אמנות לעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיאטרון למעברות)
אמנות לעם
הסמליל של עמותת "אמנות לעם"
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–2010 (כ־44 שנים)
נוצר מתוך פרויקט תל"ם "תיאטרון למעברות"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנות לעם הייתה עמותה ציבורית שפעלה בישראל ומטרתה הייתה להעשיר את חיי התרבות והאמנות ביישובי הפריפריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של "אמנות לעם" בשנת 1953, בימים שמדינת ישראל הצעירה קלטה רבבות עולים מכל קצוות תבל. כחלק מתהליך הקליטת התרבותית של העולים בארץ, הוקם ביוזמת הסתדרות העובדים פרויקט "תלם", ראשי תיבות של תיאטרון למעברות, אשר הופיע במקומות מרוחקים והציג בפני העולים במעברות ובעיירות הפיתוח הצגות בעברית. בשנת 1966, הוחלט להקים ארגון חדש בשם "אמנות לעם" בשותפות של הסתדרות, משרד החינוך וקרן התרבות אמריקה-ישראל, ארגון שימומן חלקית של ידי תקציב ממשלתי[1].

בשנת 1973 החלה "אמנות לעם" לפעול כעמותה, הורחבו תחומי הפעילות שלה והוחלט לכלול בהם גם מוזיקה, מחול, אמנות פלסטית, ספרות וקולנוע[2].

בשנת 1980 ייסדה "אמנות לעם" את "פסטיבל עכו - הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר" ביוזמת השחקן עודד קוטלר. קוטלר ביקש להקים מסגרת להצגות תיאטרון שוליים, "אמנות לעם" נרתמה לסייע, ועל פי הצעת מנהל העמותה יוסי פרוסט, נבחרה עכו כמיקום לפסטיבל[2][3].

בשנת 1999, מונה אלעזר שטורם ליו"ר ההנהלה הציבורית של אמנות לעם והחל משנת 2005 ליו"ר העמותה בשכר[4].

בשנת 2002 יזמה העמותה ביחד עם משרד התרבות את אירועי "חודש הזמר העברי". האירועים נפתחו בטקס מיוחד בבית הנשיא בירושלים. לכבוד האירוע, כתבו ארקדי דוכין ומיכה שטרית את השיר "תראה עולם". את השיר ביצעו דוכין ושטרית יחד עם לאה שבת, שלומי שבת ואמנים נוספים[5]. השיר צעד במשך שישה שבועות במצעד הפזמונים של רשת ג', ובשיא הגיע למקום השישי[6].

בשנת 2004, היה תקציב העמותה כ-45 מיליון שקל וכמיליון תושבים השתתפו בפעילות התרבותית שארגנה ביישובי הפריפריה[7].

סגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2007 נקלעה "אמנות לעם" למצוקה תקציבית קשה בעקבות עצירת העברת כספי תמיכה המגיעים אליה ממשרד התרבות[8]. יו"ר העמותה אלעזר שטורם ומנכ"ל העמותה התפטרו מתפקידם בחודש יולי[9]. שר התרבות המדע והספורט ראלב מג'אדלה מינה צוות לבדיקת מצבה של העמותה לאחר שפורסמו דו"חות ביקורת על העמותה שהצביעו על ניהול לא תקין ובזבזני, הוצאות מיותרות ומוסר תשלומים ירוד למוסדות התרבות שעבדו עימה. חודשים אחדים אחר כך מינה השר את דוד פרוינד לתפקיד יו"ר "אמנות לעם", אך עקב חילוקי דעות עם שר התרבות התפטר אף הוא מתפקידו בסוף נובמבר 2007[10].

ב-23 ביוני 2009 הודיע יושב-ראש העמותה, ישראל גל, על הפסקת פעילות העמותה. יושב-ראש העמותה תלה את האשמה בסגירת העמותה על משרד התרבות, שלדברי גל לא העביר כספים אשר התחייב להעביר בסך כשני מיליון שקלים[11]. בהמשך הגישה אמנות לעם עתירה לבג"ץ כנגד משרד התרבות על עצירת תקציבים שהובטחו לעמותה בשנים 2008 ו-2009. משרד התרבות טען מנגד שהעמותה לא עמדה בהתחייבויותיה והוציאה כספים רבים על פעילויות שכלל אינן כלולות בפעילויות תרבות[12][13]. בפברואר 2010 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה לפירוק העמותה. אמיר עשבי, מנכ"ל אומנות לעם, לא הסכים להתפטר ועצר את פעילות העמותה בשנת 2010. באותה שנה, העמותה הגישה שתי בג"צים, מול משרד התרבות על הפסקת הזרמת התקציב שאושר ועל הקמת חברה פרטית ברשותה של השרה לימור ליבנת וזכתה בהם, אך העמותה כבר חדלה לפעול בשלב זה[14].

חברת "תרבות לישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומה של "אמנות לעם" יזמה שרת התרבות לימור לבנת את הקמתה של חברת "תרבות לישראל" בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. "תרבות לישראל" החלה לפעול באוגוסט 2010 בתקציב שנתי של כ-11 מיליון שקלים, בדומה לתקציב שממנו נהנתה "אמנות לעם". בחברה היו 14 עובדים שרובם הועסקו גם ב"אמנות לעם"[15].

הפרטה לחברת "פמי פרימיום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "תרבות לישראל" נסגרה ביוני 2016 לאחר ששרת התרבות מירי רגב החליטה לא לחדש את הזיכיון שלה[16]. ביולי 2016 זכתה חברת "פמי פרימיום" במכרז לניהול תקציב התרבות השנתי בפריפריה בסך כ-25 מיליון שקלים. "פמי פרימיום" היא חברה פרטית המציעה ביטוחים, שירותי גרירת רכב ושירותי רפואה, וכן מנהלת את הרכש לספריות הציבוריות בישראל בעבור משרד התרבות[17]. לאחר שחברת "פמי פרימיום" החלה לנהל את תקציב התרבות, ירדה רמת הסבסוד בהשוואה לעבר וכן ירד מספר האירועים המסובסדים שהזמינו מתוך המאגר של החברה בפריפריה[18]. חברת "פמי פרימיום" החלה לנהל גם את תקציב אירועי תרבות בספריות[19].

תחומי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות העמותה, לילדים, לבני נוער ולמבוגרים המתגוררים ביישובים שבהם פעלה, כללה את התחומים:

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמנות לעם" הביאה הצגות ומופעים ליישובי הפריפריה והביאה קהל מהפריפריה לאולמות התיאטרון המרכזיים

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2009 התקיימו באמנות לעם מאות מופעי מוזיקה ביישובי הפריפריה ובכללם מופעים של מוזיקה קלאסית, מוזיקת ג'אז, מוזיקת עולם, מופעי זמר עברי ועוד. במקביל, "אמנות לעם" מעודדת הגעת תושבים מהפריפריה למופעי מוזיקה במרכזים המובילים ובהם: האופרה הישראלית, התזמורות המובילות ופסטיבלי מוזיקה שונים.

מחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום המחול מפגישה "אמנות לעם" את תושבי הפריפריה עם המגוון הרחב של סגנונות הריקוד ובכלל זה: בלט קלאסי, מחול מודרני, תיאטרון מחול, מחול עכשווי ומחול אתני. המופעים המתקיימים בפריפריה כוללים גם מפגשים מוסברים עם רקדנים, סדנאות ועוד. "אמנות לעם" גם מציעה לתושבי הפריפריה כרטיסים מוזלים למופעים במרכז סוזן דלל ובמרכז לאמנויות הבמה.

אמנות פלסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמנות לעם" מפגישה את תושבי הפריפריה עם אמנות עכשווית בתחומי הציור הצילום והפיסול באמצעות ביקור בתערוכות נודדות ותערוכות במוזיאונים החשובים בארץ, הרצאות, סדנאות, סיורי גלריות ומפגשי אמן.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה לקדם את קריאת הספרים מפגישה "אמנות לעם" תושבי פריפריה עם סופרים, משוררים, מבקרי ספרות, שחקנים ומספרי סיפורים. הפעילות כוללת הרצאות, מפגשי שיחה, ערבי סיפורים, סיורים ספרותיים סדנאות כתיבה ועוד.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה לסייע בהפצת קולנוע איכותי מהארץ ומהעולם מתקיימות הקרנות מלוות בהרצאות, מפגשים עם במאים, מפיקים ושחקנים ישראלים. ובנוסף מוצעות לקהל סדנאות (לדוגמה בתחום האנימציה).

פרס הצילינדר הנודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס הצילינדר הנודד הוא על שם זאב יוסיפון (יוסקוביץ') מייסד תלם והמנכ"ל הראשון שלה. הפרס מוענק מדי שנה לפעילים, יחידים ומוסדיים, על ידי העמותה עבור קידום התרבות והאמנות בפריפריה.

עם הזוכים נמנים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון למעברות (תל"ם)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוועדה המרכזת דנה בהסכם על הקמת המפעל "אמנות לעם", דבר, 16 באוגוסט 1966
  2. ^ 1 2 מירי פז, לא רק בתל־אביב, דבר, 16 באוקטובר 1980
  3. ^ שוש אביגל, עכו, סוכות חשמ"ד: תיאטרון אחר, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
  4. ^ ציפי שוחט, השריף, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2005
  5. ^ שירי לב-ארי, קשה, אז שרים, באתר הארץ, 12 באפריל 2002
  6. ^ יוני 2002 באתר פזמונט.
  7. ^ ציפי שוחט, מיליון ישראלים השתתפו בפעילויות תרבות של אמנות לעם, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
  8. ^ ציפי שוחט, אמנות לעם מבטלת את מדורי הקולנוע, הספרות והאמנות ומפטרת עובדים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2007
  9. ^ ציפי שוחט, שטורם ושירין התפטרו מניהול אמנות לעם, באתר הארץ, 24 ביולי 2007
  10. ^ ציפי שוחט, יו"ר אמנות לעם: השר מג'אדלה ומנכ"לו ניסו להשתלט על העמותה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
  11. ^ מתן שירם, ‏"אמנות לעם" מפסיקה החל מהיום את פעילותה, באתר גלובס, 24 ביוני 2009
  12. ^ בג"ץ 7869/09 אמנות לעם נ' משרד התרבות והספורט, ניתן ב־11 בפברואר 2010.
  13. ^ אמנות לעם עתרה לבג"צ נגד משרד התרבות, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2009
  14. ^ בג"צ נגד שרת התרבות לימור לבנת, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
  15. ^ חגי חיטרון, "תרבות לישראל" מתחילה את פעילותה בקונצרט חינמי של התזמורת האנדלוסית, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010
  16. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, "תרבות לישראל" תיסגר, חשש מהפרטת הפצת התרבות בפריפריה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2016
  17. ^ יאיר אשכנזי, מי זכתה במכרז להפצת תרבות לפריפריה? חברה העוסקת בביטוחים וגרירת רכב, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, רכזי תרבות בפריפריה: אם הקצאת משרד התרבות הוכפלה, למה אנחנו רואים פחות כסף?, באתר הארץ, 12 במרץ 2017
  19. ^ אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, מקום המפלט של 1.5 מיליון ישראלים - והסכנה שמרחפת מעליו, באתר TheMarker‏, 8 באוקטובר 2019