גיגאנטומכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגיגאנטומכיה, או מלחמת הגיאגנטים, היא מלחמה שהתרחשה במיתולוגיה היוונית. היא התרחשה לאחר הטיטאנומכיה, ומות אכידנה וטיפאוס.

צדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיגאנטומוכיה
אלים גיגאנטים
זאוס פורפיריון
האדס אלקיאונאוס
אתנה אנקלדוס
פוסידון פוליבוטס
ארס דמאסן
דיוניסוס אפיאלטס ואוטוס
הפייסטוס מימאס
אפולו וארטמיס אוריון[1]
הרמס היפוליטוס[2]
אלות גורל תואס

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גיגאנטים

הגיגאנטים במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיגאנט במלחמת האלים בגיגאנטים נלחם באל המתאים אליו בכוחו. במלחמה היו כמובן גיגאנטים רבים שכל אחד מהם נלחם באל אחר. החזקים שבגיגאנטים היו פורפיריון, אנקלדוס ואלקיאונאוס. פורפיריון הוא הענק הבכיר מביניהם ובקרב האלים והגיגאנטים הוא נלחם נגד זאוס, בכיר האלים. אלקיאונאוס, לעומת זאת, היה מחובר לאדמה ומאפייניו דמו למאפייניו של האדס, ולכן הוא נלחם בהאדס. אנקלדוס היה החכם מבין הגיגאנטים ולכן נלחם באלת החוכמה אתנה. בנוסף ישנם גיגאנטים נוספים כמו: פוליבוטס שנלחם בפוסידון, דמאסן שנלחם בארס, אפיאלטס ואוטוס שנלחמו בדיוניסוס, מימאס שנלחם בהפייסטוס, אוריון שנלחם בארטמיס ואפולו, היפוליטוס שנלחם בהרמס, תואס שנלחם בשלוש אלות הגורל.

אתנה והגיגאנט אנדקלוס
דיוניסוס וגיגאנט
פסל של אנקלדוס קבור תחת האי סיציליה, גני ורסאי
תיאור מלחמת האלים בגיגאנטים במזבח פרגמון, ברלין. הדמויות מימין לשמאל: ניקה, גאיה, אתנה ואלקיאונאוס

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחזק שבגיגאנטים, אלקיאונאוס, היה מתת מיוחדת, כל עוד הוא נשאר בתוך תחומי מולדתו, אף אחד לא יכול להורגו. הרקולס ירה באלקיאונאוס חיצים, אך כאשר נגע גופו באדמה הוא חזר לחיים. כדי להתגבר על כך, גרר אותו הרקולס אל מחוץ לפלגרה, מולדתו (שם אירעה המלחמה), ושם הרגו. כדי להרוג את פורפיריון שלח אליו זאוס את אשתו הרה. פורפיריון ניסה לאנוס אותה ואז זאוס שילח בו ברק והרגו. את אנקלדוס קברה אתנה תחת האי סיציליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להבדיל מאוריון הצייד.
  2. ^ להבדיל מהיפוליטוס בנו של תסאוס.