פצאל 2

פצאל 2
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מיקום
קואורדינטות 32°02′52″N 35°25′47″E / 32.04777778°N 35.42972222°E / 32.04777778; 35.42972222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה כללי של האתר – מבט מצפון, שנת 2007
פצאל 2: תוכנית כללית, 2007
קנקן מהתקופה הכלקוליתית. נמצא באתרו
ממצאים מהאתר (מימן לשמאל ומלמעלה למטה): תליון טרפזי מהמטיט; ראש אלה מיניאטורי עשוי המטיט; פלכי טוויה מחרס; שבר אזמל מנחושת; ראש אלה מבזלת; עיטור חרוט על חרס; חרוזים. תמונות הממצאים אינם לפי קנה מידה אחיד

פצאל 2 (Fatzael 2) הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הכלקוליתית השוכן בשולי העמק של נחל פצאל, ונפרש מהיישוב פצאל מערבה משני צידיו של הכביש הישן למעלה אפרים. האתר התגלה לראשונה על ידי יוסף פורת שאף ערך במקום חפירת הצלה וזיהה שרידי מבנה רבוע בעל חצר טרפזית מהתקופה הכלקוליתית (3800-4500 לפנה"ס). האתר שוכן בקואורדינטות הבאות 241,400/661,600 על פי מפת ישראל החדשה. האתר נחקר לעומק במסגרת סקר הר מנשה בשנת 2006. הסקר התפרסם בכרך החמישי שראה אור ב- 2013. האתר נחפר מדי שנה החל משנת 2007 על ידי ד"ר שי בר מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו המשוער של האתר הוא כ-160 דונמים, וזוהו בו מספר חלקים ששמות הסקר שלהם: "פצאל 2", "פצאל 5", "פצאל 7", פצאל, חפירת פורת ועוד. האתרים השונים נמצאים על גדתו הצפונית של האפיק הקדום של נחל פצאל. השטח העיקרי שנחפר "פצאל 2" נמצא מזרחית ליישוב פצאל על המדרון הדרומי-מזרחי של שלוחה סלעית. חלקים מהאתר נפגעו קשות בפעילויות הכשרת קרקע שבוצעה בשלהי שנות השישים ובמהלך שנות השבעים של המאה ה-20.

באתר נצפו מספר תלוליות עם שרידי מבנים המפוזרים באקראי כשעל פני השטח בולטים בעיקר קירות בנויים וריכוזי חרסים וכלי צור.

השכבות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירה בפצאל 2 התמקדה במבנה שחלקו הצפון-מזרחי נפגע מפעילות מודרנית. התגלו שלוש שכבות - שתי השכבות התחתונות שכבות II ו-III הן מהכלקולית המאוחר, ואילו השכבה העליונה לא תוארכה.

שכבה III, השכבה התחתונה - נחשפה בשטח מצומצם בלבד בו נחשפו שרידים של שני בורות כרויים בתוך מצע הקונגלומרט הקדום. רוחבם הממוצע 45 ס"מ ועומקם 40 ס"מ. בתוך אחד מהבורות התגלה מעט חומר אורגני (פחם) שנשלח לתיארוך רדיומטרי והניב תוצאה שמועדה לקראת ראשית האלף ה-4 לפנה"ס. בקרבת הבורות נמצאו שרידים דלים של שני מוקדים שקוטרם הממוצע 24 ס"מ. הממצא המועט, שנאסף ברובו על מצע הקונגלומרט בקרבת הבורות והמוקדים, כולל קרמיקה וצור המתאימים לתרבות הכלקוליתית.

שכבה II, השכבה האמצעית - נחפר מבנה רוחב ששטחו 62 מ"ר, המחולק לשני חדרים עם חצר רחבה ששטחה הקדום לא נחשף עדיין במלואו. קירות המבנה השתמרו לגובה של עד שלושה נדבכי אבן. במקומות מעטים השתמרו על נדבכי האבן שרידים של לבני חומר. מפלסי החיים שזוהו (רצפות עפר מהודק) היו בגובה חלקו העליון של נדבך האבן הראשון, ומכאן שהייתה כאן בניה משולבת של אבן בחלק התחתון של הקיר ולבנים בחלקו העליון. רוחב הקירות החיצוניים של המבנה נע בין 80 ס"מ למטר אחד. שיטת הבניה לרוב זהה: שתי שורות של אבנים גדולות ובינוניות ומילוי של אבנים קטנות עם עפר ביניהן.

בחדר הצפוני אותר פתח המבנה המרוצף באבנים שטוחות ובחלקו הפנימי אבן פותה (אבן שבמרכזה חור או שקע לעיגון ציר של דלת או שער). מפינתו הצפונית-מערבית של החדר ממשיך קיר רוחב מערבה מחוץ לגבולות החדר, ומהווה חלק מקיר חצר פנימית בעלת מתאר טרפזי. בחצר זוהו שני מפלסי חיים, חלקם מרוצפים, שפער הגבהים ביניהם הוא 20 ס"מ בממוצע, דבר המעיד על שני שלבים, לפחות, בחצר. הממצא משכבה II אופייני מאוד לתקופה הכלקוליתית.

שלושת תאריכי פחמן 14 ממפלס החיים של שכבה זו מתאימים לרבעון הראשון של האלף ה-4 לפנה"ס. שכבה זאת היא המאוחרת ביותר מאתרי היישוב בכלקולית של בקעת הירדן ומהמאוחרות בדרום הלבנט ומכאן חשיבותה המחקרית.

שכבה I, השכבה העליונה - שרד ממנה רק קיר מתעגל שמתארו ממשיך אל מחוץ לתחומי שטח החפירה. רוחבו 1-1.2 מטרים והוא שרד לגובה נדבך אחד בלבד. קיר זה ששרד על פני השטח מאוחר ליתר האלמנטים בחפירה והוא גבוה בכ-30 ס"מ מהרצפה המאוחרת של חצר שכבה II. לא נמצא חומר מתארך הניגש לקיר ומועד בנייתו לא ידוע.

ממצא קרמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצא הקרמי הניב שברי כלים רבים ומעט כלים שלמים, הכוללים בעיקר קנקנים פערורים אך כוללים גם קנקניות, רובם משכבה II. הכלי הנפוץ היה הקערה (190 פריטים); אחריה באים הקנקנים לסוגיהם הכוללים גם קנקניות קטנות וקנקני ענק - פיטסים. הטיפול בפני הכלי מראה שרק מעט פריטים היו מחופים (שכיחות קערות עם פס אדום על השפה מבפנים ומבחוץ) ועיטור פלסטי שכיח במוטיב של עיטורים דמויי חבל על קנקנים או חריטת דגמים גאומטריים במכשיר חד על גוף הכלים השונים.

ממצא צור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצא הצור בפצאל 2 היה מגוון ובעל משמעות רבה. נתגלו למעלה מ-10,000 פריטים. הממצא מעיד על קיומה של תעשיית הכנת כלי צור באתר. כלי חיטוב דו פניים, שבדרך כלל נמצאים במספרים גדולים באתרים כלקוליתיים, נעדרים לגמרי מהמכלול. השקערוריות תפשו את החלק העיקרי במכלול כלי הצור אך נמצאו גם מקדחים ונקרים, עדות למלאכה רב-גונית. הדומיננטיות של כלי מלאכה, כולל מקבות, מצביעים על יישוב קבע. ריבוי כלי חיתוך וביתור ומגרדים, כולל מגרדי מניפה ומקרצפים, נותנים אינדיקציה לחשיבות גידול המקנה ועיבוד השלחים. נוכחות כלי קציר מעידה על ניצול ו/או גידול דגנים באתר. נראה שהכלכלה הייתה מעורבת כאשר גידול המקנה הוא הענף החשוב. באתר התגלו להבי מגל מעוצבים בטכנולוגיה כנענית, שנחשבה עד היום כמאפיינת את תקופת הברונזה הקדומה בלבד. הימצאותם באתר זה מעידה על ראשית השימוש בטכנולוגיה זאת כבר בשלהי התקופה הכלקוליתית, בשונה מהידוע במחקר עד כה.

ממצא אבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצא האבן כלל למעלה מ-30 חפצים ששימשו לייצור ולתעשייה, וכן תליון המטיט. הפריטים נוצרו בעיקר מאבן קשה מסוג גיר מקומי ומבזלת. שכיחים פחות כלים מאבן חול נובית והמטיט. סוגי הכלים העיקריים שהתגלו הם מכתשי אבן ועליים; מקבות אבן; קערות בעלות דופן ישרה; אבני שחיקה; ראשי אלה; משקולות נול ועוד. אלה מעידים על מלאכות מגוונות דוגמת כתישה ושחיקה במהלך עיבוד מזון וטוויה. בחפירה התגלה גם תליון עשוי המטיט בעל צורה טרפזואידית. על צידו הקמור נחרט דגם אידרה, ושני חורים קוניים מפולשים נקדחו מצידו הקעור (שרידי עבודת המקדח הסיבובי ניכרים בצידו הקעור של התליון).

ממצא פאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצא הפאונה מהאתר כולל 61 עצמות מזוהות. מבעלי החיים המבויתים בולטים העז, הכבש והבקר. מחיות הבר יש לציין את השועל, החתול וסרטן מים מתוקים. סימני פעילות אנושית (סימני חיתוך או שרפה) לא זוהו. נמצאו סימני נשיכה של טורף בגודל כלב על אחת מעצמות העז או הכבש. בדיקת איחוי עצמות מראה שבעלי החיים המבויתים מתו בגיל צעיר (עד גיל שנתיים לערך). כן נמצאו שתי לסתות תחתונות עם שן חלב קדם-טוחנת רביעית שחוקה לחלוטין, המוכיחה שבעלי החיים היו בני כ-12 חודשים בלבד. מכאן ייתכן שחלק מבעלי החיים באתר נועדו לבשר. המסקנות הראשוניות מדגישות כלכלת גידול בעלי חיים המבוססת על עזים וכבשים; שחיטה באתר בגיל צעיר (כנראה לבשר) וקרבה של טורפים וחיות בר למבני המגורים.

במהלך החפירה נאספו שרידי עץ מפוחמים, שהועברו לבדיקת תיארוך באמצעות טבעות עצים. עשר מהדגימות היו של אשל (Tamarix) ואחת - שיח ממשפחת הסלקיים. מכאן שהעץ השכיח בפצאל 2 היה האשל ששימש גם כחומר הבערה העיקרי של תושבי האתר. אפשר שהעץ שולב גם במבנה (אולי כחלק מהגג), אך לא נמצאו קורות שלמות ואי אפשר להוכיח השערה זו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב