שלום דובער וולפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלום דב וולפא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום דובער וולפא
הרב וולפא, 2010
לידה 21 בפברואר 1948 (בן 71)
י"א באדר א' ה'תש"ח
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ, לשעבר ראש מפלגת ארץ ישראל שלנו וראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בירושלים ליפה, בתו של הרב עזריאל זליג סלונים, ויצחק וולפא (אחיו של הרב יהודה דוד וולפא). למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת קול תורה וישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד. בשנת תשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770 בניו יורק.

אחרי חתונתו בהוראת הרבי מלובביץ' עבר להתגורר בקריית גת וניהל שם את ישיבת חב"ד ורשת של מוסדות חינוך חב"ד בעיר. לאחר שהמוסדות נקלעו לקשיים כספיים כבדים הוא פרש מהניהול[דרוש מקור] והעביר את הישיבה לרב משה הבלין.

בשנת 2006 הקים בעיר ביתר עלית את מכון "הרמב"ם השלם" העוסק בפיענוח וביאור ספרו של הרמב"ם היד החזקה. בשנת תשס"ז[דרושה הבהרה] יצא לאור הכרך הראשון במסגרת הפרויקט, על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת 2010 עבר לגור בעיר זו.

הרב וולפא אב ל-11 ילדים. חתנו, הרב נחמיה וילהלם, הוא שליח חב"ד בבנגקוק בירת תאילנד, אחיו הרב מנחם מנדל, הוא רב קהילת חב"ד ושליח חב"ד הראשי בנתניה.


פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולפא הוא מן המנהיגים הבולטים של הזרם המשיחיסטי בחב"ד. הוא תמך בפרסום זיהויו של הרבי מלובביץ' כמשיח עוד בימי חיי הרבי, והרבי נזף בו על כך והתרה בו שיימנע מכל פעולה כזו בעתיד[11], בנימוק שפרסומים כאלו מרחיקים אנשים מלימוד תורת החסידות[12], מנגד, הרבי עודדו בשנת תשמ"ז לכתוב חיבורים אחרים[13].

הרב וולפא כתב למעלה מ-40 ספרים במגוון נושאים הלכתיים ותורניים, חלקם נכתבו כמענה או כהתרסה כלפי מתנגדי דרכו של הרבי מחב"ד. בשנת ה'תש"ם (1979) הוציא לאור את הספר "דעת תורה" העוסק באיסור מסירת שטחים לאויבי ישראל לדעת הרבי מחב"ד, והתראיין בעניין בכלי התקשורת. בעת פינוי חבל ימית הגיע לגור במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר "שלום שלום ואין שלום" ובו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בעקבות מאבקו של מנהיג הציבור הליטאי הרב אלעזר מנחם מן שך ברבי מחב"ד, הוציא וולפא סדרת ספרים בשם "ידבר שלום" שבהם חלק על חידושיו של הרב שך, בספרו "אבי עזרי". בעקבות כך סבל מהתנכלויות[דרוש מקור].

בעקבות הוראת הרבי מחב"ד להעדיף חבישת פאה נכרית לכיסוי ראש לנשים, ניהל מאבק נגד עסקנים שהתנגדו לחבישת פאה לנשים. בעקבות תמיכת הרב מאיר מאזוז (בהקדמתו לספר עבד לעבדי ה') בדעת המתנגדים לחבישת פאה, הוציא וולפא את הספר "לקט שכחת הפאה" ובו דעתם של רבנים התומכים בחבישת פאה[14]. בפרשה סביב חבישת הפאות שיובאו מהודו, שהסעירה בשנת תשס"ד (2004) את העולם החרדי, הצטרף לעמדת המתירים והוציא לאור ספר בנושא בשם "יקם שערה לדממה".

בשנת 2009 העניק פרסים כספיים מטעם המטה העולמי להצלת העם והארץ לחיילים מגדוד שמשון, שהניפו שלטים נגד השתתפות הגדוד בפינוי פעילי ימין מאתר ההתנחלות חומש. עקב כך הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לאי-ציות לפקודה, בדצמבר 2017 זוכה[15].

ב-2011 כינה כוחות ביטחון שמפנים יישובים כ"מחבלים בשחור" וקרא לירות עליהם כדורי גומי[16].

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הקים את המטה העולמי להצלת העם והארץ, יחד עם הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית. ארגן בעניין את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים.

ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההתנתקות. בעת הפינוי היה בגוש קטיף ודגל במאבק ללא פשרות. כאשר ראש הממשלה אריאל שרון נפל למשכב תקף את הרבנים שקראו להתפלל עבורו.

לאחר הפינוי ארגן כנס אלפים תחת הסלוגן "לא נשכח ולא נסלח", שם אמר כי התפילות לשלום המדינה סייעו לשרון לבצע את ההתנתקות. היה מיוזמי הקמת מוזיאון הנצחת גוש קטיף בירושלים[17].

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" שבמהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות ותוכנית ההתנתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" שבו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש "משמיים".

תנועת ארץ ישראל שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הקים יחד עם ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו, שהתמודדה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) במסגרת רשימת האיחוד הלאומי והכניסה את נציגה ד"ר מיכאל בן ארי לכנסת ה-18, בבחירות לכנסת ה-19 תמך וולפא במפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. עובדה זו ונימוקים נוספים הביאו לפרישת רבני ארץ ישראל שלנו מתנועתו[18].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש - על איסור מסירת שטחים, תש"ם
  • שלום שלום ואין שלום - המשך הספר הקודם, נגד מדיניות הנסיגות והסכנות הכרוכות בהן, תשמ"א
  • גדולי ישראל על החזרת שטחים - דעתם של רבנים נגד מסירת שטחים, תשמ"ב
  • ידבר שלום (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם, תשמ"ז-תנש"א
  • רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" ברמב"ם, קרית גת, תשמ"ז[19]
  • ובערת הרע מקרבך - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם, קרית גת, תשמ"ח
  • כי הם חיינו - מושגים ביהדות, תשנ"א
  • יחי המלך - ביאור על הלכות מלכים ברמב"ם פרקים א-י, תשנ"ב
  • קבלת פני משיח צדקנו, שאלות ותשובות בשיחות הרבי מלובביץ' מהשנים תשנ"א-תשנ"ב, ניסן תשנ"ב
  • יחי המלך המשיח - ספר המשך המבאר את הלכות מלכים פרקים יא-יב ומסביר על פיהם את קביעתו שהרבי מלובביץ' הוא בחזקת משיח, תשנ"ג
  • מבשר טוב - שו"ת בענייני זהות מלך המשיח, בהמשך לספר 'יחי המלך המשיח', חשון תשנ"ד
  • הנסיון האחרון - שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז, קרית גת, מנחם אב תשנ"ד
  • ספר סופר וסיפור - נגד קונטרס "יתבררו ויתלבנו" של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו
  • שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים, ביוגרפיות של רבנים שהיו בקשר עם הרבי מלובביץ' תוך הדגשת הקשר ביניהם, תשנ"ח-תשע"א
  • פרדס שלום ב' כרכים - פסקי הלכה וביאורים בש"ס, ברמב"ם ובתורת החסידות
  • אוצר חידושים בש"ס - באורי סוגיות לפי תורת הרבי מליובאוויטש, תשנ"ח
  • לקט שכחת הפאה - מקורות התומכים בעניין חבישת פאה נוכרית לנשים. נכתב כתשובה לדברי הרב מאיר מאזוז בהקדמתו לספר עבד לעבדי ה', תשנ"ט
  • ותורה יבקשו מפיהו - ביאור דעת הרבי מליובאוויטש בעניין תורת חסידות חב"ד, שיטתה ומנהגיה. נכתב גם הוא כתשובה לרב מאזוז, תש"ס
  • ביאור סוגיית המותר בפיך - עונה לטענות הסטייפלר על הסברו של אדמו"ר הזקן בספר התניא בנושא, תשס"ב
  • יקם שערה לדממה - נימוקים להיתר הפאות הנוכריות המיובאות מהודו בניגוד לסוברים שהן תקרובת עבודה זרה, תשס"ד
  • בין אור לחושך - על יחסו של הרב מנחם מנדל שניאורסון למדינת ישראל, המנוגד לשיטת "אתחלתא דגאולה", תשס"ו
  • הרמב"ם השלם, שבעה כרכים, על הלכות שבת בספר הי"ד החזקה, תשס"ז-תשע"ט
  • עבד מלך, תולדות סבו, הרב עזריאל זליג סלונים, תשס"ח
  • תמת ישרים תנחם - תגובה לספר "במאי קמפלגי" של הרב יחזקאל סופר, תשע"ג
  • משמיע שלום,לקראת חתונת בנו, תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיוטה
  2. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  3. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  4. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  5. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון, על שם אבי המשפחה רבי שניאור זלמן מלאדי שהוא צאצא שלו (למעשה גם שאר המופיעים בעץ זה הם צאצאים של רש"ז מלאדי)
  6. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  7. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  8. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' שעליו מבוסס עץ זה
  9. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  10. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק במקומות שבהן הספר מצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים
  11. ^ וולפא מספר בספרו מבשר טוב על תגובת הרבי על כך: "כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז... הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב ועאכו"כ להפיץ ועאכו"כ להדפיס בענייני משיח – הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם ח"ו יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל" (מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב) ההדגשות במקור.
  12. ^ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל".
  13. ^ הרבי משוחח עם אביו של וולפא קובץ וידאו
  14. ^ הספר לקט שכחת הפאה לקריאה
  15. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב וולפא זוכה מעבירת הסתה לאי ציות, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2017;
    ת"פ (י-ם) 22347-03-14 מדינת ישראל נגד שלום דב וולפא ושבתאי ויינטראוב, ניתן ב-24 בדצמבר 2017
  16. ^ הרב וולפא: לירות כדורי גומי על חיילים מפנים, ynet, ‏2011-03-07 (בעברית)
  17. ^ אתר המוזיאון
  18. ^ שרי רוטהרבנים יוסף ואקסלרוד פרשו מ'ארץ ישראל שלנו', באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2012.; יוסי חסיד, נמשך גל פרישת הרבנים מתנועת ארץ ישראל שלנו, כ״ז בכסלו תשע״ג, באתר JDN - ‘אידישע טעגליכע נייעס’.
  19. ^ סערה בעולם הישיבות, מעריב, 3.3.1988