נאות סמדר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חבל אילות |
| גובה ממוצע[1] | 407 מטר |
| תאריך ייסוד | 1989 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 258 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.7% בשנה |
(למפת דרום הנגב רגילה)   נאות סמדר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
| http://www.neot-semadar.com | |
נְאוֹת סְמָדַר הוא קיבוץ בדרום הערבה סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. הקיבוץ הוקם כהיאחזות "שזפון" בשנת 1980, ולאחר שלא הצליח להתרומם התיישב בו בשנת 1989 גרעין נאות סמדר שהקימו בו יישוב סביב הנושא האקולוגי - אורגני. היישוב משתרע על שטח של כ-800 דונם.
נאות סמדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ נאות סמדר הוקם בקיץ 1989 במקום היאחזות הנח"ל שיזפון.[3] קבוצת המקימים כללה חברים מירושלים בעלי מקצועות חופשיים, שעזבו את העיר והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת, שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו. היישוב הוא יישוב אורגני עם התייחסות לתחום האקולוגי הכוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים. בשנת 2001 הוסב שם המקום משזפון לנאות סמדר.[4] מקור שם הקיבוץ מגיע מהמילה נאות, כלומר נווה מדבר, ומהמילה סמדר, בשל פרי הגפן שבמקום, ולזכרה של סמדר ספרא, אשתו של יוסף ספרא, ממקימי היישוב, שנהרגה בתאונת דרכים ב-1981.[4][5]
קליטת מפונים בעקבות מתקפת הפתע על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ קלט פליטים מקרב מפוני יישובי הדרום והצפון שנעקרו מביתם בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023), בעיקר מהישוביים צבעון ומתת. מבין קבוצה זו קבוצה של 17 משפחות הכוללות כמאה מבוגרים וילדים, התחייבה להישאר בקיבוץ שנה אחת לפחות כאשר שאר המפונים שנקלטו בתחילה עברו למקומות אחרים. קליטת המפונים הגדילה את מספר תושבי הקיבוץ מ-150 ל-250.[6]
ענפים כלכליים בקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום כ-200 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, תמרים, עיזים, יין, שמן וגבינות. התוצרת החקלאית של הקיבוץ נמכרת ברשתות השיווק ובחנויות טבע ברחבי הארץ. הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת, הכוללת מגדלי צינון פסיבי, לבני בוץ, בנייה בבלות קש ועוד. ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על ידי אנשי המקום, העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם. בתחומי האומנות והיצירה מתקיימות סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום.
הקיבוץ קולט מתנדבים.
תיירות ואירוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הדרך שמרו חברי הקיבוץ על פרטיותם. החל מהעשור השני של המאה ה-21 הם החלו להיפתח אל העולם בסדנאות וסמינרים של בנייה וחקלאות אקולוגית יחד עם התמקדות בתהליכים רוחניים.[7] בנאות סמדר מספר מיזמי תיירות ואירוח כולל פונדק נאות סמדר היושב בצומת שיזפון הכולל מסעדה צמחונית ובית קפה, חנות המפעל של מוצרי נאות סמדר וסיורים במחלבה, ביקב ובבית האומניות. במרחק של כשני קילומטרים מבתי הקיבוץ בשטח של היאחזות נח"ל יעלון לשעבר, שיפצו חברי הקיבוץ את בתי ההאיחזות הישנים בצורה אקולוגית והם משמשים כבתי אירוח לתיירות פנים וחוץ.
בשנת 2022 היה הקיבוץ מועמד להפיכה לכפר תיירות מומלץ על ידי ארגון התיירות של האו"ם (UNWTO), הכולל נכון לשנת 2023 167 כפרים ברחבי העולם, העומדים בתנאים שונים, כולל קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, שימור של משאבים תרבותיים וטבעיים ועוד. הקיבוץ לא הפך לחבר מלא ברשימה זו, אך נכנס לרשימה של 20 כפרים הדורשים שיפורים מסוימים כדי להפוך לחברים מלאים, ונכון לשנת 2023 הוא נמצא בתהליך מעבר לשם כך.[8]
אורח החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאות סמדר הוא קיבוץ שיתופי באופן מלא.[7] ההחלטות מתקבלות בהסכמה, ההכנסות מתחלקות באופן שווה והחברים עובדים בעיקר בתוך הקיבוץ.[7] חברי הקיבוץ שהגיעו למקום בשנת 1989 התקבצו סביב דמותו של הבמאי והמחזאי יוסף ספרא.[7] הם מתרגלים תורות רוחניות הקשורות למשנתם של קרישנמורטי, גורדייף ואקהרט טולה.[7] ספרא הלך לעולמו בשנת 2003. בקיבוץ, הרוחניות מתקיימת גם בחיי היום־יום. לדוגמה, לא אוכלים בשר, במהלך ארוחות הבוקר והצהרים נהוג לא לדבר, אין טלוויזיות בבתים ונהוג לא להשתמש בטלפונים סלולרים במרחב הציבורי.[7][9]
הסרט האושר המוחלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 יצא הסרט התיעודי "האושר המוחלט"[10], של אביב אור משולם, אחותה של רחל טיפנברונר אשר עזבה עם משפחתה את נאות סמדר בשנת 2012. בסרט מתארות רחל ומספר נשים אחרות שהיו חברות הקיבוץ, את החיים בו בצורה מורכבת המציגה חוויות חיוביות ומשמעותיות שחוו לצד חוויות שליליות וקשות הקשורות לצורת החיים ולספרא. בין השאר, תואר כי המקום איפשר למשתתפות צמיחה אישית ורוחנית אך כי ספרא ניצל מינית אחת מהן ולדעת אחת ממשתתפות הסרט הקיבוץ התנהל כ"כת לכל דבר ועניין".
היסטוריה - היאחזות הנח"ל שיזפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרם הקמת נאות סמדר, קיבוץ שזפון עלה על הקרקע בספטמבר 1980[11] על ידי גרעיני נח"ל. המתיישבים הראשונים במקום היו חברי גרעין "זמרן" של תנועת הצופים, מחזור ע"ג, גיוס 1979, שלימים התיישבו בקטורה, שהחזיקו במקום כהיאחזות נח"ל לפני שהונח קו המים ליישוב ולפני שהיה אפילו חשמל (אף לא מגנרטור). אחריהם תחזקו את המקום חברי גרעין "דרדר" לטללים.
גרעיני הנח"ל הבאים במקום כבר יועדו אל קיבוץ שזפון ואכלסו אותו בשנותיו הראשונות:
- גרעין ראשית - מחזור ע"ה - גיוס 1980, שעברו הכשרה בשל"ת בקיבוץ דורות
- גרעין ראם - מחזור ע"ז - גיוס 1981
- גרעין אשד (אל שזפון דרכנו) - מחזור ע"ט - גיוס 1982
- גרעין ערבה - מחזור פ"א - גיוס 1983
- גרעין פרא - מחזור פ"ה - גיוס 1985
גרעיני ראם, אשד, ערבה ופרא עברו הכשרה בשל"ת מוקדם בקיבוץ נצר סרני[12], אשר היה לקיבוץ האומן של שזפון.
בראשית דרכו נקרא הקיבוץ, שהיה היישוב השישי של התק"ם בערבה, "ערבה 6". בעת פינוי היישובים בסיני, הועבר חלק מהציוד שפורק בסיני לקיבוץ שיזפון, כולל מגרש הכדורסל שלו. נדמה כי שזפון היה הקיבוץ האחרון בישראל שהוקם ונוהל כולו על ידי בני גרעיני נח"ל, ובעיקר מבני גרעין ראשית וראם. שני גרעינים אלה אף סייעו בהקמתם ובנייתם של היישובים הסמוכים לשיזפון: נוה חריף ושיטים, ולקחו חלק בהקמת מחנות הצבא שבאזור, ובנטיעת חורשות דרך (לימנים) ביחד עם קק"ל. חורשות אלו עדיין ניכרות באזור.
חברי הגרעין הקימו גינות נוי, נטעו מטע תמרים וגידלו ירקות[13], בעיקר בצל ומלונים, ופרחים[14]. בנוסף בנו את בתי המגורים ומבני הציבור במקום, סללו שבילים, עבדו ביערנות. התושבים החזיקו מזנון דרכים בצומת שזפון, ששכן בתחילה באוטובוס נטוש, אשר הובא לצומת לאחר שירות קודם כמזנון באשלים. המזנון שימש את הפועלים שעסקו בבניית מחנות הצבא, חיילים ומעט המטיילים שבחרו בדרך זו בדרכם לאילת. כן הפעילו התושבים מזנון בנמל התעופה עובדה. ביוזמת בני הגרעינים הוקם בשיזפון לול תרנגולות ענק ומודרני, שהיה בזמנו אחד מחמשת הלולים הגדולים בישראל, וניטעו חורשות נוי סביב היישוב.
תוכנית אכלוס היישוב, שהייתה מבוססת על השארות בני הגרעין במקום לאחר שירותם הצבאי, לא הצליחה.[15] לפיכך, בספטמבר 1988, לאחר שנותרו בו רק 15 בני אדם, הוחלט לפנותו ולהחזיקו על ידי צעירים בשנת שירות עד למציאת מתיישבים אחרים שיתיישבו בו[16][17]. חלק מיחידות הדיור הריקות הועברו להר עמשא[18].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
נאות סמדר - מזרח -
נאות סמדר - מערב -
בית האומנויות - ממעוף הציפור -
-
בית האומנויות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נאות סמדר- אתר נאות סמדר
- נאות סמדר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אודי רן, טבע הדברים, נאות סמדר: מקום עם עקרונות חיים אחרים, באתר ynet, 9 באוקטובר 2012
חגי עמית, האנשים שהקימו מקדש במדבר ולא מחזיקים טלוויזיה: הכירו את היישוב הכי שונה בישראל, באתר TheMarker, 3 באפריל 2015- ארי ליבסקר, סמינר הקיבוצים, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2016
- אלי אשד, קיבוץ מיסטי או כת מסוכנת: "נאות סמדר" והרומן הסודי עליו מאת אלי בנאקוט, באתר יקום תרבות, 15 בדצמבר 2019
"זינוק לאתמול", הסכת על קיבוץ נאות סמדר, באתר כאן ארכיון- שני ליטמן, נאות סמדר, היישוב הכי רדיקלי ומסוגר בישראל, עובר מהפכה — ופותח את שעריו, באתר הארץ, 29 בפברואר 2024
נאות סמדר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ג'קי פומס, שיזפון אוכלס בחברים חדשים, חדשות, 20 בספטמבר 1989
- ^ 1 2 קיבוץ נאות סמדר, באתר מועצה אזורית חבל אילות - ערבה דרומית
- ^ משה גלעד, שלושה כפרים ישראליים, שונים מאוד, יתחרו בכפרים היפים בעולם, באתר הארץ, 19 ביוני 2022
- ^ שני ליטמן, היישוב הכי רדיקלי ומסוגר בישראל עובר מהפכה, ופותח את שעריו, באתר הארץ, 29 בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 4 5 6 ארי ליבסקר, "סמינר הקיבוצים", כתבה על נאות סמדר, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2016
- ^ ‘Best Tourism Villages’ of 2022 Named by UNWTO, www.unwto.org (באנגלית)
- ^ חגי עמית, האנשים שהקימו מקדש במדבר ולא מחזיקים טלוויזיה: הכירו את היישוב הכי שונה בישראל, באתר TheMarker, 4 באפריל 2015
- ^ דף הסרט בפייסבוק
- ^ מתיישבי שיזפון (קטורה ג(' עלו על הקרקע בערבה, דבר, 4 בספטמבר 1980
- ^ אהרן פריאל, 2 קיבוצים הוקמו בערבה ובאיזור תפן, מעריב, 18 בספטמבר 1980
- ^ משולם עד, עשרות מליוני שקלים נזק בשטפונות ליישובי הערבה, דבר, 29 בדצמבר 1980
- ^ שזפון. רוחות טובות, מעריב, 27 במרץ 1988
- ^ איל חלפון, החלום הסתיים אפשר להגיד נכשל, חדשות, 2 בספטמבר 1988
- ^ אילנה ברש, מנסים להציל את שיזפון, חדשות, 29 באוגוסט 1988
- ^ יצחק לץ, מדינה קטנה בערבה, חדשות, 17 במרץ 1989
- ^ לילה על הר עמשא, מעריב, 22 בדצמבר 1989
| ||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|