מועצה אזורית עמק יזרעאל
| מועצה אזורית עמק יזרעאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אייל בצר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1980 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 35,900 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.1% בשנה עד דצמבר 2014 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 108 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 333,240 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דירוג חברתי-כלכלי | 7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.4529 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.emekyizrael.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.
תוכן עניינים
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית עמק יזרעאל 35,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.1%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013-2014) היה 78.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 11,532 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[2]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצה אזורית עמק יזרעאל גובלת מדרום במועצה אזורית גלבוע ומועצת מגידו, ממערב מועצת זבולון וקריית טבעון, מצפון מועצת גליל תחתון והערים נצרת, כפר מנדא ושפרעם, וממזרח מועצת עמק הירדן, וכפר תבור.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצה אזורית יזרעאל הוקמה בסוף שנת 1941 והייתה המועצה האזורית השנייה לקום לאחר מועצה אזורית עמק חפר. בעת הקמתה כללה המועצה את בלפוריה, גניגר, כפר גדעון, כפר ילדים, מחנה ישראל, קיבוץ מרחביה, מושב מרחביה, מזרע ותל עדשים[3]. בהמשך נוספו למועצה הקיבוצים גזית, עין דור ודברת, שהתיישבה בשטח הנטוש של "מחנה ישראל", ומושב היוגב שנוסדו ב-1947-1949, כך שבשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היא כללה 11 יישובים[4].
יישובי אזור מערב עמק יזרעאל התאגדו יחד עם יישובי אזור מגידו (שנודע אז כאזור אפרים) בוועד גוש נהלל שבשיאו כלל 22 יישובים. עם ההתארגנות למועצות מקומיות הוחלט להקים שלוש מועצות אזוריות נפרדות, בין השאר משום שנהלל והיישובים הסמוכים אליו היו במחוז נצרת, בעוד בית שערים והיישובים הקרובים אליו היו במחוז חיפה. בעת הדיונים לגבי המסגרת המוניציפלית של יישובי גוש נהלל דובר על הקמת שלוש מועצות: מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית קישון ומועצה אזורית נהלל. עלתה גם ההצעה לצרף את יישובי אזור נהלל למועצת אזור יזרעאל[5], אולם הדבר לא יצא אז אל הפועל ובמקום זאת נוצר שיתוף פעולה בין מועצת נהלל ומועצת קישון[6]. בשנת 1957 אוחדו המועצות נהלל וקישון[7] ונקראו יחד מועצה אזורית קישון.
בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית יזרעאל ומועצה אזורית קישון ונקראו יחד מועצה אזורית עמק יזרעאל[8][9].
ראשי המועצה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשי מועצה אזורית קישון לפני האיחוד, ראו בערכו.
יזרעאל לפני האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו כרמיאלי (1941-1951)[10][11][12]
- נתן בר שמעון (1951-1959)[13]
- יעקב אגוזי (1959-1968)[14][15]
- משה אשכנזי, 1968-[16] 1973[17] או 1974
- ישראל פרדקין (סולה) - ראש המועצה האזורית יזרעאל 1974–1980
עמק יזרעאל אחרי האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים ראם - חודשים אחדים ב-1980
- ישראל פרדקין (סולה) - בין השנים 1980 - 1986
- מולה (שמואל) כהן (1923–2002) - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1986 - 1999
- איתן ברושי - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1999 - 2006
- אייל בצר - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל החל משנת 2006
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המועצה האזורית
- מועצה אזורית עמק יזרעאל, ב"מרכז המידע להתיישבות בגליל" של תנועת אור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טבלה 6 - יישובים ואוכלוסייה, לפי מעמד מוניציפלי ומחוז, נכון לסוף 2010 - מתוך אתר למ"ס
- ^ פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל באתר הלמ"ס
- ^ מועצה מקומית אזור יזרעאל, דבר, 14 בנובמבר 1941
- ^ שאול הון, המבקר פרסם דו"ח אוהד על המועצה האזורית יזרעאל, מעריב, 13 בינואר 1964
- ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, על המשמר, 24 ביולי 1944
- ^ המועצות האזוריות בגוש נהלל, דבר, 31 במאי 1945
- ^ אוחדו המועצות נהלל וקישון, דבר, 18 באוגוסט 1957
- ^ הוקמה מועצת עמק יזרעאל, דבר, 1 באוגוסט 1980
- ^ יצחק מרידור, מועצה אזורית עמק יזרעאל - רשות מוניציפלית חדשה, דבר, 22 במאי 1980
- ^ מועצת איזור יזרעאל בראשית צעדיה, דבר, 28 בינואר 1942
- ^ א. כרמיאלי סיים תפקידו כיו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
- ^ אליהו כרמיאלי, דבר, 1 ביולי 1960
- ^ נתן בר שמעון, דבר, 7 במאי 1967
- ^ אגוזי - ראש מועצת איזור יזרעאל, דבר, 6 בדצמבר 1959
- ^ דף הנצחה ליעקב אגוזי באתר קיבוצו
- ^ מ. אשכנזי - יו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 21 במאי 1968
- ^ עצרת ליובל העמק המזרחי, דבר, 20 בספטמבר 1973
|
||||||||||||
 |
||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | אל-בטוף · בוסתאן אל מרג' · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק המעיינות · עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז יהודה ושומרון | גוש עציון · הר חברון · מגילות · מטה בנימין · ערבות הירדן · שומרון | |
| מחוז הדרום | אל קסום · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · נווה מדבר · רמת הנגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |
