולמעלה מ-130,000 איש חתמו על עצומה שיזם הארגון נגד הפרות של זכויות אדם של אזרחים צ'צ'נים.[92][93] מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה פרסם ב-27 באפריל הודעה המגנה את רדיפת ההומואים בצ'צ'ניה.[94] בהודעה לעיתונות קרא מנהל המוזיאון לשלטונות הצ'צ'נים והרוסים לחקור את הנושא ו-"להבטיח את שלומם של אוכלוסיות הלהט"ב בקרב הפדרציה הרוסית".[95]

שלושה ארגוני זכויות אדם צרפתיים הגישו ב-16 במאי לבית הדין הפלילי הבינלאומי תלונה המאשימה את בכירי ממשלת צ'צ'ניה ברצח עם.[96] התלונה, שטענה כי הפעילות ההומופובית המתרחשת בצ'צ'ניה לא הייתה עבודה של קבוצות בודדות, אלא מתואמת על ידי ממשלת צ'צ'ניה. התלונה התייחסה לקדירוב כאל "לוגיסטיקן" של מחנות הריכוז.[97] פוטין הודיע ב-2016 כי רוסיה, שחתמה על אמנת רומא אך מעולם לא אשררה אותה, תסיים כל קשר עם בית הדין בנובמבר 2017.[98]

סלבריטאים רבים ופעילי למען זכויות הלהט"ב, בהם: טרוי סיון, אלן דג'נרס, מאט בומר, מארק רופאלו ובילי אייכנר הביעו גינוי חריף נגד קיום המחנות.[99][100]

בפברואר 2021 הגישו המרכז האירופי לחוקה וזכויות אדם ורשת הלהט"ב הרוסית כתב אישום בן 97 עמודים נגד חמישה פקידים צ'צ'נים הקשורים לקאדירוב, בהם סגן ראש ממשלתו אבוזאיד ויסמורדוב, מפקד המשטרה איוב קטייב ויו"ר הפרלמנט הצ'צ'ני, מגומד דאודוב. אם יתקבלו על ידי הרשויות הגרמניות, חמשת הפקידים יואשמו בפשעים נגד האנושות.[101][102]

הפגנת דממה נגד הרדיפות בצ'צ'ניה מול השגרירות הרוסית בסטוקהולם, שוודיה, 2019

הפגנות מחוץ לשגרירויות דיפלומטיות רוסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות מפגינים השתתפו במחאות מחוץ לשגרירויות דיפלומטיות רוסיות בעולם, במחאה נגד הרדיפות בצ'צ'ניה. ב-12 באפריל 2017, מחו מאות מפגינים מחוץ לשגרירות רוסיה בלונדון,[103][104] ובינואר 2019, מחוץ לקונסוליה הרוסית בניו יורק, בסולידריות עם הומוסקסואלים ולסביות העומדים בפני "גל שני" של רדיפות צ'צ'ניות.[105]

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, התקיימה מחאה בהשתתפות כ-100 איש ב-27 בינואר 2019, מחוץ לשגרירות רוסיה בלונדון כלפי "שואת אנשי להט"ב בצ'צ'ניה".[106] ב-17 במאי 2019, ביום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, הניחו פעילי להט"ב דגל גאווה ענק על מדרגות השגרירות הרוסית בלונדון, והעבירו עצומה של 65,000 חתימות הקוראות לרשויות הרוסיות לחקור את "ה-"טיהורים".[107]

ממשלות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנות הפכו לאחד הנושאים במערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 - בעוד המועמדים ז'אן לוק מלנשון, בנואה אמון ועמנואל מקרון גינו באופן פומבי את צ'צ'ניה, פרנסואה פיון ומארין לה פן בחרו לשתוק.[108] בפגישה עם פוטין בשנת 2017, הנשיא מקרון לחץ על פוטין לגבי מצוקות אנשי הלהט"ב הצ'צ'נים והבטיח ערנות מתמדת בנושא. לדברי מקרון, פוטין דיווח כי נקט צעדים כדי לברר "את האמת השלמה על פעילות הרשויות המקומיות".[109]

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה, חברי הפרלמנט האירופי הבריטיים קראו לראשת הממשלה תרזה מיי ולשר החוץ בוריס ג'ונסון, להיפגש עם השגריר הרוסי.[110] ג'ונסון גינה את רדיפת ממשלת צ'צ'ניה כלפי גברים הומואים כ-"מקוממת ומתועבת".[111]

בשנת 2019 הצהיר שר משרד החוץ הבריטי אלן דאנקן באומרו, "הרדיפה של אנשי להט"ב בצ'צ'ניה מזעזעת לחלוטין... השלטונות הרוסים חייבים להגן על בני עמם מפני הפרות של זכויות אדם אלה ולנהל חקירה מהימנה של דיווחים אלה באופן מיידי. צריך אל תהיי אקלים של עונש של מי שעושה את ההתעללויות הללו. אנו והקהילה הבינלאומית קראנו שוב ושוב לממשלת רוסיה לערוך חקירה ולהעמיד את האחראים על הפרות זכויות האדם בצ'צ'ניה, לרבות באמצעות מנגנון מוסקבה של אוס"ה 2018".[112]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים יוצרים משולש ורוד אשר סימל רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית בחוף הילטון, תל אביב, כמחאת סולידריות עם האסירים הצ'צ'נים, 2017

ב-5 במאי נערכה הפגנה בהשתתפות מאות מפגינים מול שגרירות רוסיה בתל אביב בקריאה לעצור את רצח הלהט"ב בצ'צ'ניה. לאחר מכן כ-300 מפגינים לבושים ורוד נעמדו בצורת משולש ורוד בחוף הילטון לאות הזדהות עם הקהילה הגאה בצ'צ'ניה.[113]

דובר השגרירות הרוסית בישראל האשים את הדיווחים על רדיפות נגד הומוסקסואלים בצ'צ'ניה על היותם "מסע תעמולה נגד רוסיה". במכתב שפורסם בעיתון "הארץ" ב-11 במאי, טען נספח העיתונות, דמיטרי אלושקין, כי "רשויות רשמיות של הפדרציה הרוסית" ניהלו חקירה וכי "אין [קורבנות] רדיפות, איומים או אלימות". הוא מתח ביקורת על אזרחים ישראלים על הפצת "מידע שגוי מבחינה עובדתית".[114][115]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ולי בישופ, שרת החוץ האוסטרלית, גינתה את המעצרים ואת המחנות.[116][117]

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצהרה שפורסמה ב-15 באפריל 2017, ממשלת קנדה נכתב כי "רדיפתם של הציבור הלהט"ב בצ'צ'ניה ראוי לנזיפה", וקראה לרוסיה לחקור ולדאוג לבטיחותם של אלה הנמצאים בסיכון.[118]

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל העלתה את הנושא בפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2 במאי וקראה לו להפעיל את השפעתו על "הבטחת זכויות המיעוטים".[119] למחרת, במכתב משותף לשר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, הודיעו שרי החוץ של חמש מדינות אירופיות על דאגתם מהמצב.[120]

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן פלומאן, שרה במשרד החוץ ההולנדי, קראה הודעת גינוי בשם 32 המדיניות החברות בקואליציית שוויון הזכויות (אוסטריה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, אסטוניה, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונדורס, יוון, מונטנגרו, מקסיקו, נורווגיה, ניו זילנד, סלובניה, ספרד, סרביה, פורטוגל, פינלנד, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שוודיה, שווייץ).[121] במאי 2017, במכתב משותף לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, הצהירו שרי החוץ של חמש מדינות אירופה (בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ושוודיה) על דאגתם מהמצב.[122]

מחאה נגד רדיפות הרשויות בצ'צ'ניה וגיוס כספים במהלך מצעד הגאווה באמסטרדם, הולנד, 2017

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעה לעיתונות של מחלקת המדינה של ארצות הברית מה-7 באפריל 2017, הממשל הביע דאגה "לגבי המצב ברפובליקה הצ'צ'נית, שם היו דיווחים אמינים רבים המעידים על מעצרים ומוות של אנשי להט"ב".‏ הקונגרס של ארצות הברית חתם על מכתב הקורא למזכיר המדינה רקס טילרסון, ששהה ברוסיה בחודש אפריל, ללחוץ על ממשלת רוסיה לחקור ולהפסיק את המעצרים.[123] ב-17 באפריל 2017 פרסמה ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם, הודעה בה נכתב כי "אנו עדיין מוטרדים מדיווחים על חטיפות, עינויים ורצח אנשים בצ'צ'ניה על בסיס נטייתם המינית... אם הדיווחים נכונים, אין להתעלם מהפרה זו של זכויות האדם - על הרשויות הצ'צ'ניות לחקור באופן מיידי את הטענות הללו, לפעול כלפי כל מי שנושא באחריות ולנקוט צעדים למניעת הפרות עתידיות".[124] ב-20 באפריל, מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת לנשיאות הילרי קלינטון גינתה את ההתפתחויות וקראה גם לממשל טראמפ לפרסם גינוי.[125]

ביוני 2017, בית הנבחרים האמריקאי קיבל פה אחד את החלטת בית 351, שגינתה את הזוועות נגד אנשי להט"ב בצ'צ'ניה וקראה לממשלת רוסיה לגנות את האלימות.[126]

על פי דובר המועצה לביטחון לאומי, נושא הרדיפות נגד הומוסקסואלים לא עלה בפגישה ב-10 במאי בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ ולברוב. דוברת הבית הלבן מסרה שהיא "לא בטוחה במאה אחוז" אם טראמפ תודרך בנושא. הן טראמפ והן שר החוץ האמריקני, רקס טילרסון, לא הצהירו שם הצהרה פומבית בנושא לאחר מכן.[127] טילרסון, שהעיד בפני ועד בית הנבחרים ביוני 2017, דיווח כי לא דן בנושא במהלך פגישה עם לברוב ולא ידע אם טראמפ העלה אותו עם פוטין.[128]

בדצמבר 2017 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על פי חוק מגניטסקי על רמזן קדירוב ועל פקיד צ'צ'ני נוסף, איוב קטייב, בציון "הפרות גסות של זכויות אדם בינלאומית". הסנקציות, מקפיאות נכסים ומגבילות את יכולתם של אזרחים לנסוע לארצות הברית.[129]

"האוצר ממשיך להטיל הוצאות על המעורבים במעצרים, התעללות ומוות של סרגיי מגניצקי, ומחויב לטפל בהפרות זכויות אדם רחבות יותר ברחבי רוסיה. אנו מתמקדים באחריות לאחראים למעשי זוועה בתוך רוסיה, לרבות הרג של בוריס נמצוב מחוץ לבית המשפט והתעללות נפוצה באנשים להט"ב בצ'צ'ניה".

סיגל מנדלקר, סמנכ"לית האוצר לטרור וביון פיננסי

דוברו של פוטין כינה את הסנקציות כ-"לא חוקיות" וציין כי מוסקבה תקבע מגבלות דומות על גורמים אמריקאים בתגובה.[130] במאי 2019 הטילה ממשלת ארצות הברית סנקציות כספיות חדשות על פקידים צ'צ'נים הקשורים לגל טיהור חדש של הומואים בצ'צ'ניה, כולל אבוזאיד ויסמוראדוב, מפקד יחידת "צוות התגובה המהירה של Terek".[131][132]

משתתפים במצעד הגאווה בבלגיה מניפים את דגל רוסיה לצד דגל הגאווה, 2017

בשנת 2018 פרסם משרד החוץ של ארצות הברית את דוחות המדינה על פירוט סקירות של זכויות אדם במדינות ברחבי העולם משנת 2017. הדו"ח על רוסיה פירט מספר הפרות זכויות אדם נגד אנשי להט"ב בצ'צ'ניה בשנה הקודמת, כולל רצח מחוץ לבית משפט של אנשי להט"ב בצ'צ'ניה, חטיפה, מעצר ועינויים של גברים צ'צ'נים שהואשמו בהומוסקסואליות במסגרת טיהור שערכו כוחות הביטחון הצ'צ'נים, איומים חוזרים ונשנים על אלימות מצד גורמים צ'צ'נים נגד עיתונאים המדווחים על הפרות זכויות אדם וכישלון הרשויות הצ'צ'ניות והרוסיות לתקן כראוי את ההפרות.[133]

בינואר 2019, משרד החוץ האמריקאי קרא לרוסיה לחקור בדחיפות את הדיווחים על גל הטיהורים השני בצ'צ'ניה, כאשר סגן הדובר רוברט פאלאדינו קבע: "אנו מוטרדים מאוד מדיווחים אמינים מצ'צ'ניה על התקפות מחודשות נגד אנשים שנתפסים כחברי קהילת הלהט"ב. קבוצות בחברה האזרחית מדווחות כי לפחות 40 אזרחים נעצרו באופן לא חוקי מאז דצמבר, כולל 2 שנרצחו על פי הדיווחים במעצר לאחר שעונו קשות. אנו קוראים לרוסיה לעמוד בהתחייבויותיה ובמחויבויותיה הבינלאומיות ובחוקה שלה, ולפתוח בחקירה מיידית של הפרות זכויות אדם אלה".[134]

פינויים ובקשות מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת הלהט"ב הרוסית, ("Russian LGBT Network") שבסיסה בסנט פטרסבורג,[13] פעלה לפינוי אזרחים הומוסקסואלים מאוימים מצ'צ'ניה.[11][72] ביוני 2017 דיווחה רשת הלהט"ב הרוסית כי 42 גברים פונו לחלקים אחרים של רוסיה, שם היו בטוחים מפני איום המעצר המיידי, אך הסתכנו במעקב.[135]

במאי 2017 דיווחו פעילים רוסים כי ניצולי הרדיפה הצ'צ'נית נגד הומואים מתקשים למצוא מדינות שמוכנות להנפיק להן אשרות.[136] עד אמצע מאי 2017, על פי הדיווחים, 9 ניצולים מהרדיפה קיבלו אשרות בהם שניים על ידי ליטא, האחרים על ידי מדינות ששר החוץ הליטאי לינאס לינקביצ'יוס כינה "בעלות ברית" אך סירבו להזדהות.[137] לינקביצ'יוס דחק במדינות אחרות באיחוד האירופי לקבלת פליטי להט"ב צ'צ'נים.[138] החל מיוני 2017 גרמניה וליטא העניקו אשרות כניסה למדינות על סמך סיבות הומניטריות.[139][140] באוגוסט 2017 שינתה ממשלת הולנד את מדיניותה והחלה לאפשר לאנשי להט"ב צ'צ'נים לקבל מעמד של מבקשי מקלט אוטומטי בכניסתם להולנד.[141][142]

מפגינים מוחים נגד הומופוביה ברוסיה במהלך אירוע הגאווה האירופי, "Europride" בשנת 2018

עד 2019 סייעה רשת הלהט"ב הרוסית ליותר מ-140 הומואים צ'צ'נים בהגירה למדינות אירופה וקנדה.[13] "Rainbow Railroad" (רכבת הקשת) היא רשת ללא מטרות רווח בטורונטו, קנדה, אשר עבדה עם רשת הלהט"ב הרוסית עבור הקמת נתיבים בטוחים מחוץ לצ'צ'ניה עבור סיוע לפליטים הומוסקסואלים בסיכון להימלט.[143][144][145] באמצע 2017, הממשלה הקנדית העניקה באופן שקט מקלט ל-22 הומואים ולסביות צ'צ'ניות, בתיאום עם "Rainbow Railroad".[143][144] בדצמבר 2018 הורתה שרת החוץ הקנדית, כריסטיה פרילנד, להעברת רכבת אווירית אשר הביאה כ-57 פליטים צ'צ'נים להט"בים לקנדה.[146]

ממשלת ארצות הברית הציעה עזרה מוגבלת בלבד לצ'צ'נים להט"בים העומדים בפני רדיפה אשר הוגדרה על ידי רבים כתוצאה מהשפעתו של דונלד טראמפ הידוע כמתנגד לזכויות להט"ב,[147] אשר תחת ממשלו במרץ 2017 בוטלו מרכיבי המפתח להגנה במקום העבודה של ממשל אובמה לשעבר כלפי אפליית אנשי להט"ב בתעסוקה.[148] הוושינגטון פוסט דיווח בספטמבר 2017 כי "רק מספר קטן של צ'צ'נים להט"בים מצאו מקלט בארצות הברית בשנים האחרונות" - הרבה פחות מהמספרים שביקשו להגר. במאי 2017 דיווחה רשת הלהט"ב הרוסית על שיחות עם פקידי השגרירות האמריקאית, בהן נאמר להם כי אין "רצון פוליטי" להנפיק אשרות אמריקאיות לפליטים.[136] הקמפיין לזכויות האדם, ארגון זכויות להט"ב, קרא לארצות הברית לקבל את מבקשי המקלט וציין כי "פעילים מצהירים שארצות הברית עדיין לא קיבלה פליט צ'צ'ני אחד".[149] מקרה של קבלת פליטה צ'צ'נית התרחש לאחר שטרנסג'נדרית צ'צ'נית ברחה מרוסיה באפריל 2016 לאחר שהוטרדה והותקפה, נסעה למקסיקו וחצתה את הגבול לארצות הברית, שם העניק לה שופט פדרלי בקשת מקלט באוגוסט 2017 בשל ייחסה המסוכן לאנשי להט"ב ברוסיה ולטרנסג'נדרים בפרט. במאי 2019, אזרח צ'צ'ני הומוסקסואל הגיש בקשת מקלט לארצות הברית, לשם נמלט בנובמבר 2018 לאחר שהותקף במוסקבה.[150]

סרט תיעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 יצא לאור הסרט התיעודי, "Welcome to Chechnya" מאת הכתב החקרן ויוצר הסרט דייוויד צרפת אשר עקב אחר עבודתם של פעילים שחילצו ניצולי עינויים בפיגועים הומופובים וכולל צילומים שצולמו בסתר, באמצעות מצלמות נסתרות, טלפונים סלולריים, מצלמות "GoPros" ומצלמות יד. עבור הגנה על זהות מבקשי המקלט, נעשה שימוש בטכנולוגיית זיוף קול עמוק להחלפת פניהם וקולם של המשתתפים. אחד הפעילים דן בקצרה בהרחבת הרדיפה (בקנה מידה קטן יותר) לאינגושטיה ולדאגסטן השכנות.

הסרט התיעודי הופיע בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים סאנדנס בארצות הברית ב-26 בינואר 2020 ויצא לאקרנים ב-30 ביוני 2020 על ידי "HBO Films".[151] ביציאתו, זכה בפרס טדי ובפרס הקהל לסרט התיעודי הטוב ביותר במהלך פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין לשנת 2020.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר דבורי, ‏לכאן נשלחים ההומואים בצ'צ'ניה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באפריל 2017‏
  2. ^ עמרי קרונלנד, ‏"אל תשארו אדישים, זה רצח עם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באפריל 2017‏
  3. ^ Smith, Lydia (10 באפריל 2017). "Chechnya detains 100 gay men in first concentration camps since the Holocaust". International Business Times UK. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Reynolds, Daniel (10 באפריל 2017). "Report: Chechnya Is Torturing Gay Men in Concentration Camps". The Advocate. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Milashina, Elena (1 באפריל 2017). "Murder of honor: the ambitions of a well-known LGBT activist awake a terrible ancient custom in Chechnya". נבדק ב-14 באפריל 2017. "Novaya Gazeta" became aware of mass detentions of residents of Chechnya in connection with their unconventional sexual orientation - or suspicion of such. At the moment, more than a hundred men have been informed of the detention. "Novaya Gazeta" knows the names of the three dead, but our sources say that there are many more victims. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 Kramer, Andrew E. (1 באפריל 2017). "Chechen Authorities Arresting and Killing Gay Men, Russian Paper Says". נבדק ב-15 באפריל 2017 – via NYTimes.com. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Taylor, Adam (15 באפריל 2017). "She broke the story of Chechnya's anti-gay purge. Now, she says she has to flee Russia". The Washington Post (באנגלית). נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Murray, Daisy (2017-04-13). "There Are Terrifying 'Gay Concentration Camps' In Chechnya Where Men Are Reportedly Getting Tortured And Murdered". ELLE UK (באנגלית). נבדק ב-2017-05-20.
  9. ^ 1 2 Walker, Shaun (14 באפריל 2017). "Journalists fear reprisals for exposing purge of gay men in Chechnya". נבדק ב-15 באפריל 2017 – via The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Russian LGBT Network evacuating 'at risk' people from Chechnya". אורכב מ-המקור ב-2018-07-05. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 "Pleas for help from gay men in Chechnya on rise, Russian group says". נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Russia Urged to End Torture, Killing of Gays in Chechnya", Voice of America, April 13, 2017.
  13. ^ 1 2 3 Kramer, Andrew E. (2019-01-14). "Chechnya Renews Crackdown on Gay People, Rights Group Says". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-25.
  14. ^ «Новой газете» стало известно о новых преследованиях геев в Чечне, Новая газета - Novayagazeta.ru, ‏1547205720000 (ברוסית)
  15. ^ Chechnya launches new gay 'purge', reports say, The Independent, ‏2019-01-11 (באנגלית)
  16. ^ Chechnya has reportedly launched a new gay 'purge', GAY TIMES, ‏2019-01-11 (בBritish English)
  17. ^ Reports: several gay men and women detained in Chechnya, AP NEWS, ‏2021-05-01 (באנגלית)
  18. ^ Ingber, Sasha (2019-01-14). "Activists Say 40 Detained And 2 Dead In Gay Purge In Chechnya". NPR (באנגלית). נבדק ב-2021-09-25.
  19. ^ Tanya Lokshina, Anti-LGBT Violence in Chechnya Human Rights Watch (April 4, 2017).
  20. ^ 1 2 Smith, Lydia (11 באפריל 2017). "'People are being tortured and killed': Chechnya's deadly anti-LGBT crisis". International Business News. נבדק ב-12 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Savelau, Dmitry (12 באפריל 2017). "Gay men in Chechnya are some of the most disempowered people in the world today". The Independent. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 Breaking the Silence: Human Rights Violations Based on Sexual Orientation. Amnesty International. 1997. p. 34. ISBN 1873328125.
  23. ^ 1 2 Walker, Shaun (13 באפריל 2017). "Chechens tell of prison beatings and electric shocks in anti-gay purge: 'They called us animals'". The Guardian. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Chan, Sewell (13 באפריל 2017). "U.N. Experts Condemn Killing and Torture of Gay Men in Chechnya". The New York Times. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Russia: Update to RUS13194 of 16 February 1993 on the treatment of homosexuals". Immigration and Refugee Board of Canada. 29 בפברואר 2000. נבדק ב-21 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Bright, Arthur (29 באוגוסט 2012). "India uses death penalty: 5 other places where it's legal but rare". Christian Science Monitor. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Osborne, Samuel (7 באפריל 2017). "Gay men being tortured and murdered in Chechen prisons, claim detainees". The Independent. נבדק ב-10 באפריל 2017. He has brought Islam to the fore of Chechnya's daily life, and gay people who reveal their sexuality are often discriminated against and shunned by their families. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Russia: Anti-LGBT Law a Tool for Discrimination, Human Rights Watch (באנגלית)
  29. ^ From Russia with hate: How Putin’s anti-LGBT crackdown led to the persecution of gay men in Chechnya, Salon, ‏2017-05-02 (באנגלית)
  30. ^ As Gay Men are Detained and Killed in Chechnya, the Kremlin is Slow to Respond, Human Rights Watch, ‏2017-04-20 (באנגלית)
  31. ^ This New Report Shows How Bad Chechnya's Gay Crackdown Really Is, BuzzFeed News (באנגלית)
  32. ^ Amy Knight, Putin's Monster, The New York Review of Books (באנגלית)
  33. ^ Olga Andreevskikh, Report reveals the full brutality of anti-gay purges in Chechnya, The Conversation (באנגלית)
  34. ^ 1 2 Lokshina, Tanya (4 באפריל 2017). "Anti-LGBT Violence in Chechnya". Human Rights Watch. נבדק ב-14 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 3 4 5 6 "Information uncovered about a second prison for homosexuals in the Russian republic of Chechnya". נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Gay men 'sent to concentration-style camps during purge in Chechnya'". The Evening Standard. 11 באפריל 2017. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Authorities rounding up, killing gay men in 'prophylactic purge,' Russian paper says". ABC News. 4 באפריל 2017. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Pasha-Robinson, Lucy. "Chechen authorities tell parents: 'Kill your gay sons or we will', survivor claims". The Independent. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Stroude, Will (3 במאי 2017). "CHECHEN AUTHORITIES 'SUMMON PARENTS TO PRISON CAMPS TO KILL THEIR GAY SONS'". Attitude. אורכב מ-המקור ב-2017-05-06. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ דרור בלילטי, ‏עדויות חדשות מצ'צ'ניה: "הם מכריחים הורים להרוג את בניהם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 במאי 2017‏
  41. ^ "Chechen families encouraged to MURDER gay relatives". נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ דרור בלילטי, ‏"קשרו את ידיי בתיל, והידקו אטבי מתכת לאוזניי במטרה לחשמל אותי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 באפריל 2017‏
  43. ^ "People are being beaten and forced to 'sit on bottles' in anti-gay 'camps' in Chechnya". The Independent. 2017-04-11. נבדק ב-2017-04-13.
  44. ^ "Chechnya has opened concentration camps for gay men". PinkNews. נבדק ב-2017-04-13.
  45. ^ Joe Morgan, Chechnya gay concentration camp destroyed, prisoners moved to unknown location, Gay Star News, ‏2017-05-23 (בBritish English)
  46. ^ Chechnya's gay concentration camp destroyed to stop investigators tracking them down, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2017-05-25 (בBritish English)
  47. ^ Gay man takes Russia to Europe's rights court over Chechnya LGBT+ attacks, The Independent, ‏2019-05-24 (באנגלית)
  48. ^ "Gay man takes Russia to Europe's rights court over Chechnya LGBT+ attacks". Reuters (באנגלית). 2019-05-24. נבדק ב-2021-09-25.
  49. ^ Russian Files Chechnya 'Gay Purge' Complaint With European Rights Court, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  50. ^ Anti-LGBT Violence in Chechnya, Human Rights Watch, ‏2017-04-04 (באנגלית)
  51. ^ UAWire - Information uncovered about a second prison for homosexuals in the Russian republic of Chechnya, uawire.org
  52. ^ Unknown, “They Have Long Arms and They Can Find Me”: Anti-Gay Purge by Local Authorities in Russia’s Chechen Republic, 2017-05-26
  53. ^ This testimony from gay men tortured in Chechnya is the most important thing you will read today, The Independent, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  54. ^ Vice Explores Chechen Prison, But Officials Still Deny Antigay Persecution, www.advocate.com, ‏2017-06-21 (באנגלית)
  55. ^ Inside the Chechen prison where gay men say they were tortured, www.vice.com (באנגלית)
  56. ^ Condé Nast, A Damning New Report on L.G.B.T. Persecution in Chechnya, The New Yorker, ‏2018-12-21 (בAmerican English)
  57. ^ 1 2 LGBT community in Chechnya faces ‘new wave of persecution’: UN human rights experts, UN News, ‏2019-02-13 (באנגלית)
  58. ^ Activists Say Chechnya Has Restarted Its Crackdown Against LGBT People, BuzzFeed News (באנגלית)
  59. ^ Michael K. Lavers, State Department: Chechnya extrajudicial killings are ‘troubling’, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2017-07-11 (בAmerican English)
  60. ^ Chechen police 'have rounded up more than 100 suspected gay men', the Guardian, ‏2017-04-02 (באנגלית)
  61. ^ Russia's Lavrov says 'no facts' on Chechnya gay persecution, www.yahoo.com (בAmerican English)
  62. ^ 1 2 Walker, Shaun (2 באפריל 2017). "Chechen police 'have rounded up more than 100 suspected gay men'". The Guardian. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Kadyrov’s spokesman complained about gay attack on Chechnya, web.archive.org, ‏2019-02-17
  64. ^ Eleftheriou-Smith, Loulla-Mae (25 באפריל 2017). "Chechnya wants to eliminate gay community by end of May, reports suggest". The Independent. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ indonesia-denies-it-has-any-indigenous-peoples, Human Rights Documents online
  66. ^ Chechnya officials blame gay people's 'sick imagination' for purge reports, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-01-20 (בBritish English)
  67. ^ Russia denies gay men are being tortured and killed in Chechnya, The Independent, ‏2017-04-20 (באנגלית)
  68. ^ Kremlin: no confirmed info on claimed Chechen gay killings, Associated Press, ‏2017-04-14 (בAmerican English)
  69. ^ Russian foreign minister denies abuse of gay men in Chechnya, The Independent, ‏2017-05-30 (באנגלית)
  70. ^ "I would not even consider a statement about the murder of homosexual". Crime Russia (באנגלית). 3 באפריל 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-06-08. נבדק ב-2017-05-19. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Chechnya anti-gay violence: Newspaper fears 'retribution' for reports" (באנגלית). BBC News. 14 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ 1 2 Russian LGBT Network evacuating 'at risk' people from Chechnya | LGBT Weekly, web.archive.org, ‏2018-07-05
  73. ^ Villarreal, Yezmin (2017-04-18). "Human Rights Group Hopes to Evacuate Gay Men From Chechnya". The Advocate. נבדק ב-2017-04-18.
  74. ^ Chechnya ‘gay purge’ responders receive death threats after home invasion, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-05-31 (בBritish English)
  75. ^ Russia: Chechnya Gay Purge Responders Threatened, Human Rights Watch, ‏2019-05-28 (באנגלית)
  76. ^ Activists Helping Gays Escape Chechnya Face Threats, Home Invasions, www.advocate.com, ‏2019-05-29 (באנגלית)
  77. ^ A. B. C. News, LGBT activists arrested in Moscow after demanding investigation of alleged torture of gay men in Chechnya, ABC News (באנגלית)
  78. ^ "Chechnya gay rights: Activists with petition held in Moscow". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-05-11. נבדק ב-2021-09-25.
  79. ^ Flash - Russia detains protesters against Chechnya anti-gay violence - France 24, web.archive.org, ‏2017-05-08
  80. ^ Russia: New Wave of Anti-LGBT Persecution, Human Rights Watch, ‏2019-02-15 (באנגלית)
  81. ^ "Chechnya's anti-gay pogrom: Too much even for the Kremlin?". Christian Science Monitor. 2017-05-26. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2021-09-25.
  82. ^ Associated Press, Putin supports plan to investigate reported abuse of gay Chechens, NBC News (באנגלית)
  83. ^ Russia investigates 'gay purge' in Chechnya, the Guardian, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  84. ^ Report: Kremlin Rights Official Was Deceived While Probing Deadly Chechen Police Raids, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  85. ^ Vasilyeva, Nataliya (2020-01-27). "Chechnya 'duped Russian human rights watchdog' by presenting siblings of murdered activists as the victims themselves". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-09-25.
  86. ^ Nordwall, Smita (13 באפריל 2017). "Russia Urged to End Torture, Killing of Gays in Chechnya". VOA (באנגלית). נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ OHCHR | Chechnya: UN experts urge action after reports of renewed persecution of lesbian, gay and bisexual people, www.ohchr.org
  88. ^ Nico Lang, U.N. demands answers from Russia following more reports of anti-LGBTQ torture in Chechnya, LGBTQ Nation
  89. ^ Trump-Pence Admin Refuses to Join Call for Chechnya Investigation, HRC (בAmerican English)
  90. ^ Human Rights Council 40: Joint Statement Item 8 General Debate on LGBTI persons in Chechnya, GOV.UK (באנגלית)
  91. ^ Staff, Reuters (2021-03-22). "EU sanctions Russians over rights abuses in Chechnya". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-03-30.
  92. ^ "Document". נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "Stop abducting and killing gay men in Chechnya". Amnesty International. נבדק ב-2017-04-13.
  94. ^ "Museum Condemns Persecution of Gays in Chechnya". United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-2017-04-27.
  95. ^ Lavers, Michael K. (27 באפריל 2017). "U.S. Holocaust Museum 'deeply concerned' by gay Chechnya arrests". The Washington Blade. נבדק ב-27 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  96. ^ "Chechnya accused of 'gay genocide' in ICC complaint". BBC News. 16 במאי 2017. נבדק ב-16 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "Des associations LGBT accusent la Tchétchénie de « génocide » devant la CPI". Le Monde (בצרפתית). 16 במאי 2017. נבדק ב-16 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ^ "Russia quits International Criminal Court, Philippines may follow". CNN. 17 בנובמבר 2016. נבדק ב-16 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ Wong, Curtis (13 באפריל 2017). "Ellen DeGeneres And Others Call For End To Gay 'Concentration Camps'". Huffington Post. נבדק ב-15 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ "Chechnya 'concentration camps' a sickening reminder of LGBTI persecution", Sydney Morning Herald, April 21, 2017.
  101. ^ German NGO files legal case against Chechen officials over anti-gay purges, the Guardian, ‏2021-04-18 (באנגלית)
  102. ^ Germany to charge leaders of Chechen 'gay purge' with crimes against humanity, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2021-04-19 (בBritish English)
  103. ^ Grafton-Green, Patrick. "Hundreds protest against 'gay concentration camps' in Chechnya outside London's Russian Embassy". London Evening Standard. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ "Watch LGBT activists outside the Russian Embassy protest the 'prison camps' for gay men in Chechnya". The Independent. 2017-04-13. נבדק ב-2017-04-13.
  105. ^ Sam Manzella 1/23/2019, Activists Storm the Russian Consulate to Protest Chechnya's Gay Purge, LOGO News
  106. ^ Shannon Power, Londoners rally at Russian embassy demanding end to torture in Chechnya, Gay Star News, ‏2019-01-27 (בBritish English)
  107. ^ ‘The whole world’s been shocked by the purge in Chechnya’, www.amnesty.org.uk
  108. ^ Lacroix, Jérémie (13 באפריל 2017). "Tchétchénie : Mélenchon s'indigne, Hamon et Macron condamnent, Fillon et Le Pen s'abstiennent". Têtu. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  109. ^ Rubin, Alissa J.; Breeden, Aurelien (2017-05-29). "Emmanuel Macron Challenges Putin on Syria and Gay Rights". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-25.
  110. ^ "Huge crowds in London protest Chechnya's 'gay concentration camps'". Evening Standard. 2017-04-12. נבדק ב-2017-04-13.
  111. ^ Boris Johnson is calling for Russia to investigate the detention of 100 gay men in Chechnya, The Independent, ‏2017-04-13 (באנגלית)
  112. ^ US State Department condemns Chechnya gay purge, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-01-19 (בBritish English)
  113. ^ איתי בלומנטל, הפגנה מול שגרירות רוסיה: "עצרו את רצח הלהט"ב בצ'צ'ניה", באתר ynet, 5 במאי 2017
  114. ^ Haaretz, Letters to the Editor, May 11, 2017
  115. ^ Jackman, Josh. "Reports of Chechnya gay purge are false and meant to smear Russia, says official". Pink News. נבדק ב-2017-05-11.
  116. ^ Koziol, Michael (13 באפריל 2017). "Julie Bishop reproaches Russia over 'mass arrests' of gay men in Chechnya". Sydney Morning Herald. נבדק ב-14 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ^ Wade, Matthew (14 באפריל 2017). "JULIE BISHOP CONDEMNS GAY CONCENTRATION CAMPS IN CHECHNYA". Star Observer. נבדק ב-14 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  118. ^ "Canada calls persecution of LGBTQ2 people in Chechnya reprehensible" (Press release). Government of Canada. 15 באפריל 2017. נבדק ב-19 באפריל 2017. {{cite press release}}: (עזרה)
  119. ^ Reynolds, Daniel (2 במאי 2017). "Angela Merkel Urges Putin to Protect Gay Chechens". The Advocate. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ Oliphant, Roland (5 במאי 2017). "Vladimir Putin backs investigation into reports of violent anti-gay crackdown in Chechnya". The Telegraph. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  121. ^ "Dutch aid minister calls for action over Chechnya anti-gay violence". DutchNews.nl. 18 באפריל 2017. נבדק ב-20 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ Oliphant, Roland (2017-05-05). "Vladimir Putin backs investigation into reports of violent anti-gay crackdown in Chechnya". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-09-25.
  123. ^ Duffy, Nick (13 באפריל 2017). "50 Members of Congress sign letter condemning anti-gay purge in Chechnya". PinkNews. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  124. ^ Haley, Nikki (17 באפריל 2017). "Statement from U.S. Ambassador Nikki Haley on Reports of Detentions and Killings in Chechnya". United States Mission to the United Nations. United States Department of State. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ^ Johnson, Chris (21 באפריל 2017). "Clinton blasts Trump for actions against LGBT rights". The Washington Blade. נבדק ב-21 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  126. ^ John Paul BrammerJohn Paul Brammer is a Chicano freelance journalist living in New York City, Bipartisan resolution condemns anti-LGBTQ violence in Chechnya, NBC News (באנגלית)
  127. ^ Johnson, Chris (10 במאי 2017). "White House 'not aware' if Trump briefed on Chechnya anti-gay abuses". The Washington Blade. נבדק ב-11 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  128. ^ Chris Johnson, Tillerson: I haven’t raised Chechnya anti-gay abuses with Russia, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2017-06-15 (בAmerican English)
  129. ^ U.S. Sanctions Chechen Leader Over Antigay Persecution, www.advocate.com, ‏2017-12-20 (באנגלית)
  130. ^ Kremlin Says Sanctions Against Kadyrov 'Illegal,' Vows Response, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  131. ^ U.S. Sanctions Chechen Officials Allegedly Linked To 'Gay Purge', RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  132. ^ Treasury Targets Additional Individuals Involved in the Sergei Magnitsky Case and Gross Violations of Human Rights in Russia, U.S. Department of the Treasury (באנגלית)
  133. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-04-20
  134. ^ Press Releases, United States Department of State (בAmerican English)
  135. ^ Amy Mackinnon, America, don't abandon gay Chechens, CNN
  136. ^ 1 2 Russian Activists Say They’ve Been Told US Visas Are Out Of Reach For Gay Chechens, BuzzFeed News (באנגלית)
  137. ^ "Chechen gay men hopeful of finding refuge in five countries". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-05-19. נבדק ב-2021-09-25.
  138. ^ Robbie Gramer, Lithuania Opens Door to Gay Chechens Fleeing Persecution, While U.S. Slams It Shut, Foreign Policy (בAmerican English)
  139. ^ Lithuania helps gay Chechens flee Russia, EUobserver (באנגלית)
  140. ^ Shimer, David (2017-06-09). "Gay Chechens, Attacked at Home, Find Doors Opening in Europe". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-25.
  141. ^ Gay Chechens face easier asylum claims in the Netherlands, DutchNews.nl, ‏2017-08-31 (בBritish English)
  142. ^ Sneller verblijfsvergunning Tsjetsjeense homo's, nos.nl (בהולנדית)
  143. ^ 1 2 Canada has been quietly giving asylum to gay men fleeing Chechnya, The Independent, ‏2017-09-03 (באנגלית)
  144. ^ 1 2 Porter, Catherine (2017-09-03). "Chechnya's Persecuted Gays Find Refuge in Canada". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-25.
  145. ^ Human Rights Group Hopes to Evacuate Gay Men From Chechnya, www.advocate.com, ‏2017-04-18 (באנגלית)
  146. ^ Ibbitson, John (2018-12-14). "LGBTQ Chechens struggle to find their footing after fleeing to Canada". The Globe and Mail (בCanadian English). נבדק ב-2021-09-25.
  147. ^ Ariane de Vogue, CNN Supreme Court Reporter, Trump: Same-sex marriage is 'settled,' but Roe v Wade can be changed, CNN
  148. ^ Adweek, Into, Them, N. B. C. News, MSNBC, LGBTQ advocates say Trump's new executive order removes protections against job discrimination, NBC News (באנגלית)
  149. ^ LGBTQ Asylum Seekers and Refugees Must Be Welcome Here, HRC (בAmerican English)
  150. ^ Michael K. Lavers, Gay Chechen man with HIV seeks asylum in US, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2019-05-01 (בAmerican English)
  151. ^ מייק פלמינג ג'וניור, HBO Documentary Films Lands Sundance-Bound ‘Welcome To Chechnya’, About Harsh Plight Of LGBTQ Community In Russian Republic, Deadline Hollywood, ‏12 בדצמבר 2019 (באנגלית)