יוזמת בריגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכויות להט"ב בארצות הברית, מפת ההצבעה במחוזות קליפורניה

הצעה 6אנגלית: Proposition 6) היא יוזמה מדינית שהועלתה להצבעה וכשלה בקליפורניה, ארצות הברית, ב-7 בנובמבר 1978.[1]

היוזמה נודעה בשם "יוזמת בריגס" (Briggs Initiative)‏[2] על שם העומד מאחוריה, המחוקק המדיני השמרן ג'ון בריגס ממחוז אורנג'.

היוזמה הכושלת אמורה הייתה למנוע מהומואים, לסביות, וכל מי שתומך בזכויות להט"ב מלעסוק בהוראה בבתי הספר הציבוריים במדינה. יוזמת בריגס הייתה כשלונה הראשון של תנועה שמטרתה הייתה לבטל חוקים שקידמו זכויות להט"ב במדינה, אותה הובילה אניטה בריאנט וארגונהּ "הצילו את ילדינו" שפעל בפלורידה. הארווי מילק היה מהפעילים הבולטים נגד היוזמה, והתנגדותו של רונלד רייגן סייעה לבסוף לכשלונה בהצבעה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אניטה בריאנט הייתה פעילה חברתית בולטת בפלורידה שעסקה בקידום ההתנגדות לזכויות להט"ב. היא קיבלה כיסוי תקשורתי נרחב ברמה הארצית של הצלחתה לבטל במחוז דייד (Dade County) חוקים שאסרו אפליה על רקע נטייה מינית. ביטול החוק גרר מאמצים לבטל חוקים נוספים המגנים על להט"בים מאפליה על רקע נטייתם המינית, והביא את מדינות אוקלהומה וארקנסו לאסור על הומואים ולסביות מלעסוק במקצועות הוראה בבתי ספר ציבוריים במדינות.[3][4]

על רקע זה צמח הרעיון ליוזמת בריגס, לפיה "יפוטר ממערכת החינוך הציבורי כל מורה אשר מעודד, תומך או מבצע פעילות הומוסקסואלית". היוזמה הייתה הניסיון הראשון מסוגה להגביל זכויות הומואים ולסביות בארצות הברית.[2]

הקמפיין נגד ההצעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הסלוגן "!Come out! Come out! Wherever you are" (בתרגום חופשי: "צא! צא! היכן שלא תהיה!") הלקוח משיר של פרנק סינטרה ומהווה פרפרזה ליציאה מהארון, התאגדו הפעילים החברתיים קרייג גוון, ביל קראוזה,[5] הארווי מילק,[6] האנק וילסון וטום אימאנו על מנת להביא לביטול היוזמה. במסגרת הקמפיין שזכה לשם "קמפיין מס' 6" עברו פעילים חברתיים הומואים ולסביות מדלת לדלת במחוזות מגוריהם ועסקו בהסברה אודות הנזק החברתי, לטענתם, שיוזמה זו עלולה לגרום.

הקמפיין הביא ליציאה מהארון של להט"בים רבים, אשר סיפרו על נטייתם המינים למשפחותיהם, חבריהם וקולגות שלהם. רבים יזמו נאומים במרכזים חברתיים והכנסיות אליהן הם משתייכים ופנו בכתב לעורכי העיתונים המקומיים. מטרת הקמפיין הייתה להראות לציבור כי הומואים ולסביות הם חלק אינטגרלי מהחברה, וכי באוכלוסייה זו נכללים גם מכרים שלהם שעלולים להיפגע מהיוזמה.

בתחילת ספטמבר 1978 נהנו מצדדי יוזמת בריגס מתמיכה ציבורית רחבה: סקרי דעת קהל שנערכו הראו כי כ-61% מבעלי זכות ההצבעה היו בעד היוזמה, בעוד 31% בלבד התנגדו לה, וזאת למרות עמדתם הרשמית של ארגונים גדולים וגופי כנסייה נגד ההצעה. הקמפיין נגד ההצעה הצליח להדביק את הפער ל-45% תומכים מול 43% מתנגדים, ו-12% שטרם החליטו.[2]

ההתנגדות הרפובליקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לקמפיין, התארגנו נגד ההצעה כמה קבוצות של הומואים רפובליקנים שהבולטת בהן הייתה "לוג קאבין רפובליקנס" שהוקמה בקליפורניה בשנת 1977. הקבוצה עסקה בלובינג בקרב ראשי המפלגה הרפובליקנית על מנת שיביעו התנגדות להצעה. מושל קליפורניה לשעבר (ונשיא ארצות הברית בעתיד) רונלד רייגן, שהצטרף בשנות ה-60 למפלגה הרפובליקנית, יצא כנגד יוזמת בריגס באופן פומבי. הוא שלח להוגי היוזמה מכתב התנגדות לא-רשמי מטעמו, והתראיין בכלי התקשורת והבהיר את עמדתו נגד היוזמה. בנוסף, הוא כתב מאמר מערכת באחד מהעיתונים הגדולים של לוס-אנג'לס בנושא וגם בו הביע את התנגדותו ליוזמה.[7]

התזמון של התנגדותו של רייגן ליוזמה היה משמעותי שכן הוא תכנן לרוץ לנשיאות והיה זקוק הן לתמיכתם של השמרנים והן של המתונים במפלגה, ולמרות נטייתם לתמוך בה, הוא עמד על דעתו וציין: "מה שזה לא יהיה, הומוסקסואליות איננה מחלה מידבקת כמו חצבת. הדעה המדעית הרווחת היא שנטייה מינית נקבעת בגיל מוקדם מאד ומורה אינו יכול באמת להשפיע עליה".[7] מלבד רייגן פוליטיקאים נוספים שהתנגדו ליוזמה היו ג'רלד פורד וג'ימי קרטר (שהיה הנשיא), אשר הביע את התנגדותו בשלב מאוחר יותר.[8]

תוצאות ההצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם ההצבעה הצביעו הסקרים על תמיכה ביוזמה בעלת פער משמעותי, אך ב-7 בנובמבר 1978 נחלה יוזמת בריגס מפלה ונכשלה בהצבעה בעקבות הקמפיין של קהילת הלהט"ב, בו תמכו אף כמה רפובליקנים בולטים.[9][10] ההצעה הפסידה אפילו במחוז אורנג', מקום מוצאו של ג'ון בריגס, הנחשב למחוז השמרן ביותר במדינה.[11] להלן תוצאות ההצבעה:

הצעה 6
בעד או נגד היוזמה מספר מצביעים אחוז המצביעים
X mark.svg נגד 3,969,120 58.4%
Yes check.svg בעד 2,823,293 41.6%
סך כל הקולות שנספרו 6,792,413 95.3%
קולות לא תקפים או הצבעות ריקות 339,797 4.7%
סך כל ההצבעות
7,132,210 100.00%
אחוז הצבעה
70.41%

ההצעה בטנסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 עברה בסנאט של טנסי הצעת חוק דומה.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stockton-San Joaquin County Public Library. "Ballot Propositions June 1978-June 1998". Stockton-San Joaquin County Public Library. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2008. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Rimmerman, Craig (נובמבר 2001). "From Identity to Politics: The Lesbian and Gay Movements in the United States". Temple University Press. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2008. 
  3. ^ Lipkin, Arthur (דצמבר 2000). "Understanding Homosexuality, Changing Schools". Westview Press. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2008. 
  4. ^ Shilts, Randy (1988). "The Mayor of Castro Street: The Life and Times of Harvey Milk". St. Martin's Griffin. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2008. 
  5. ^ Milk Memorial March Brings Out Hundreds
  6. ^ McKinley, Jesse (1 בנובמבר 2008). "Back to the Ramparts in California". NYT. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2008. 
  7. ^ 7.0 7.1 Reagan, Ronald (1 בנובמבר 1978). "Editorial: Two Ill-advised California Trends". Los Angeles Herald-Examiner. עמ' A19. 
  8. ^ Reagan, LeVay (1997). "City of Friends: A Portrait of the Gay and Lesbian Community in America". MIT Press. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2008. 
  9. ^ Back to Briggs: Latest No on 8 Ad With Sen. Diane Feinstein Brings Back Memories of Another Referendum
  10. ^ Perfect Enemies: The Religious Right, the Gay Movement, and the Politics of the 1990s
  11. ^ California Secretary of State, Statement of Vote, 1978
  12. ^ ALIYAH SHAHID, 'Don't say gay' bill passes in Tennessee Senate, would ban teachers from discussing homosexuality, DAILY NEWS, May 21st 2011
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל