עמק מוצא
 | |
| עמק מוצא במבט לכיוון מושב בית זית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמק  |
| נתונים ומידות | |
| גובה | 580–600 מטר |
| מיקום | |
| עיירות | ירושלים |
| נתיבי מים | נחל שורק |
| קואורדינטות | 31°47′26″N 35°09′47″E / 31.790416666667°N 35.163111111111°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   עמק מוצא  | |
  | |
עמק מוצא הוא עמק שבו נמצא אחד מיובליו של נחל שורק היורד מכיוון מוצא, ליד הכפר הנטוש קאלוניה ועד לסכר בית זית בירושלים. בעמק עובר שביל ירושלים והוא כלול בשטח פארק ירושלים.
נוף, חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמק מוצא ושוליו הם חלק ממסדרון אקולוגי עם ריכוז גדול של בעלי חיים שהתגוררו בעבר באזור שעליו נמצאת היום העיר ירושלים. בעמק מתקיימת להקה גדולה יחסית של מספר עשרות פרטים של צבי ארץ ישראלי, תת-מין של המין צבי מצוי. כן נצפו בעמק שועל מצוי, תן מצוי, דלק סלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי, חיוויאי, בז מצוי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת, דוחל שחור גרון וסנונית מערות.
בעמק מוצא מצויים שני מעיינות שכבה (עין מוצא ועין ארזה). נוף הצומח של העמק אופייני לבתה ים תיכונית, וכולל חורשות ויערות אורן ירושלים וברוש, מטעים, בוסתנים וכרמי זיתים, שחלקם גדלים פרא, שרידי חקלאות עתיקה ושרידי חקלאות בת ימינו.
פיתוח ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמק מוצא נמצא במוקד מספר תוכניות פיתוח של כבישים ותשתיות של גופי תכנון מוניציפליים וארציים, הקרן הקיימת לישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. אלו כוללים שני כבישים ראשיים המתפצלים מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) במחלף מוצא - כביש הטבעת המערבית וכביש 16[1]. כביש 16, החוצה את מרכז העמק על גשר, נפתח לתנועה בשנת 2022. הכביש נסלל למרות התנגדות גופים ירוקים שטענו לפגיעה בעמק[2]. במקור תוכנן הכביש לעבור לאורך עמק מוצא ומשם לעלות לכיוון ירושלים דרך נחל רבידה ויער ירושלים. בשנת 2000 שונתה התוכנית, בעקבות דרישת הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה, כך שיעבור במנהרה מתחת ליער ירושלים, עם זאת כביש הגישה למנהרה חוצה את העמק[3].
המקטע המזרחי של מערכת המים החמישית לירושלים עובר לאורך צידו המערבי של עמק מוצא, ותחנת איגום ושאיבה ענקית של המערכת נבנו בפתח העמק[4]. בנוסף, בנחל רבידה, במעלה לבית החולים הדסה הוקם קו חלוקת גז טבעי שהושלם במרץ 2019. לצידו הוקמה תחנת הפחתת לחץ בסמוך למושב בית זית[5].
לפיתוח זה מתנגדים גופים ירוקים שבראשם החברה להגנת הטבע. המתנגדים לפיתוח טוענים שלעמק חשיבות מיוחדת כשמורה של נוף הרי יהודה שלא זוהמו על ידי הבניה של ירושלים וכשער הכניסה ומבוא חזותי לעיר ממערב.
הפארק המטרופוליני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פארק ירושלים
במסגרת התוכניות לפיתוח מחד ושימור מאידך של עמק מוצא רבתי מוגדר שטח העמק כחלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים – מיזם של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. פארק עמק מוצא כולל שטח של כ-5,000 דונם והוא אחד מארבעה הפארקים המרכיבים את הפארק המטרופוליני, לצד פארק עמק הארזים, פארק עמק רפאים ונחל צופים[6]. במסגרת התוכנית המוצעת יוקם מוקד פעילות בשטח של 1,500 מ"ר, ייסללו מגרשי חניה עבור 200 מכוניות ובנייה של אגם מלאכותי בשטח שכיום אינו מוצף באופן טבעי. התוכנית כללה גם מסעדה וחוות סוסים. במאי 2019, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים החליטה לדחות את התוכנית. במקומה אושרה תוכנית מינימלית שכמעט ואינה כוללת פיתוח של האזור, זאת מאחר שהייתה עלולה לפגוע במערכות אקולוגיות וברצף השטחים הפתוחים באזור[7].
כביש הטבעת המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש הטבעת המערבי הוא חלק ממערכת כבישים היקפית המתוכננת סביב העיר ירושלים (כולל דרך יצחק שמיר - כביש 9, כביש הטבעת המזרחי וכביש הרכבת מדרום) המצטרפים יחד כדי ליצור כביש טבעת המחובר עם כביש 1 וכביש 39 למטרופולין תל אביב ושפלת החוף. כביש הטבעת ישמש גם ציר אורך צפון-דרום המחבר את אזור שכונת מלחה עם אזור רמת הדסה, מעוז ציון והר חרת. התוכנית הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית (תת"ל 1) ב-14 במרץ 2003[8]. מטרות תוכנית "תת"ל 1" היא השלמת כביש הטבעת סביב ירושלים בקטע שבין מחלף מוצא (התחברות לכבישים 1, 9, 16) ומשם בכביש, מנהרות וגשרים לאורך נחל שורק, מתחת לרמת הדסה, בגישור מעל "נחל חנדק" מתחת לרכס אורה/עמינדב עד להתחברות לכביש 39 (נחל רפאים) בדרום באזור גבעת משואה. כמו כן, סלילת כביש בין מחלף חמד לכביש הטבעת המערבי ליצירת ציר רוחב נוסף. במקור תוכנן הכביש בין מחלף הראל לדרום ירושלים, בספטמבר 2005 הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על שינוי תוואי הכביש ואימצה את חלופת מוצא, מאחר שהתוואי המקורי היה עלול לגרום לנזקים נופיים רחבים באזור עמק מוצא ונחל שורק. בחלופת מוצא יסלל רוב הכביש במנהרה לעומת חלופת הראל, בה חוצה הכביש בחציבה את שולי הר חרת[9][10]. בפברואר 2007, הורה משרד האוצר על הקפאת התכנון והקידום של כביש, עקב חוסר תועלתו הכלכלית עם ביטול תוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערבה[11].
אתרים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצפון לדרום:
- שרידי הכפר הנטוש קאלוניה
- מחלף מוצא
- בית ילין
- בית הכנסת העתיק מוצא
- המושבה החקלאית לשעבר מוצא (היום שכונה של ירושלים) והבית האדום
- סכר בית זית
- בית ספר חקלאי עין כרם
היסטוריה וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחפירת הצלה של רשות העתיקות שנעשתה במסגרת סלילת כביש 16, בשנת 2018, נתגלה כפר מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל (כ-7,000 שנה לפני הספירה), שהוא היישוב הנאוליתי הגדול ביותר שהתגלה בארץ ישראל. במקום נחשפו עשרות מבנים בשטח של כ–200 דונם, ב-300 ריבועי חפירה בגודל של חמישה על חמישה מטרים כל אחד[12]. בדצמבר 2019, לאחר שהסתיימה חפירת ההצלה, כוסה האתר בעפר והשטח יושר לקראת המשך עבודות סלילת כביש 16[13].
במהלך המאה ה-19 היה מקובל זיהוי של עמק מוצא עם עמק האלה המקראי[14][15][16]. זיהוי זה לא נתקבל על דעת החוקרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבלה גליקמן מגיב לתכניות להרוס את עמק מוצא, סרטון באתר יוטיוב- יובל ניסני, "מצילים את עמק מוצא": החברה להגנת הטבע ועשרות פעילים הפגינו נגד בנייה והקמת חניון בפארק, באתר כל העיר, 29 בינואר 2019
- משה גלעד, מהר לפני שייגמר: טיול אל המוצא האחרון, באתר הארץ, 7 במרץ 2019
- שלומי הלר, התגלית המדהימה: יישוב פרהיסטורי ענק בן 9,000 שנה נחשף ליד ירושלים, באתר כל העיר, 16 ביולי 2019
- תוכנית הפיתוח של עמק מוצא באתר פארק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ענת ג'ורג'י, מערכת כבישי הכניסה לירושלים ממערב תאושר בהליך מזורז, באתר הארץ, 16 במאי 2003
- ^
ניר חסון, חזית רחבה נגד הכביש שיבתר את יער ירושלים: "יהרוס את הטבע", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2014
- ^ דליה טל, כביש 16 בכניסה המערבית לבירה יעבור מתחת ליער ירושלים - כדרישת הירוקים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2000
- ^ ניר חסון, ירושלים של מים: הצצה לפרויקט הענק להקמת מנהרת המים הראשונה בישראל, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
- ^ אורה קורן, הושק צינור הגז הטבעי לירושלים: "יוזיל את ההוצאות על חשמל", באתר TheMarker, 16 במרץ 2019
- ^ צפריר רינת, החלה הקמת "פארק ירושלים" - הפארק העירוני הגדול בישראל, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2011
- ^ ניר חסון, תוכנית ממשלתית להקמת מתחם תיירות ליד ירושלים בוטלה מטעמים סביבתיים, באתר הארץ, 16 במאי 2019
- ^ גל ניסים, כבישי הכניסה לירושלים הוכרזו כתשתית לאומית, באתר גלובס, 14 במרץ 2003
- ^ גל ניסים, הות"ל תשנה תוואי כביש הטבעת המערבי בירושלים; העלות - 870 מיליון שקל בלבד, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2005
- ^ שרון קדמי, מסלול המכשולים של כביש הטבעת בי-ם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005
- ^ גל ניסים, האוצר הורה על הקפאת התכנון והקידום של כביש הטבעת המערבית בירושלים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2007
- ^ ניר חסון, בשלהי תקופת האבן ננטש כפר משגשג באזור ירושלים, ואף אחד לא יודע למה, באתר הארץ, 13 ביולי 2018
- ^ ניר חסון, הכפר הנאוליתי שהתגלה בחפירת הצלה במוצא נקבר תחת העפר למען כביש חדש, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2019
- ^ ראו למשל אצל יוהן נפומוק סף, היסטוריון מן המאה ה-19, בספרו ירושלים וארץ הקודש, Johann Nepomuk Sepp, Jerusalem und das Heilige Land: Pilgerbuch nach Paläestina, Syrien und Aegypten, Fr. Hurter'sche Buchhandlung, 1863. (בגרמנית), בפרק החמישי, המתחיל בעמוד 50, המתאר את מסעו ממודיעין, אל קאלוניה אמאוס (עמק מוצא) ומזכיר את עמק האלה בסביבה של מוצא, אבוגוש, בית חורון, הקסטל ולטרון. וראו גם בעמודים 512, 519 ו-543
- ^ ראו מקאהירא לירושלים, המליץ, 19 בינואר 1883, בה זיהוי זה מוזכר בלשון "האגדה מספרת"
- ^ ראו התיאור ב-על הארץ ועל פרי הארץ, הצפירה, 27 בינואר 1885 הכולל מסלול מבית לחם דרך ביתר, עין כרם ו"עמק האלה" אל נבי סמואל
| מוצא | |
|---|---|
|