לדלג לתוכן

פורטוגזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פורטוגלית)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פורטוגזית
Português
מדינות פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, מקאו, מזרח טימור
אזורים דרום מערב אירופה, דרום אמריקה, מערב אפריקה, דרום אפריקה, דרום-מזרח אסיה
דוברים 191 מיליון
שפת אם 176 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו-אירופית

איטלית
רומאנית
מערבית
איברו-רומאנית
פורטוגזית
לאום אנגולהאנגולה אנגולה
ברזילברזיל ברזיל
גינאה ביסאוגינאה ביסאו גינאה ביסאו
גינאה המשווניתגינאה המשוונית גינאה המשוונית
מזרח טימורמזרח טימור מזרח טימור
כף ורדהכף ורדה כף ורדה
מוזמביקמוזמביק מוזמביק
סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
שפה אזורית:
מקאומקאו מקאו שבסין
ארגון האיחוד האירופי, מרקוסור, האיחוד האפריקאי
מוסד האקדמיה למדעים של ליסבון, האקדמיה הברזילאית לשפה וספרות, קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית, המכון הבין-לאומי ללשון הפורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד שפה pt עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 pt עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 por עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 por עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוברי הפורטוגזית בעולם

פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית[1][2]) היא שפה איברו-רומאנית (אנ') מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית. פורטוגזית מדוברת בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה, ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.

השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה לערבית השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה מהלטינית הוולגרית ללא השפעה ישירה כמעט, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".

הגיית השפה וכתיבתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפורטוגזית שני ניבים עיקריים: פורטוגזית אירופית (פורטוגזית) ופורטוגזית ברזילאית. בשל הריחוק בן מאות השנים, קיימים הבדלי הגייה הן בעיצורים והן בתנועות.

העיצורים
הסימון
הגרפי
ניב איברי ניב ברזילאי
זעיר באותיות גדולות תעתיק
IPA
הערך הפונטי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
‏b B β נהגה כהגיית בי"ת רפה דו־שפתית בין תנועות;
נהגה כהגיית בי"ת בשאר המקרים
‏b נהגה כהגיית בי"ת[3]
b
‏c C s נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i;
נהגה כהגיית כ"ף בשאר המקרים
s כנ"ל
k k
ç Ç s נהגה כהגיית סמ"ך s
ch Ch ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית ʃ
‏d D ð נהגה כהגיית דל"ת רפה בין תנועות;
נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה לפני i ו-e סופית;
נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
d d
f F f נהגה כהגיית פ"א רפה f כנ"ל
‏g G ɣ נהגה כהגיית גימ"ל רפה בין תנועות;
נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i;
נהגה כהגיית גימ"ל בשאר המקרים
ɣ בניבים מסוימים נהגה כהגיית גימ"ל רפה בהקשרים שונים;
נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i;
נהגה כהגיית גימ"ל בשאר המקרים
ʒ ʒ
ɡ ɡ
gu Gu ‏ɣu נהגה גוּ (כשהגימ"ל רפה) ɡ נהגה כהגיית גימ"ל לפני e i;
נהגה גוּ בשאר המקרים
ɣu
h H - אינו נהגה - כנ"ל
j J ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה ʒ
k K k נהגה כהגיית כ"ף k
l L נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לאחר תנועות;
נהגה כהגיית למ"ד בשאר המקרים
lh Lh נהגה כהגיית למ"ד מרוככת
m M מאנפף את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה;
נהגה כהגיית מ"ם בשאר המקרים
n N מאנפף את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה ואחריו עיצור אחר;
נהגה כהגיית נו"ן בשאר המקרים
nh Nh נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב
p P נהגה כהגיית פ"א
qu Qu נהגה כהגיית כ"ף לפני e i;
נהגה קְוּ (כשהו"ו כ-W אנגלית) לפני a o u
נהגה קְוּ (כשהו"ו כ-W אנגלית)
r R נהגה כהגיית רי"ש מודגשת בראש מילה;
נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים
נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת לאחר עיצורים מלבד N ולפני תנועות, ובסוף מילה
כשהמילה הבאה מתחילה בתנועה;
נהגה כה"א בתחילת מילה ולפני תנועות פתוחות בלתי מוטעמות.
rr RR נהגה כהגיית רי"ש מודגשת; נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת לאחר עיצורים מלבד N ולפני תנועות, ובסוף מילה
כשהמילה הבאה מתחילה בתנועה;
נהגה כהגיית כ"ף רפה בשאר המקרים
s S נהגית כהגיית סמ"ך בראש מילה;
נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות ובסוף מילה כשהמילה הבאה מתחילה בתנועה;
נהגה כהגיית שי"ן ימנית לאחר תנועה ולפני עיצור, ובסוף מילה כשהמילה הבאה
מתחילה בעיצור
נהגה כהגיית סמ"ך בראש מילה;
נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות;
נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני עיצור קולי;
נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני עיצור אטום
sh Sh ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית ʃ Ch/ch
t T נהגה כהגיית ת"ו נהגה כהגיית צד"י גרושה לפני i ו-e סופית;
נהגה כהגיית ת"ו בשאר המקרים
v V נהגה כהגיית בי"ת רפה כנ"ל
w W נהגה כהגיית ו"ו עיצורית כנ"ל
x X נהגה כהגיית שי"ן ימנית בראש מילה ולפני עיצור מלבד C שלפני e i;
נהגה כהגיית סמ"ך לפני C שלפני e i;
נהגה כהגיית זי"ן בין ex לבין תנועה;
בשאר המקרים עשוי ליהגות כשי"ן ימנית, קְסְ או כסמ"ך
כנ"ל
y Y נהגה כהגיית יו"ד עיצורית כנ"ל
z Z נהגה כהגיית זי"ן גרושה בסוף מילה;
נהגה כהגיית זי"ן בשאר המקרים
כנ"ל
פונמות בפורטוגזית
ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ‏ ɲ ‏ ‏ ~ ‏ ‏ ‏n̠ʲ n m
סותם g k d t b p
מחוכך [ʤ] [ʧ]
חוכך ‏ ʁ ʒ ʃ z s v f
מקורב ‏ ʎ ‏ ‏ ~ ‏ ‏ ‏l̠ʲ l
מקיש ɾ

* פונמה זרה
* אלופוני /t d/ לפני /i/ בניבים ברזילאיים

מיקום התנועות בניב ליסבון, פורטוגל
מיקום התנועות בניב סאו פאולו, ברזיל
התנועות
הסימון
הגרפי
ניב איברי ניב ברזילאי
תחתון מכתב הון תעתיק
IPA
הערך הפונטי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
a A נהגית כהגיית e במילה האנגלית Taken
בהברה לא-מוטעמת ובסוף מילה;
נהגית כפתח בשאר המקרים
נהגית כהגיית פתח
á Á נהגית כהגיית פתח כנ"ל
à À נהגית כהגיית פתח כנ"ל
â Â נהגית כהגיית פתח מאונפפת כנ"ל
ã Ã נהגית כהגיית פתח מאונפפת כנ"ל
e E נהגית כהגיית e במילה האנגלית Taken
בהברה לא-מוטעמת ובסוף מילה;
נהגית כהגיית צירי בשאר המקרים
נהגית כהגיית צירי בהברה לא מוטעמת;
נהגית כצירי פתוח יותר בהברה מוטעמת;
נהגית כהגיית חיריק בסוף מילה
é É נהגית כצירי פתוח יותר כנ"ל
ê Ê נהגית כהגיית צירי בלבד כנ"ל
i I נהגית כהגיית חיריק כנ"ל
o O נהגית כהגיית חולם נהגית כהגיית חולם בהברה לא-מוטעמת;
נהגית כחולם פתוח בהברה מוטעמת;
נהגית כשורוק בסוף מילה
ó Ó נהגית כחולם פתוח יותר כנ"ל
ô Ô נהגית כהגיית חולם בלבד כנ"ל
õ Õ נהגית כחולם מאונפף כנ"ל
u U נהגית כהגיית שורוק כנ"ל
הדיפתונגים
Ãe/ãe נהגה כ-אַיי (כשהפתח מאונפף) כנ"ל
Ai/ai נהגה כ-אַיי כנ"ל
Ao/ao נהגה כ-אַװ (כשהו"ו כ-W אנגלית) כנ"ל
Au/au נהגה כ-אַװ (כשהו"ו כ-W אנגלית) כנ"ל
Ão/ão נהגה כ-אַװ (כשהו"ו עיצורית והפתח מאונפפת) כנ"ל
Ei/ei נהגה כ-אֵײ כנ"ל
Eu/eu נהגה כ-אֵװ (כשהו"ו כ-W אנגלית) כנ"ל
Oi/oi נהגה כ-אוֹי כנ"ל
Õe/õe נהגה כ-אוֹי (כשהחולם מאונפף) כנ"ל

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: פטרוזיליה? לא מה שחשבתם, באתר nrg‏, 24 ביוני 2010
  2. ^ פורטוגלית או פורטוגזית?, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏7 בנובמבר 2018
  3. ^ במקרים נדירים בהברות לא-מוטעמות נהגה כהגיית בי"ת רפה דו־שפתית בין תנועות