שבתי שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבתי שביט
Shabtai Shavit.jpg
לידה 17 ביולי 1939 (בן 81)
נשר, פלשתינה (א״י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק קצין, דירקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש המוסד ה־7
19891996
(כ־7 שנים)
תחת ראשי הממשלה שמיר, רבין ופרס
שירות במוסד
השכלה
השתייכות Mossad seal.svg  המוסד
תקופת שירות 19641996
תפקידים בשירות
  • קצין איסוף באגף צומת
  • ראש אגף קיסריה
  • ראש אגף המטה
  • סגן ראש המוסד
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שבתי שביט (נולד ב-17 ביולי 1939) הוא איש ביטחון ישראלי, ראש "המוסד" בשנים 19891996, ולאחר מכן מנכ"ל קופת חולים מכבי ודירקטור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל, שבתי שביט (שבץ) בצעירותו, מחלק תעודות בטקס "חג המעלות" של סניף הנוער העובד בנשר (הסניף שכן על הרכס של גבעת העמדות); צולם בסביבות 1957-1956

שבתי שביט נולד בנשר בשנת 1939 לאב מנהל בית-ספר בנשר ולאם שהייתה גננת. למד ב"בית הספר לילדי עובדים ליד מפעל המלט נשר" בשכונת הפועלים נשר. סיים את לימודי התיכון בבית הספר הריאלי בחיפה במגמת מזרחנות. ב-1958 התגייס לצה"ל ושירת בממשל הצבאי בבאר שבע. התנדב לסיירת מטכ"ל עם הקמתה[1], והיה מראשוני הלוחמים ביחידה. לאחר שחרורו בדרגת סמל סיים תואר ראשון במזרחנות ושפה ולשון ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים[2].

שירותו במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1964, עם סיום לימודיו באוניברסיטה, התגייס למוסד. הוא שירת כקצין איסוף באגף צומת. לאחר מכן שימש כקצין המבצעים של הארגון[3]. פעל בין היתר באיראן בתקופת שלטונו של השאה האחרון, מוחמד רזא שאה פהלווי, כקצין איסוף מודיעיני[4], ולקח חלק בסיוע למורדים הכורדים בעיראק. בשנים 1980 עד 1985 עמד בראש אגף קיסריה וריכז את מבצע חטיפת מרדכי ואנונו[5] (הפרויקטור והמבצע בפועל היה בני זאבי). שימש ראש אגף המטה וב-1986 מונה לסגן ראש המוסד וכיהן בתפקיד עד 1989. בהיותו סגן ראש המוסד היה מעורב בין היתר בתכנון מבצע הצגת תכלית[6].

ב-1989 מונה לראש המוסד, והיה האחרון ששמו נאסר לפרסום בעת כהונתו. תקופתו כראש המוסד התאפיינה במעבר מעבודה שהתרכזה במודיעין אזורי לפרישֹה רחבה ועיסוק במודיעין גלובלי. בין היתר הרחיב את תחומי הפעולה למזרח אירופה, עם קריסת השלטון הקומוניסטי, וכן לדרום אמריקה[7]. שביט שינה את אופן המידור בארגון, ועיבה את תחום המחקר המודיעיני על ידי הקמת צוותי מחקר אסטרטגיים.

בעת כהונתו של שביט חוסל בבריסל המהנדס הקנדי ג'רלד בול, מפתח תותח-העל, ובאמצעי התקשורת דווח כי המוסד חיסל אותו במטרה למנוע ממנו לסייע לסדאם חוסיין. באפריל 1991 נעצרו ארבעה לוחמי המוסד בניקוסיה לאחר שפרצו לשגרירות איראן כדי להחליף סוללות למתקן האזנה. הלוחמים שוחררו לאחר תקופת מאסר קצרה[8]. ב-1992 חוסל בפריז בכיר אש"ף עאטף בסיסו, שהיה מעורב בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן עשרים שנה לפני כן, ב-1972[9]. בשנת 1995 חוסל במלטה ד"ר פתחי שקאקי, שהיה מנהיג הג'יהאד האסלאמי - וגם פעולה זו יוחסה למוסד[10]. כמו כן, נחשפה אחת מהפרשיות המביכות בתולדות המוסד: איש המוסד יהודה גיל המציא מקור בכיר בסוריה שלא היה ולא נברא. גיל העביר ידיעות כוזבות בשמו של המקור הבדוי, שאף גרמו למתיחות צבאית בין ישראל לסוריה[11].

ב-1996 פרש. גם לאחר פרישתו הוסיף לפעול בנושאים חשאיים, והיה בין היתר שליחו של ראש הממשלה אריאל שרון לטוויית קשרים מיוחדים עם ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן ב-2001. במקביל ניצל שביט קשרים אלו, כשעבד עבור חברת EMG שקיבלה זיכיון ליבוא גז מצרי לישראל[12][13].

פעילותו בעולם העסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מראשות המוסד שימש מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. במהלך כהונתו הייתה הקופה בגרעון תקציבי[14], ובשנה בה עזב שביט את הקופה, 2001, נרשם בתקציבה גירעון של 140 מיליון ש"ח. סמנכ"ל משרד הבריאות, מיכל עבאדי, הזמינה דו"ח ביקורת ממשרד רואי החשבון סומך-חייקין, שקבע כי בחלק מהתקופה נוהלה הקופה באופן כושל שבא לידי ביטוי ברכש, בניהול מלאי ובהתקשרויות עם ספקים[15]. ביולי 2000 הודיע שהוא מצטרף לקבוצת מרחב שבבעלות איש העסקים יוסי מימן, במטרה לנהל את פרויקט הגז הישראלי-מצרי של חברת EMG[16]. בששת החודשים הראשונים של 2001 המשיך לנהל את מכבי שירותי בריאות במקביל לעבודתו בחברת מרחב[17].

לאחר מכן שימש גם כסגן נשיא ויו"ר חברת "אתנה" לאבטחה, אותה הקים בשותפות עם יוסי מימן, לאחר פיגועי 11 בספטמבר[18]. בשנת 2007 מונה כדירקטור בחברת NSC. חברה שפתחה מנוע זיהוי דיבור המסוגל לאתר מילות מפתח הנאמרות במהלך מאות ואלפי שיחות טלפון בו זמנית, שניתן לשלב אותו במערכת הקלטה או האזנה בתחומי האבטחה והמודיעין[19][20]. כמו כן הוא מכהן כיו"ר "המכון למדיניות נגד טרור" במסגרת המרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנת 2011 נאלץ לחמוק מגינאה שבמערב אפריקה, עקב חשש שייעצר על ידי ממשלת המדינה בחשד לשיתוף פעולה עם האופוזיציה[21], זאת לאחר שסייע לאשת העסקים ירדנה עובדיה לייצא נשק למדינה בתקופתו של הנשיא הקודם של המדינה[22].

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

בנובמבר 2014 פרסם מאמר שבו הוא מביע חשש מההסלמה במצב הפוליטי בישראל, ומציע לאמץ את יוזמת השלום הערבית כדי לעצור את ההידרדרות ולחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[23].

נמנה עם חברי מפקדים למען ביטחון ישראל, ובמסגרת זו קורא למשא-ומתן שיוביל לפתרון שתי המדינות[24] ולשיפור איכות החיים ברצועת עזה[25]. בינואר 2017 אמר במסיבת עיתונאים של התנועה: "מדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה על ידי הקצה של הימין המשיחי, חבורת קיצוניים שדוחפת את ישראל לעבר התאבדות דמוגרפית ואתנית למציאות של עוד דם, עוד שכול ועוד טרור"[26].

שבתי שביט מרבה למתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בין השאר על שאינו מתפטר חרף החשדות נגדו, ועל מדיניותו ומדיניות הימין שלטענתו זנחה את עקרונותיה ומובילה את ישראל למדינה דו-לאומית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט נשוי ליעל, אב לשלושה ולו תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד.

בשנת 2018 יצא לאור ספרו "ראש המוסד", על תקופת היותו ראש המוסד, בהוצאת ידיעות ספרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
  • שבתי שביט, ראש המוסד, ידיעות ספרים, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר נתיב, ‏ראש המוסד שעשה הון של 40 מיליון שקלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בינואר 2013‏
  2. ^ שוקי שדה, ש', מיליונר. כך הרוויח ראש המוסד לשעבר 40 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2011
  3. ^ שבתי שביט, המוסד עשה את שלו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013.
  4. ^ יוסי מלמן ומאיר ג'בדנפר, הספינקס, בהוצאת מעריב
  5. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 346
  6. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמ' 247
  7. ^ אפרים לפיד ויוכי ארליך, ‏כוכב שבתי הוא גם שביט, מבט מל"מ 46, ספטמבר 2006, עמ' 8
  8. ^ מעצרים של אנשי מודיעין ישראלים בחו"ל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004
  9. ^ ירדן מיכאלי, 'מתכנן הטבח במינכן עבד עם השב"כ הגרמני', באתר nrg‏, 22 באפריל 2008
  10. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 420-421
  11. ^ אמיר אורןהמועמדים: "המשנה", "הקיבוצניק", ינאי ודגן, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2002
  12. ^ יוסי מלמןעופרת יצוקה | עומר סולימאן - הגנרל המצרי לא מזיל דמעה, באתר הארץ, 19 בינואר 2009
  13. ^ אבי בר-אלי, הסודות של מימן: הקשרים עם מובארק, המכרזים התפורים והשכר של ראש המוסד לשעבר, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2011
  14. ^ זאב קליין, מיכל רוה, ‏האוצר: חובות "מכבי" לבתיה"ח הממשלתיים ב-96' - 105 מיליון ש', באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
    דוד חיון, ‏מנכ"ל קופ"ח מכבי: הגירעון המצטבר של הקופה יסתכם השנה בכ-200 מיליון שקל, באתר גלובס, 1 בינואר 1997
    מיכל רוה, ‏קופ"ח מכבי מצטרפת לעיצומים - תצמצם שירותיה עקב המשבר הכספי, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1998
  15. ^ חיים שדמי, הקופה ביזבזה, המבוטחים מקבלים פחות שירותים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2001
    מיכל רוה, ‏דו"ח ביקורת על קופת חולים מכבי: תוהו ובוהו בניהול מערך התרופות בשנים 2000-1999, באתר גלובס, 6 בינואר 2002
  16. ^ מיכל רוה ודוד חיון, ‏שבתי שביט עובר מקופ"ח מכבי לקבוצת מרחב, באתר גלובס, 27 ביולי 2000
    שבתי שביט ימשיך בניהול קופ"ח מכבי עד תום תקופת הצינון של שוקי שמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2000
  17. ^ מוטי בסוק, שיאן השכר בקופת חולים מכבי - שבתאי שביט, באתר הארץ, 2 באפריל 2003
  18. ^ יוסי מלמןשביט ומימן: מהמוסד לעולם העסקים, באתר הארץ, 20 ביולי 2004
    ניצן כהן, חברת אתנה שבבעלות שבתי שביט ויוסי מימן תאבטח את הצוותים והמתקנים של רשת NBC באולימפיאדה, באתר הארץ, 4 ביוני 2004
  19. ^ יזהר גביש, ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט מצטרף לדירקטוריון חברת NSC, באתר הארץ, 17 ביולי 2007
  20. ^ צורי דאר, כלי למלחמה בטרור: NSC משיקה מנוע זיהוי דיבור המאתר מילות מפתח באלפי שיחות טלפון המתנהלות בו זמנית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
  21. ^ בן כספית, שבתי שביט חמק ממעצר באפריקה, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2011
  22. ^ יוסי מלמןהעסקים של ירדנה עובדיה: יצוא נשק לרודן באפריקה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
  23. ^ שבתי שביט, עיוורון, טמטום, מקום לדאגה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2014
  24. ^ שבתי שביט, השלכות הסיפוח: מלחמה ושלום, באתר "מפקדים למען ביטחון ישראל", 12 בינואר 2019
  25. ^ שבתי שביט, המתווה הישראלי, באתר "מפקדים למען ביטחון ישראל", 1 ביוני 2016
  26. ^ יוני קמפינסקי, הביטחוניסטים זועקים: בנט וחבורת משיחיים מנהיגים את המדינה, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2017