נישואי בוסטון

נישואי בוסטון (מאנגלית: Boston Marriage) הוא מונח מן המאה ה-19 שמטרתו לתאר מערכת יחסים בין נשים לא נשואות שגרו יחד ולא נתמכו על ידי עזרה גברית כלשהי.

בארצות הברית של המאה ה-19 הייתה תופעה זו מוכרת לכל. נשים רבות, במיוחד אלו שהיו ממעמד חברתי בינוני ומעלה ובעלות השכלה אקדמית, חיו במסגרת חיים שכזאת. מסגרת זו הציעה לנשים אלטרנטיבה שהייתה מקובלת על החברה – אלטרנטיבה למוסד הנישואים המסורתי. נשים אלה חיו בצורה קונבנציונלית ומכובדת.

בסוף המאה ה-19 שלטה התפיסה לפיה נשים אינן מעוניינות בפעילות מינית. מכיוון שהיה ידוע כי מסגרת "נישואי בוסטון" איננה כוללת יחסים מיניים, הנשים שחיו במסגרת שכזאת יכלו להביע את רגשותיהן ואהבתן זו לזו בגלוי.

המונח "לסבית" (lesbian) נטבע מאוחר יותר בשנת 1890, ולכן בין אם היה מדובר בקשר לסבי-מיני או קשר אפלטוני, השתמשו במונח זה לתיאור התופעה.

כיום משתמשים במונח זה לתיאור יחסים המבוססים על אינטימיות, אמון ומחויבות בין שתי נשים, ללא קשר מיני ביניהן.

מקור המונח

קיימות כמה השערות לגבי מקור השם. ההשערה הראשונה מתייחסת לעיר בוסטון שנוסדה ב-17 בספטמבר 1630 על ידי מתיישבים פוריטנים שהגיעו מאנגליה. מתיישבים אלו זוהו עם אופי קפדני, מוסרי וצנוע.

השערה נוספת היא כי מקור הכינוי בספרו של הנרי ג'יימס "הבוסטונים" ("The Bostonians"), בו מתוארת מערכת יחסים בין שתי נשים, המזכירה את מוסד הנישואים המסורתי. מתוך הנובלה של ג'יימס ניתן ללמוד כי לדעתו מערכת יחסים מסוג נישואי בוסטון איננה סוטה, והיא אף מאפשרת לנשים צמיחה והגשמה. כך למשל מספר ג'יימס כי מערכת היחסים של אחותו אליס עם בת זוגה קתרין השפיעה עליו רבות^{[דרושה הבהרה]}. ג'יימס מתאר את מערכת היחסים בין שתי הנשים כמופלאה במיוחד, וטוען שבזכותה הן הבינו שהן אינן זקוקות לגבר בחייהן. יחד עם זאת, נראה כי דעתו של ג'יימס בנושא היא דעת מיעוט, שכן רבים בני זמנו תיארו את מערכת היחסים שבין אוליב לוורנה בספרו "הבוסטונים" כמערכת יחסים חולנית. כך לדוגמה, פ. ו. דופי טען כי הדמות הראשית של אוליב היא דמות סוטה. 

בתקופה שבה התפרסם הספר, השתמשו במונח "new women" לתיאור של נשים עצמאיות, משכילות, שבחרו לא להתחתן כפי שהיה מקובל בצורה המסורתית. נשים אלו לא נתמכו על ידי גורם כלשהו, וברוב המקרים הן היו בעלות קריירה משלהן, תכונות שאפיינו גם את הנשים שחיו במסגרת "נישואי בוסטון".

ההשערה השלישית מתייחסת למערכת היחסים בין שתי הסופרות Sarah Orne Jewett ו-Annie Adams Fields שחיו בעיר בוסטון. יש הטוענים כי זוגיות זו שימשה למעשה השראה לדמויותיו של הנרי ג'יימס בספרו.

הגדרת המונח

המונח "נישואי בוסטון" מתייחס למערכות יחסים בין נשים אשר היו רווחות בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. במערכת יחסים זו נשים חיו יחדיו ללא תלות בגבר. מושג זה נטבע לראשונה על ידי הנרי ג'יימס בנובלה " הבוסטונים" (the Bostonians), נובלה אשר עסקה במערכת היחסים האינטימית שבין שתי נשות בוסטון אמידות (Theophano, 2015).

על אף העובדה כי נישואי בוסטון לא בהכרח התחילו להתפתח בעיר בוסטון, עדיין ישנם מספר אספקטים של העיר אשר השפיעו רבות על עידן נישואי בוסטון. בשנת 1980, כאשר העיר חגגה 250 שנה, היה בה ערבוב ייחודי של אנשים שונים אשר הגיעו ממקומות שונים. כך לדוגמה בצפון בוסטון היו מתיישבים עניים במיוחד אשר חיו בזוהמה ובצפיפות. למרות זאת, צפון בוסטון נחשבה למרכז עסקי אשר משך אליו מיני מהמרים, סרסורים וזונות. בעוד הצפון היה אזור מאוד מלוכלך ומטונף, אזור הדרום היה קודר במיוחד: לאזור זה הגיעו מהגרים אשר היו בדרכם במעלה הסולם הכלכלי. אולם, עדיין היה מדובר שכונות עוני. לעומת שכונות העוני של הצפון והדרון, היו גם אזורים בהם היה שגשוג ואצילות. אותם האזורים המשגשגים הולידו את הספריות המרכזיות, התזמורת הסימפונית וכן את התיאטרון. למרות התרבות הרבה וההתקדמות בחינוך, השינוי החברתי בבוסטון היה מועט מאוד. אולם, על אף התקדמות בעייתית זו קמה תנועה נשים חדשות אשר חרתו על דגלן עקרונות של הגדרה עצמית ונסיגה מתוך החברה הבוסטונית הכללית. התנועה הזו השאיפה רבות על התפתחות מושג נישואי בוסטון, שכן ההבנה כי נשים יכולות להגדיר את עצמן באופן עצמאי הובילה נשים רבות לבקש לקחת חלק במערכות יחסים חד מיניים.

למונח "נישואי בוסטון" ישנן שתי משמעויות השונות קמעא. ראשית, נישואי בוסטון יכולים להתייחס למערכת יחסים בין שתי נשים אשר מבקשות לתחזק קשר יציב המבוסס על אמון, ביטחון ואהבה. במערכת יחסים זו הנשים מבקשות לקיים משק בית משותף זאת בעצמאות מלאה וללא תלות בגבר. מכאן, מדובר במערכת יחסים אשר נשענת על חיים משותפים. שנית, נישואי בוסטון יכולים להתייחס למערכת יחסים לסבית במובן המודרני: מערכת יחסים של אהבה, אמון, אינטימיות וכן יחסי מין. המשמעות היא שלא תמיד נשים החיות בנישואי בוסטון נמצאות במערכת יחסית אינטימית (מבחינת יחסי מין) אולם יש מקרים רבים שזה אכן המצב. יתרה מזאת, מכוון שבאותה התקופה הייתה חשאיות רבה סביב הנושא של הומוסקסואליות בפרט ומין בכלל, לא היה ידוע לגבי נשים רבות האם מערכת היחסים בניהן כללה גם יחסים אינטימיים (Angelowicz, 2012).

כמו כן, את המונח של נישואי בוסטון ניתן לחלק באופן נוסף: מערכות יחסים אשר מבוססות על רומנטיקה ומערכות יחסים אשר מבוססות על חברות (Gent, 2014). המשמעות היא כי גם אם תמיד היה מדובר במערכת יחסים אינטימית, האינטימיות הייתה שונה בית מערכת אחת לשנייה: בעוד במערכת יחסים אחת הנשים היו בקשר רומנטי, במערכת יחסים אחרת הנשים הרגישו חברות חזקה ואפילו סוג של שארות (כמו-משפחתיות) (Gent, 2014)

נישואי בוסטון הם מצב של מערכת יחסים בין שתי נשים אשר מבקשות לבסס מערכת יחסים וחיות ביחד חיים המבוססים על שיתוף, אינטימיות, קרבה, אהבה ואמון. במערכת יחסים זו הנשים מבקשות לקיים משק בית וחיי משפחה ללא תלות בגברים. באופן כללי, המונח הזה היה רווח בעיקר במאה ה-19 ובמאה ה-20, אולם כפי שניתן לראות מדובר במונח אשר החל להתפתח עוד במאה ה-17. בנישואי בוסטון חלק ממערכות היחסים כללו יחסים אינטימיים וחלק לא, וכן חלק מהמערכות יחסים כללו בסיס רומנטי וחלק לא. כלומר, ישנן נשים אשר נישאו בנישואי בוסטון כדי לקיים משק בית וחיי משפחה משותפים גרידא, זאת ללא עומק נוסף. כמו כן, באותה העת הייתה התפיסה כי נשים אשר אינן נישאות לגברות אינן מעוניינות ביחסי מין, ולכן האמונה הייתה כי בנישואי בוסטון אין כלל מערכת יחסים פיזית אינטימית (Colmen, 2016).

המטרה המרכזית בנישואי בוסטון לא בהכרח הייתה קיום מערכת יחסים אוהבת, אלא קיום מערכת יחסים עצמאית נטולת תלות בגברים (Theophano, 2015). המשמעות היא שהנשים אשר בחרו לקחת חלק בנישואי בוסטון בעצם ביקשו להפריד את חייהם מהגברים ולחיות חיים שלמים ומלאים ללא צורך כלל בגברים, על מנת שלא לאפשר להם נתח משמעותי בעולם.

באותה התקופה היה מדובר בסידור שכיח מאד: הבירה מסצ'וסטס הייתה מלאה בנשים משכילות ממשפחות טובות אשר יכלו לתמוך בעצמן ללא העזרה של גברים. עבור נשים אלה, היה הגיוני במיוחד לחפש את החברה זו של זו, מחוץ למסגרת מערכת היחסים "הקונבנציונלית". יתרה מזאת, ישנן נשים אשר באותה תקופה החשיבו את בנות זוגן כגברים לכל דברים („female husbands”), זאת בשל התפיסה כי הגבריות היא לא מצב התלוי באנטומיה, אלא יותר מצב אישיותי-רגשי. נישואי בוסטון הם אם כן חלק מתהליך של כינון מגדרים חדשים, וניסיון לצאת מהגבולות המקובלים בין המגדר הנשי למגדר הגברי.

עם זאת, הסידור שתואר לעיל אינו הצורה היחידה לנישואי בוסטון; קיים היה גם סידור שבו הנשים לא חיו זו עם זו בפועל. בצורה זו של נישואי בוסטון הנשים היו נשואות בנישואין "רגילים" לגברים, אך בו זמנית גם לחברה קרובה. הטענה היא שהנישואין לגבר נבעו מתוך מניעים של נוחות כלכלית, בעוד שמערכת היחסים הנשים סיפקה את הצרכים הפסיכולוגים שלהן, כדוגמת אהבה, אינטימיות ואמון. המשמעות היא שלא תמיד היה מדובר בנשים אשר חיו חיים משותפים באופן מלא, אלא בנשים אשר בחרו לקשור את חייהן זה בזה. אכן, מדובר במערכות יחסים ארוכות טווח ומחייבות, ובכך הן בעצם דומות למערכת היחסים שאנו מכירים בין גבר לאישה (Theater, 2004).

נשים, נישואי בוסטון ופמיניזם

לנשים אשר לקחו חלק בנישואי בוסטון היו מאפיינים ייחודים, מאפיינים אשר פתחו פניהם את הדלת ליצירת מערכות יחסים חד-מיניות עצמאיות. ראשית, אותן הנשים היו משכילות ובעלות תעסוקה, כך שמדובר בנשים אשר באופן כללי יכלו לדאוג לעצמן מבחינה כלכלית ולא היו צריכות להיות תלויות בפרנסתו של גבר במשפחה. כמו כן, מדובר בנשים אשר הגיעו ממעמד בינוני-גבוה אשר פעלו ללא לאות להתקדמות מקצועית והשכלתית. כלומר, היה מדובר בנשים בעלי יציבות כלכלית כך שהן יכלו להשקיע משאבים רבים בהתקדמות המקצועיים שלהן (Theophano, 2015). יתרה מזאת, הן היו נשים אשר בשל ההשכלה הגבוה שרכשו הן למדו כי מקומם החברתי העכשווי הוא בעייתי במיוחד ולכן יש צורך לבצע שינוי.

על אף שמאפיינים אלה הם חשובים במיוחד, ואכן היוו קרקע פורייה לצמיחה של נישואי בוסטון, המאפיין החשוב ביותר של הנשים היה הפמיניזם שלהן. מדובר בנשים פמיניסטיות במיוחד אשר האמינו ששורר חוסר שוויון בין נשים וגברים כך שהנשים תלויות מידי בבעליהן. ההבנה הזו של ההדרה הנשית כנראה התפתחה לאור ההשכלה שהן רכשו, שכן לא מדובר היה בעקרות בית פשוטות, אלא בנשים אשר קנו לעצמן השכלה ובחרו לפתח את עצמן. לטענתן, נוצר מצב בו הגברים תופסים את מרבית התפקידים החברתיים-פוליטיים בעוד לנשים אין מקום להתפתח באופן עצמאי: הן נותרות בבתיהן לגדל את הילדים, ללא השכלה וללא מקצוע. כך, אותן הנשים סברו כי במידה מסוימת החברה עושה עוול לנשים, והאמינו כי יש צורך לתקן מצב זה. יתרה מזאת, הם סברו כי למרות המציאות בה נשים רבות תלויות בגברים, אין הדבר הכרחי. במילים אחרות, הן האמינו כי נשים יכולות לפעול ולהתנהל בדיוק כמו גברים, לצאת לרכוש השכלה וגם לעבוד. באקט מחאתי קמעא, קבוצה של נשים חדשות החליטו לשבור את מאזן הכוחות המגדרי ולפעול כדי למנוע מהגברים נתח משמעותי מהעולם. המטרה שלהן הייתה שהנשים ילמדו לנהל חיים מלאים ועצמאיים ללא תלות בגברים. מכאן, ניתן לראות כי התנועה אשר הולידה את נישואי בוסטון היא תנועה פמיניסטית בבסיסה, תנועה אשר חרתה על דגלה את הנושא של העצמה הנשית. המשמעות הכללית היא שנישואי בוסטון הם מוסד שהוא תולדה של רצון הנשים לחיות חיים עצמאיים- הנישואין החד מיניים אפשרו לנשים לקחת אחריות על חייהן זאת ללא קשר לעולם הגברי, לפתח את עצמן ולחיות חיים מספקים ושוויוניים (Theater, 2004).

מתוך הבנה של מטרה זו ניתן להבין למה נישואי בוסטון היו נישואין מגוונים במיוחד, ולמה אין הגדרה אחת מדויקת לתופעה זו. מכוון שהמטרה הייתה קיום חיים עצמאיים, אין הדבר משנה האם מדובר במערכת יחסים רומנטית, חברתית, מינית או א-מינית, אלא מה שמשנה זה שמדובר במערכת יחסים אשר מאפשרת לנשים לחיות חיים מלאים ללא צורך בהשגחה גברית. 

הסיפור של שרה אורן ג'ווט ואנני פילדס

מערכת יחסים מוכרת נוספת בין שתי נשים היא מערכת היחסים שבין שרה ואנני, מערכת יחסים אשר נמשכה כמעט שלושה עשורים. לאורך השנים השתיים חייו זו עם זו לסירוגין, על מנת שיוכלו להשקיע בעבודתן בזמן שהתגוררו בנפרד.

בשנת 1984, התחתנה אנני עם אלמן מבוגר בשם ג'יימס פילדס. לאחר מותו של ג'יימס, בשנת 1881, הציע חבר משותף לאנני ולשרה כי שרה תוכל למלא את החסר שנוצר בחייה של אנני בעקבות מותו של בעלה, ועודד את מערכת היחסים שבין השתיים. מערכת היחסים שבין השתיים פרחה, וג'ווט טענה כי מערכת יחסים הטרוסקסואלית יכולה להיות מאוד הרסנית עבור נשים שכן הנשים ממזגות את הזהות שלהן בזהות של בעליהן, דבר אשר פוגע באינטרסים האישיים שלהם וביכולת הצמיחה. לדידה, במערכת יחסים שכאלה הנשים עלולות לחוש כי שבן זוגן יכול לחיות בלעדיהן. לכן, הנשים עלולות להתחרט על מערכת היחסים ועל עצמן העבודה שהן ביטלו את עצמן ובזבזו את חייהם במערכת יחסים שהיא פוגעת.

שרה לא הייתה מערכת היחסים היחידה של ג'ווט: ביומנה ובמספר שירים וסיפורים, היא תיארה כי במהלך חייה היו לה מספר מערכות יחסים רומנטיות. באחת מהפעמים היא מספרת שמערכת יחסים חזרה של חברות אמיתית הרבה מאוד פעמים הופכת לאהבה אמיתית, שכן תחושת ההתרגשות וההתלהבות היא זו אשר תורמת להתפתחות של מערכת היחסים הרומנטית. מכאן, ניתן לומר כי בכתביה ובחייה ג'ווט העבירה הלאה רוח פמיניסטית משמעותית. 

נישואי בוסטון בקרב גברים

על אף שהתופעה הייתה רווחת בעיקר בקרב נשים, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי תופעה זו הייתה קיימת גם בקרב גברים. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר של נישואי בוסטון בקרב גברים היא המקרה של אוסקר ויילד. ויילד הואשם במעשי סדום, ובשנת 1895 נכנס לכלא למשך שנתיים. למרות גזר דין זה, הוא עשה ככל שביכולתו כדי להגן על אהבה חד-מינית בבית המשפט: הוא אמר כי מדובר בחיבה רוחנית שהיא כה עמוקה עד שהיא טהורה כמו השלמות. הוא הוסיף ואמר כי זהו סוג של אהבה אשר מכתיבה ומקדמת את עבודת האומנות, כמו עבודות האומנות של שייקספיר ומיכלאנג'לו. על אף ניסיונו הנואש להגן על מערכות יחסים הומוסקסואליות, העיתונים התמקדו בעיקר בפרטים ארוטיים ותאוותניים לדוגמת הביקורים המזדמנים של ויילד אצל זונות ממין זכר. לאחר מכן, השירה והכתיבה לגבי גברים ששוכבים ביחד השתנתה כמעט לחלוטין.

דוגמה מוכרת נוספת לגבר אשר התנסה במערכות יחסים הומוסקסואליות ניתן למצוא בדמותו של אברהם לינקולן. מדובר דבריו של ריינולדס, עולה כי לינקולן הגדיר את עצמו כמי שאוהב גם נשים וגם גברים- כלומר, הוא ביקש להפוך את מוסד האהבה למוסד שהוא הרבה פחות רשמי ויותר פתוח. לינקולן קיים מערכת יחסים קרובה מאוד עם חברו ג'ושוע ספיד: השניים נהגו לישון יחד באותה המיטה במשך 4 שנים, וספיד כתב ללינקולן בשנת 1842 כי התשוקה שלו לחברות הזו היא תשוקה נצחית, שלעולם לא תפסיק. עוד נשיא אמריקאי אשר היה במערכת יחסים גברית גרובה הוא ג'יימס א. גרפילד. גרפילד כתב מכתבים מלאי תשוקה לחברו הארי רודס. במכתבים אלה הוא סיפר לו כי הוא מתגעגע אליו מאוד, ושיתף כי הגעגוע תוקף אותו בכל מקום: בלימודים, בכנסייה, בעבודה ואפילו בשעות הפנאי. הוא מתאר שהוא מתגעגע אליו בשעות הערות ושעות השינה, ובכל שעות היום הוא מתאווה לנוכחותו. בתגובה, רודס היה כותב לו כי גם הוא היה רוצה להעביר לילה נטול שינה. מתוך המכתבים האלה ניתן לראות כי מדובר במערכת יחסים עמוקה במיוחד, מערכת יחסים אשר מצד אחד מושתתת על חברות חזקה ומצד שני על תשוקה ורומנטיקה. 

נישואי בוסטון כיום

ההנחה של קהילת הלסביות כיום היא, שנשים רבות מאלה שחיו במסגרת "נישואי בוסטון" ניהלו יחסים מיניים האחת עם השנייה.

ישנן מספר דוגמאות בסיפורת הלסבית בהן המחבר הכניס מרכיב מיני בחיי הדמויות הנשיות שחיו יחד: (Patience and Sarah" (Miller, 1969" ו-(The Ladies" (Grumbach, 1984". עם זאת, מדוגמאות אלו לא ניתן להוכיח כי הנשים אכן ניהלו מערכת יחסים מינית בנוסף לחייהן המשותפים. אם אמנם כך היה הדבר, עניין זה היה נשמר בסוד.

בתקופה שבה נעשה שימוש במונח לראשונה, זוגיות א-מינית נחשבה נורמטיבית. כיום, יחסים א-מיניים נתפסים לרוב כחריגים ולוקים בחסר. מחקרים מראים כי לרוב המשתתפים בקשר יסתירו את האופי הא-מיני של יחסיהם.

Rothblum and Brehony ‏(1993) הציעו במחקרן פרשנות אקדמית ליחסים א-מיניים במסגרת זוגות לסביים כיום. במחקרן, ניסו החוקרות להרחיב את משמעות המונח "נישואי בוסטון" כדי להציע אפשרות למסגרת נשית חדשה של אינטימיות, שבה יחסי מין הם שוליים.

ראו גם

• פמיניזם
• הומוסקסואליות
• מגדר
• נישואים חד-מיניים

לקריאה נוספת

• Diamond, L. 1997. Passionate Friendships: Love and attachment among young Lesbian, Bisexual and Heterosexual women. Paper presented at the Annual Convention of the Association of Women in Psychology. Pittsburgh. Pa.
• Espin, O. (1993).So what is a "Boston Marriage" anyway? In Boston marriages: Romantic but asexual relationships among contemporary lesbians, edited by E.D Rothblum and K.A Brehony. Amherst: University of Massachusetts press.
• Faderman, Lillian, (1991). Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth-Century America. New York: Penguin Books, .
• Faderman, Lillian,(1981). Surpassing the Love of Men: Romantic Friendship and Love between Women from the Renaissance to the Present. New York: William Morrow & Co . 
• Johnson Lewis, j. (2017). Boston marriage: living together 1800s style. From: thought co.,
• Jones, Howard Mumford and Jones, Bessie Zaban. (1975) the Many Voices of Boston. Boston: Little, Brown and Co.
• James, H, (1966). The Bostonians. New York: Penguin Books .
• Lillian Faderman (1981). Surpassing The Love Of Men: Romantic Friendship and Love Between Women from the Renaissance to the Present. Harper Collins publishers.
• Mann, A. (1966)/Yankee Reformers in the Urban Age: Social Reform in Boston 1880–1900. New York: Harper and Row.
• Rothblum, Esther D.; Brehony, Kathleen A. (1993). Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians. Univ of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-876-0.
• Esther D. Ruthblum (1994). Transforming Lesbian Sexuality. University of Vermont.
• Esther D. Ruthblum,(2002) .Boston Marriage among Lesbians. In Martlyn Yalom and Laura Carstensen (Eds.) . Inside the American Couple New Thinking, New Challenges. Berkeley, CA. University of California press.
• Zimmerman, Bonnie, (2000) ed. Lesbian Histories and Cultures: an Encyclopedia. New York: Garland Publishing Co.,
• Boston Marriages by Teresa Theophano Encyclopedia Copyright © 2015, glbtq, Inc.

קישורים חיצוניים

• נרי ליבנה, פתאום היא הבינה שהיא רוצה אישה, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2004
• נתניאל פופר, נישואים חד מיניים, טענו המחוקקים, מעוגנים באתיקה היהודית, באתר הארץ, 25 בפברואר 2004
• צח יוקד, ולאשתך תשוקתך, באתר nrg‏, 25 באפריל 2008