לדלג לתוכן

דוד חשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד חשין
לידה 1948 (בן 78 בערך)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית
תפקידים בולטים
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
בת זוג ליאורה חשין עריכת הנתון בוויקינתונים

דוד חשין (נולד בשנת 1948) הוא משפטן ישראלי ונשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.

נולד בירושלים, בנו של הרב בנימין זאב חשין, שהיה מרבני חסידות ברסלב ומראשי ישיבת המקובלים שער השמים.[1] למד בישיבת עץ חיים. בשנת 1967 התגייס לצה"ל. עם שחרורו החל ללמוד במכינה הקדם אקדמאית לחיילים משוחררים וסיים את לימודיו ב-1972. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו בשנת 1977.[2] לאחר מכן עבד מספר שנים כעורך דין בשוק הפרטי.[3]

ביולי 1984 מונה לכהן כשופט בבית המשפט השלום בירושלים. שש שנים מאוחר יותר, בדצמבר 1990, מונה לכהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים. בשנת 1999 יצא לאור בעריכתו הספר "בית המשפט: חמישים שנות שפיטה בישראל".

בשנת 2004 היה חשין אחד משלושת המועמדים שהומלצו על ידי הוועדה המקצועית-ציבורית לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לצידם של עוזי פוגלמן ושל מני מזוז שנבחר לבסוף לתפקיד.

ביוני 2006 מונה בידי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, יחד עם השופטת דבורה ברלינר, לכהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של חצי שנה.[4] בדצמבר 2006 הוארכה הכהונה הזמנית בשלושה חודשים נוספים.

כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, וכסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

בנובמבר 2012 התמנה לנשיא בפועל של בית המשפט המחוזי בירושלים, עד לסיום כהונתה של הנשיאה מוסיה ארד (שיצאה לשבתון פרישה). עם פרישתה של ארד ביוני 2013 קיבל מינוי קבוע כנשיא בית המשפט.[5]

באוגוסט 2014 נכלל שמו ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.

לקראת סוף שנת 2015 פרש לפנסיה מוקדמת.[6]

בשנת 2017 עמד בראש ועדת המינויים, תחת שרת המשפטים איילת שקד.

בשנת 2018 השתתף במיזם בירושלים, במסגרתו הרצה בפני תלמידי בית ספר על עבודתו המשפטית.[7]

ב-30 באוגוסט 2020 מונה ליושב ראש הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים.

בספטמבר 2021 מונה לבורר בסכסוך הארוך בישיבת פוניבז'. ובנובמבר 2025 פרסם את הפסק בנוגע לסכסוך.

חשין היה נשוי לליאורה, עד לפטירתה באפריל 2023. ואב לשניים. בתו, טל, הייתה נשואה לאורן וייגנפלד, ולהם שני ילדים.[8] מתגורר בירושלים. השופט מישאל חשין היה בן דודו. אחיו לבית משפחת חשין משמשים ראשי ישיבות ודרשנים מראשי ועסקני חסידות ברסלב בירושלים. בין אחיו, הרב צבי, מרבני ישיבת מיר, והרב שלמה זלמן, מרבני ישיבת טורדא. אחיינו הוא הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק.

עץ משפחתו
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת שניאורסון
 
עץ משפחת ריבלין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי הירש ריבלין[ו]
צבי הירש ריבלין[ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שפרה שניאורי[י]
שפרה שניאורי[י"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום יוסף שניאורסון[י"ב]
נחום יוסף שניאורסון[י"ג]
 
שרה רבקה שניאורסון[י"ד]
שרה רבקה שניאורסון[ט"ו]
 
 
 
 
 
רחל פונדמינסקי
רחל פונדמינסקי
 
משה צבי פונדמינסקי
משה צבי פונדמינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן שניאורסון[ט"ז]
שניאור זלמן שניאורסון[י"ז]
 
 
פנחס אליהו שניאורסון[י"ח]
פנחס אליהו שניאורסון[י"ט]
 
 
 
שניאור זלמן פונדמינסקי[כ]
שניאור זלמן פונדמינסקי[כ"א]
 
מרים סגל[כ"ב]
מרים סגל[כ"ג]
 
דבורה שמרלינג[כ"ד]
דבורה שמרלינג[כ"ה]
 
רבקה הנדה ריבלין[כ"ו]
רבקה הנדה ריבלין[כ"ז]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד צבי אריה שניאורסון[כ"ח]
דוד צבי אריה שניאורסון[כ"ט]
 
משה שניאורסון[ל]
משה שניאורסון[ל"א]
 
 
 
 
 
 
 
גיטל חשין[ל"ב]
גיטל חשין[ל"ג]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן שניאורסון[ל"ד]
שניאור זלמן שניאורסון[ל"ה]
 
אסתר פלר[ל"ו]
אסתר פלר[ל"ז]
 
 
 
 
 
הרב בנימין זאב חשין
הרב בנימין זאב חשין
 
 
עץ משפחת סלומון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טוביה שניאורסון[מ]
טוביה שניאורסון[מ"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. אבי משפחת שניאורסון ומייסד חסידות חב"ד
  2. אבי משפחת שניאורסון ומייסד חסידות חב"ד
  3. תולדות רבי משה, עמוד 52 | מספר 88 בספר היחס של משפחת ריבלין
  4. 1 2 3 4 תולדות רבי משה, עמוד 53, "אגרות בעל התניא ובני דורו" עמוד קי"ג
  5. ספר היחס למשפחת ריבלין, עמוד 12 מספר 51
  6. מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן [ג] | אביו: אליהו פלאטקעס-ריבלין[ד][ה] | סבו: שלמה זלמן ריבלין [ד]
  7. תולדות רבי משה, עמוד 52 | מספר 88 בספר היחס של משפחת ריבלין
  8. ספר היחס למשפחת ריבלין, עמוד 12 מספר 51
  9. מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן [ז] | אביו: אליהו פלאטקעס-ריבלין[ד][ח] | סבו: שלמה זלמן ריבלין [ד]
  10. כרטיס הקבר שלה | מספר 157 בספר היחס של משפחת ריבלין (ללא אזכור שמה הפרטי)
  11. כרטיס הקבר שלה | מספר 157 בספר היחס של משפחת ריבלין (ללא אזכור שמה הפרטי)
  12. שינה את שם משפחתו לשניאורסון, לא היה נכד בעצמו של בעל התניא (תולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערה 248)
  13. שינה את שם משפחתו לשניאורסון, לא היה נכד בעצמו של בעל התניא (תולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערה 248)
  14. שרה רבקה שניאורסון (Q94720172) | ספר הצאצאים מספר 27 | ובתולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערות: שהיא הייתה בתו של משה, ובעלה שינה את שם משפחתו לשניאורסון. ועוד אודותם בעמוד 156 וברחבי הפרק
  15. שרה רבקה שניאורסון (Q94720172) | ספר הצאצאים מספר 27 | ובתולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערות: שהיא הייתה בתו של משה, ובעלה שינה את שם משפחתו לשניאורסון. ועוד אודותם בעמוד 156 וברחבי הפרק
  16. שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים) (Q94721205) | (ספר הצאצאים מספר 72) אשתו הראשונה פייגא טויבאה (ספר הצאצאים מספר 72) אביה אברהם וולפנזון היה להם ילדים אך אשתו לא העריכה חיים | אשתו השנייה חנה (ספר הצאצאים מספר 72). | בנו דוד צבי אריה שניאורסון המוזכר כאן בעץ הוא מאשתו השנייה (ספר צאצאים עמוד 208 בהתחלה. וכן אצל: יוסקה רום, אל מול פני המדרגות, עמוד 16)
  17. שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים) (Q94721205) | (ספר הצאצאים מספר 72) אשתו הראשונה פייגא טויבאה (ספר הצאצאים מספר 72) אביה אברהם וולפנזון היה להם ילדים אך אשתו לא העריכה חיים | אשתו השנייה חנה (ספר הצאצאים מספר 72). | בנו דוד צבי אריה שניאורסון המוזכר כאן בעץ הוא מאשתו השנייה (ספר צאצאים עמוד 208 בהתחלה. וכן אצל: יוסקה רום, אל מול פני המדרגות, עמוד 16)
  18. הוא הנכד היחידי של ר' משה שנולד אחרי עליית המשפחה לארץ ישראל | ספר הצאצאים מספר 74 | תולדות רבי משה עמוד 164. וכן בעמוד 158 בהערה 250 מציין למסמך עם קצת פרטים עליו. המסמך מופיע במכירה פומבית, 2015. עמוד 64 שם אליהו פנחס שניאורסון עצמו מעיד שנולד בחברון בשנת תר"ו ובתרי"ב הם עברו לירושלים (בעמוד 164 מוטוסוב כותב שפנחס אליהו נולד בערך בשנת תר"ג לפי חשבון של שני מפקדים אך בהערה 250 הנ"ל הוא מביא עדות של אליהו פנחס עצמו שנולד בשנת תר"ו.)
  19. הוא הנכד היחידי של ר' משה שנולד אחרי עליית המשפחה לארץ ישראל | ספר הצאצאים מספר 74 | תולדות רבי משה עמוד 164. וכן בעמוד 158 בהערה 250 מציין למסמך עם קצת פרטים עליו. המסמך מופיע במכירה פומבית, 2015. עמוד 64 שם אליהו פנחס שניאורסון עצמו מעיד שנולד בחברון בשנת תר"ו ובתרי"ב הם עברו לירושלים (בעמוד 164 מוטוסוב כותב שפנחס אליהו נולד בערך בשנת תר"ג לפי חשבון של שני מפקדים אך בהערה 250 הנ"ל הוא מביא עדות של אליהו פנחס עצמו שנולד בשנת תר"ו.)
  20. ספר הצאצאים מספר 75
  21. ספר הצאצאים מספר 75
  22. ספר הצאצאים מספר 76
  23. ספר הצאצאים מספר 76
  24. ספר הצאצאים מספר 77
  25. ספר הצאצאים מספר 77
  26. ספר הצאצאים מספר 79
  27. ספר הצאצאים מספר 79
  28. דוד צבי אריה שניאורסון (Q94722099) | ספר הצאצאים מספר 182, עמוד 207 | ספר אודותיו - "אל מול פני המדרגות" | כרטיס קברו
  29. דוד צבי אריה שניאורסון (Q94722099) | ספר הצאצאים מספר 182, עמוד 207 | ספר אודותיו - "אל מול פני המדרגות" | כרטיס קברו
  30. ספר הצאצאים מספר 182ב, עמוד 208
  31. ספר הצאצאים מספר 182ב, עמוד 208
  32. ספר הצאצאים מספר 188
  33. ספר הצאצאים מספר 188
  34. ספר הצאצאים מספר 454
  35. ספר הצאצאים מספר 454
  36. ספר הצאצאים מספר 460יא, עמוד 415 ומספר 460 יא, עמוד 270
  37. ספר הצאצאים מספר 460יא, עמוד 415 ומספר 460 יא, עמוד 270
  38. ספר הצאצאים מספר 475
  39. ספר הצאצאים מספר 475
  40. ספר הצאצאים מספר 992, עמוד 318 | צילום קברו
  41. ספר הצאצאים מספר 992, עמוד 318 | צילום קברו
  42. ספר הצאצאים מספר 1063
  43. ספר הצאצאים מספר 1063

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.