משתמש:Gabi S./ההכרזה על ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור
ב-22 באוקטובר 2021 חתם שר הביטחון בני גנץ על צו המכריז על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור. הארגונים הם: איחוד ועדות האישה הפלסטינית, א-דמיר, מרכז ביסאן, אל-חק, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד - סניף פלסטין (DCI-P), איגוד ועדות העבודה החקלאיות (UAWC).
ההכרזה עוררה תגובות נסערות בישראל ומחוצה לה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיוני 1967 ועד יולי 2019, משרד הביטחון הישראלי סיווג 411 ארגונים פלסטיניים כעוינים, בלתי חוקיים וארגוני טרור. החוק מאפשר להעמיד לדין פלילי את החברים בארגונים שהוגדרו כך, בגין החברות בהם או ההזדהות עמם[1].
החזית העממית לשחרור פלסטין היא ארגון פוליטי שנוסד על ידי ג'ורג' חבש וודיע חדאד בדצמבר 1967. לארגון יש זרוע צבאית המוכרת כארגון טרור על ידי מדינת ישראל, ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והאיחוד האירופי. פעילי הארגון שאינם בזרוע הצבאית עוסקים בפעילות הומניטרית ותרבותית, ויוזמים פעילות סטודנטיאלית, עזרה לחולים, חוגי ריקוד דבקה, תיאטרון ושירה.
בפברואר 2019 פרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים מסמך בו מפורטים קשרים רבים בין ארגוני BDS לארגוני טרור. במסמך מוזכרים כ-10 ארגונים פלסטיניים, וכן מוזכרים פעילים בארגונים אלה שהיו קשורים בעבר לחזית העממית לשחרור פלסטין ולחמאס[2].
החל ממאי 2021 הפיץ משרד החוץ מסמכים בהם טען ששישה ארגונים פלסטינים – אל-חק, א-דמיר, ועדת הפעילות החקלאית, מרכז ביסאן, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין (DCI-P) וועדת הנשים הן בעלי קשורים הדוקות לחזית העממית לשחרור פלסטין, ואף עוסקים במימון פעילות טרור. לביסוס הטענות נגד הארגונים הציגו שליחי משרד החוץ לנציגים ממדינות אירופה מסמך בן 74 עמודים שנועד להציג את הקשרים בין הארגונים לחזית העממית. בכירים בחמש מדינות שונות לפחות העידו שאין בו שום "עדויות קונקרטיות", ולכן ימשיכו את התמיכה הכספית בארגונים.
במסמך מוזכרות המדינות שווייץ, גרמניה, הולנד, בריטניה, בלגיה, שוודיה, ספרד וכן האיחוד האירופי, המספקות תמיכה כספית לארגונים בסך של מיליוני דולרים בשנה[3].
ההכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 באוקטובר 2021 חתם שר הביטחון בני גנץ על צו המכריז כי שישה ארגוני חברה אזרחית בגדה המערבית הם ארגוני טרור, לפי חוק המאבק בטרור (2016). בהודעה שמסר משרד הביטחון נכתב כי הארגונים פועלים מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין, וכי הם שימשו למימונה. ההכרזה הגיעה לאחר פעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי והמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור[4][5].
הארגונים הם:
- איחוד ועדות האישה הפלסטינית
- א-דמיר
- מרכז ביסאן
- אל-חק
- האגודה הבינלאומית לזכויות הילד - סניף פלסטין (DCI-P)
- ועדת הפעילות החקלאית (אנ') (UAWC)
ב-24 באוקטובר אישר פרקליט המדינה עמית איסמן את ההכרזה.
בנוסף לששת הארגונים בהכרזה, ארגון "ועדות הבריאות (ער')" נחשד אף הוא בקשרים עם החזית העממית. ארגון זה הוצא מחוץ לחוק בינואר 2020 לאחר שסגן מנהל הארגון, וליד חנאתשה, הואשם במעורבות בתכנון הרצח של רינה שנרב בת ה-17 במעיין עין בובין, באוגוסט 2019[3][6].
תגובת הארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים שעליהם הוכרז כארגוני טרור מסרו כי ההחלטה לא תרתיע אותם וכי מדובר בניסיון השתקה[7].
סהר פרנסיס, מנהל ארגון "א-דמיר", אמר: "ההחלטה הזו מסוכנת, לא רק עבורנו - החוקים המשמשים לפגיעה בפלסטינים יכולים לשמש נגד כל אחד." הוא אמר כי ההכרזה הפתיעה אותו במיוחד בהתחשב בעבודה המשותפת של הארגון עם גופים ישראליים במאבק במגפת הקורונה בישראל[8].
תגובות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרת הפנים איילת שקד ברכה על ההחלטה ואמרה, "פעולה חשובה של שר הביטחון, בעקבות מידע מודיעיני מוצק של השב"כ והמט"ל. כבר שנים רבות שהארגונים האלה מתחפשים לארגוני 'זכויות אדם', שבפועל הם מהווים תמיכה לפעולות טרור של החזית העממית ודלק לתנועת ה-BDS"[9].
שרת התחבורה, מרב מיכאלי, ביקרה את הכרזתו של שר הביטחון, וטענה שהיא "גרמה לישראל נזק גדול"[10].
חברי כנסת ממרצ פנו לשר הביטחון בדרישה לבטל את ההכרזה. גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת גינתה את ההכרזה[11].
סגן שר הביטחון אלון שוסטר הגיב לדברים ואמר "חבריי בשמאל, תרגיעו. הארגונים הפלשתינאים שפעילותם נאסרה נגועים קשות בפעילות טרור, בגיוס טרוריסטים ובהלבנת כספים לטרור. זוהי רשת טרור של החזית העממית שמתחזה לארגוני החברה האזרחית"[12].
ארגון "לוחמים לשלום" שלח מכתב לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ובו בקשה להטיל סנקציות אישיות על שר הביטחון גנץ בעקבות ההכרזה. הבקשה מבוססת על "חוק מגניטסקי", המאפשר לנשיא להטיל סנקציות אישיות בגין רדיפת פעילי זכויות אדם[13].
ארגוני זכויות אדם בישראל קראו לבטל את ההחלטה ופרסמו הצהרה לפיה ההכרזה היא "צעד דרקוני המוציא מחוץ לחוק פעילות חיונית למען זכויות האדם, וצעד פחדני האופייני למשטרים אפלים ואוטוריטריים." בין הארגונים נמנים בצלם, גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מחסום Watch, שוברים שתיקה ושלום עכשיו[14].
תגובות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההכרזה גררה ביקורת מצד האו"ם וארגוני זכויות אדם בינלאומיים.
הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מיצ'ל בצ'לט, גינתה את ההכרזה וטענה כי "היא מבוססת על סיבות מעורפלות או בלתי מבוססות, בהן פעילות שלווה ולגיטימית לחלוטין לקידום זכויות אדם שאינה נחשבת כפעילות טרור, כגון מתן סיוע משפטי לפלסטינים במעצר, ארגון פעילויות לנשים בשטחים הפלסטיניים וקידום צעדים נגד ישראל בזירה הבינלאומית."[15] בצ'לט חזרה על הצהרה זו גם בדצמבר 2021[16] ובפרסום רשמי במרץ 2022, בו נאמר: "החלטות אלו התבססו על טענות מעורפלות ובלתי מבוססות; משרדי אינו מכיר אף ראיה מהימנה התומכת בהאשמות אלו."[17]
ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch מסרו בתגובה להכרזה כי מדובר בהחלטה "מזעזעת ובלתי הוגנת", המהווה "מתקפה מצד הממשל הישראלי על תנועת זכויות האדם הבינלאומית"[18][19].
נד פרייס, דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית, אמר כי ארצות הברית תבקש מישראל הבהרות בעניין ההכרזה, וכי ישראל לא נתנה לארצות הברית התרעה מוקדמת על הצעד[20]. גם אנדי לוין, חבר הקונגרס של ארצות הברית, הביע ספקות באשר לראיות שהובילו להכרזה[11].
ב-18 בנובמבר פרסמו מעל למאה שחקנים, במאים, סופרים ומוזיקאים — בהם ריצ'רד גיר, סוזן סרנדון, מארק ראפלו ופיטר גבריאל — מכתב פתוח המגנה את החלטת שר הביטחון. במכתב מופיע ההאשטאג #StandWithThe6, שהתחיל להופיע בעקבות זאת ברשתות החברתיות[21].
תגובת השב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשב"כ דחו את הביקורת על מהימנות הראיות ששימשו כבסיס להכרזה ואמרו: "אנו דוחים את הטענה לפיה החומר שהוצג לגורמים אמריקאים שונים נסיבתי ואינו מספק. בתדרוכים שונים שהועברו לגורמים שונים בארצות הברית, בהם גם הקונגרס, הועבר מידע מוצק וחד-משמעי הקושר את פעילות הארגונים הרלוונטיים לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין."[22]
ביקורת על חוק המאבק בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין דברי הביקורת על ההכרזה, הובעה ביקורת על השימוש בחוק המאבק בטרור, שנחקק בשנת 2016. אדם שנער כתב: "חוק המאבק בטרור בא להחליף חקיקת חירום דרקונית, שמקורה בשלטון הבריטי, וראשי היישוב היהודי התנגדו לה בחריפות בזמנם. אך במקום להחליף את ההסדרים הבריטיים בהסדר המותאם לדמוקרטיה המגינה על זכויות אדם, חוק מאבק בטרור שיעתק את הרוח המנדטורית לתוך חקיקה מודרנית."
החוק לא מאפשר לארגון לדעת במה הוא מואשם ומה החשדות נגדו, ולא מתאפשר לו לעיין בחומר הראיות או לעיין בחווֹת הדעת נגדו. כמו כן, החוק אינו מאפשר לארגון שהוכרז כארגון טרור כל דרך להוכיח שאינו כזה, פרט לשימוע בדיעבד שנעשה מול שר הביטחון, שהוא המכריז מלכתחילה.
כמו כן הובעה ביקורת על כך שהחלטת שר הביטחון התבססה על חומר מודיעיני חסוי, שהארגון אינו רשאי לעיין בו[23].
גם יובל אברהם התייחס לאופן שבו הוכרז על הארגונים כארגוני טרור: "ששת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים לא זכו למשפט ולא קיבלו אפשרות להגיב להאשמות הקשות שהופנו נגדם. במחי חתימת שר הביטחון הם הוצאו מחוץ לחוק, תוך דילוג על כאב הראש הזה שנקרא הוכחות, שופטים ושימוע הוגן."[5]
התפתחויות מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה מהמדינות התורמות, וכן האיחוד האירופי, עיכבו את המימון לארגונים בזמן שחקרו את ההאשמות[24].
ב-10 בנובמבר הרשיע בית משפט צבאי בבית הסוהר עופר במסגרת עסקת טיעון את חואנה רואיז, אזרחית ספרד בת 62 שנעצרה באפריל בשל עבודתה בארגון "ועדות הבריאות" בגדה המערבית. רואיז הורשעה בביצוע שירות להתאחדות בלתי מותרת, קבלת כספים והכנסתם לאזור. בעקבות ההרשעה הודיעו שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד כי היא מוכיחה שארגון החזית העממית מפעיל רשת ארגונים הומניטריים במטרה לגייס כספים לטרור[25].
בדצמבר 2021 פנתה תנועת לוחמים לשלום לקבוצת מדינות התורמות לרשות הפלסטינית וביקשה מהן לפעול על מנת לבטל את ההכרזה של גנץ[26].
ב-8 בדצמבר 2021, במענה לשאילתה שהגישו חברי כנסת של מרצ, מסר שר הביטחון גנץ כי קיימות עדויות, המבוססות על מידע מודיעיני מסווג, שפעילי טרור הועסקו בארגונים אלה אף שלא עבדו שם בפועל. כמו כן נמסר שהעמותות אפשרו קיום ישיבות של אנשי ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין במשרדיהן, ואנשי החזית העממית שלטו בניהול העמותות וקיימו קשר ביניהם[27].
ב-10 במרץ 2022 נעצר בירושלים סלאח חמורי, עורך דין פלסטיני בעל אזרחות צרפתית העובד בארגון א-דמיר לסיוע משפטי לאסירים, שישב בכלא בעבר באשמת חברות בארגון טרור[28]. התביעה הצבאית ביקשה לכלוא אותו במעצר מנהלי[29].
באפריל 2022 הודיע מרכז קרטר כי הוא ימשיך לתמוך באופן מלא בששת הארגונים הלא-ממשלתיים[30]. באותו חודש פרסמה נציבות האו"ם לזכויות האדם קריאה לממשלות לחזור לממן את ששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים. בהצהרה נאמר שבמשך שישה חודשים לא הצליחה ישראל לבסס את ההאשמות. הנציבות קראה לישראל לבטל את ההכרזה, ולעצור את כל הצעדים נגד הארגונים[24].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נולדו ללא זכויות אזרח, באתר Human Rights Watch, 17 בדצמבר 2019.
- ^ Terrorists in Suits: The Ties Between NGOs promoting BDS and Terrorist Organizations, באתר המשרד לנושאים אסטרטגיים, פברואר 2019 (באנגלית).
- ^ 1 2 יובל אברהם, אורן זיו ומירון רפופורט, חשיפה: במסמך השב"כ נגד הארגונים הפלסטיניים אין ראיות קונקרטיות, באתר "שיחה מקומית", 4 בנובמבר 2021.
- ^ דני זקן, שר הביטחון הכריז על 6 ארגונים של החזית העממית כארגוני טרור, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2021.
- ^ 1 2 יובל אברהם, השתקה ורדיפה פוליטית: הארגונים הפלסטיניים על הכוונת של גנץ מגיבים, באתר "שיחה מקומית", 25 באוקטובר 2021.
- ^ אורן זיו, אזרחית ספרד הורשעה בגיוס כספים לחזית העממית "בלי ידיעתה", באתר "שיחה מקומית", 10 בנובמבר 2021.
- ^
הגר שיזף, הארגונים הפלסטיניים: ההכרזה של גנץ לא תרתיע אותנו, זהו ניסיון השתקה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2021.
- ^ Palestinian NGO head: Calling us terrorists imperils Israeli democracy, באתר ג'רוזלם פוסט, 27 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ תבנית:ציוןץ; בנצי רובין, הסערה הבאה: ההכרזה של גנץ מבעירה את הקואליציה, באתר "סרוגים", 23 באוקטובר 2021
- ^ אריק בנדר, מיכאלי ביקרה את ההכרזה של גנץ על ארגוני הטרור, שלא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2021.
- ^ 1 2 אורן זיו, ח"כים ממרצ לגנץ: בטל את ההכרזה על הארגונים הפלסטינים כארגוני טרור, באתר "שיחה מקומית", 6 בנובמבר 2021.
- ^
ציוץ של אלון שוסטר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 באוקטובר 2021; בנצי רובין, הסערה הבאה: ההכרזה של גנץ מבעירה את הקואליציה, באתר "סרוגים", 23 באוקטובר 2021
- ^ לוחמים לשלום בפנייה לביידן: הטל סנקציות על גנץ, באתר "שיחה מקומית", 31 באוקטובר 2021.
- ^ הכרזת שר הביטחון - צעד דרקוני נגד ארגוני זכויות אדם, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 25 באוקטובר 2021.
- ^ Israel’s “terrorism” designation an unjustified attack on Palestinian civil society, באתר האו"ם, 26 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ Outraged over Israel’s Designation of Six Civil Society Groups as Terrorists, Speakers Tell Palestinian Rights Committee Harassment against Human Rights Defenders Must End, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 8 בדצמבר 2021 (באנגלית).
- ^ Human rights situation in the OPT, including East Jerusalem, and the obligation to ensure accountability and justice, באתר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 3 במרץ 2022 (באנגלית).
- ^ הגר שיזף, יהונתן ליס ובן סמואלס, גנץ הכריז על 6 ארגוני חברה אזרחית בגדה ארגוני טרור; ארה"ב דורשת הבהרות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2021.
- ^ Israel/OPT: Designation of Palestinian civil society groups as terrorists a brazen attack on human rights, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, 22 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ ארה"ב: נדרוש מישראל הבהרות בעניין ההכרזה על 6 ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, באתר מאקו, 22 באוקטובר 2021.
- ^ נירית אנדרמן, עשרות אמנים בינלאומיים מוחים על הוצאת ששת הארגונים הפלסטיניים מחוץ לחוק, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021.
- ^ הגר שיזף ובן סמואלס, שב"כ הצדיק את ההכרזה על ארגוני טרור בעזרת ציטוטים של עובדים בארגון אחר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2021.
- ^ אדם שנער, כמה קל להכריז על ארגון טרור, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2021.
- ^ 1 2 אורן זיו, באו"ם קוראים לחזור לממן את הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, באתר "שיחה מקומית", 25 באפריל 2022.
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, אליאור לוי, ספרדייה שעבדה בארגון פלסטיני הורשעה בגיוס תרומות לחזית העממית, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021.
- ^ אנה ברסקי, לוחמים לשלום למספר מדינות: פעלו לביטול הכרזת ששת הארגונים הפלסטינים כארגוני טרור, באתר מעריב אונליין, 8 בדצמבר 2021.
- ^ נעה שפיגל, גנץ: ששת הארגונים בגדה העסיקו פעילי טרור שלא עבדו בהם בפועל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
- ^ גדעון קוץ, הפעיל הפלסטיני סלאח חמורי שוחרר - בצרפת בירכו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בספטמבר 2018.
- ^ יובל אברהם, הרדיפה נמשכת: ישראל מבקשת שוב מעצר מינהלי לעו"ד פלסטיני-צרפתי, באתר "שיחה מקומית", 10 במרץ 2022.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Palestine: Carter Center backs six NGOs banned by Israel, באתר The New Arab, 7 באפריל 2022 (באנגלית).
